בריאות המשפחה
פורסם בראשונה: 02.03.2011
עדכון אחרון: 23.04.2018
  • ד"ר שמואל גבעון ד"ר שמואל גבעון
  • מנחם נהיר ד"ר מנחם נהיר

קרישי דם: נוצרים ברגליים ועלולים להיסחף לריאות

לקריאה נוחה
קריש דם שנוצר ברגל (בשפת הרופאים: פקקת של הוורידים העמוקים) עלול להיסחף לריאות ולהיות קטלני. הסכנה גדולה במיוחד בטיסות ממושכות. מי חשוף לסכנה, ואיך נמנעים ממנה?
רגלי אישה יושבת ליד תיק ג'יימס בונד

מדי יום נפטרים בישראל ארבעה אנשים בממוצע כתוצאה מתסחיף ריאתי שמקורו בפקקת הוורידים העמוקים - כך מוסרים רופאים מהחברה הישראלית לקרישת דם, הפועלת במסגרת ההסתדרות הרפואית בישראל. עוד נמסר כי כ־45 אלף ישראלים לוקים בקרישי דם מדי שנה, אולם רק מיעוט מהם סובל מסימנים מוקדמים ומאובחן בזמן.

מהי פקקת ורידים עמוקה?

מערכת הוורידים בגוף האדם מוליכה את הדם מהרקמות השונות אל הלב. הדם מתקדם בלחץ נמוך מאוד, שכן לא עומד לרשותו שריר הלב שידחוף אותו קדימה, והוא אמור לעקוף חסימות קטנות בדרך, כמו מסתמים חד־כיווניים. ישנם ורידים קטנים, חיצוניים (על הזרועות, על השוקיים - אלה שמתרחבים והופכים ל"דליות"), ואילו אחרים הם רחבים, עמוקים. פקקת של הוורידים העמוקים היא מחלה שבה נוצר קריש דם, על פי רוב בוורידי הרגליים, אך לעיתים גם בוורידי הזרועות. הקריש עלול להיסחף עם זרם הדם אל הריאות ולגרום לתסחיף ריאתי המתבטא בכאבים בחזה, בקוצר נשימה, בדופק מהיר ובמקרים חמורים אף במוות.

לכן פקקת של הוורידים העמוקים היא מצב רפואי דחוף, ויש להתייחס לכל נפיחות בגפה, גם אם היא זניחה לכאורה, כאל פקקת של הוורידים העמוקים - עד שלא יוכח אחרת.

מהן הסיבות להיווצרות קרישי דם?

פרופסור רודולף וירכו, הפתולוג הגרמני בן המאה ה־19 שהניח את היסודות לפתולוגיה המודרנית, הגדיר שלושה מצבים הגורמים להיווצרותם של קרישי דם: ירידה בזרימת הדם, נזק לדופן כלי הדם ועלייה בקרישיות הדם.

פרופסור וירכו שם לב לכך שיותר קרישים נוצרו ברגל השמאלית מאשר ברגל הימנית והעלה את האפשרות שזה נגרם עקב העובדה שהווריד האיליאקלי המשותף השמאלי נלחץ על ידי הווריד האיליאקלי המשותף הימני (תסמונת מיי טורנר).

מצבים רפואיים שונים עלולים לגרום לפקקת של הוורידים העמוקים, כמו לחץ על הוורידים, חבלה, סרטן, זיהומים, מחלות דלקתיות שונות, אירוע מוחי, אי־ספיקת לב והתסמונת הנפרוטית (סוג של מחלת כליות הגורמת לדליפת חלבונים דרך הכליה ומשם לשתן).

יש כמה גורמים שמגבירים את הסיכון להיווצרות פקקת בוורידים העמוקים: ניתוח (במיוחד ניתוח אורתופדי ברגליים או בגב), אשפוז (כל אשפוז במחלקה הפנימית הכרוך בשכיבה ממושכת), קיבוע גפיים (גבס), טיסה (שילוב של ישיבה ממושכת ושל לחץ ברומטרי נמוך), עישון, השמנת־יתר, גיל מבוגר, תרופות שונות (ובהן גלולות נגד הריון) ומצבים מולדים המעלים את הסיכון לקרישיות יתר.

האם התופעה נפוצה בקרב נשים בהריון?

כן. נשים נמצאות בסיכון־יתר לפקקת של הוורידים העמוקים במהלך הריון ובתקופה שאחרי הלידה. לעיתים נותנים טיפול מונע לנשים הרות שסבלו בעבר מפקקת של הוורידים העמוקים. מדובר לרוב בזריקות קלקסן, אבל ייתכן שהן מיותרות אם גורמי הסיכון הם זמניים בלבד.

מהם התסמינים של פקקת הוורידים העמוקים?

לעיתים אין שום סימן לתהליך הדלקתי, אבל לעיתים מתלווים לתהליך הזה תסמינים שונים ובהם כאבים, נפיחות ואודם בגפה הנגועה והתנפחות של הוורידים השטחיים. פקקת של הוורידים העמוקים יכולה להיווצר במידה זו או אחרת בקרב רבע מהחולים המאושפזים, אבל היא סמויה לעיתים קרובות, אלא אם מתפתח תסחיף ריאתי.

מהי רגל כחולה וכואבת?

רגל כחולה וכואבת (Phlegmasia ceruela dolens) היא תולדה של חסימה חדה וכמעט שלמה של כל זרימת הדם מהגפה. הרגל לרוב כואבת, כחולה (עקב חוסר חמצן) ובצקתית. אם הבעיה אינה מטופלת במהירות, עלול להיווצר נמק של הוורידים.

ומהי רגל לבנה וכואבת?

רגל לבנה וכואבת (Phlegmasia alba dolens) מתאפיינת בגפה חיוורת וקרה ובדופק מוחלש. הסיבה לכך, בדרך כלל, היא חסימה פתאומית של העורקים הראשיים שמוליכים דם לרגל ואינם קשורים לפקקת של הוורידים העמוקים.

איך מאבחנים פקקת בוורידים?

הבדיקות השימושיות ביותר לאבחון פקקת של הוורידים העמוקים הן בדיקת דם שנקראת D-DIMER (שבה בודקים הימצאות של חלבון שמקורו בקרישי דם) ובדיקת אולטרסאונד של הוורידים הנגועים. לעיתים יש צורך בבדיקות דם נוספות אחרות.

איך מטפלים בקרישי הדם?

במקרים מסוימים ניתן לנסות לפרק את הקריש בעזרת תרופות שמפרקות קרישי דם. תפקידן של התרופות האלה הוא למנוע הצטברות ויצירה של קרישים חדשים שמגבירים את הסיכון לתסחיף בריאות.

מתחילים בדרך כלל במתן מיידי של זריקות אנוקספרין (השם המסחרי: קלקסן) ובהמשך נותנים תרופות נוגדות קרישה דרך הפה כמו קומדין, אבל גם נוגדי קרישה חדשים יותר.

המסת הקריש בעזרת תרופות מיוחדות נשמרת בדרך כלל לקרישים מפושטים, למשל באזור הגבוה של הרגל ושל האגן. ממחקרים עולה שמדובר בפעולה יעילה מאוד, אולם היא עלולה לגרום לדימומים חמורים ולכן אינה נמצאת בשימוש שגרתי.

האם הטיפול התרופתי ניתן לתמיד?

אנשים שלקו בקרישי דם יותר מפעם אחת עלולים להזדקק לטיפול נוגד קרישה לכל חייהם. בדרך כלל, כשמטפלים בנוגדי קרישה, האזור שנפגע חוזר לרוב למצבו הקודם. עם זאת, נוגדי קרישה אינם מפחיתים את הסיכון לתסחיף לריאות או לעורקי הלב. לפיכך בעוד שהקרישה באזור שנפגע מפקקת בוורידים העמוקים עשויה להיפסק, תסחיף ריאתי עודנו אפשרי. ממחקרים שונים עולה ששילוב של טיפול תרופתי נוגד קרישה יחד עם הפעלת לחץ לסירוגין על הרגליים יעיל יותר מטיפול נוגד קרישה בלבד.

במצבים מסוימים, כשלא ניתן להשתמש בתרופות נגד קרישה בשל החשש מדמם מוחי, משתילים מסנן בווריד הנבוב התחתון (הווריד הראשי שמחזיר את הדם מהחלקים התחתונים של הגוף ללב). עם זאת, המסננים האלה עלולים להיות מקור להיווצרות קרישים, ולכן משתמשים בהם רק במקרים שלא ניתן לתת תרופות נגד קרישה.

האם יש טיפול מונע שמקדים תרופה לקריש?

טיפול מונע נגד פקקת של הוורידים העמוקים מומלץ לחולים המאושפזים בשל מחלה קשה ומרותקים למיטה ולמי שמחלימים אחרי ניתוח (באשפוז בבית חולים או בבית). הטיפול המונע כולל תרופות נגד קרישה וגרביים אלסטיים. לעיתים משתמשים גם במכשיר שמפעיל לחץ לסירוגין על הרגליים.

לחולים שאושפזו בגלל אי־ספיקת לב או בגלל מחלת ריאות חמורה או רתוקים למיטה, ויש להם גורם סיכון אחד או יותר (כולל סרטן, פקקת קודמת, אלח דם, מחלת כליות חריפה או מחלת מעיים דלקתית) מומלץ לתת טיפול מונע במינון נמוך של תרופה נגד קרישה כמו הפרין או קלקסן.

אנשים שעברו ניתוחים מסוימים - בעיקר ניתוחים אורתופדיים להחלפת מפרק הירך או מפרק הברך - מקבלים קלקסן באופן שגרתי למניעת היווצרותם של קרישים. נוסף על כך מומלץ להם להרבות בהליכה. זו מעלה את הדופק, מגדילה את מהירות הזרימה של הדם בוורידים ומונעת עימדון (סטזיס, חוסר תנועה) של הדם.

מה הקשר בין טיסה ממושכת לפקקת בוורידים העמוקים?

מתברר כי במקרה של טיסה ממושכת הסיכון לפקקת של הוורידים העמוקים גבוה יותר בקרב מעשנים, בקרב שמנים ובקרב נשים שנוטלות גלולות למניעת הריון.

גרביים אלסטיים לוחצים או מכנסונים לוחצים (טייטס) מפחיתים הישנות של פקקת אצל אנשים שטסים טיסות ארוכות. גם מומלץ לקום מדי פעם ולהתהלך במהלך הטיסה. כמו כן כדאי להרבות בשתיית מים, כיוון שהאוויר במטוס יבש, והדבר מגביר את הסיכון להיווצרותם של קרישי דם.

מקרה מפורסם של מוות כתוצאה מפקקת של הוורידים העמוקים אירע ב־2003: דייוויד בלום, עיתונאי בכיר של רשת NBC האמריקאית, מת בזמן טיסה מעיראק לארצות־הברית כתוצאה מתסחיף ריאתי שמקורו בפקקת של הוורידים העמוקים. הוא היה רק בן 39 במותו. לאחר מותו נקבע שמרס יהיה חודש המודעות לפקקת של הוורידים העמוקים.

האם הנטייה לייצור קרישי דם היא תורשתית?

ל־35% מהחולים בפקקת של הוורידים העמוקים יש לפחות הפרעה תורשתית אחת במנגנון הקרישה, כולל חסרים בגורמי קרישה או שינויים בגנים של גורם הקרישה.

ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית

ד"ר מנחם נהיר הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי העמק  מקבוצת כללית

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל