רופאי הילדים פוגשים יותר ויותר הורים, שמבקשים לברר האם ילדיהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ומהיפראקטיביות (ADHD). הם יודעים שהפרעה כזו, גם אם היא "נסבלת" בחיי היום יום, יכולה לפגוע בלימודים ולהשפיע באופן מכריע על עתידו של הילד.
מהם המאפיינים של התופעה?
חוסר ריכוז, פעלתנות יתר ואימפולסיביות חריגים בהשוואה לילדים אחרים באותה קבוצת גיל, ובתנאי שמדובר בתופעה שאינה חולפת ונמשכת יותר מששה חודשים ובתנאי שאין סיבה חולנית אחרת למצב, גופנית או פסיכיאטרית.
להפרעה בריכוז יש את המאפיינים הבאים:
קושי בעמידה במשימות בגן או בבית הספר.
קושי בתשומת לב לפרטים.
קושי בהשתתפות במשחק.
נטייה לאבד דברים ונטיה להסחת דעת בקלות.
מאפיינים להיפראקטיביות:
הילד מתנועע בעת ישיבה על כסא.
עוזב את הכיתה בזמן לא מתאים.
אינו מסוגל לחכות לתורו במשחק או בנסיבות אחרות.
מפריע וקוטע אנשים בדברם.
רץ, מקפץ ומטפס, כאשר הנסיבות אינן מתאימות.
מה עוד יכול לגרום להתנהגות דומה?
סטרס פסיכולוגי וטראומה נפשית יכולים לגרום לילד לשינויי התנהגות כולל הפרעות ריכוז. הדוגמה הקלאסית היא גירושים של הורים, אך יש מגוון אפשרויות נוספות.
קשיי למידה בגלל מנת משכל נמוכה (IQ) או קושי ממוקד כגון דיסלקציה, יכולים לגרום להופעת חוסר ריכוז. גם מנת משכל גבוהה במיוחד יכולה לגרום לילד לאבד עניין ולא להתרכז.
הפרעות אישיות, החל מהפרעה דיכאונית ועד להפרעה אופוזיציונלית (הפרעת אישיות שבאה לידי ביטוי בהתנגדות לכל דבר), יכולות לגרום לשלל התופעות שתוארו.
לפני שמדביקים לילד תווית של הפרעת קשב או היפראקטיביות, צריך לקחת בחשבון גם מצבים גופניים כגון מחלה אפילפטית, פעילות יתר של בלוטת התריס, תופעות לוואי מתרופות והרעלות למיניהן.
האם יש אבחונים שגויים?
קיים לחץ רב, בעיקר של אוכלוסיות חזקות המאופיינות בתחרותיות גבוהה, להדביק תווית כזאת לילדים, אשר התנהגותם אינה תואמת את המצופה או שהישגיהם בלימודים לא מספקים. הורים כאלה לוחצים על הרופא המטפל להנפיק מרשמים לתרופות כגון ריטלין. ויש גם מקרים שבהם ילדים עם בעיות אמיתיות יכולים להיראות שקטים ורגילים בחדרו השקט של הרופא, וכתוצאה מכך לא ייאבחנו את הבעיה שלהם.
אין שיטות מדוייקות לאבחון ADHD?
אפשר לאבחן ADHD על ידי צפייה בביצועים של הילד בעקבות מתן ריטלין (מבחן TOVA). על פי אותה גישה, שהיא מאוד אופנתית כיום, שיפור בביצועים מעיד על ADHD. המומחים בתחום מזהירים שגם ילדים עם הפרעות ריכוז מסיבות אחרות, ושאינם נופלים בהגדרה של ADHD, עשויים לשפר ביצועים עקב מתן ריטלין. לכן האבחנה אינה צריכה להתבסס אך ורק על מבחן שכזה.
מהם הסיבוכים של ADHD?
באופן סטטיסטי, ילדים עם ADHD סובלים יותר מהפרעות רגשיות מאשר ילדים ללא ADHD. אחת ההפרעות הנפוצות היא דיכאון. גם התנהגות אלימה היא תופעת לוואי נפוצה.
מה גורם ל - ADHD?
ממחקרים, בעיקר בקרב תאומים, עולה שב- 50 עד 80 אחוזים מהמקרים יש מרכיב גנטי. תאומים, גם אם לא חיו באותה משפחה ובאותה סביבה, עשויים לסבול שניהם מ - ADHD. מחקרים אחרים גם דווחו על שוני במרקם או במבנה המוחי באתרים שונים של המוח, אך אין ודאות למשמעות הממצאים הללו. לידות קשות ועישון בהריון קשורים אף הם לסיכון גבוה יותר לפתח ADHD.
יש קשר בין התופעה לתזונה?
מרכיבים שונים ומשונים הואשמו בתופעה: סוכר, שוקולד, חומרי צבע וטעם מלאכותיים במזון, ביצים, חלב, חיטה, פירות יער ופירות שונים. אולם אף מחקר לא הצליח להראות קשר ברור להופעת ADHD. יחד עם זאת מהמחקרים מסתמן קשר בין מחסור בחומצות שומן מסוימות ואבץ בתפריט של תינוקות וילדים לבין הופעת ADHD.
מהי דיאטת פיינגולד?
בעקבות דיווחים, שכאמור קשה לבססם, על קשר בין תזונה ל - ADHD הורכבו דיאטות שונות. המוכרת מביניהן היא דיאטת פיינגולד אשר אינה מתירה חלב, ביצים, חיטה, שוקולד, חומרי צבע וטעם מלאכותיים, תכשירים המכילים אספירין אך גם פירות המכילים חומצה סליצילית (המרכיב הפעיל באספירין). מעבר לקושי להוכיח שדיאטה כזו יעילה, אין ספק שקשה לשמור עליה בייחוד אצל ילדים עם ADHD, שקשה מאוד לשלוט על כלכלתם בכל שעות היום. יתר על כן, דיאטה זו עשויה לגרום לחסרים בחומרים חיוניים כגון ויטמינים שונים ולהביא לתחלואה. מתוך הדיאטה הזו אפשר בכל זאת לשמור כמה עצות, כגון הימנעות מחומרי צבע וטעם מלאכותיים, אשר באופן ודאי אינם מוסיפים בריאות. כמו כן הפחתה בכמות הסוכרים מבורכת אף היא ללא קשר עם ADHD.
אז איך מטפלים בילדים הללו?
הטיפול צריך לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול התנהגותי המכוון להתמודדות עם ריבוי סטימולציות ותסכול. מחקרים הראו שהזרוע התרופתית היא המכרעת, אך השילוב עם טיפול התנהגותי מאפשר שימוש במינונים נמוכים יותר של התרופות. לטיפול ההתנהגותי יש חשיבות גדולה, כאשר יש הפרעות רגשיות או התנהגותיות, המלוות לעתים ADHD. הטיפול התרופתי מבוסס על תכשירים מעוררים ממשפחת האמפטמינים, אשר באופן פרדוקסלי מרגיעים את הילד ההיפראקטיבי, כיוון שהוא מצליח להתרכז ולהפריד לבחור את הסטימולאציות הסביבתיות.
התרופות הנפוצות הן: ריטלין, ריטלין SR, ריטלין LA וקונסרטה. כולן מבוססות על אותו חומר פעיל, METHYLPHENIDATE, וההבדל הוא בהרכבים שונים המשנים את מהירות השחרור למחזור הדם . התרופות החדישות יותר, כגון קונסרטה או ריטלין LA, מאפשרות שחרור איטי יותר, ממושך יותר ואחיד לאורך היום של החומר הפעיל.
לתרופות האלה יש תופעות לוואי?
מדובר בתרופות ממשפחת האמפטמינים, אשר יש מי שמשתמשים בהן לדיכוי תאבון או כסם מעורר. לכן השימוש בתרופות אלה מעורר דאגה רבה אצל ההורים, שחוששים שילדיהם יתמכרו לתרופות האלה.
תופעות הלוואי קלות ומסתכמות בחוסר תיאבון חולף בשעות שלאחר נטילת התרופה. במקרים נדירים, התרופות יכולות להשפיע באופן חריג על מצב הרוח של הילד ולעורר חרדות. לעתים נדירות, התרופה מאיצה את קצב הלב ויכולה לגרום ליתר לחץ דם (הפיך). לא נמצא קשר בין התרופות להפרעה משמעותית בגדילה.
וההתמכרות?
במינונים הטיפוליים המקובלים, אין סכנה להתמכרות. ישנה אפילו סברה המבוססת על מחקרים רציניים שטיפול במינונים כאלה מפחית את הסיכוי העתידי להשתמש בסם מעורר. בכל מקרה, חשוב שיהיה פיקוח צמוד באשר לצורך ליטול את התרופה ואחר המינון שהילד או המתבגר לוקח.
איך קובעים את המינון?
קשה לנבא מראש מהו התכשיר והמינון המתאים. לכן צריך לעבור הליך של ניסוי ותהיה. הורים מסוימים יירתעו מהליך כזה אך הדבר מקובל בתחומים רבים ברפואה, שהיא לא מדע מדוייק אלא אמנות.
ומה מציעה הרפואה המשלימה?
הורים רבים פונים לרפואה המשלימה. חלק מהטיפולים הללו, כמו עיסויים מרגיעים למיניהם, אינם יכולים להזיק, אך יעילותם מעולם לא הוכחה. טיפולים בצמחי מרפא עלולים להזיק לילד ולכך יש דווקא הרבה הוכחות . על כן יש לנהוג זהירות רבה בנושא.
מה קורה אצל המבוגרים?
בעקבות המודעות הגוברת ל - ADHD מאובחנים גם יותר ויותר מבוגרים עם הבעיה. האבחנה אצלם לעתים יותר קשה בשל תהליכים קומפנסאטוריים שהמבוגר מסגל לעצמו כדי לפצות על הבעיה וגם בשל נסיגה חלקית בתסמינים עם הגיל. עם זאת, אין ספק שמבוגרים רבים סובלים מהפרעות קשב ויכולים ליהנות מטיפול. חשוב להיזהר משימוש יתר בתרופות, כמה מחבריי הטובים סיימו את הערב בחדר מיון עם התקף חרדה בעקבות נטילת ריטלין.
ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית