בריאות המשפחה
פורסם בראשונה: 18.11.2009
עדכון אחרון: 10.12.2012

דוקטור, למה אני כל הזמן עייף?...

לקריאה נוחה
תלונות על עייפות הן אחד הדברים שרופאי המשפחה שומעים הכי הרבה. ולמרות שלעיתים היא מצביעה על בעיה רפואית ממשית, לא תמיד פשוט לזהות את הסיבה האמיתית. אז איך יודעים מתי מדובר בתסמונת התשישות הכרונית ("מחלת היאפים"), במחלות אחרות, בדיכאון או בסתם תשישות?
בחור מתעורר ומתמתח במיטה

הקדמה:
המידע המובא בכתבה מבוסס על אוסף של נתונים סטטיסטיים ממחקרים עדכניים שבדקו את העייפות - ובין השאר גם ממחקרים שבדקו את תסמונת התשישות הכרונית. בכתבה מוצג מגוון של דעות, כיוון שאין כיום תמימות־דעים בנושא תסמונת התשישות הכרונית לא בקרב הרופאים ולא בקרב החוקרים. אל תתבלבלו: הכתבה לא מטילה ספק בסבל הגדול של החולים בתסמונת התשישות הכרונית ולא שופטת אותם. היא כן מנסה לשפוך קצת אור על התופעה באופן כללי, ולסייע במעט בהכוונה לפתרונות אפשריים ולנתיבי בדיקה קיימים, אם את או אתה מגלים אצלכם סימנים לקיומה. אנחנו יודעים, שמדובר באתגר לא פשוט.

עייפות היא מצב שכיח ביותר. עייפות היא אחת מהתלונות היותר שכיחות במרפאה ראשונית - כלומר אצלנו, רופאי המשפחה. 20% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מעייפות ממושכת המפריעה לתפקוד. נשים, אגב, סובלות פי שניים. למה? יכול להיות שזה פשוט בגלל שאנחנו עושות פי שניים דברים מהגברים, אבל זו כבר השערה אישית שלי...

יש אנשים עייפים יותר?

הרגשת העייפות קשורה גם לגיל ולמקצוע: מבוגרים ומי שעובד קשה, במיוחד שעות מרובות עם גלישה לתוך הלילה - עייף יותר. עד כאן טריוויאלי, נכון? אבל גם מי שהתלונן בעבר על עייפות או סבל בעבר מדיכאון או הפרעה פסיכיאטרית אחרת נמצא בסיכון לסבול מעייפות.

בעוד שהמטופלים מייחסים לעייפות חשיבות גדולה (בכל זאת, היא מפריעה להם לתפקד), הרי שהרופאים אינם מתייחסים אליה בכובד ראש דומה.

למה?

בגלל שהעייפות איננה ספציפית מבחינת אבחנתית, כלומר הרבה מאוד אבחנות רפואיות מתבטאות בין היתר בעייפות, ומספר רב של מתלוננים על עייפות הם למעשה בריאים (ורק עייפים). נקודה זו עלולה להעיב על יחסי רופא-מטופל: המטופל מרגיש שלא מתייחסים אליו ברצינות, והרופא מרגיש שהמטופל "נודניק".

ללא קשר לסיבה, האבחון של עייפות הוא קשה, וללא טיפול מתאים, כמחצית מהחולים עדיין יסבלו מעייפות כעבור חצי שנה. מתוך סך המתלוננים על עייפות רק לעשרה אחוז (ואפילו פחות) תימצא אבחנה רפואית כסיבה לעייפות.

על אילו מצבים רפואיים יכולה עייפות ללא הסבר להצביע?

• אנמיה, זיהום כרוני, מחלות של מערכת החיסון, סרטן.
• מחלות של הבלוטות: סוכרת, היפותירואידיזם, היפואדרנליזם.
• הפרעות שינה: דום נשימה בשינה.
• מחלות של מערכת העצבים והשרירים: מיוזיטיס, MS.
• מחלת לב כרונית.
• מחלת ריאה כרונית.
• זיהומים במחלת הנשיקה.
• מצבים נפשיים הגורמים לדחק (סטרס), כמו שכול.
• מצבי דחק חברתיים, כמו בעיות במקום העבודה.

ישנם גורמים המחמירים את העייפות?

כן.

למשל:
• חוסר בפעילות גופנית.
• הפרעות רגשיות.
• אירועי דחק מתמשכים (חברתיים או נפשיים).
• הפרעות שינה.

עייפות היא תלונה מרכזית של הפרעות פסיכיאטריות רבות. למרות זאת, באחוז ניכר של המתלוננים על עייפות לא נמצאת סיבה פסיכיאטרית. באופן כללי, ככל שהעייפות יותר חמורה, וככל שמתלווים אליה תלונות סומאטיות ולא מוסברות - כך הסבירות של אבחנת דיכאון גדולה יותר.

מהן האבחנות הפסיכיאטריות שקשורות לעייפות?

• דיכאון.
• חרדה והתקפי־חרדה.
• הפרעות־אכילה.
• סמים.
• סומטיזציה (הפרעה פסיכיאטרית המאופיינת בתסמינים גופניים משתנים ללא ממצא גופני שיכול להסביר אותם. ההפרעה מלווה בדרך־כלל בחרדה ובדיכאון).

מה, כל פעם שעייפים זה יכול להיות שאני בעצם מאוד חולה?

לא. רוב הסיכויים שאם את, או אתה, הרוסים מעייפות אז פשוט לא ישנתם מספיק, חגגתם יותר מדי, אתם עובדים כמו חמורים - ואתם פשוט צריכים לילה או שניים של שינה מלאה ומספקת. אם העייפות לא עוברת, ונמשך מעבר לשבועיים, שווה להתייעץ עם רופא או רופאת המשפחה.

ואיך מאבחנים את תסמונת העייפות הכרונית?

אין בדיקה מסוימת שמאבחנת את התסמונת. האבחנה היא קלינית בעיקרה, ויש לה מספר קריטריונים:

• עייפות חדשה (שלא נמשכת כל החיים), למשך לפחות חצי שנה, ללא הסבר רפואי, לא קשורה למאמץ יתר, איננה מוקלת על־ידי מנוחה, ופוגעת בתפקוד.
וארבעה או יותר מהתסמינים הבאים:

• תחושה סובייקטיבית של ירידה בזיכרון.
• כאב גרון.
• רגישות בבלוטות לימפה.
• כאבי שרירים.
• כאבי פרקים.
• כאבי ראש.
• שינה לא מרעננת.
• תשישות לאחר מאמץ גופני הנמשכת יותר מ-24 שעות.

מהי השכיחות של תסמונת התשישות הכרונית?

תסמונת התשישות הכרונית (CFS), הידועה גם בשמה "קדחת היאפים", היא מחלה המלווה בהרבה מאוד תסמינים חמורים ומגבילים. כ-70% מכלל הנפגעים מתסמונת זו הם נשים, וסבורים כי אנשים רבים הלוקים בה אינם מאובחנים כלל. עקב הבעייתיות באבחון המחלה והיעדר סקר מקיף שיעריך את מימדיה בישראל - אין עדיין אומדן מדויק של מספר החולים, אך ההערכה היא כי שכיחות המחלה באוכלוסייה מגיעה לכ-0.5%. מכלל החולים שמבקרים במרפאה השכיחות היא כ-2%.

תסמונת התשישות הכרונית מוגדרת בתנאי שלא קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• מצב רפואי הגורם לעייפות.
• מצב פסיכוטי (כלומר בוחן מציאות לא תקין, הזיות, מחשבות שווא).
• הפרעה דיכאונית, דו־קוטבית או מלנכולית.
• דמנציה (כלומר הידרדרות בתפקוד השכלי).
• הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה או בולמיה.
• השמנה קיצונית.
• שימוש בסמים.

אם אחד מהמצבים האלה או יותר נוכחים, הם עצמם יכולים להיות הסיבה לעייפות, ולכן במצב כזה אבחנת תסמונת התשישות הכרונית נשללת.

מהי הפרוגנוזה (התחזית)?

פרוגנוזה גרועה - רק 10% מחלימים תוך שנתיים עד ארבע שנים. התעסקות יתר של החולה בחיפוש סיבות רפואיות מהווה סמן פרוגנוסטי גרוע. כלומר, מי שמתעקש לחפש סיבה רפואית חמורה לתלונות העייפות שלו לרוב (לפי הסטטיסטיקה) לא מחלים מהעייפות!

אילו רמזים יש לאבחנה חלופית לתסמונת?

• עייפות המתוארת כאובדן עניין והנאה מרמזת על דיכאון.
• שינה מוגברת מרמזת על בעיית שינה.
• אירועי דחק סוציאליים עכשוויים מהווים סיבה לעייפות כשלעצמם.
• בדיקות מעבדה: כדי לשלול סיבות אחרות לעייפות ייתכן והרופא יבקש ממך לעשות בדיקות דם הכוללות ספירת דם, שקיעת דם, תפקודי כבד, כליה אלקטרוליטים, גלוקוז, תפקודי בלוטת המגן (TSH), שתן לחלבון.
במידה והבדיקה הקלינית מחשידה למחלת הנשיקה ניתן גם לבדוק סרולוגיה למחלת נשיקה או למחלות זיהומיות אחרות.
• כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה או להפרעות שינה אחרות (כגון נרקולפסיה) ניתן להפנות לבדיקה במעבדת־שינה.

מה עושים אם לא נמצאה סיבה ספציפית לעייפות?

אין צורך בטיפול ספציפי, אבל המטופל יכול לעזור לעצמו במידה רבה. העייפות היא מצב שכיח ובר־טיפול, וטיפול התנהגותי עוזר לכך. הרבה פעמים הסובלים מעייפות מודאגים שהעייפות מייצגת סימפטום של מחלה חמורה שעדיין לא אובחנה, ושפעילות תחמיר את מצבם. חלק מהטיפול הוא דיון על אמונות מסוג זה שיכולות להיות קיימות וחיפוש גישה חלופית שתתרום יותר לחזרה לתפקוד.

לעיתים קרובות נגרמים ויכוחים חסרי טעם בין הסובלים מעייפות לבין הרופאים שלהם לגבי שם המחלה. מומלץ להימנע מכך, ובמקום זאת לאמץ ביחד עם המטופל גישות שיתרמו להבראה. לפעמים הסובלים מעייפות מרגישים שמצבם לא נלקח ברצינות על־ידי הרופאים, בעיקר משום שלא נמצאה סיבה רפואית "רצינית" הגורמת לעייפות.

חשוב להדגיש, שברוב המקרים לא נמצאת סיבה רפואית כזו, וחוסר הימצאות הסיבה איננה מבטלת את הסבל של המטופלים, אלא רק מתווה דרכי טיפול. חשוב להימנע מטיפולים ובירורים מיותרים שהרבה פעמים ניתנים רק בגלל הציפייה של הלקוח מול הרופא. יש להמליץ על עלייה הדרגתית ברמת הפעילות, אלא אם כן ישנה התוויית נגד ברורה.

ואם סיבת העייפות היא דיכאון וחרדה?

אם יש הוכחה לדיכאון, שווה לנסות טיפול אנטי־דיכאוני. מטופלים עם עייפות לרוב רגישים לתופעות הלוואי של התרופות האנטי־דיכאוניות, ולמרות זאת, אם ניתן להם מידע מפורט לגבי הציפיות מהטיפול, ואם מתחילים את הטיפול במינון קטן – רובם יתמודדו עם התרופות האלו. מחקרים הראו שטיפול קוגניטיבי וטיפולים פסיכולוגיים אחרים משפיעים במידה דומה לתרופות במקרים של דיכאון קל עד בינוני.

ואם סיבת העייפות היא לחצים תעסוקתיים וסוציאליים?

מי שסובלים מעייפות וממשיכים לעבוד, עשויים להיות בלחץ כתוצאה מכך. מי שהפסיקו לעבוד יכולים להיות לא פעילים, ועם מורל ירוד כתוצאה מכך, והם גם עשויים שלא לרצות לחזור למקום עבודתם הקודם. מצבים אלו דורשים גישה של פיתרון בעיות כדי להגיע למצב שבו המטופל מסוגל להתמודד עם דרישות העבודה, חוזר לעבודה או מתכנן קריירה חלופית.

ישנן מרפאות מיוחדות המטפלות בתסמונת התשישות הכרונית, ומי שלא מגיב לטיפול במרפאה הראשונית מומלץ שיפנה להערכה נוספת. גם לילדים עם עייפות כרונית או חולים עם מחלה פסיכיאטרית חמורה מומלץ לפנות לבירור נוסף במרפאות לתשישות כרונית.

מהו טיפול התנהגותי (קוגניטיבי)?

• טיפול פסיכולוגי קצר־טווח ותכליתי.
• זיהוי אמונות והתנהגויות שעשויות להחמיר את הסימפטומים.
• טיפול לדיכאון וחרדה.
• עוזר לתלונות סומטיות של כאב ועייפות.
• ניתן על־ידי מטפלים המיומנים בכך, עם התמחות ספציפית לנושא.

האם ניתן שיקום ללוקים בתסמונת התשישות הכרונית?

כן, השיקום ניתן במרפאות המיוחדות לתשישות הכרונית. מטרת השיקום היא חזרה לתפקוד מלא ככל האפשר, והוא מורכב מסדרת מפגשים עם אנשי צוות מנוסים.

השיקום המבוסס על עקרונות טיפול התנהגותיים הוא כרגע הטיפול היעיל ביותר, והוא כולל: הסבר על כך שהעייפות נוצרת באופן פיזיולוגי כתוצאה מחוסר פעילות, שינה גרועה, והפרעה של הסדר היומי הביולוגי. בניית תכנית הדרגתית של חזרה לפעילות. מעקב אחרי ההתקדמות והצבת מטרות חדשות מתאימות.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת משפחה בקבוצת כללית, מנחת פורום רפואת המשפחה "עזוב אותך מרופא..."  ורופאת הבית של אתר הכללית ושל מגזין "20 פלוס" באתר הכללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל