פורסם בראשונה: 29.02.2016
עדכון אחרון: 29.02.2016
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

מי שמרוויח פחות בוגד יותר?

לקריאה נוחה
מחקר בדק את הקשר בין תלוש המשכורת שלכם לסיכוי שתבגדו בבן או בת הזוג. אז מי בוגד יותר - גברים או נשים, האם יותר כסף בזוגיות הוא סיבה לדאגה או דווקא להרגעה, ומה אפשר להסיק מהמחקר על הציפיות של כולנו מגברים? המומחית מפרשת
שירותי בריאות כללית עם מחקר על בגידה וכסף

בקיצור

1.

במחקר נבדקו 2800 אנשים בזוגיות עד גיל 32, והתוצאות היו שמי שמרוויח פחות מבן או בת הזוג ותלוי בהם עלול לבגוד יותר, כדי לפצות על תחושת נחיתות.

2.

גברים תלויים כלכלית נוטים לבגוד פי שלוש יותר מנשים. גם גברים שהם מפרנסים יחידים בוגדים יותר מנשים. המחקר לא התייחס לזוגות מאותו המין.

3.

ציפיות מיושנות מגברים להיות המפרנסים מובילות לתגובה קשה יותר שלהם כשזה לא קורה. המחקר לא כלל זוגות מבוגרים יותר, קחו אותו רק כחומר מחשבה.

כבר אמרנו שצריך לדבר על כסף בזוגיות רצינית. זה לא כיף, אבל הנושא הכלכלי הוא חלק מהתכנון שלכם לעתיד. חוץ מזה, כולנו יודעים שנשים בממוצע עדיין מרוויחות פחות מגברים במשרה זהה. בזמן שנקווה שהנתון המרגיז הזה ישתנה, מצאנו מחקר שבדק את הקשר בין תלוש המשכורת לסיכוי שלכם לבגוד.

המסקנה המאוד ראשונית ברורה: יש קשר, וחשוב שתדברו על המשכורות שלכם כדי לנטרל את הסיכויים שזה יקרה לכם.

האם הקשר הזה רציני או קלוש, מי מושפע יותר, גברים או נשים והאם כל זוג שמרוויח באופן לא שווה צריך לדאוג? בשביל לענות על כל אלו הבאנו את המטפלת הזוגית והמינית מירי קרייזמן שתפרק את המחקר לגורמים.

המחקר שנערך על ידי סוציולוגית מאוניברסיטת קונטיקט ופורסם בכתב העת American Sociological Review בחן את הקשר בין הפרשי ההכנסה של בני זוג לבין הסיכויים שלהם לבגוד. החוקרת בדקה כ־2800 אנשים עד גיל 32, כולם בזוגיות.

היא מצאה שאנשים שמרוויחים משמעותית פחות מבני זוגם ולמעשה תלויים בהם כלכלית, נוטים לבגוד יותר מאלו שההכנסה שלהם דומה לזו של בן הזוג או בת הזוג, או ממי שנחשבים למפרנסים העיקריים.

הממצאים שונים לגברים ונשים: גברים במחקר שתלויים כלכלית בבת הזוג בוגדים פי שלושה מנשים שתלויות בבן הזוג: 15% לעומת 5.2%. ומה עם הקצה השני של הסקלה - המפרנסים היחידים? מתוכם 4% מהגברים בוגדים, ורק 1.5% מהנשים.

אז להתחיל להשוות תלושים ולדאוג? קרייזמן מתייחסת למחקר בזהירות. הקשר שמצאה החוקרת בין פערי ההכנסה לבין הנטייה לבגידה הוא קשר נסיבתי. ההסבר לקשר הזה הוא כנראה תחושת נחיתות שחש (או מקבל) אחד מבני הזוג על רקע העובדה שהוא משתכר פחות מבן זוגו או תלוי בו כלכלית.

אילו עוד השפעות יש לכסף על הזוגיות?

ומה תעשו אם אחד מכם ממש בזבזן?

כל מי שמרוויח פחות - בוגד?

תחושת נחיתות לא קשורה רק להפרשים במשכורת. אפשר לחשוב עליה גם על רקע פערים בהשכלה למשל. וכל תחושת נחיתות, המומחית מאירה נקודה מרכזית, מביאה צורך בפיצוי. 

אבל לא, המחקר לא טוען שכל מי שתלוי כלכלית - בוגד. במובן זה הנטייה שמוצגת בו אינה גורפת ואף אינה מובהקת במיוחד.

יש זוגות שמקיימים בהחלטה משותפת חלוקת תפקידים שבה אחד הצדדים דואג יותר להכנסה, והצד השני דואג לתחזוקת הבית ולניהולו. אם הזוג עשה את ההחלטה הזו יחד, בהסכמה מלאה, כשכל אחד בחר את התפקיד שיותר מתאים לו, בתקווה גם לא יהיו תחושות נחיתות או תסכול.

זה אמור להיות מצב זוגי שאין בו שווה יותר ושווה פחות. מי שמביא את הכסף שווה בדיוק למי שמנהל את הבית. ומילה על נשים שבוחרות להישאר בבית (וגם גברים): אם בחרת, כי זה מה שאת רוצה ולא מה שהכתיבו לך, להישאר בבית עם הילדים, העבודה שלך בבית מכובדת, קשה ולא פעם מתגמלת לא פחות מללכת לעבודה כל יום. לפעמים אפילו יותר.

זוגיות שבה הכסף הוא המלך

ואחרי שדמיינו עולם מושלם, צריך להודות שקיימים גם מקרים שבהם אי שוויון בולט בהכנסות ותלות כלכלית של אחד מבני הזוג יולידו תחושות תסכול ונחיתות. וכמו במחקר, הן עלולות להביא אנשים לחיפוש פיצוי, כשבגידה יכולה להיות אחת התוצאות העגומות שלו.

מצב כזה עלול לקרות בבית שבו כסף מתורגם לכוח. בדקו את עצמכם רגע: האם אתם חושבים על כסף כאמצעי להשגת מטרות זוגיות (וגם אישיות) או מתעסקים בו ברמה שהוא הפך למטרה בפני עצמה? אתם חולמים על יותר כסף כדי לטוס יחד לפסטיבל, לפתוח קופת חיסכון, או פשוט חושבים על עוד כסף?

יש מי שכסף בשבילם הוא הסרגל לפיו מודדים הכול: יכולת, הצלחה. הם חיים על סולם מאוד חד ערכי שבו יש שווים יותר ושווים פחות. כשהם המרוויחים העיקריים הם רואים את עצמם על שלב גבוה בסולם - ושואפים להגיע לשלב גבוה יותר. נפח הארנק הוא המדרגה שבעזרתה הם משקיפים על אחרים, כולל בני הזוג. כשזה קורה בתוך יחסים הכסף הופך כמעט לנשק.

ומה קורה עם בני הזוג שתלויים כלכלית, בקשר כזה? הם ירגישו שמתייחסים אליהם כאל תלויים ונחותים, ותחושת הערך העצמי שלהם תיפגע.

זה המקום לציין שתחושת נחיתות לא חייבת להתפתח בזוגיות בגלל בן הזוג. אם האדם עצמו חושב במונחים של כסף כמדד לכל, הוא יכול לפתח תחושת נחיתות לגמרי בעצמו, כשהוא זה שמרוויח פחות. מה שמוביל את המומחית שלנו לפרשנות שלה לכך שדווקא גברים שמרוויחים פחות, בוגדים יותר.

​ואם כבר הבדלים בין גברים לנשים

מה יהיה עם הסרת שיער?

 

המקום הלא הוגן של הגברים בזוגיות

כשאדם מנהל רומן (או סטוץ) מחוץ למערכת היחסים הוא יחוש רצוי ונחשק וערכו בעיני עצמו יעלה. בנוסף, קיים גם הרצון לנקום. בן הזוג שמרגיש נחות בוגד וכך גם נוקם בבן הזוג ה"עליון", וגם מפגין עוצמה, כביכול, גם כשבן הזוג בכלל לא יודע שבגדו בו. זה נשמע עצוב? זה אכן ככה, אבל זה משהו שקורה.

אגב, אדם עשוי לבחור מראש, גם אם לא במודע, בבן זוג שמרוויח יותר, כדי שיעלה בדרך זו את ערכו העצמי שלו ("מצאתי לי בן זוג עשיר ומצליח"). אלא שבשלב מסוים הוא יתחיל לשלם את המחיר על בחירתו, ואז מתוך התסכול המצב עלול לזלוג לבגידה.

המחקר מצביע על כך שגברים שתלויים כלכלית בבנות זוגם נוטים לבגוד הרבה יותר מנשים שנמצאות במצב תלות דומה. באופן תרבותי וסטריאוטיפי להחריד, אומרת קרייזמן, גברים הפנימו שזה התפקיד שלהם לפרנס. זה מה שמצופה מהם.

כשהם לא מצליחים לעשות זאת, הפגיעה בתחושת הערך שיחוו עלולה להיות חמורה מזו שיחושו נשים שלא יצליחו לפרנס. התפיסות המיושנות והמקובעות האלו הן כנראה הרקע להבדלים בין המינים שבאים לידי ביטוי במחקר.

לגבי הגברים שהם מפרנסים יחידים, החוקרת שערכה את המחקר טוענת שאלה ביניהם שבוגדים (4%) עושים את זה כי הם מניחים שבת הזוג תלויה בהם, אז היא לא תעז לעזוב.

המומחית מסכימה בגדול עם ההשערה הזו. אדם בעמדת כוח כזו בתוך מערכת יחסים יכול לעיתים להרשות לעצמו התנהגויות לא ראויות. בגידה, למשל. זו גרסה מרחיקת לכת ומרתיחה של "בעל המאה הוא בעל הדעה".

איך נמנעים מבגידות כאלו? הדרך הכי טובה היא פשוט לא ליצור מציאות כזאת. אתם לא אמורים לשפוט את הזוגיות שלכם דרך כסף. צריך לראות ששניכם מודעים לניהול כלכלה משותפת, אבל זה לא כולל שיפוטיות על בסיס התלוש שלכם.

יכול להיות שעוד לא הבנו, אומרת המטפלת, שהעובדה שאדם משתכר יותר לא עושה אותו בעל ערך רב יותר. ככל שנדבר על זה, נפעל לשנות את דפוסי החשיבה הישנים בתוך הזוגיות ובחיים בכלל, הסיכוי שנגדיר אנשים לפי חשבון הבנק שלהם יקטן.

אולי עדיף שנחשוב איך כל אחד יכול לתרום לכך שנשים ירוויחו משכורות שוות ערך לאלו של גברים, וככל שיהיה שוויון אמיתי בתחום הוא יחלחל גם למערכות היחסים ולתפקידים בתוכן. 

אם הבגידה כבר קרתה, או אם הזוגיות בצרות אחרות בגלל תחושות דומות לאלו שתוארו, טיפול יכול לעזור. שם יבררו למה האדם רואה את העולם בצורה צרה כזו בשאיפה להרחיב את הדרך שבו הוא תופס את עצמו ואת האחרים. אם זה מצליח, התוצאה יכולה להיות הפחתת התסכול, ירידת הצורך בחיפוש פיצוי וירידה במוטיבציה לבגוד.

קחו בחשבון, מעירה קרייזמן, שברוב המקרים בגידה היא רק סימפטום. יכולים להיות היבטים רבים, לא רק כלכליים, שבהם הזוגיות זקוקה לשוויון ערך. קיימות סיבות רבות לבגידה, ותחושת נחיתות (על רקע כלכלי) היא רק אחת מהן.

נושא הבגידה מורכב מאוד ותלוי בגורמים שונים. יש לזכור שהמחקר שלפנינו בחן פרמטר אחד בלבד מאלה המשפיעים על תופעת הבגידות, ולא התייחס למשל להבדלי שכר אצל זוגות מאותו המין, לזוגות מבוגרים יותר מ־32 ולמשתנים נוספים. אז קחו אותו כחומר למחשבה, לא כקביעה.

ייעוץ מקצועי: מירי קרייזמן

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל