פורסם בראשונה: 01.02.2016
עדכון אחרון: 01.02.2016
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

אחד מבני הזוג עובד בבר: האם הוא יבגוד?

לקריאה נוחה
מה קורה לזוגיות כשאחד מכם עובד בתחום חיי הלילה? דיברנו עם רועי ועלמה, שמתווכחים לא מעט על מה שעלול לקרות כשרועי נמצא מאחורי הבר כל לילה. האם יש כאן קנאה וחשדנות מוגזמת שלה, או התגוננות וחוסר סבלנות מרתיחים שלו? התשובות: מורכבות
שירותי בריאות כללית רוצים שלא תקנאו סתם

בקיצור

1.

מה שקובע אם בן או בת זוג יבגדו הוא לאו דווקא העבודה ה"מפתה". הרבה תלוי באופי של אותו אדם, בחוויות שעבר וביחסים קודמים, בביטחון שלו ובזוגיות עצמה.

2.

כשחשש כזה מובע בקשר, גם אם זה נשמע לכם חסר ביסוס, תנו לו מקום, קודם כל תקשיבו, ודברו על הנושא בכנות וברגישות. נסו להבין מה הסיבה לחשדות.

3.

חשדות שלא פוסקים יכולים להרוס את הזוגיות, כמו נבואה שמגשימה את עצמה. אם אתם לא מגשרים על החששות לבד, שקלו לפנות לטיפול כדי ללבן את הדברים.

​לעלמה (28) ולרועי (30) יש זוגיות לא רעה. הם יחד שנתיים, מהן שנה בדירה משותפת. הם אוהבים, מבלים ומשתפים זה את זו בכל עניין כמעט. רק דבר אחד מעיב על היחסים: העבודה של רועי (אם שואלים את עלמה), או החשדנות של עלמה (אם שואלים את רועי).

רועי מנהל בר מוכר במרכז תל אביב, והתפקיד כולל עבודה בלילות וסביבה שופעת אלכוהול והורמונים. "ממש לא קל לי עם זה", עלמה מודה. "ההיגיון שלי אומר שכשיש הרבה יותר פיתויים, ולא יעזור, במקום כזה הפיתויים נורא זמינים, יש סיכויים גבוהים יותר להתפתות".

בן הזוג שלה הודף את הטענות, לעיתים בקוצר רוח. "זה כל כך לא נכון. אני תמיד אומר לה שמי שרוצה להתפתות, יתפתה גם אם יעבוד בחנות מכולת. ומי שלא - לא".

המטפלת הזוגית והמינית שרי אופיר־לביא חושבת בדיוק כך. לדבריה פיתויים קיימים בכל מקום ובכל זמן. גם בחברות היי טק, במשרדי עורכי דין ובמשרדי פרסום עובדים לפעמים עד אישון לילה. שלא לדבר על נסיעות עבודה לחו"ל. גם אם המקומות האלה נראים פחות סקסיים, רומנים וסטוצים יכולים להתרחש בהם לא פחות מאשר בברים, במועדונים, או בסוכנויות דוגמנים.

אדרבה, אומרת המטפלת, במקומות ה"רגילים" נוח יותר לפעמים לשתות מים גנובים כשהמשרד ריק מאדם בשעת לילה, שלא כמו בבר הומה אדם. 

הסיכוי שאדם יבגוד, מסבירה אופיר־לביא, תלוי מאוד באישיות שלו, ביכולת לעמוד בפיתויים, במצב מערכת היחסים הזוגית שלו ובעוד המון גורמים.

האם יש דרך לדעת אם בוגדים בך?

ואיך מדברים על זה בכלל?

 

הטיפוס שעלול לבגוד בך

מהי אישיות שמועדת לבגידה? היא שייכת לאנשים, גברים ונשים, שרעבים לריגושים. הם זקוקים לחידושים והשגרה עבורם היא אויב מר.

הם גם מתקשים לדחות סיפוקים. לרבים מהם יש בעיית נאמנות ובעיית אמינות באופן כללי, לאו דווקא מול בן או בת הזוג, והם בעלי סולם ערכים "גמיש": יידעו לעגל פינות, לתרץ ולהצדיק לעצמם כל חריגה.

האינדיבידואליות חשובה בעיניהם יותר מכל דבר אחר. גם לבית הגידול ולסביבה יש השפעה רבה. מי שגדלו בבית שבו התקיימה מערכת יחסים יציבה ואמינה בין ההורים ינהלו ברוב המקרים מערכות יחסים דומות בבגרותם. סביר שהם פחות ייטו לבגידות. אצל אנשים שגדלו במציאות שונה, המצב שונה.

זה לא אומר שמי שגדל בבית שבו אחד ההורים בגד או בגדה בהכרח ישעתק את ההתנהגות הזו בבגרות, אבל יכול להיות שהוא או היא יהיו יותר מודעים וחשופים לנושא, לטוב ולרע.

את עלמה ההסברים לא ממש מרגיעים. היא לא חושבת שהאישיות של רועי בעייתית, ורוב הזמן היא סומכת עליו. הבעיה לדעתה נעוצה במכשול שמונח לפניו כל ערב. "אני מכירה את הבר, את הקהל ואת האווירה. יש שם המון נשים צעירות פנויות שמגיעות כדי להשתחרר ולבלות.

"זה טבעי לגמרי, מתבקש אפילו. רועי הוא גבר נאה ושרמנטי, לא רק בעיניי, גם אם בבסיס הוא טוב ונאמן, הוא בסך הכול גבר. לא נראה לי הגיוני שהוא תמיד יכול להישאר אדיש למה שקורה סביבו.

בתגובה, רועי יוצא להתקפה. "לי נראה שהבעיה לא נמצאת אצלי, וגם לא נמצאת בבר. עלמה היא האישה שלי ואותה אני אוהב, אבל היא פשוט חשדנית ברמות. אולי זה עניין של חוסר ביטחון, אולי עניין של דעות קדומות, אני לא יודע. מה שאני יודע הוא שהיא רואה סרטים שאני בכלל לא משחק בהם".

החשדות הגיוניים או אצלך בראש?

אופיר־לביא מספרת שגם לחשדנות יש לפעמים מקורות ביתיים. אנשים שגדלו באווירה שבה הבגידה היא חלק מהיחסים עשויים להיות חשדנים כלפי בני זוגם בתורם. בנוסף, מי שחווה בצעירותו נטישה מסוג זה או אחר (כולל מוות של אדם קרוב, לדוגמה) עלול לפתח פחד נטישה.

פחד כזה מנהל לא מעטים מאתנו והוא עשוי לייצר גם נטייה לחשדנות. גם לחוויות קשות, דוגמת בגידה, שאירעו במערכות יחסים קודמות, יש השפעה רבה על ההתנהלות מול הצד השני.

לחשדנות כלפי בן הזוג שיכולה לבוא לידי ביטוי בתגובות כמו אלה שמציגה עלמה, יכול להיות גם רקע אחר. ברמה האישית, כשאדם עובר תקופה קשה (למשל בעקבות פיטורים או סכסוך משפחתי), הוא זקוק לתשומת לב רבה יותר מבן או בת הזוג. כשהוא לא זוכה בה, החשדנות מרימה ראש: "מה, הוא או היא לא רואה אותי?", "איפה חשוב לו להיות עכשיו, יותר מאשר איתי?".

חסכים שונים מסוגלים להדליק את החשדנות. לדוגמה, כשאחד מבני הזוג עמוס מאוד בעבודה, באופן שלא משאיר זמן רב לבילוי זוגי, ובן הזוג האחר יושב בבית, בודד ומהורהר.

עלמה אומרת שהמצב הזה מוכר לה. היא עובדת במשרה חלקית, נמצאת רוב היום בבית, ורועי "טוחן" שעות בבר. הוא שם כל יום משעות הערב המוקדמות עד שעות הלילה המאוחרות, ובבוקר ובצהריים הוא ישן. 

חסך "מחשיד" נוסף, ממנו עלמה מבהירה בכנות שהיא לא סובלת, הוא החסך בסקס. "לזה הוא תמיד מוצא זמן איתי". במקרים שבהם אין או אין כמעט יחסי מין בין בני הזוג, החשד לבגידה מתלבש על הפצע הפתוח. כשמשהו חסר בזוגיות הגיוני לחשוב שיחפשו אותו בחוץ. וגם אם לא יחפשו - לפעמים זה מספיק כדי לעורר חששות ושדים בצד השני.

אם אתם ​חושבים לקחת פסק זמן

תוודאו שיהיה לכם לאן לחזור אחר כך

 

אין לך מה להסתיר? אז אין סיבה להתגונן

עלמה ורועי מדברים די הרבה על העבודה שלו והחששות שלה. היא מעלה את הנושא לעיתים קרובות - והוא לא מתחמק מהשיחה. אלא שלפעמים, עלמה מודה, היא עושה את זה בצורה מעיקה מעט, ולפעמים, גם רועי מודה, הוא מאבד סבלנות.

המומחית מעודדת את עצם העלאת החשדות בפני בן או בת הזוג, אבל מדגישה שיש חשיבות רבה לדרך שבה עושים את זה. דווקא ברגעים זוגיים רכים ונעימים אפשר להעלות את העניין - בצורה ישירה, וגם עדינה.

זה יכול לעבוד בניסוח כזה: "את יודעת, אני מקנא בכל החתיכים שסביבך. אני מפחד שיבוא לך עליהם יותר מאשר עליי". נכון במצב כזה לבקש הרגעה, את הבעת החשק. לעומת זאת, לא נכון להטיח חשד בוטה או האשמה, וגם לא חכם לשאול ישירות: האם את/ה בוגד/ת בי? אם התשובה חיובית, סביר שהיא לא תינתן. אם התשובה שלילית, השאלה רק תרגיז.

במסגרת השיחה הגלויה המטפלת חושבת שלגיטימי אפילו להעלות את הרעיון של החלפת העיסוק. יש בני זוג שיהיו מוכנים להיענות - ויש כאלה שלא, כמובן. אבל תמיד אפשר לדבר, ואפשר לצאת מהדיאלוג מחוזקים: צד אחד יהיה מעתה רגיש ומתחשב יותר, הצד השני יהיה רגוע יותר.

רועי הוא לא תמיד פרטנר לדיאלוג פרודוקטיבי כזה. הוא מקשיב, אבל התשובות שלו זהות: "את חושדת סתם. זה הדמיון הפרוע שלך. אני הולך לעבוד בבר, לא לבלות, ובטח לא לחפש זיונים. צאי מזה".

אופיר־לביא סבורה שהגישה שלו שגויה. במצב יחסים כזה מומלץ לחזק את הצד המודאג, להחמיא ולפרגן. אפשר להגיב ככה: "כן, יש הרבה אופציות מסביב, אבל הן לא רלוונטיות עבורי. אני אוהב אותך ורוצה אותך".

בכל מקרה, גם אם זה לא דבר שנעים לשמוע, חשוב לא לזלזל בפחדים ולא לדחות אותם על הסף. אם את או אתה מתמודדים עם בן או בת זוג חשדנים, זה לא יעזור להדוף את הטענות בצורה מתגוננת, או באופן שמגחך אותן או אתכם כמו "על מה את מדברת? אני בכלל לא שם לב שיש שם נשים יפות". זה לא אמין - ולא מועיל.

​ואם כבר קרתה בגידה:

אפשר לסלוח על זה? צריך?

 

טיפ אחד לפני שהחשדות יהרסו את הקשר

זוגיות שמתנהלת תחת חשד תימצא תמיד בסיכון. החשדות מכרסמים ביחסים, והנחשד - גבר או אישה - נאלץ להוכיח על בסיס קבוע שאין לו אחות. במקרים מאוד מסוימים הוא עלול להישבר והחשד עצמו יגרום לבגידה.

במקרה עצוב כזה החשיבה של הבוגד תהיה: אם גם ככה לא מאמינים לי שאני בסדר אף פעם, למה להיות בסדר? אם מאשימים אותי ממילא, לפחות אהנה.

גם חייו של החושד בלתי נסבלים. המחשבות יכולות להפוך את החיים, ובוודאי את החיים הזוגיים, לגיהינום. ביחסים שאין בהם אמון בסיסי, מסכמת המומחית, הזוגיות לא תוכל להתקיים.

רועי ועלמה מכירים בכך שהחשדנות פוגעת ביחסים שלהם. יותר מדי פעמים היא משמשת בסיס לוויכוחים ולמריבות, ויוצרת ריחוק מטריד ביניהם. שניהם חשים בכך. הם טוענים שהם רוצים מאוד לפתור את הבעיה, להתגבר על הקושי ולהשאיר אותו מאחוריהם, אבל מודים בכנות שהם לא מצליחים לעשות את זה לבד.

"הניסיונות האלה נכשלים בכל פעם מחדש", אומר רועי בגילוי לב. "זה הפך למאבק הורדות ידיים במקום דיאלוג". גם הפתרון האפשרי של בקשה להחלפת עיסוק עלה על הפרק ביוזמת עלמה, ונדחה על הסף.

"רועי אמר שזה לא מה שהוא רוצה, ושאם הוא ייענה לי, הוא יישאר ממורמר ומתוסכל, מה שעלול לפגוע עוד יותר ביחסים. התאכזבתי מהסירוב שלו, אבל הוא לא באמת הפתיע אותי, וגם הבנתי שמה שעלול לקרות זה באמת מה שרועי צופה". 

מתוך הרצון לפתור את הבעיה, ובגלל הכישלון לעשות זאת במו ידיהם, קיבלו לאחרונה רועי ועלמה החלטה לנסות טיפול זוגי. למעשה, עד מועד כתיבת שורות אלה הם הספיקו לקיים פגישת טיפול אחת בלבד, אבל נראה שהם שואבים עידוד מההתפתחות.

"לפחות הוא לא מנפנף אותי מיד ב'תפסיקי עם השטויות שלך', כמו שהוא היה עושה בבית", עלמה מספרת בחיוך. ממש כמו שטענה המומחית שלנו: אין לזלזל בפחדים ואין לדחות אותם על הסף, וגם לא לחזור עליהם שוב ושוב בלי פתרון. כך שיש תקווה.

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר־לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל