שיעור לא מבוטל של ילדים ומתבגרים סובל מהפרעות חרדה. למרבה הצער, לעתים קרובות לא מזהים הפרעות כאלה בשל חוסר מודעות לקיומן ולכן הילדים ובני הנוער הללו אינם מקבלים טיפול. הפרעות אלה פוגמות באופן משמעותי בהשתלבותם של אותם ילדים בחברה ובהצלחתם בלימודים.
איך מטפלים בהפרעות חרדה של ילדים?
חוקרים מהמכון האמריקני לבריאות הנפש (NIMH) טוענים כי הסיכוי הגבוה ביותר לעזור לילדים שסובלים מהפרעות חרדה, טמון בטיפול שמשלב פסיכותרפיה עם תרופה נגד חרדה. החוקרים מוסיפים כי כל אחד מהטיפולים יעיל בפני עצמו, כפי שפורסם ב־30 באוקטובר, 2008.
"חרדה היא אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים. חרדה שאינה מטופלת עלולה לחבל בהצלחה של הילד בבית הספר, לשבש את יחסיו עם המשפחה ואת התפקוד החברתי שלו", אמר ד"ר תומס אינסל, מנהל המכון האמריקני לבריאות הנפש.
במחקר השתתפו 488 ילדים ובני נוער בגילאי 7 עד 17, מששה אזורים שונים ברחבי ארצות הברית. המשתתפים במחקר סבלו מחרדת נטישה בינונית עד חמורה, הפרעת חרדה כללית או חרדה משהייה בחברה. רבים מהם סבלו גם מהפרעות אחרות, כמו הפרעה בקשב או הפרעות התנהגות. המשתתפים במחקר חולקו באקראי לארבע קבוצות שבכל קבוצה ניתן טיפול שונה במשך 12 שבועות:
 המשתתפים בקבוצה הראשונה קיבלו טיפול קוגניטיבי, שבמסגרתו למדו על חרדה וקיבלו עזרה להתמודד ולהשתלט על החרדות שלהם במסגרת מטלות מובנות.
 המשתתפים בקבוצה השנייה קיבלו טיפול בתרופה נגד חרדה בשם סרטרלין, שמוכרת בישראל בשמה המסחרי לוסטרל.
 המשתתפים בקבוצה השלישית קיבלו טיפול ששילב בין שתי דרכי הטיפול הראשונות - טיפול קוגניטיבי וטיפול תרופתי.
 המשתתפים בקבוצה הרביעית היו למעשה קבוצת בקרה, כיוון שהם קיבלו כדור אינבו (תרופת דמה) שעשויה מקמח.
מה התברר אחרי 12 שבועות?
החוקרים, בראשות ד"ר ג'ון ווקאפ מהמכון הרפואי ע"ש ג'ונס הופקינס, מצאו כי חל שיפור במצבם של 81 אחוזים מהילדים שטופלו בגישה המשולבת, לעומת 60 אחוזים שקיבלו רק טיפול קוגניטיבי ו־55 אחוזים שקיבלו רק טיפול תרופתי. רק 24 אחוזים מהילדים שטופלו בכדור דמה הראו שיפור במצבם.
"ניכר בעליל שהטיפול המשולב הוא היעיל ביותר בילדים אלה, אבל טיפול קוגניטיבי בלבד או תרופתי בלבד שיפרו גם הם את המצב" אמר ד"ר ווקאפ. "לכן ההורים והרופאים יכולים לשקול שלוש גישות יעילות לטיפול בצעירים שסובלים מהפרעות חרדה, בהתאם ליכולת שלהם ולעלות הכספית", אמר ד"ר ווקאפ.
האם הטיפול התרופתי כרוך בתופעות לוואי?
התוצאות הראו גם שהטיפולים בטוחים. הילדים שקיבלו סרטרלין בלבד לא סבלו מתופעות לוואי יותר מאלה שקיבלו תרופת דמה ורק מעט ילדים הפסיקו את הטיפול בגלל התרופה. אף לא אחד מהילדים ביצע ניסיון אובדני, שהוא תופעת לוואי ידועה אך נדירה בקרב ילדים שמשתמשים בתרופה.
הממצאים של מחקר מאששים ממצאים של מחקרים קודמים שבדקו את ההשפעה של סרטרלין ותרופות אחרות מקבוצת מעכבי הספיגה מחדש של סרוטונין (SSRI). בנוסף, תוצאות המחקר מוסיפות נדבך חדש לעדויות שטיפול קוגניטיבי משובח, עם או בלי תרופה, יכול לעזור משמעותית בהפרעות חרדה.
איך יודעים מי יכול להסתפק בטיפול קוגניטיבי?
"יתכן שניתוח נוסף של ממצאי המחקר יעזור להעריך מי מהילדים יגיב בצורה הטובה ביותר לאיזה טיפול ולפתח גישה טיפולית מותאמת אישית לילדים שסובלים מהפרעות חרדה", סיכם פרופ' פיליפ קנדל מאוניברסיטת טמפל, ששימש חוקר בכיר במחקר הזה. "אבל בינתיים, אנחנו יכולים לקבוע בביטחון שיש באמתחתנו גישות טיפוליות יעילות".
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית |