חיפוש

dsdsdsd
בחורה שוכבת על ספה ומחזיקה את הבטן הכואבת

כאבי בטן: המדריך המלא

מהי המשמעות של כאב בבטן העליונה? למה יש כאב בבטן התחתונה? מה גורם לכאבי בטן עם גזים? מתי לפנות לרופא? המומחה שלנו עושה סדר ונותן טיפים להתמודדות עם המטרד הזה

ד"ר דנה פלורנטין, ד"ר דורון בולטין

בקיצור

01

כואבת לך הבטן? יש לכך המון סיבות אפשריות: החל ממשהו לא טוב שאכלת וגזים וכלה במחלה קשה.

02

מתי לפנות בדחיפות לטיפול? כשכאב הבטן מתחיל בבת אחת, באופן חד ונמשך כמה שעות.

03

אם כאבי הבטן שלך מגיעים תדיר ולא עוזבים - כדאי להתייעץ עם רופא או עם תזונאי. לא כדאי לסבול.

כאבי בטן הם תופעה שכיחה ומטרד רציני לרבים מאיתנו. מי שסובל מכאבי בטן יודע שהם יכולים לתקוף בלי שום התרעה מראש, מה שגורם לרבים מאיתנו מיד להתכווץ ולהסתער על ארון התרופות בחיפוש אחר כדורים שיקלו על הכאב.

יש הרבה סיבות לכאבי בטן, ולרוב הן לא דורשות טיפול מיוחד או השגחה רפואית. לעומת זאת, לעיתים עלולים כאבי בטן להצביע על בעיה רצינית שדורשת התייחסות רפואית. אזור הבטן כולל את האיברים המרכזיים הבאים: הקיבה, המעי הדק, המעי הגס, הכבד, כיס המרה והלבלב. כל בעיה בכל אחד מהאיברים האלה יכולה להיות הגורם לכאב בטן. אז בואו נעשה קצת סדר בבלאגן:

תוכן העניינים:
מחלות ויראליות
הרעלת מזון
מחלות חיידקיות
טפילים
כיב קיבה או כיב תריסריון
בעיות בכיס המרה
דלקת של הלבלב
גזים רבים
דלקות בדרכי השתן
דלקת של סעיפים במעי הגס
אבנים בכליות או בדרכי השתן
בעיות גינקולוגיות
מחלות מעי דלקתיות
צליאק
אי־סבילות ללקטוז
מחלות ממאירות
תסמונת המעי הרגיז
מקרים דחופים
אפנדיציטיס
חסימת מעי
שזירת האשך
מתי יש לפנות לרופא?
טיפולים משלימים לכאבי בטן

מחלות ויראליות

מחלות ויראליות עלולות להתבטא בכאבי בטן מפושטים או בכאבים שאליהם מתלווים הקאות ושלשולים. לרוב מדובר בהקאות של תוכן הקיבה ובשלשול מימי. אין טעם ליטול תרופות אנטיביוטיות במקרה של מחלות ויראליות, שכן לתרופות האלה אין שום השפעה על הווירוסים (נגיפים). אנטיביוטיקה קוטלת רק חיידקים. בדרך כלל יחלפו כאבי בטן כאלה בתוך כמה ימים.

האבחנה נעשית באופן קליני, כלומר באמצעות בחינה של ההיסטוריה הרפואית ושל תלונות המטופל. בשלשולים עקשניים ניתן לעשות בדיקת צואה כדי לבדוק אם מדובר במחלה זיהומית אחרת, חיידקית או טפילית (למשל אמבות), אולם לרוב אין בכך צורך.

כשמדובר במחלות ויראליות מטפלים בעיקר בתסמינים שלהן ולא במחוללים שלהן, למשל באמצעות תרופות המקילות על כאבי בטן (כמו קלבטן בכדורים ובסירופ, כדורי פפברין להקלה על כאבי הבטן או כדורי פרמין נגד בחילות והקאות). פרוביוטיקה עשויה לעזור, ומומלץ להשתמש בה במקרים האלה (ניתן לקנות ללא מרשם).

הסיבוך העיקרי של כאב בטן כזה הוא התייבשות בשל השלשולים וההקאות, ולכן חשוב להקפיד על שתייה מרובה. כיוון שהגוף מאבד מלחים במקרים של שלשול, מומלץ לשתות נוזלים עם מלחים. ניתן לקנות תמיסות מלחים כאלה להכנה עצמית בבתי המרקחת (לדוגמה תמיסת הידראן) ולשתות כמות קטנה לעיתים תכופות. אפשר להרכיב תרכובות נגד שלשולים גם בבית: לליטר מים מוסיפים כוס מיץ פרי הדר, כפית מלח וחצי כף דבש או כף סוכר. לעיתים עשוי רופא המשפחה להמליץ על תרופות עוצרות שלשולים כמו אימודיום או סטופיט.
בחזרה למעלה

הרעלת מזון

לרוב מדובר ברעלן שאותו מפריש חיידק לתוך האוכל או לתוך הקיבה לאחר אכילת מזון מקולקל. הרעלת המזון מתבטאת לרוב בהקאות, בבטן כואבת ובשלשולים שנמשכים עד 24 שעות ואז פשוט חולפים. גם במקרה כזה יש להקפיד על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות.
בחזרה למעלה

מחלות חיידקיות

לעיתים הגורם לשלשול הוא חיידק. החיידקים שעלולים לגרום לכאבי בטן הם לרוב אי־קולי, שיגלה, סלמונלה או קמפילובקטר. לכאבי בטן שנגרמים מחיידקים מתלווה במקרים רבים חום גבוה. נוסף על כך כאבי בטן שלהם גורמים חיידקים הם לרוב קשים יותר. בדרך כלל לא מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי לשלשול חיידקי מכיוון שעל פי רוב הוא חולף מעצמו. לעומת זאת, יש מקום לתת טיפול אנטיביוטי לתינוקות, לנשים בהריון, לקשישים, לבעלי מערכת חיסון חלשה ובמקרים של מחלה קשה (כמו שלשול דמי) ושל שלשול ממושך.

אצל רוב הילדים והמבוגרים הבריאים תחלוף המחלה מאליה גם בלי טיפול אנטיביוטי. יתר על כן, הטיפול האנטיביוטי אינו מקצר את משך המחלה, וזו תחלוף באותו המועד עם הטיפול האנטיביוטי ובלעדיו. לכן עדיף לא לקחת באופן אוטומטי אנטיביוטיקה. גם במקרה של שלשולים חיידקיים - כמו במקרה של שלשולים נגיפיים - הסיבוך העיקרי הוא התייבשות, ולכן חשוב להקפיד על שתייה מרובה.

ניתן לאבחן את החיידקים השכיחים שגורמים לשלשול באמצעות בדיקה מולקולרית של צואה. הבדיקה הזאת נעשית באופן שגרתי במעבדות של כללית.
בחזרה למעלה

הדיאטה שתפסיק את כאבי הבטן

קוראים לה פוד מאפ

טפילים

אמבה (שנקראת בשמה המדעי אנטמבה היסטוליטיקה) חיה על פי רוב בתוך המעי בלי להזיק, כך שרוב הנשאים של אמבות הם למעשה ללא תסמינים. לפעמים הסטטוס־קוו נשבר, והאמבה פולשת לתוך רירית המעי. התוצאה היא שלשול דמי וחריף. השלשול יכול להימשך זמן רב ולהידמות למחלת מעי דלקתית. בדרך כלל המחלה מופיעה לאחר טיולים בארצות מתפתחות או לאחר מגע קרוב עם אנשים שחזרו משם.

פרזיט נוסף שעלול לגרום לשלשול נקרא גיארדיה למבליה. ההידבקות יכולה להיות ללא כל תסמינים ויכולה גם לבוא לידי ביטוי בשלשול חריף כרוני ואף לגרום לתת־ספיגה (מצב המאופיין בירידה קיצונית במשקל ובחסרים תזונתיים). בדרך כלל יש ריר בשלשול, אבל נדיר שיש דם. הטיפול הוא אנטיביוטי.

ניתן לאבחן גם את האמבה וגם את הגיארדיה בבדיקה מולקולרית של צואה. בדיקה כזאת נעשית באופן שגרתי במעבדות של כללית.
בחזרה למעלה

כיב קיבה וכיב תריסריון

הכיב הוא למעשה פצע בדופן הפנימית של הקיבה או של התריסריון או של המעי, והוא מתבטא בכאבים בבטן העליונה המרכזית. לרוב יש קשר בין הכאבים לבין אכילה: מזון עלול להחמיר את הכאבים או להקל עליהם. לרוב מדובר בכאבים כרוניים שקיימים יותר מחודש. כאב בטן מהסוג הזה מכונה "דיספפסיה". הכאבים עלולים להחמיר אחרי אכילת מזונות חריפים במיוחד ואחרי שתיית אלכוהול או קפה. בעוד שבעבר נחשב כיב למחלה כרונית שסובלים ממנה במשך תקופה ממושכת, כיום ידוע שמדובר במחלה זיהומית הנגרמת מהחיידק הליקובקטר פילורי, וכי הכחדת החיידק מרפאת את הכיב אחת ולתמיד.

יש להבדיל בין כאב בטן דיספפטי, שמצביע על כיב קיבה או על דלקת בקיבה או במעי, לבין כאב ברום הבטן שמקרין לכיוון החזה (צרבת) שנגרם ממחלת ההחזר (ריפלוקס) ושאינו קשור להליקובקטר פילורי.  

האבחנה של כיב קיבה או של כיב תריסריון נעשית באמצעות גסטרוסקופיה - בדיקה שמאפשרת הסתכלות ישירה אל חלל הקיבה והמעי בעזרת מצלמה שמוחדרת מהלוע. הבדיקה נעשית בטשטוש. יש בדיקות נוספות לגילוי הנוכחות של החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה, ובהן תבחין נשיפה ובדיקת צואה.

הטיפול בכיב קיבה או בכיב תריסריון מבוסס על טיפול בהליקובקטר פילורי. לעיתים, לאחר 10 עד 14 יום של טיפול אנטיביוטי משולב למיגור החיידק, יש צורך בטיפול המשך שכולל מתן תרופות שמדכאות את ייצור החומצה בקיבה (כמו אומפרדקס, לנסופרזול, קונטרולוק, נקסיום או דקסילנט) למשך עוד כמה שבועות. אם לא התגלה הליקובקטר פילורי, מומלץ טיפול בתרופות המדכאות את ייצור החומצה בקיבה. בכל מקרה של כיב בקיבה מומלץ לחזור על גסטרוסקופיה לאחר 6 עד 8 שבועות מתום הטיפול כדי לוודא שהכיב נרפא. כמו כן, 4 עד 8 שבועות לאחר תום הטיפול בהליקובקטר מומלץ לעשות תבחין נשיפה חוזר כדי לוודא שהטיפול היה מוצלח.
בחזרה למעלה

צריכים רופאים או מרפאות? פשוט לחפש
רוצים לקבוע תור? עושים את זה בקליק

אפשר לבדוק את הבטן גם מרחוק!​

באמצעות Tyto יכול הרופא להקשיב לרחשי הבטן שלכם מרחוק, לאבחן ולתת הפניה או מרשם. לפרטים נוספים

a2.jpg

בעיות בכיס המרה

אבנים בכיס המרה באים לרוב לידי ביטוי בכאבים עוויתיים בבטן הימנית העליונה. הכאבים מופיעים לאחר ארוחות, ובדרך כלל מגיעה איתם גם בחילה. האבנים נוצרות כתוצאה מהתגבשות של מלחי מרה ושל כולסטרול. גורמי הסיכון העיקריים להופעת אבנים בכיס המרה כוללים: מין (נשים), לידות מרובות, השמנת יתר וגנטיקה. אישוש האבחנה נעשה באמצעות אולטרסאונד בטן שמאפשר לגלות את הימצאות האבנים. הטיפול הוא כירורגי: הוצאת כיס המרה, אם ההתקפים חוזרים על עצמם כמה פעמים. ואין צורך לדאוג, מתברר שניתן להסתדר גם בלעדיו.

לפעמים מתיישבים חיידקים על אבני המרה וגורמים לדלקת בכיס המרה. הדלקת כרוכה בכאבים קשים ביותר המתרכזים בבטן העליונה הימנית ומקרינים לכתף הימנית. לעיתים הם מלוּוים בהקאות או בחום ותוקפים בגלים - כל כמה שעות. פרט לאנמנזה ובדיקה גופנית נעשית האבחנה של דלקת בכיס המרה באמצעות שילוב של בדיקות דם ושל בדיקות הדמיה. הטיפול הוא באנטיביוטיקה שניתנת בדרך כלל לווריד במסגרת אשפוז. לאחר מכן מומלץ להוציא את כיס המרה בניתוח.
בחזרה למעלה

דלקת של הלבלב

דלקת בלבלב מאופיינת בכאב בטן השמאלית העליונה המוקרנים סביב הבטן בצורת חגורה. הכאב מופיע בהתקפים ולפעמים הוא מלוּוה בחום ובהקאות. לרוב מדובר בכאבים חזקים. הסיבות העיקריות לדלקת בלבלב כוללות: אבני מרה, שתייה מרובה של אלכוהול ורמת שומנים גבוהה בדם. הטיפול בדלקת בלבלב נעשה לרוב באשפוז ומתבסס על  מנוחה, על צום ועל התחברות לאינפוזיה לקבלת נוזלים.
בחזרה למעלה

גזים רבים

רגישות למזונות מסוימים או בעיות עיכול עלולות לגרום לגזים רבים במערכת העיכול. התחושה היא של מלאוּת ושל נפיחות בבטן יחד עם כאבים מפוזרים על פני הבטן כולה. תחושת הנפיחות, דרך אגב, אינה מעידה בהכרח על גזים רבים, אלא בעיקר על רגישות גבוהה יותר לכמויות רגילות של גז במערכת העיכול. (כאשר כתוב בדו"ח אולטרסאונד בטן שנצפו "גזים במעי", מדובר בתופעה נורמלית לחלוטין.)

גזים הם בעיה שכיחה שלרוב אינה מצביעה על מחלה כלשהי. ניתן למתן את התופעה ולהקל עליה באמצעות אימוץ דיאטה מתאימה. קטניות הן גורם מוכר שגורם להיווצרות גזים, אבל יש גורמים נוספים כמו ירקות ממשפחת המצליבים (למשל, כרובית, ברוקולי וכרוב ניצנים). מומלץ להתייעץ עם תזונאי בנוגע לדיאטה מתאימה, למשל דיאטה דלת FODMAP.

טיפ נוסף: "אין משיחין בשעת הסעודה". זו הדרך הטובה ביותר למנוע חדירת אוויר למערכת העיכול ובכך להקטין את בעיית הגזים. חשוב גם להימנע ממתח, המלוּוה במקרים רבים בנשימה לא סדירה, מהירה או עמוקה במיוחד. כמו כן רצוי להימנע ממשקאות מוגזים ומלעיסת מסטיק שכן אלה תורמים אף הם לבליעת אוויר. גם ממתקים המכילים את הסוכרים מניטול וסורביטול, הזרים לגוף, תורמים להיווצרות גזים, שכן פירוק הסוכרים האלה מלוּוה בשחרור גז.

אם שינוי התפריט אינו מסייע, ניתן להיעזר גם בנטילת כדורים סופחי גזים (כמו גזים Xוקרבוסילן). צריכת חיידקים פרוביוטיים עשויה לשנות את המאזן החיידקי בקיבה ולסייע אף היא בפתרון הבעיה.

בחזרה למעלה

דלקות בדרכי השתן

במקרה הזה מתרכזים הכאבים בבטן התחתונה ומלוּוים בכאב או בצריבה בעת הטלת שתן. לרוב ישנה תחושה מתמדת של צורך לתת שתן, וקיים קושי להתאפק. זיהומים מהסוג הזה שכיחים יותר אצל נשים, ולעיתים קרובות (אך לא תמיד) הם מופיעים לאחר קיום יחסי מין. נוסף על אנמנזה ועל בדיקה גופנית ניתן לבסס את האבחנה גם על בדיקת שתן (מקלון) ועל תרבית שתן.

בבדיקת שתן מוצאים בדרך כלל עלייה במספריהם של תאי דם לבנים (לויקוציטים) ועלייה בכמות הניטריטים. בתרבית השתן ניתן לראות איזה סוג של חיידק צומח ולאיזו אנטיביוטיקה הוא רגיש. הטיפול הוא בעיקר באמצעות אנטיביוטיקה.

טיפ חשוב לנשים שרוצות למנוע דלקות שתן חוזרות לאחר קיום יחסי מין: מומלץ להן להקפיד על מתן שתן לאחר שהן מקיימות יחסי מין כדי לשטוף את השלפוחית. דרך נוספת למנוע דלקות כאלה ולטפל בהן היא לאכול מזונות שעשירים בוויטמין C כמו חמוציות ופירות הדר. המאכלים האלה הופכים את השתן לחומצי יותר, וכך הם מקשים על קיומם של החיידקים. גם שתייה מרובה חשובה לשטיפה של כל מערכת השתן.
בחזרה למעלה

דלקת סעיפים במעי הגס

סעיפים (דיברטיקולי בלעז) הם מעין "כיסים" שנוצרים לאורך המעי הגס במשך השנים. לעיתים הסעיפים האלה מזדהמים ונעשים מודלקים - מה שגורם לכאבי בטן ולפעמים גם לחום. המיקום השכיח של סעיפים כאלה הוא במעי השמאלי, ולכן הכאבים יהיו לרוב בצד השמאלי התחתון של הבטן. האבחנה מתבססת על בדיקת CT בטן. הטיפול הוא באמצעות אנטיביוטיקה, לפעמים דרך הווריד באשפוז - תלוי בחומרת הדלקת. סעיפים במעי הגס - גם כאשר אין דלקת חריפה - עלולים לגרום לכאב כרוני בצידה השמאלי של הבטן התחתונה.
בחזרה למעלה

אבנים בכליות או בדרכי השתן

הכאבים הנגרמים כתוצאה מאבנים בכליות או בדרכי השתן הם חדים וקשים מאוד, מופיעים באזור המותניים והגב התחתון ומקרינים למפשעה באותו הצד. לעיתים מתלווים לכאבים האלה דם בשתן, בחילות והקאות.

האבחנה נעשית באמצעות אנמנזה אופיינית ובדיקת רגישות בניקוש מותני (הרופא מקיש קלות ביד קפוצה על מותני החולה). אישוש האבחנה נעשה באמצעות בדיקות הדמיה: צילום בטן ריק (ללא חומר ניגוד), אולטרסאונד של הכליות ושל דרכי השתן או CT בטן.

הטיפול באבני כליה מתבסס על שתייה מרובה ועל מתן וולטרן להקלה על הכאבים. ניתן גם לתת תרופות להרפיית שריר חלק, אשר גורמות להרחבת דרכי השתן, ובכך מקילות על האבן לצאת החוצה דרך דרכי השתן. אפשרות טיפול נוספת היא לרסק את האבנים באמצעות גלי הדף. במקרים קיצוניים של אבנים גדולות במיוחד ניתן גם לנתח ולהוציא אותן. רוב הסיכויים כי מי שסבל מאבנים בדרכי השתן יוסיף לסבול מהן גם בעתיד, ועל כן חובה על חולים כאלה להרבות בשתייה ולהימצא במעקב רפואי. בהתאם לסוג האבן מומלץ לעיתים טיפול תרופתי נוסף או אימוץ של דיאטה מיוחדת.
בחזרה למעלה

בעיות גינקולוגיות

כאבים שנובעים מבעיות גינקולוגיות מתאפיינים בתחושות של כאב ושל אי־נוחות בבטן התחתונה, ולעיתים קרובות מוקרן הכאב גם לגב. כאבי הבטן נובעים לעיתים מגירוי של השחלות או של הרחם. פעמים רבות מופיעים כאבי בטן בתקופת הביוץ (לרוב באמצע תקופת המחזור) או בתקופה שלפני דימום הווסת. אם מדובר בכאבי מחזור, הם מורגשים בסמיכות אליו.

סיבה גינקולוגית נוספת לכאבים היא דלקת באגן. מדובר בדלקת זיהומית שמצריכה טיפול אנטיביוטי. כמו כן יש תמיד להביא בחשבון את האפשרות שהמטופלת בהריון ולכן היא חשה בבטנה ומקיאה.

האבחנה מתבססת על סמך בדיקה של רופא נשים ובמידת הצורך בדיקת אולטרסאונד גינקולוגי. לכאבי מחזור וביוץ ניתן לתת משככי כאבים נוגדי דלקת כמו נקסין או נורופן.
בחזרה למעלה

מחלות מעי דלקתיות

קיימים שני סוגים של מחלות מעי דלקתיות: דלקת כיבית של המעי הגס (Ulcerative Colitis) ומחלת קרוהן (Crohn's Disease). דלקת כיבית של המעי הגס היא מחלה דלקתית הפוגעת ברירית המצפה את דופן המעי הגס וגורמת לפצעים שטחיים (כיבים). המחלה מתחילה בסמוך לפי הטבעת ומתפשטת באופן רציף כלפי מעלה במעי הגס, בחלק ממנו או בכולו, ללא פגיעה במעי הדק. קרוהן היא מחלה דלקתית החודרת לכל השכבות של דופן המעי ויכולה להופיע בכל חלקיה של מערכת העיכול - מהפה ועד לפי הטבעת - ללא רצף וללא המשכיות (אזורים בריאים ונגועים לסירוגין).

כאב הבטן אצל חולים במחלות מעי דלקתיות הוא כרוני. במחלת קרוהן הכאב ממוקם במקרים רבים בחלקה הימני התחתון של הבטן. בחולים שסובלים מדלקת כיבית של המעי הגס הכאב מלוּוה בשלשול דמי, ואילו בחולי קרוהן הכאב מלוּוה בשינוי בהרגלי היציאות ולעיתים גם בחוסר תיאבון, בתת־תזונה ובירידה במשקל. לעיתים יש למחלות מעי דלקתיות גם תסמינים נוספים כמו דלקות עיניים, כאבי מפרקים, פריחה בעור ואבנים בכיס המרה.

בבדיקות דם של חולים במחלות מעי דלקתיות מתגלים במקרים רבים חוסרים תזונתיים, למשל בוויטמין B12, בחומצה פוליתובברזל. האבחנה הסופית של מחלת מעי דלקתית נעשית בעזרת קולונוסקופיה, ביופסיות מעי, בדיקות מעבדה, בדיקות דימות ולעיתים גם בדיקה באמצעות קפסולה אנדוסקופית.

הטיפול במחלות האלה הוא באמצעות תרופות שמדכאות את המנגנון לייצור הדלקת שפוגע ברירית המעי: 

אמינוסליצילטים (רפאסל, פנטסה, אסאקול) לטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס בדרגת חומרה קלה עד בינונית. התרופות האלה יעילות במיוחד כשהן ניתנות במסגרת טיפול ארוך טווח לשמירה על הפוגה קלינית ולמניעת התלקחויות.

קורטיקוסטרואידים (בודסון, פרדניזון, קורטימנט) לטיפול במחלה פעילה כדי להביא להפוגה קלינית. נמנעים משימוש בתרופות האלה לטווח ארוך ולכן הן אינן מומלצות לצורך שמירה על הפוגה.

במקרים של מחלת קרוהן ושל דלקת כיבית של המעי הגס שלא הגיבה לטיפול באמינוסליצילטים מומלצות תרופות שמדכאות את מערכת החיסון כמו אימונומודולטורים (אימורן, פורינטול, מתוטרקסט) ותרופות ביולוגיות (ובהן רמסימה, יומירה, סימזיה, סימפוני, אנטיביו, סטלרהוקסלג'נז).
בחזרה למעלה

צריכים רופאים או מרפאות? פשוט לחפש
רוצים לקבוע תור? עושים זאת זה בקליק

צליאק

מדובר במחלה שמתאפיינת באי־סבילות לגלוטן, חלבון שנמצא בחיטה, בשעורה ובשיפון. החשיפה לגלוטן גורמת לתגובה דלקתית ממושכת של המעי הדק, והביטוי של המחלה יכול להיות כאבי בטן, שלשולים ממושכים, ירידה במשקל ולפעמים גם חוסרים תזונתיים כמו חוסר בברזל שגורם לאנמיה. לעיתים מתגלה האנמיה בעקבות בדיקת דם שגרתית או בעקבות בדיקת דם שנועדה לאבחן בעיות אחרות.

האבחנה של צליאק נעשית בתחילה על סמך בדיקת דם שבה מחפשים נוגדנים בדם. אם הנוגדנים חיוביים למחלה, בדרך כלל יש צורך בבדיקת גסטרוסקופיה כדי לאשר סופית את האבחנה. בבדיקת הגסטרוסקופיה לוקחים פיסה מרירית המעי לביופסיה לבדיקה במיקרוסקופ. באמצעותה אפשר לראות שינויים שספציפיים למחלת הצליאק. ביסוס האבחנה הוא חשוב מאחר שהטיפול היחיד למחלה הזאת הוא דיאטה ללא גלוטן לכל החיים. במקרה של חשד לצליאק מומלץ לא להתחיל בדיאטה נטולת גלוטן לפני שמתקבלת התשובה הסופית מהביופסיה. הסיבה: דיאטה עלולה להכשיל ביופסיה חוזרת אם יהיה בה צורך בגלל כישלון הביופסיה הראשונה מסיבה כלשהי.
בחזרה למעלה

אי־סבילות ללקטוז

המעי הדק אמור להפריש את האנזים לקטז שתפקידו הוא לפרק את הלקטוז (סוכר החלב) ולסייע בכך לספיגתו. מחסור מלא או חלקי באנזים הזה עלול לגרום לתסמינים הדומים לאלה של תסמונת המעי הרגיש כמו כאבי בטן, גזים ושלשול. במסגרת תהליך האבחון מציעים למטופל להימנע למשך תקופה מסוימת ממאכלי חלב כדי לראות אם חל שיפור במצבו. אפשרות נוספת לאבחון הבעיה היא לעשות תבחין סבילות ללקטוז. אם אכן מתגלית אי־סבילות ללקטוז יש שתי דרכים לטפל בכך: להימנע מלאכול מוצרי חלב או ליטול - לפני ארוחה חלבית - טבלייה או כמוסה המכילות את האנזים החסר. את הטבליות ואת הכמוסות ניתן לרכוש ללא מרשם רופא.
בחזרה למעלה

מחלות ממאירות

סרטן הלבלב עלול לגרום לכאבי בטן עזים ומתמשכים המקרינים לגב. תסמינים נוספים של גידול בלבלב הם חוסר תיאבון, ירידה במשקל, צהבת (משום שהגידול חוסם את דרכי המרה).

לעומת זאת, כאב בטן אינו נחשב לתסמין אופייני של סרטן המעי הגס. התסמינים המובהקים של הגידול הסרטני הזה הם שינויים בהרגלי היציאות, דימום רקטלי ואנמיה בגלל מחסור בברזל. סרטן המעי הגס עלול לגרום לכאבי בטן רק בשלביו המתקדמים כשהוא גורם לחסימת מעי. ניתן למנוע את סרטן המעי הגס באמצעות הקפדה על תזונה בריאה, עתירת סיבים תזונתיים, ובאמצעות הקפדה על עשייתן של בדיקות סקר תקופתיות לסרטן המעי הגס: בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה או בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים החל מגיל 50 שנה. מי שיש להם קרובים מדרגה ראשונה שחלו בסרטן המעי הגס לפני גיל 50 שנה צריכים לעשות את בדיקת הקולונוסקופיה לפני גיל 50.
בחזרה למעלה

תסמונת המעי הרגיש

תסמונת המעי הרגיש היא אחת ההפרעות הגסטרואנטרולוגיות (הקשורות למערכת העיכול) הנפוצות ביותר. נשים סובלות מהמחלה בשכיחות גבוהה יותר מגברים. הופעת התסמינים מתחילה כבר בגיל ההתבגרות ואולי אף לפני כן. ככל שמתבגרים ומזדקנים, התסמינים נוטים להיות קלים יותר, והופעה ראשונה של ההפרעה הזאת בגיל מבוגר היא נדירה ביותר. 

תסמונת המעי הרגיז מתאפיינת בכאב או באי־נוחות כרונית בבטן המלוּוה בתחושת הקלה או החמרה סביב פעולת המעיים. מאפיינים נוספים של התסמונת הם יציאות לא סדירות ולעיתים גם גזים ונפיחות של הבטן. לתסמונת הזאת יש אופי תנודתי, אך מי שסובלים ממנה מדווחים על תסמינים שלה במהלך 3 ימים לפחות בכל חודש. הגורמים לתסמונת הם רבים ושלובים זה בזה. נראה שמדובר באי־סדירות של המנגנונים האחראים לתנועתיות של המעיים המשולבת בהפרעה בקשר הנוירולוגי בין המוח למעי (brain-gut axis) הגורמת לרגישות־יתר. אפשרות נוספת היא שמדובר בסף כאב נמוך: מי שסובלים מהתסמונת מרגישים ביתר קלות את תחושת הכאב שנובעת מפעילות המעיים, כמו התכווצויות. ישנה גם השערה שהתסמונת נובעת משינויים בחיידקי המעי.

הסובלים מתסמונת המעי הרגיש מדווחים לעיתים קרובות שעוצמת התסמינים נוטה להחמיר בעת לחץ נפשי. עם זאת, מתח נפשי, גם אם הוא מחמיר את התסמינים, אינו גורם להם. חלק מהמטופלים מתחילים לחוות את התסמינים לאחר מחלה חיידקית או טפילית של המעי.

העובדה שאין ממצאים בבדיקות המקובלות יכולה לגרום לתחושת תסכול וחוסר אונים הן אצל המטפל והן אצל המטופל, אך יש טיפול לתסמונת המעי הרגיש: שמירה על אורח חיים בריא הכולל שתיית מים רבים והקפדה על פעילות גופנית סדירה. אלה עשויות לשפר את התסמינים. ממחקרים עולה שדיאטה הנקראת "דיאטה דלת פודמפ" (low FODMAP diet) עשויה גם היא להביא לשיפור בתסמינים. אם אין הטבה לאחר שינוי באורח החיים ובדיאטה, עשוי הרופא להמליץ על טיפול באמצעות תרופה. יש תרופות רבות לטיפול במעי הרגיז, ובהן תרופות שפועלות על ה־brain-gut axis (כמו נורטילין), תרופות שפועלות על חיידקי המעי (כמו פרוביוטיקהוריפקסימין) ותרופות שמרגיעות את השריר החלק של דופן המעי (כמו קולוטל, נוטנסיל, ספסמלגין, ליברקס). נוסף על אלה ניתן להיעזר בתרופות שמכוונות להתערב במרקם הצואה או בתדירות היציאה שלה כמו תרופות משלשלות או עוצרות, לפי הצורך.

נוסף על תרופות קונבנציונליות ניתן להיעזר גם ברפואה המשלימה: ביופידבק הוא טכניקה המסייעת להפחית את מתח השרירים ולהאט את קצב הלב כדי להשיג הרפיה. לשם השגת השינוי הפיזיולוגי הרצוי נעזרים תחילה במכשיר הביופידבק, ועם הזמן הגוף לומד לחולל את השינויים האלה באופן עצמאי. גם להיפנוזה ולתרגילי הרפיה (כמו יוגה ומדיטציה) יש מקום בטיפול בתסמונת הזאת.
בחזרה למעלה

מקרים דחופים

באופן כללי, כאב בטן דחוף הוא כאב בטן עז המתפתח או מחמיר באופן חד בתוך דקות או בתוך כמה שעות ואינו מרפה. כאב כזה עלול לנבוע מאירוע תוך־בטני חמור כמו התנקבות כיב, חסימת מעי או דלקת תוספתן חריפה ומצריך בדרך כלל ניתוח דחוף. תסביב של שחלה או של אשך וכן הריון מחוץ לרחם עלולים לגרום לכאב בטן חריף ומחייבים טיפול דחוף.
בחזרה למעלה

אפנדיציטיס

דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס) גורמת בדרך כלל לכאבים עזים בצידה הימני התחתון של הבטן. בתחילה הכאבים הם עמומים ומתמקדים באזור הטבור (במרכז הבטן), אך בהמשך הם נודדים לצידה הימני התחתון של הבטן. בדרך כלל חולפות כמה שעות מתחילת הדלקת ועד שהכאבים מגיעים לעוצמה כזאת שמחייבת לפנות במהירות לבית חולים. לחיצה על חלקה הימני התחתון של הבטן גורמת לרוב לכאב חד משום שזהו האזור המודלק. נוסף על כך, בזמן ההתקף לא מתקיימת פעילות של המעיים, ולכן אין רצון לאכול, ואין יציאות באותו הזמן. מי שהתוספתן שלהם מודלק עלולים לסבול לא רק מכאבי בטן אלא גם מבחילות, מהקאות ומחום.

האבחנה מתבססת על האנמנזה ועל בדיקה גופנית. נוסף על כך ניתן להיעזר בספירת דם ובאמצעי הדמיה כדי לאשש את האבחנה. דלקת תוספתן שאינה מטופלת בזמן עלולה להסתיים בהתנקבות של התוספתן ובפיזור תוכן המעי בחלל הבטן. זהו מצב מסכן חיים. הטיפול הוא כריתה של התוספתן בניתוח דחוף. ואל חשש: ניתן לחיות בלי התוספתן מאחר שאין לו כל חשיבות בתהליך העיכול.
בחזרה למעלה

חסימת מעי

התכווצויות קבועות המאפיינות את המעי החלול ואחראיות לקידום התכנים שבתוכו אינן מורגשות. אולם הגברה של עוצמת ההתכווצויות כדי להתגבר על חסימה חלקית או שלמה וכן התרחבות של המעי בחלק שלפני החסימה גורמות לכאבי בטן עוויתיים. הכאבים בבטן מלוּוים בתפיחוּת של הבטן, בהקאות ובהיעדר יציאות ומעבר של גזים. אצל חולים שסובלים מהיצרות חלקית במעי מוחמר הכאב לאחר האוכל, ואילו כשהקיבה ריקה ממזון הם מרגישים בנוח.

חסימה של המעי הגס יכולה להתרחש בגלל גידול סרטני, בגלל מחלת סעיפים או בגלל וולולוס (המעי מסתובב בלולאה סביב עצמו); חסימה של המעי הדק יכולה להתרחש בגלל סיבות רבות ובהן הידבקויות של רקמות לאחר ניתוחים בבטן, בקע (הרניה) כלוא ומחלת קרוהן. הטיפול בחסימה הוא בדרך כלל ניתוח לסילוקה.

לעיתים מתרחשת חסימת מעיים בעקבות בקע כלוא. הסבר קצר: בקע נוצר כאשר באזור של חולשה בקיר הבטן נוצר פתח שדרכו עלול קטע של מעי, העטוף בקרום הצפק, לצאת מחלל הבטן. האזורים המועדים להיווצרות בקע הם תעלת האשכים, המפשעה, הטבור וצלקות מניתוחים קודמים. כל עוד המעי החודר דרך הבקע אינו כלוא ומקבל הספקת דם תקינה, לא מדובר במצב חירום, ואפשר לתקן זאת בניתוח מתוכנן מראש. אולם לעיתים נוצר מצב שבו המעי נכלא בבקע, והתוצאה היא עצירה של הספקת הדם לאותה לולאת מעי חודרת. בקע כלוא הוא מצב מסוכן שגורם לכאבים עזים ומחייב ניתוח דחוף. 

בקעים שאינם כלואים עלולים גם הם לגרום לכאבים, אבל במקרים כאלה מדובר לרוב בכאבים קלים או באי־נוחות.
בחזרה למעלה

שזירת האשך

האשך עטוף בכמה מעטפות, ובדרך כלל - אם אין מדובר בפגם מולד - הוא אינו יכול להסתובב על צירו בתוך שק האשכים. יכולות להיות סיבות רבות לתזוזה כזאת: חבלה קלה בשק האשכים, חשיפה לקור עז, מאמץ גופני, מגע מיני ועוד. כאשר האשך מסתובב על צירו, זרימת הדם אליו נפסקת, תחילה בווריד ואחר כך גם בעורק. אם לא ינותח החולה בתוך שש שעות מתחילת הכאבים, התוצאה תהיה הרסנית: נמק של האשך.

במקרים של שזירת האשך החולה סובל בדרך כלל מכאב חד־צדדי חריף בשק האשכים, מכאב בטן מפושט, מבחילות ומהקאות. לפעמים קודמת לכאב חבלה קלה. האשך השזור רגיש מאוד למגע, והאזור אדום במקצת. בבית החולים מאששים את האבחנה במכשירי הדמיה המציגים את רקמת האשך ואת זרימת הדם שבתוכה ומנתחים את החולה בדחיפות. בניתוח מסובבים את האשך חזרה, וזרימת הדם אליו מתחדשת.
בחזרה למעלה

מתי יש לפנות לרופא?

1. תפיחוּת של הבטן שמופיעה בפתאומיות ואינה חולפת.

2. שלשולים שנמשכים יותר מחמישה ימים.

3. אי־נוחות בבטן שנמשכת יותר משבוע ימים.

4. שלשולים דמיים או הקאות דמיות.

5. הקאות בלתי פוסקות.

6. כאבי בטן המלוּוים בחום.

7. כאב בטן פתאומי, חד וחריף.

8. היעדר פעולת מעיים (עצירות), בייחוד אם הוא מלוּוה בהקאות ובכאבים.

9. כאבים בעת הטלת שתן, בייחוד אם מופיעים גם חום או צמרמורות.

10. כאבי בטן בזמן הריון או בעת שקיים חשד להריון.
בחזרה למעלה

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה

ד"ר דורון בולטין הוא גסטרואנטרולוג בכיר במערך לגסטרואנטרולוגיה של המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית. כמו כן הוא מנהל מרפאת ההליקובקטר דיספפסיה במרכז הרפואי רבין

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש