חיפוש

dsdsdsd
סיפור לידה שהתחיל בסירוב לאפידורל

סיפור הלידה של זוהר התחיל בסירוב לאפידורל

ואתן כבר יכולות לנחש איך זה נגמר. טוב, אף אחד לא הכין את זהר שצירים מגיעים בבת אחת ובכזאת עוצמה

זהר .

קצת אויר, מה כבר ביקשתי??? זאת השאלה שכל בית החולים שמע אותי צורחת ב-02:00 לפנות בוקר. גאון  מי שהמציא אפידורל, פרס נובל למי שימציא אפידורל שאפשר לקחת מהתחלת הצירים!

התאריך המשוער עבר לפני יומיים. מגיעים למוניטור שגרתי, הכל תקין, יש צירונים אבל הכל "סגור וחתום", כנראה שנתראה בעוד יומיים בביקורת הבאה. הרי לא באנו ללדת, לא הבאתי תיק לחדר לידה, השארתי בלגאן אטומי בבית, יומיים לפני פסח, מיליון סידורים עוד מחכים לי. "תקשיבו, חסר מי שפיר ברמה לא נורמלית, איך את מסתובבת ככה? אני פותח לך תיק אשפוז, קדימה לחדר לידה", קוטע  הרופא את מחשבותיי והחרדות מתחילות להשתלט עליי.

בסיור במחלקת יולדות החדר הזה היה נראה פחות מאיים. אני מחליפה לחלוק, מתמקמת, בעלי ואמא איתי. מתחילים פיטוצין לווריד ועוד מעט יבואו לשים בלון. אני מחוברת נון סטופ למוניטור, ואין לי רשות לרדת מהמיטה. קוראים תהילים, פותרים תשחצים, מדברים, מודיעים למי שצריך שאני בחדר לידה, המשמרות של המיילדות מתחלפות ועדיין אין פתיחה או מחיקה. כך עובר לו המשך היום החביב בליווי צירים נחמדים שכבר מתחילים להיות מורגשים אבל ממש לא ביג דיל (על זה כולם בוכות שלידה זה סיוט?).

איההההההההההההה, זה היה ציר ח-ז-ק! ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד בהפרש של כמה שניות אחד מהשני. פתאום הם התחילו, בלי שום התראה מוקדמת. איפה ההדרכה שצירים מתחזקים בהדרגה? משום דבר נהיו לי צירים שרציתי להיעלם. המיילדת מציעה לי אפידורל, ואני לתומי חושבת שאולי זה עוד מעט ייגמר כי תהיה לי פתיחה מלאה ואני אלד - אז אני מסרבת. טעות!

כשאני כבר לא נושמת בין ציר לציר ואפילו כוח לבכות לא נשאר לי, ידעתי שאני לא יכולה להגיע ככה ללידה וביקשתי אפידורל. החלטה נבונה. הבעיה היא שיש עוד שתי נשים שממתינות לפניי בתור לאפידורל. צריך להמתין.

5:00 לפנות בוקר קיבלתי אפידורל. מרדים תותח! פתיחה בקושי של שלוש אצבעות, ואני הולכת לישון. שלולית של נוזל חם מעירה אותי. ירדו לי המים, והפתיחה כבר של שמונה אצבעות. אני עוד שנייה בוכה מאושר.

10:00 בבוקר. פתיחה של 10 ויאללה לעבודה, מתחילים ללחוץ. טלי, המיילדת המדהימה, דואגת שאני אהיה בתנוחה נכונה ומתרגשת יחד איתי, מדרבנת בכל לחיצה ומחליטה שהעובר זו בעצם בת, והיא צדקה.

11:30. סיפור הלידה שלי מסתיים באושר גדול. בתי המקסימה יוצאת לאוויר העולם במשקל של 3,785 ק"ג. לעולם לא אשכח את המבט התמים שהיא נעצה בי כשחיבקתי אותה קרוב קרוב יותר מאי פעם.​

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש