אבחנות
פורסם בראשונה: 17.03.2016
עדכון אחרון: 21.03.2016
  • דוקטור אהוד קדמן ד"ר אהוד קדמון

קרדיומיופתיה

לקריאה נוחה
מהי קרדיומיופתיה? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך
קרדיומיופתיה

שם האבחנה בעברית: קרדיומיופתיה
שם האבחנה באנגלית: Cardiomyopathy
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Cardiomyopathy

 

מה זה?

הפירוש המילולי של המונח הוא ליקוי בשריר הלב. קרדיומיופתיה היא שם כללי לאוסף של מצבים שבהם מבנה הלב ו/או תפקודו אינם תקינים. מצבים כאלה עלולים להתבטא באי־ספיקת לב (לעיתים רק בשלב מאוחר).

ישנם שלושה סוגים עיקריים של קרדיומיופתיה, לפי השינויים במבנה הלב:

1. קרדיומיופתיה מורחבת - שבה נגרמות הרחבה ו/או הגדלה ניכרות של הלב. זהו הסוג הנפוץ ביותר של קרדיומיופתיה.

2. קרדיומיופתיה היפרטרופית - שבה מתרחש עיבוי ניכר של דופן הלב, אך חלל הלב עצמו אינו מתרחב מאוד.

3. קרדיומיופתיה רסטרקטיבית - זוהי מחלה נדירה יותר, שבה ישנה ירידה בגמישות של דופן הלב, אך גודל הלב אינו חריג.

החלוקה הזאת היא לעיתים מלאכותית, וייתכן שילוב של שלושת המצבים האלה. יש גם חלוקות המבוססות על מנגנון הפגיעה ולאו דווקא על מבנה הלב.

ממה נגרמת קרדיומיופתיה?

קרדיומיופתיה מורחבת - שהיא, כאמור, הנפוצה ביותר - נובעת מהיחלשות של שריר הלב. בקרדיומיופתיה מורחבת "קלאסית" ההיחלשות וההרחבה הן של הלב כולו ולא של אזור מסוים בלב.

אוטם שריר הלב ("התקף לב") הוא נמק בשריר הלב כתוצאה מחסימה של עורק כלילי המספק דם לשריר הלב. אם האוטם מטופל במהירות, והספקת הדם מתחדשת בתוך זמן קצר (למשל באמצעות צנתור טיפולי), הנזק שנגרם לשריר הלב הוא בדרך כלל הפיך במידה רבה. אך אם האוטם אינו מטופל במהירות, נותר נזק קבוע. במקרה כזה הפגיעה אינה בלב כולו, אלא באזור השריר שקיבל אספקת דם מהעורק שנחסם. אם האזור הפגוע הוא גדול, הרי שהוא משפיע על תפקוד הלב כולו, והתוצאה היא לב חלש ומורחב. אומנם זו אינה קרדיומיופתיה מורחבת "קלאסית", אך בז'רגון הרפואי היומיומי מקובל מאוד להשתמש במונח "קרדיומיופתיה איסכמית" כדי לתאר היחלשות משמעותית של שריר הלב בעקבות אוטם שריר הלב.

גם אוטם שקט (ללא כאבים של "התקף לב"), שאותו מגלים לפעמים באקראי ובדיעבד, עלול לגרום ל"קרדיומיופתיה איסכמית". אוטם שריר הלב הוא הסיבה הנפוצה ביותר לפגיעה בתפקוד של שריר לב ולאי־ספיקת לב.

ייתכן מצב שבו קיימת הפרעה קבועה וחלקית בזרימת הדם בעורקים הכליליים (כאשר העורק מוצר, אך לא חסום). תאי שריר הלב באזורים הסובלים מזרימת דם בלתי מספקת אומנם אינם מתים, אבל גם אינם מתפקדים היטב. במצב כזה כאשר מושג שיפור בזרימת הדם (באמצעות צנתור כלילי או באמצעות ניתוח מעקפים) ייתכן שיפור ניכר בתפקוד הלב.

לקרדיומיופתיה מורחבת קלאסית אין בדרך כלל סיבה שאפשר להצביע עליה. מדובר בנטייה משפחתית (גנטית). ישנם מצבים נוספים שעלולים להביא לפגיעה דומה, כמו טיפול בתרופות כימותרפיות מסוימות, הצטברות של חומרים מזיקים שונים (כמו ברזל) בשריר הלב, דלקת או זיהום של שריר הלב, אלכוהוליזם ומצבים רפואיים כרוניים כמו סוכרת.

מהם התסמינים?

התסמינים הטיפוסיים הם ביטויים של אי־ספיקת לב: קוצר נשימה, עייפות, בצקות ברגליים. ייתכנו גם תסמינים נדירים יותר כמו דפיקות לב והתעלפויות. ישנם גם אנשים ללא תסמינים כלל, בעיקר בשלבים המוקדמים של קרדיומיופתיה.

עם מי אני יכול להתייעץ באינטרנט והיכן?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כמו כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

ההערכה היא של־0.2% מהאוכלוסייה יש קרדיומיופתיה (בהגדרתה המצומצמת, שאינה כוללת אנשים לאחר אוטם שריר הלב). בישראל מדובר אפוא בכ־16 אלף בני אדם, ובארה"ב - בכחצי מיליון. יש לציין שרבים מהם כלל אינם מודעים למצבם.

איך מאבחנים?

הפנייה הראשונית של המטופל היא בדרך כלל אל רופא המשפחה - בגלל תלונות שמהן עולה חשד לאי־ספיקת לב. לעיתים מפנה רופא המשפחה את המטופל אל קרדיולוג להמשך בירור, ולעיתים הוא מפנה אותו ישירות לבדיקות הכוללות צילום חזה, אק"ג ובעיקר - אקו לב. אם התוצאות מחזקות את החשד שאכן מדובר באי־ספיקת לב שהיא אולי ביטוי של קרדיומיופתיה, יופנה המטופל לקרדיולוג להמשך בירור. הקרדיולוג עשוי להמליץ על בדיקות נוספות, ובהן צנתור (לבחינת העורקים הכליליים או למדידת לחצים בחללי הלב), CT של הלב או MRI של הלב, ביופסיה של שריר הלב ובדיקות גנטיות.

לאחר שנעשתה האבחנה חשוב מאוד לבדוק אם בני משפחה מדרגה ראשונה סובלים אף הם מקרדיומיופתיה - גם אם לא הופיעו אצלם תסמינים כלשהם של המחלה.

איך מטפלים?

מכיוון שקרדיומיופתיה אינה מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, מתאים הקרדיולוג טיפול ספציפי לכל מטופל. הטיפול עשוי לכלול כמה מרכיבים:

1. קודם כול יש למצוא אם קיים גורם הפיך שבו ניתן לטפל (לדוגמה הפרעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים, ליקויים במסתמי הלב, מצבים דלקתיים, הצטברות של חומרים מזיקים בשריר הלב).

2. טיפול תרופתי המיועד לשמר את תפקוד הלב ולעיתים אפילו לשפר אותו וכן להקל על התסמינים.

3. שיקום לב. כניסה למסגרת שיקומית עשויה לסייע ברכישת הרגלי חיים בריאים, מביאה בדרך כלל לשיפור באיכות החיים ובתפקוד של המטופלים ועשויה להאט את התקדמות המחלה.

4. השתלת קוצב לב. קרדיומיופתיות מסוימות מגבירות את הנטייה להפרעות בקצב הלב, ולכן יש לעיתים צורך בהשתלת קוצב לב מיוחד מסוג דפיברילטור המגן על המטופל מהפרעות קצב מסכנות חיים. ישנם גם קוצבים מיוחדים (דו־חדריים) שמשפרים את תפקוד הלב.

5. מניפולציות ניתוחיות שונות (למשל השתלת משאבה שהיא מעין "לב מלאכותי חלקי" המשפרת את תפוקת הלב).

6. השתלת לב.

כמה זמן זה נמשך? אפשר להחלים מזה?

קרדיומיופתיה היא ברוב המקרים מחלה כרונית ופרוגרסיבית (שמתקדמת בהדרגה). כאמור, ניתן לטפל בה, אך בדרך כלל אין לה מרפא. מטרת הטיפולים השונים היא להאט את הפגיעה בפעילות הלב ולהפחית את עוצמת התסמינים.

עלולים להיות סיבוכים?

סיבוכי המחלה נובעים בעיקר מהפגיעה בשריר הלב ומהירידה בתפקודו. סיבוכי המחלה עלולים להיות מסכני חיים:

1. אי־ספיקת לב. הלב מתפקד בגופנו כמשאבה שמזרימה את הדם לרקמות הגוף. כשל בתפקוד המשאבה פוגע בהזרמה הזאת, ואז עלולים להופיע, בין היתר, קוצר נשימה (בגלל הצטברות נוזלים בריאות), חולשה, עייפות ובצקות ברגליים.

2. הפרעות בקצב הלב. ייתכנו הפרעות קצב שפירות כמו פרפור פרוזדורים, שהביטוי העיקרי שלהן הוא תחושה של דפיקות לב או של קצב לב בלתי סדיר, וייתכנו הפרעות קצב ממאירות יותר, שמקורן בחדרי הלב, שעלולות להתבטא בתחושה של דפיקות לב מהירות, בסחרחורות, בהתעלפויות ובמקרים נדירים במוות פתאומי.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה לרופא?

החמרה בתסמינים שתוארו בפסקה הקודמת מצריכה פנייה לרופא. לעיתים אף יש צורך באשפוז.

התעלפות של מטופל הסובל מקרדיומיופתיה היא תמרור אזהרה שאסור להתעלם ממנו.

איך לומדים לחיות עם קרדיומיופתיה?

בדומה למחלות כרוניות רבות, יש לשאוף לשמור על תפקוד יומיומי מלא במידת האפשר. שמירה קפדנית על אורח חיים בריא - הימנעות מעישון, תזונה מתאימה, הקפדה על הטיפול הרפואי, מעקב רפואי סדיר ופעילות גופנית שמותאמת למצב המטופל - עשויה לאפשר תפקוד נאות בחיי היום־יום.

ד"ר אהוד קדמון הוא קרדיולוג מומחה לקוצבים ולהפרעות קצב לב במערך לקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל