אבחנות
פורסם בראשונה: 20.03.2011
עדכון אחרון: 20.01.2014

חרדה

לקריאה נוחה
מהי חרדה? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? איך חיים עם חרדה? מדריך

שם האבחנה בעברית: חרדה
שם האבחנה באנגלית: Anxiety
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Anxiety

 

מה זה?

הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. חרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף על סכנה. מצבי חרדה מתגלים בצורות שונות ובעוצמות שונות ויכולים לגרום לקשת רחבה של תופעות - החל מחוסר נוחות וכלה בדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה וסחרחורת.

לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי ולפעמים היא מייצרת פוביה הגורמת להימנעות ממצבים שונים הנתפסים כמאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים. ישנם מצבי חרדה ספונטניים התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה הנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים.

הפרעות חרדה נחלקות לכמה אבחנות ספציפיות:
• הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder - ובקיצור: GAD).

• הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder - ובקיצור: OCD).

• הפרעת פאניקה (Panic Disorder).

• הפרעת דחק פוסט־טראומתית (Posttraumatic Stress Disorder - ובקיצור: PTSD).

• חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder).

• פוביה פשוטה/ספציפית (Specific Phobia).

ממה נגרמת חרדה?

הפרעות חרדה עלולות להתפתח מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת בלבד לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה נובעת מגורמים פסיכולוגיים (כמו אישיות), מאירועים שקרו במהלך החיים ומסגנון חיים וגם מגורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח.מהם התסמינים?

לחרדה יש גם ביטויים פיזיולוגיים וגם ביטויים פסיכולוגיים. הביטויים הפיזיולוגיים יכולים להיות דפיקות לב מואצות, מתח שרירים, יובש בפה, הזעה, בחילה, שלשול או אי־נוחות בדרכי העיכול, ידיים קרות ולחות, קושי בבליעה. הביטויים הפסיכולוגיים של החרדה יכולים להיות שיתוק, עצבנות, ניתוק מהעצמי ואף חשש מפני שיגעון או מוות.

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה, בפורום חרדות וסיוע נפשי ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

אני לעומת האחרים?

מעריכים שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות. יותר מ־88 אלף לקוחות של כללית סובלים מחרדה (שהם 2.2% מקרב כ־4 מיליון מבוטחי כללית).עם זאת יש להביא בחשבון שכמעט כל אדם סובל מהפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו. לכן שיעור הסובלים מחרדה יזנק בחדות אם נשאל "מי סבל אי פעם מחרדה"? במקום "מי סובל מחרדה"?

כמה זמן זה נמשך?

באמצעות טיפול מקצועי ניתן לסייע למרבית האנשים שסובלים מהפרעת חרדה. המהירות שבה עוזר הטיפול משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שיגיבו לטיפול לאחר שבועות ספורים, ואילו אחרים יזדקקו לשנה ואף ליותר מכך. לעיתים הטיפול מורכב, כיוון שפעמים רבות אנשים סובלים מכמה הפרעות חרדה בעת ובעונה אחת או שנוסף על החרדה הם סובלים גם מבעיות נפשיות נוספות כמו דיכאון.

איך מאבחנים?

את האבחנה נותן איש מקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה) על סמך בדיקה קלינית (על סמך התסמינים שהוא רואה ועל סמך דיווחיו של המטופל).

איך מטפלים?

באופן כללי ישנם שני מסלולי טיפול: המסלול הפסיכולוגי ומסלול התרופות. המסלול הפסיכולוגי נחלק לכמה שיטות:

• לפי השיטה הדינמית, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. במילים אחרות: התקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר שהבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. לכן לפי השיטה הזאת יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ובכך גם לפתרונה (היעלמות התקפי החרדה).

• לפי השיטה הקוגניטיבית (התנהגותית) ניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול ממוקד וקצר מועד ולשפר בכך את איכות החיים. בלא קשר לגורמים שאחראים להתקף, ניתן ללמד את הגוף ואת הנפש שיטות להרגעה ולהגברת השליטה העצמית שיפחיתו את החשש מפני התקף ובכך גם יפחיתו את ההסתברות להתרחשות התקף. הגישה הזאת נעזרת בטכניקות טיפול כמו הרפיה, דמיון מודרך והיפנוזה כדי להעצים את השפעת הטיפול הקוגניטיבי. ניתן, כמובן, לשלב את שתי השיטות.

• הגישה הרפואית־תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות בנוגע לסיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת ההנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו ברמת הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח - חוסר איזון שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם טיפול פסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו שם קץ למקור הבעיה, ולכן החרדה לרוב חוזרת לאחר שמפסיקים ליטול את התרופות. הטיפול הפסיכולוגי נועד לחולל שינויים לטווח הארוך בנטיות ובהרגלים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים.אלה הן התרופות העיקריות המשמשות לטיפול בחרדה:

• תרופות ממשפחת Selective Serotonin Reuptake Inhibitors (ובקיצור: SSRI). התרופות מהמשפחה הזאת מעלות את רמת הסרוטונין במוח באמצעות מנגנון שמעכב את הקליטה ואת הפירוק של רמת הסרוטונין. תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: פלוטין, פריזמה, לוסטרל, סרטרלין, זולופט, סרוקסט, פקסט, סיפראמיל, רסיטל וציפרלקס. הטיפול בתרופות האלה ניתן מדי יום במשך תקופה ארוכה (מכמה חודשים ועד כמה שנים).

• תרופות ממשפחת Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor (ובקיצור: SNRI). תרופות מהמשפחה הזאת מעכבות את הקליטה ואת הפירוק הן של הסרוטונין והן של הנוראפינאפרין. תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: ונלפקסין, ונלה, ויאפקס, אפקסור, איקסל, מירו. הטיפול בתרופות האלה ניתן מדי יום במשך תקופה ארוכה (מכמה חודשים ועד כמה שנים).

• תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. אלה משמשות גם תרופות שינה, ולכן ישנה הסכנה שהמשתמש בהן באופן קבוע יתמכר להן. מהסיבה הזאת מומלץ בדרך כלל להשתמש בהן לזמן מוגבל בלבד או רק למתן עזרה ראשונה נפשית. תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: ואבן, בונדורמין, לוריבן, קלונקס ואסיוול.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

הפרעות חרדה יכולות להיות חד־פעמיות, אך גם יכולות לחזור על עצמן. כיוון ההתפתחות שלהן תלוי בגורם שעורר אותן ובטיפול שניתן כדי להתגבר עליהן. לדוגמה: אם הפרעת חרדה הופיעה בתגובה לאירוע חד־פעמי שלא יחזור על עצמו, ישנם סיכויים טובים שמדובר בתגובה חד־פעמית.

לעומת זאת, אם מדובר בהפרעות חרדה שאינן קשורות בהכרח לאירוע חיצוני, תלויה הישנות התופעה במכלול גורמים - הן גנטיים והן סביבתיים. גם לסוג הטיפול שניתן יש השפעה רבה: לדוגמה, אם הטיפול התבסס בעיקר על תרופות, יש סבירות גבוהה שהחרדה תחזור על עצמה עם הפסקת הטיפול התרופתי. לעומת זאת, אם הטיפול היה משולב וכלל הן נטילת תרופות והן טיפול פסיכולוגי - ייתכן שהחרדה לא תחזור על עצמה בעוצמה גבוהה, וגם אם יחזרו התקפי החרדה בעוצמה נמוכה יותר - למטופל יהיו יכולת וכלים להתמודד איתם.

עלולים להיות סיבוכים?

הפרעות חרדה פוגעות בתפקוד היום־יומי, ולכך עלולות להיות להן השלכות קשות על חיי המשפחה, על חיי החברה ועל הקריירה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

הפרעת חרדה אינה מצב חירום רפואי, אבל בהחלט מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית כאשר מתחילה ירידה בתפקוד. ללא טיפול עלולים לצוץ הסיבוכים הקשים שצוינו קודם לכן.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים משפיעות בדרך כלל בתוך כחצי שעה.תרופות מסוג SNRI ו־SSRI משפיעות בדרך כלל לאחר שבועיים־שלושה.הטיפול הפסיכולוגי יכול לתת הרגשת ליווי ותמיכה כבר מהרגע הראשון, ואת תוצאותיו ניתן להרגיש לאחר מכן למשך כל החיים.

איך לומדים לחיות עם הפרעות חרדה?

חרדה עלולה להפוך לתופעה מעיקה שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בה צריך להבין את ההקשרים שבה היא מופיעה וכן צריך ללמוד כיצד להתמודד איתה ואף כיצד "להתיידד" איתה, כלומר לקבל שבמצבים מסוימים היא מופיעה באופן טבעי. את כל אלה ניתן להשיג באמצעות טיפול פסיכולוגי.


ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר שמואל קרון הוא מנהל בית החולים שלוותה לבריאות הנפש מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל