חיפוש

dsdsdsd
אישה סובלת מצרבת

צרבת: אש בוערת בחזה

אין כמעט אדם בעולם שמקבל פטור מאחת התופעות המעיקות ביותר בגוף שלנו: צרבת! המומחה שלנו מסביר למה זה קורה לנו, מה הקשר למזון שאנחנו מכניסים לפה ואיך אפשר לטפל. וגם: מתי צרבת היא רק סימפטום למצב רפואי בעייתי הרבה יותר

דוקטור אורי קפלן

ד"ר אורי קפלן

בקיצור

01

התסמין הראשון של צרבת הוא תחושת כאב בוער באזור החזה, מאחורי עצם החזה. לעיתים יכולה תחושת הצריבה להמשיך לצוואר ולהגיע עד לפה.

02

משקל עודף, הריון, דיאטה עתירת שומן, אכילה לילית ועישון מעלים את הסיכון להופעת צרבת. בדרך כלל שינוי באורח החיים יעלים את התחושה הלא נעימה.

03

אם הצרבת מופיעה יותר מפעמיים בשבוע ו/או מלוּוה בכאבים או בקושי לבלוע, יש לפנות לרופא המשפחה. כאב חזק בחזה יכול להיות סימן ראשון להתקף לב.

כמעט כל אדם יסבול מצרבת פעם אחת לפחות במהלך חייו. הבשורה המעודדת היא שלרוב הצרבת חולפת מעצמה, אבל לעיתים היא עלולה להיות סימפטום לתופעות רציניות יותר.

מהם התסמינים של צרבת?

התסמין הראשון של צרבת (באנגלית: Heartburn) הוא תחושת כאב בוער באזור החזה, מאחורי עצם החזה. לעיתים יכולה תחושת הצריבה להמשיך לכיוון הצוואר ולהגיע עד לפה.

התסמינים מופיעים בדרך כלל לאחר אכילה, אולם יכולים להופיע גם בשעות הלילה. שכיבה או הישענות קדימה עלולות להחמיר את התסמינים.

מה קורה בגוף בזמן צרבת?

בתוך חלל הבטן, בחלקו התחתון של הוושט (שהוא הצינור שמחבר בין הפה לקיבה) קיים שוער - שריר טבעתי שתפקידו למנוע ממיצי הקיבה החומציים לעלות לוושט ולגרום לתחושת הצרבת. כשבולעים את המזון, שריר הסוגר התחתון (השוער) רפוי ומאפשר מעבר מזון ומשקה לתוך הקיבה. לאחר תהליך הבליעה חוזר השוער למצבו הרגיל (המכוּוץ). 

כשהשוער אינו מתפקד כראוי עקב היחלשות השריר או משום שהשוער עלה לבית החזה, למשל עקב בקע סרעפתי - יכולים מיצי הקיבה לנוע למעלה אל תוך הוושט ולגרום לכווייה ברירית הוושט או לפציעתה. תחושת הצרבת (תחושת השריפה באזור החזה) מיוחסת לפגיעות האלה.

למה מרגישים צריבה בוושט ולא בקיבה?

הקיבה מייצרת חומצה מאוד חזקה לעיכול המזון. רירית הוושט, בניגוד לרירית הקיבה, אינה רגילה להיחשף לחומצה. חשיפת הוושט לתוכן קיבה (החזר קיבתי־ושטי, ריפלוקס) היא תופעה פזיולוגית, כלומר, מופיעה אצל כל האנשים. כאשר החשיפה הזאת מתרחשת פעמים רבות ביממה, היא גורמת לצרבת. הסיבה: מיצי הקיבה החומציים עולים לוושט וגורמים לכווייה של ממש בתאי הוושט ומכאן תחושת הצרבת.

האם צרבת נובעת תמיד מריפלוקס (החזר) של תוכן קיבה אל הוושט?

לא.

חשיפה של הוושט לתוכן הקיבה היא הסיבה העיקרית להופעת צרבת, אולם קיימות עוד שתי קבוצות של מחלות שגורמות לתסמינים דומים:

1. רגישות־יתר של הוושט הרחיקני. ישנם אנשים שסובלים מרגישות־יתר של המעטפת הפנימית של הוושט. הם סובלים מצרבת גם אם הוושט שלהם נחשף לתוכן קיבה בכמות תקינה.

2. צרבת פונקציונלית. ישנם אנשים שמסיבה לא ברורה סובלים מצרבות גם אם אין חשיפה פתולוגית של הוושט לתוכן הקיבה. 

כיצד מבדילים בין המחלות האלה לבין מחלת ההחזר הקיבתי־וושטי (ריפלוקס)?

האבחנה נעשית בעזרת שתי בדיקות: אנדוסקופיה וניטור של חומציות הוושט. באנדוסקופיה מוכנס לוושט - דרך הפה - צינור שבקצהו מצלמה. בעזרתה ניתן לאבחן דלקת בוושט. באמצעות ניטור של חומציות הוושט (pHmetry) ניתן לבדוק במשך כמה זמן נחשף הוושט לתוכן הקיבה.

מדוע הריון מעלה את הסיכון לצרבת?

הריון מעלה את הלחץ התוך־בטני ומגביר את הסיכון להופעת צרבת. נוסף על כך, אצל אישה הרה יש ייצור מוגבר של ההורמון פרוגסטרון. ההורמון הזה גורם להרפיית מרבית השרירים, ובהם שריר השוער.

יש לנו טיפים להתמודדות עם צרבת בהריון.

ומדוע עודף משקל מעלה את הסיכון לצרבת?

משקל עודף גורם להפעלת לחץ מוגבר על הקיבה ועל הסרעפת ולפתיחת השוער בתחתית צינור הוושט.

מה לא לאכול לפני השינה

ולא רק בגלל הסיכון לצרבת... לכתבה המלאה
מה לא לאכול לפני השינה

מהו הטיפול בצרבת? איך אפשר להעביר אותה?

ברוב המקרים צרבת היא תופעה חולפת. רוב האנשים שסובלים מצרבת יכולים להתמודד עם הרגשת חוסר הנוחות המתלווה לצרבת באמצעות שינוי אורח החיים ובעזרת תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא.

שינוי אורח החיים כולל:

1. שמירה על משקל תקין. עודף משקל גורם לעלייה בלחץ התוך־בטני - תופעה הגורמת למעבר מוגבר של תוכן הקיבה אל הוושט. ממחקרים עולה שלעודף משקל, שנפוץ בעולם המערבי, יש השפעה רבה על שכיחות המחלה ועל חומרתה.

2. הרמת מראשות המיטה. אפשר לשים מתחת לרגליים של המיטה, בצד של הראש, בלוק או לבנה שיגביהו את פלג הגוף העליון בזמן השכיבה, כך שהראש יהיה מעט יותר גבוה מהרגליים. המצב הזה כשלעצמו עשוי למנוע דליפה של מיץ הקיבה לוושט.

3. הימנעות מארוחות גדולות או מארוחות ליליות. יש להימנע מאכילה 2 עד 3 שעות לפני השינה.

4. הימנעות משכיבה ממושכת לאחר ארוחות.

5. מהמחקרים עולות מסקנות סותרות בנוגע ליעילות של הימנעות מסוגי מזון מסוימים כמו אוכל עתיר שומנים, משקאות מוגזים, אוכל חריף, פירות הדר, מיצי הדר, מנטה, אוכל שומני/מטוגן, אלכוהול, קפה.

מתי יש לפנות לרופא?

1. אם הצרבת מופיעה פעמיים או יותר בשבוע או מפריעה לתפקוד היומיומי.

2. אם השינוי באורח החיים והטיפול בתרופות ללא מרשם אינם עוזרים.

3. אם הצרבת מלוּוה בכאבים או בקושי לבלוע.

4. אם התסמינים הופיעו לראשונה בין גיל 50 לגיל 60.

5. אם התסמינים מלוּוים בירידה במשקל או בחוסר תיאבון.

6. אם ישנם תסמינים של דימום ממערכת העיכול כמו הקאה דמית, צואה בצבע שחור, צואה דמית או הימצאות דם סמוי בצואה.

יש לזכור שכאבים בחזה יכולים להיות התסמין הראשון להתקף לב חריף. יש לפנות מיד לרופא המטפל או לחדר מיון אם מדובר בכאבים חזקים בחזה או בכאבים בחזה המלווים בתסמינים של אירוע לב כמו כאבים ביד או בלסת התחתונה או קוצר נשימה.

אילו תרופות ישנן נגד צרבת?

נוסף על שינוי אורח החיים ניתן לטפל בצרבת גם באמצעות תרופות שונות:

1. תרופות סותרות חומצה. התרופות האלה מנטרלות את חומציות הקיבה. הן מקילות במהירות על התסמינים, אך אינן מטפלות בנזק שנגרם לוושט. דוגמאות לתכשירים המכילים סותרי חומצה: טאמס או רני. ניתן לרכוש אותם ללא מרשם רופא ולהשתמש בהם לפי הצורך, בהתאם לתסמינים.

2. תרופות החוסמות היסטמין מסוג 2 (H2 Blockers). התרופות האלה מדכאות את הפרשת החומצה בקיבה. דוגמאות לתרופות האלה: פמוטידין ורניטידין. מבין אלה ניתן לרכוש את פמוטידין במינון של 20 מיליגרםל ללא מרשם רופא. 

3. תרופות המעכבות את הפעילות של משאבות המימן (PPI) בקיבה. גם התרופות האלה מדכאות את הפרשת החומצה בקיבה. דוגמאות לתרופות כאלה: אומפרזולנקסיום, לנטון וקונטרולוק. כל התרופות האלה מחייבות מרשם רופא למעט אומפרזול במינון של 20 מיליגרם באריזה קטנה של 14 כמוסות, שאותה ניתן לרכוש ללא מרשם מרוקח.

4. תרופות פרו־קינטיות. אלה מגבירות את התנועתיות של מערכת העיכול העליונה ומעכבות את מעבר החומצה לוושט. דוגמאות לתרופות כאלה: פרמין ומוטיליום. בעבר היה נהוג להשתמש בתרופות האלה באופן ממושך כדי להקל על בחילות ועל תסמינים נוספים במערכת העיכול, אולם כיום השימוש בהן מוגבל, בדרך כלל לימים ספורים בלבד.

אם התרופות ללא מרשם אינן עוזרות או שקיים שימוש תכוף בהן, יש לפנות לרופא לצורך בירור. הרופא ישקול את האפשרות לתת טיפול בתרופות מרשם.

מהי מחלת ההחזר (ריפלוקס) הקיבתי־ושטי (GERD)?

ההגדרה של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי (ריפלוקס) היא "תוכן קיבה העולה לוושט וגורם לתסמינים הפוגעים באיכות החיים של המטופל".

זהו מצב שמשפיע על חיי היומיום של המטופל ואף עלול לגרום לסיבוכים. בין 10% ל־20% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה הזאת. צרבת היא אחד התסמינים המובהקים של המחלה הזאת, אולם יש להדגיש שרוב המטופלים שחווים תחושות של צרבת אינם חולים במחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

הטיפול המקובל במחלה הוא מתן תרופות, אולם יש מקרים שבהם ניתוח ישיג תוצאות טובות יותר. יש לשקול את האופציה הזאת לאחר דיון עם כירורג המתמחה בתחום הזה. הניתוח כולל, בין היתר, ביצוע פונדופליקציה - כריכת חלק מהקיבה סביב הוושט הרחיקני (הקרוב לקיבה). הפעולה הזאת מחזקת את אזור השוער בין הוושט לקיבה.

כיצד יודעים אם הצרבת קשורה למחלת ההחזר הקיבתי־ושטי?

צרבת המופיעה פעמיים בשבוע או יותר או מפריעה לתפקוד היומיומי היא אחד התסמינים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

כדי לברר את הסיבות לצרבת יש לעיתים לעבור אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

1. אנדוסקופיה עליונה - בדיקת הוושט והקיבה בעזרת צינור גמיש המכיל מצלמה בקצהו לצורך נטילת ביופסיה והסתכלות על רירית הוושט והקיבה.

2. ניטור ממושך (למשך 24 שעות) של רמת החומציות (pH) בוושט בעזרת צינור דק המוכנס דרך האף. הבדיקה הזאת נקראת Esophageal pHmetry.

3. בדיקה של תנועתיות הושט בעזרת צינור דק המוכנס דרך האף.

האם צרבת עלולה להיות מסוכנת?

הסיבוכים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי כוללים, בין היתר, גירוי והופעה של דלקת בוושט (Esophagitis), היצרות של הוושט (Stricture) ועלייה מזערית ברמת הסיכון לחלות בסרטן הוושט.

במקרים מסוימים יש לבדוק את הוושט באמצעות אנדוסקופ (צינור שבקצהו מצלמה המוכנס דרך הפה בעת שהמטופל מצוי בטשטוש) כדי לוודא שלא נוצר נזק משמעותי לתאים בוושט עקב הגירוי החומצי המתמשך. מצב כזה עלול, כאמור, להפוך בסופו של דבר לסרטן הוושט אם אינו מטופל ביסודיות.

מהו בקע סרעפתי ומה הקשר שלו לצרבת?

צינור הוושט עובר לאורך בית החזה באזור המכונה "מיצר"  (מדיאסטינום) במקביל לקנה הנשימה ומאחוריו. הוא חודר דרך חור בשריר הסרעפת, שמפריד בין חלל חזה לחלל הבטן, ונכנס מיד לקיבה. בקע סרעפתי הוא מצב שבו חלק מהקיבה עולה לחלל החזה. פגם מולד או עלייה בלחץ בחלל הבטן עקב השמנה הם שניים מהגורמים להתפתחות בקע סרעפתי. אם הבקע גדול, הוא עלול להחמיר את תסמיני הצרבת עקב החלשה נוספת של הסוגר הממוקם בתחתית של צינור הוושט. במקרה של בקע סרעפתי משמעותי, יש לעיתים צורך בניתוח לסגירת החור בסרעפת ולהחזרת הקיבה לחלל הבטן.

הידעת? במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י​ כאן

ד"ר אורי קפלן הוא מנהל השירות הכירורגי למחלות מעבר ושט־קיבה במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש