פורסם בראשונה: 04.11.2009
עדכון אחרון: 08.05.2013
  • אריק שרון אריק שרון

פעילות גופנית: 5 סיבות טובות לעשות ספורט שלא קשורות לכושר

לקריאה נוחה
נכון שהספורט תורם רבות למצבנו הפיזי, אבל לפעילות הגופנית שאתם עושים יש קשר ברור לבריאות הנפשית שלכם, ואם עד עכשיו לא שמתם לב, אנחנו מוכנים להראות לכם איך בדיוק. מי אמר "נפש סבבה בגוף מה־זה חטוב" ולא קיבל הסבר?
בחורה מחייכת עם משקולות בידיים

בקיצור

1.

עושים ספורט רק בשביל הקוביות? לא, לא כולם. ספורט ופעילות גופנית עונים על עוד צרכים.

2.

למשל, בתחום הבריאות הפיזית, פעילות גופנית עוזרת למי שחולה בסוכרת, ולסובלים מלחץ דם וכולסטרול.

3.

בתחום הנפשי, כושר עוזר לנו לפרוק מתחים ואגרסיות, ומסיח את דעתנו מטרדות היום. במהלך הפעילות הגופנית משתחררים חומרים שעושים מצב רוח טוב ומשככי כאבים.

משהו חשוב לפני הכול:
עיסוק בכושר ובספורט מומלץ וטוב לבריאות, אך חשוב לבצע את התרגילים בזהירות, ולהיוועץ ברופא משפחה או רופא מומחה לפני שמתחילים. מומלץ גם לקבל הנחיה מקצועית של מדריך או מדריכת כושר מוסמכים. לפני תחילת אימון במכון כושר כדאי לקבל אישור מרופא המשפחה.

למה אנחנו עושים ספורט?

כדי להפעיל את מערכות הגוף: הלב והנשימה, המערכת התנועתית שכוללת את השרירים, הגידים, הרצועות והמפרקים והמערכת העצבית, ובכך לשפר את הכושר הגופני.

ולמה עוד?

כי הפעילות הגופנית היא אמצעי נפלא לטיפול ואף למניעת מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם), כולסטרול, ושומנים בדם (טריגליצרידים).

אז רק בגלל הגוף?

לאו דווקא.

אז בשביל מה?

בשביל הנפש, כמובן.

דרוש הסבר.

מיד. אבל ראשית ננסה להבין מאין מגיעה המוטיבציה לעיסוק בספורט.

אז מאין מגיעה המוטיבציה לעסוק בספורט?

מרצון להשיג מספר דברים. למשל:

טיפוח הגוף - שמירה על האסתטיקה, הפחתת משקל, שריפת שומנים, חיטוב ועיצוב.

שמירה על הבריאות - מניעת היווצרות מחלות או שיקום מחלות קיימות.

פיתוח הכושר – השגת תחושה טובה של הגוף בפעילות, והרצון לחוות אותה שוב.

חברתי - שיפור הסטטוס החברתי שלנו, התמקמות במעמד טוב יותר.

פורקן מתחים - אפשרות לשחרור מתחים שהצטברו.

תוקפנות - ביטוי התוקפנות, האגרסיות שלנו בדרך לגיטימית.

תחרותיות - להביס את האחרים ולהוכיח להם מה אנחנו שווים.

סיכונים - ניסיון לייצר תחושה של שליטה על הסיטואציות הכי קיצוניות שיש.

סגפנות – יש מי שהספורט עונה לו על הצורך של הענשה עצמית. בין אם זה במודע ובין אם זה בלא מודע.

אז פתאום גילינו שחלק ניכר מהסיבות לעסוק בספורט הן בכלל סיבות פסיכולוגיות. וגם לסיבות שלכאורה נראות לא קשורות, כמו טיפוח המראה והכושר הגופני, יש מקורות פסיכולוגיים של "איך אני רואה את עצמי", או "איך אני רוצה שאחרים ייראו אותי?".

מה זה משנה בעצם מה המוטיבציה שלנו לעסוק בספורט, מה שחשוב זה האימון עצמו, לא?

חשוב להבין את המוטיבציה שהביאה אותנו לעסוק בפעילות גופנית ולתת לה ביטוי הולם בפעילות עצמה כדי שהפעילות תיתן מענה לצורך שהביא אותנו אליה מלכתחילה. לדוגמה, אם רוצים לשחרר את יצר התוקפנות, אמנות לחימה בהחלט יכולה להיות התשובה.

אוקיי, אז יש סיבות פסיכולוגיות שהביאו אותנו לעסוק בספורט. אבל תכלס, איך הפעילות הגופנית באמת משפיעה על הנפש?

ישנו קשר משמעותי ובדוק בין פעילות גופנית לבריאות הנפש.

איך זה מתבטא?

יש כמה דוגמאות מההיבט הפיזיולוגי, ומההיבט הפסיכולוגי.

ההיבט הפיזיולוגי:
הפעילות הגופנית גורמת להפרשת חומרים כמו נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים), המשפיעים על מצב רוח. חוסר של נוירוטרנסמיטורים, למשל, יכול לגרום לדיכאון וחרדה, ואילו הפעילות הגופנית שתעודד את הפרשתם יכולה להפיג תחושות אלו.

כמו כן, במהלך אימון ספורט מופרשים אנדורפינים, שהם משככי הכאבים הטבעיים שלנו, ותורמים להרגשה טובה ונינוחה.

ההיבט הפסיכולוגי:
הסחה - הפעילות מאפשרת להסיח את הדעת מהבעיות והטרדות היומיומיות שלנו.

אינטראקציה חברתית - פעילות ספורטיבית היא סוג של מפגש חברתי, ובכך עונה על הצורך שלנו בחברת אנשים.

הערכה עצמית - התפיסה שיש לאדם על עצמו מהווה את הליבה של בריאות הנפש. הספורט מסייע בבניית הערכה העצמית.

נשמע חשוב, ההערכה העצמית.

באמת חשוב מאוד.

 אז איך משפרים אותה?

שיפור ההערכה העצמית נובע מהיעילות ומהמסוגלות העצמית, שהיא האמונה של כל אחד מאיתנו כי ביכולתו לבצע את הפעולה או המשימה ולהצליח. זהו מרכיב מרכזי בבחירת הפעילות שאנשים עושים ומידת ההתעקשות במקרה של כשלון. על כן משתנה היעילות העצמית הוא קריטי להערכה העצמית.

אילו גורמים משפיעים על היעילות העצמית?

ההישגים בביצוע עצמו, הלמידה מניסיונם של אחרים, השכנוע החברתי של הסובבים והמצבים הפיזיולוגיים שנתקלים בהם במהלך אימון.

אילו מצבים פיזיולוגיים?

הרגשת עייפות, עלייה בלחץ הדם, הזעה, דופק גבוה וכאבי שרירים באימון יכולים לערער את הביטחון העצמי והיעילות העצמית, מה שישפיע על ההערכה העצמית.

וזה נורמלי, להרגיש ככה?

בהחלט. המצבים הפיזיולוגים האלה הם מצבים טבעיים ונכונים של הגוף בתגובה לפעילות הגופנית, ובעצם  מהווים חלק בלתי נפרד מתחושת האימון.

על מה צריך להקפיד בפעילות עצמה כדי לתרום לאיזון בין הגוף והנפש?

הנאה - על־מנת להתמיד לאורך זמן בפעילות חשוב ליהנות ממנה, לכן חפשו את הפעילות שגורמת לכם הנאה וסיפוק.

הצבת מטרות - דרישות האימון צריכות להיות מתאימות ליכולתכם הנוכחית, ולבנות את האימון בהדרגה. עמידה טובה ביעדים תתרום ותחזק.

ספורט מתאים - השתדלו להבין מה הביא אתכם לעסוק בפעילות, איזה מין טיפוס אתם, מה אתם אוהבים ומה מעניין אתכם, ועל־פי התשובות בחרו את סוג הפעילות שמתאימה לכם.

הערכה עצמית - טיפחו לעצמכם על השכם ואל תתביישו להגיד בקול רם: "כל הכבוד לי" על כך שהשקעתם זמן יקר ומאמץ גופני מייגע למען מטרה חשובה. אתם בהחלט יכולים להתגאות בעצמכם!

אז תפסיקו לחכות ויאללה, לעבודה!

אריק שרון הוא מאמן כושר מוסמך בוגר "ווינגייט" בקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

בדיקות תקופתיות לספורטאים - לחצו כאן לפרטים נוספים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל