סוכרת

שם האבחנה בעברית: סוכרת
שם האבחנה באנגלית: Diabetes
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Diabetes


מה זה?
ממה נגרמת מחלת הסוכרת?
מהם התסמינים?
עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?
איך אני לעומת האחרים?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים טיפול מיידי?
בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?
איך לומדים לחיות עם סוכרת?


מה זה?
סוכרת היא מחלה שגורמת להצטברות של גלוקוז (סוג של סוכר) בדם. ההצטברות הזאת מסוכנת כיוון שעודף הגלוקוז הורס את כלי הדם - וכך נגרמות בעיות רבות במערכות שונות בגוף.

עודף הגלוקוז בדם נגרם כתוצאה מירידה בכמות האינסולין שמייצר הלבלב או משום שהאינסולין שנמצא בגוף אינו מצליח לעשות את תפקידו. תפקיד האינסולין הוא להחדיר את הגלוקוז שבדם לתאי הגוף.

עם זאת חולי סוכרת יכולים לחיות כאנשים בריאים ולהימנע מכל הסיבוכים המתלווים למחלה הודות לקיומם של טיפולים שונים.
בחזרה למעלה

ממה נגרמת מחלת הסוכרת?
• לסוכרת מסוג I, סוכרת נעורים, גורמים נוגדנים שמייצר הגוף לתאי הבטא בלבלב. תאי הבטא מייצרים את האינסולין, והריסתם בגלל פעולת הנוגדנים מונעת את ייצור האינסולין. מאחר שסוכרת מסוג I נגרמת בגלל היעדר מוחלט של אינסולין בגוף ותוקפת בעיקר ילדים ובני נוער היא נקראת "סוכרת נעורים שתלויה באינסולין".

• סוכרת מסוג II מופיעה לרוב בגיל מבוגר ונובעת בעיקר מנטייה גנטית. היא נקראת גם "סוכרת שאינה תלויה באינסולין" שכן היא פורצת בשעה שהלבלב עדיין מייצר אינסולין, אך האינסולין אינו מצליח לעשות את עבודתו: להחדיר גלוקוז לתאי הגוף. על הנטייה הגנטית לסוכרת מסוג II אפשר להשפיע באמצעות שמירה על משקל תקין והקפדה על קיום פעילות גופנית סדירה. שני אלה - משקל תקין ופעילות גופנית סדירה - יכולים לדחות את הופעת הסוכרת במשך שנים רבות או אף למנוע כליל את הופעתה.
בחזרה למעלה

מהם התסמינים?
סוכרת שאינה מטופלת באה לידי ביטוי בצמא רב ובהשתנה מרובה, בכאבי בטן, בחולשה כללית, בעייפות ובירידה במשקל.
בחזרה למעלה

Clalit is now online • חידוש מרשמים והעברת בקשות למרפאה • המלצות רפואיות אישיות • הזמנת תור לבדיקת דם • הזמנת תור לרופא למידע נוסף על האבחנה, שלח שאלה למומחה של כללית ותקבל תשובה אישית בתוך כמה שעות בחזרה למעלה

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?
ניתן להתייעץ בפורום סוכרת, בפורום תזונה ודיאטה, בפורום בדיקות מעבדה, בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).
בחזרה למעלה

איך אני לעומת האחרים?
אתה בחברה טובה: אצל קרוב ל־330 אלף מתוך 4 מיליון הלקוחות של כללית (כ־8%) אובחנה סוכרת.
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?
סוכרת מסוג I היא בלתי הפיכה, ואילו סוכרת מסוג II היא לרוב בלתי הפיכה. משמעות הדבר: חולי סוכרת צריכים בדרך כלל לקחת טיפול תרופתי במשך כל חייהם כדי למנוע שהמחלה תפגע בגופם. אולם מצבים של טרום־סוכרת מסוג II (רמת גלוקוז בדם לאחר צום שנעה בין 100 ל־125 מ"ג/ד"ל) הם הפיכים באמצעות שינוי קיצוני של אורח החיים.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?
האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם. ישנם כמה מדדים שעל פיהם ניתן לקבוע שהנבדק חולה בסוכרת:

• רמת הגלוקוז בדם לאחר צום היא 126 מ"ג/ד"ל או יותר.

• רמת הגלוקוז בדם היא 200 מ"ג/ד"ל או יותר שעתיים לאחר העמסה של 75 גרם גלוקוז דרך הפה.

• רמת גלוקוז של 200 מ"ג/ד"ל או יותר בבדיקה אקראית.

ישנם שני מצבי ביניים שבהם רמות הגלוקוז נעות בין ערכים תקינים לערכים של סוכרת ממש:

• Impaired Fasting Glycaemia) IFG או Impaired Fasting Glucose) - רמת גלוקוז בדם שנעה בין 100 ל־125 מ"ג/ד"ל לאחר צום.

• Impaired Glucose Tolerance) IGT) - רמת גלוקוז שבין 140 ל־199 מ"ג/ד"ל שעתיים לאחר העמסת 75 גרם גלוקוז דרך הפה.
בחזרה למעלה

איך מטפלים?
• מילת המפתח בטיפול בסוכרת היא איזון. שני מחקרים רחבי היקף (DCCT על סוכרת מסוג 1 ו־UKPDS על סוכרת מסוג 2) הוכיחו שאיזון של רמות הסוכר מקטין באופן דרמטי את הסיכון לסיבוכים השונים של המחלה. בייחוד נכון הדבר בנוגע לסיבוכים הנובעים מפגיעה בכלי דם קטנים כמו פגיעות ברשתית, בכליות ובעצבים.

• באופן שגרתי נעשה המעקב אחר רמות הסוכר באמצעות בדיקת הרמות בדם של ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c). זהו חלבון שנוצר מהתרכבות של הגלוקוז עם ההמוגלובין שבכדוריות הדם. ככל שרמות הסוכר בדם גבוהות יותר, כך גדלה כמות ההמוגלובין המסוכרר. מאחר שאורך חייה של כדורית דם הוא 120 יום, מצביע מדד ה־HbA1c על רמות הסוכר הממוצעות בדם בשלושת החודשים האחרונים.

• הטיפול שונה בכל אחד מסוגי הסוכרת. בסוכרת מסוג I אין כלל תאי בטא, ולכן הטיפול מבוסס לחלוטין על מתן אינסולין מבחוץ. לעומת זאת בסוכרת מסוג II ישנם תאי בטא שעדיין מתפקדים, ולכן ניתן לבסס את הטיפול על התפקוד השיורי הזה. עם זאת, הסוכרת הורסת במשך הזמן עוד ועוד תאי בטא, ולכן גם חולי סוכרת מסוג II מגיעים לעיתים קרובות למצב שבו הם זקוקים לטיפול באינסולין.

• קו ההגנה הראשון נגד סוכרת מסוג II הוא בדרך כלל התרופה גלוקופג'. היא מפחיתה במידה ניכרת את פירוק הגליקוגן (שהוא סוכר שאינו זמין לגוף) בכבד לגלוקוז (שהוא סוכר זמין לגוף). הסבר קצר: בגלל המחסור באינסולין לא מגיע גלוקוז לתאים. התאים המורעבים מדווחים על המחסור בגלוקוז, ובתגובה מפרק הכבד יותר גליקוגן. כמו כן מפחיתה התרופה את התנגדות תאי הגוף לאינסולין. ההתנגדות הזאת מונעת מהאינסולין להחדיר גלוקוז לתאי הגוף.

• בעבור חולי סוכרת מסוג II פותחה התרופה אקרבוז שמעכבת את ספיגת הסוכר במעי.

• לעיתים נותנים לחולי סוכרת מסוג II גם את התרופה סולפוניל־אוראה או תרופה ממשפחת הרפגלינידים שמאלצות את הלבלב ("סוחטות" אותו בלשון הרופאים המתמחים בטיפול בסוכרת) להגביר את פעילותו ולהעלות את רמות האינסולין שהוא מייצר.

• לחולי סוכרת מסוג II ניתן להוסיף גם תרופות חדשות מקבוצת מעכבי האנזים DPP4 (כמו גאלבוס או וילדאגליפטין) שמעלות את רמת ההורמונים האינקרטיניים - הורמונים שאותם מפרישים המעיים ושמביאים לעלייה ברמות האינסולין שמפריש הלבלב מיד לאחר האוכל ולוויסות טוב יותר של רמות הסוכר בדם. התרופות מהקבוצה הזאת משוּוקות בכדורים ונלקחות דרך הפה. הן אינן "סוחטות" את הלבלב (כיוון שהן גורמות ללבלב להפריש אינסולין רק בתגובה להימצאות מזון במעי ולא באופן קבוע. לכן התרופות האלה מתישות פחות את הלבלב). הן גם אינן גורמות לעלייה במשקל או להיפוגליקמיה (צניחה ברמת הסוכר) משמעותית, ולכן נחשבות בטוחות ונוחות לשימוש.

• לחולי סוכרת סוג 2 ניתן להוסיף לטיפול התרופתי תרופות חדשות מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 (ביאטה, ויקטוזה) שמעלות גם הן את רמת ההורמונים האינקרטיניים - הורמונים שאותם מפרישים המעיים ושמביאים לעלייה ברמות האינסולין שמפריש הלבלב מיד לאחר האוכל ולוויסות טוב יותר של רמות הגלוקוז בדם. התרופות האלה ניתנות בהזרקה ומסייעות להפחית את המשקל.

• למרות כל האמור לעיל, הטיפול הטוב ביותר בסוכרת מסוג 2 - בייחוד בשלב הראשון של המחלה - הוא שינוי אורח החיים: הרזיה והקדשת זמן באופן קבוע לפעילות גופנית. מחקרים שונים חוזרים ומראים שאפילו הפחתה צנועה במשקל של כמה קילוגרמים ותוספת של פעילות גופנית לא אינטנסיבית, כמו הליכה, מביאות לתוצאות דרמטיות באיזון הסוכרת.

• בחולי סוכרת מסוג 1 מתבסס הטיפול על מתן אינסולין. קיימים כמה סוגי אינסולין, והם מסוּוגים לפי משך הפעולה שלהם.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?
סוכרת מסוג I היא בלתי הפיכה, ואילו סוכרת מסוג II היא לרוב בלתי הפיכה. משמעות הדבר: חולי סוכרת צריכים בדרך כלל לקחת טיפול תרופתי במשך כל חייהם כדי למנוע שהמחלה תפגע בגופם. אולם מצבים של טרום־סוכרת מסוג II (רמת גלוקוז בדם לאחר צום שנעה בין 100 ל־125 מ"ג/ד"ל) הם הפיכים באמצעות שינוי קיצוני של אורח החיים. שינוי כזה כולל שמירה על משקל תקין, תזונה מתאימה ופעילות גופנית סדירה ועקבית.
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?
מחלת סוכרת שאינה מטופלת גורמת לסיבוכים רבים הנובעים מהרס של כלי הדם בגלל הצטברות הגלוקוז בהם. עם זאת, מי שמקפיד על איזון הסוכרת אינו צפוי לסבול מהסיבוכים שמפורטים כאן:

• טרשת עורקים. זו עלולה לגרום למחלות לב, לאירוע מוחי, לנמק בכפות הידיים והרגליים ואף לאימפוטנציה.

• רטינופתיה (פגיעה בכלי הדם ברשתית). סוכרת היא הגורם מספר אחת לעיוורון בעולם המערבי. רמות הסוכר הגבוהות הורסות את הרשתית ומעוותות את המבנה של כלי הדם בה. הקפדה על בדיקה אצל רופא עיניים פעם בשנה יכולה לשמור על העין ולמנוע עיוורון, מאחר שקיימים טיפולים לשימור הרשתית - אם מאבחנים בזמן את הפגיעה בכלי הדם שבה.

• אי־ספיקת כליות. סוכרת היא הגורם מספר אחת לאי־ספיקה סופנית של הכליות. מצב של אי־ספיקה סופני מחייב שימוש בדיאליזה או לעבור השתלת כליה.

• פגיעה בעצבים. סוכרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים ההיקפית. הנזק הזה יכול לבוא לידי ביטוי בכאבים ברגליים ובידיים, בשיתוק ובשינויים בתחושה בגפיים.

• פצעים ברגליים. חולי סוכרת רבים סובלים מפצעים ברגליים, ובמיוחד בכפות הרגליים. אלה עלולים להזדהם עד כדי כך שלא יהיה מנוס מכריתה של רגל או אף של שתי הרגליים. סוכרת היא הסיבה מספר אחת לכריתת רגליים בעולם המערבי. אחד הגורמים שמגדילים את הסיכון לכריתה הוא הפגיעה בעצבי התחושה ברגליהם של חולי סוכרת רבים. במקרה של אובדן תחושה בכף הרגל אין החולה חש בפצעים ואינו ממהר לטפל בהם. מאחר שהסוכרת פוגעת גם בכלי הדם בגפיים, זורם פחות דם לפצעים ברגליים - מה שפוגע ביכולת ההחלמה שלהם.
קיימים גם סיבוכים מיידיים שנובעים מרמות גבוהות של גלוקוז בדם:

• Diabetic Ketoacidosis) DKA) - מתרחש בעיקר בסוכרת מסוג I כאשר קיים מחסור קיצוני באינסולין. מאחר שהגוף חש ברעב (שכן בהיעדר אינסולין התאים לא מקבלים גלוקוז) הוא מפרק שומנים כדי להשיג מקור אנרגיה. תוצר לוואי של פירוק השומנים הוא היווצרות של גופי קטו. אלה מורידים את רמת ה־ph בדם. משמעות הדבר: הדם הופך להיות חומצי יותר. למצב הזה קוראים "חמצת מטבולית". זהו מצב חירום רפואי שגורם להתייבשות החולה ולשינויים מסוכנים במאזני המלחים (בעיקר אשלגן) בדם.

• Hyper Osmolar Syndrome - מתרחש בעיקר בסוכרת מסוג II. גם במקרה הזה הגוף חש רעב משום שאינו מצליח לקלוט גלוקוז ובתגובה מחיש עוד יותר את ייצור הגלוקוז. העלייה החדה בריכוז הגלוקוז בדם עלולה לגרום לאובדן הכרה.
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים טיפול מיידי?
בעקבות הטיפול התרופתי עלולה להיגרם היפוגליקמיה - ירידה של רמת הסוכר לערך נמוך מדי. הסימנים לכך הם דופק מהיר, חולשה, רעד ואף ערפול ואובדן הכרה. הטיפול המיידי הוא צריכה מהירה של גלוקוז באוכל או במשקה ובמקרה קיצוני - הזרקת גלוקגון.

גם רמות גבוהות מדי של סוכר בדם עלולות לגרום לטשטוש ולאובדן הכרה ומחייבות פנייה מיידית לקבלת עזרה רפואית.
בחזרה למעלה

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?
כאשר הסוכרת מאוזנת, מרגישים טוב ואפשר לנהל אורח חיים שגרתי.
בחזרה למעלה

איך לומדים לחיות עם סוכרת?
חשוב לסגל שגרת חיים שכוללת, בין היתר, הקפדה על הטיפול התרופתי ועל בדיקות שגרתיות, כמו בדיקות דם תקופתיות, בדיקה אצל רופא עיניים פעם בשנה, בדיקת רגליים עצמית יום־יומית, בדיקות מעקב תקופתיות ולקיחת חיסון נגד דלקת ריאות וחיסון נגד שפעת. המטרה של השגרה הזאת היא לאפשר המשך חיים בריאים ואיכותיים במשך שנים רבות.

מידע רב ערך נוסף ניתן למצוא בערוץ הסוכרת.
בחזרה למעלה


עוד אבחנות רפואיות בתחום המטבוליזם:
היפרליפידמיה


ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית