אבחנות
פורסם בראשונה: 09.10.2011
עדכון אחרון: 05.01.2014

מחלת לב איסכמית (כלילית)

לקריאה נוחה
מהי מחלת לב איסכמית? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך

שם האבחנה בעברית: מחלת לב איסכמית
שם האבחנה באנגלית: Ischemic Heart Disease
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): IHD

 

מה זה?

במחלת לב איסכמית ישנה ירידה בהספקת הדם לשריר הלב בגלל היצרויות בעורקים הכליליים המספקים דם ללב (איסכמיה היא שילוב של שתי מילים ביוונית: המילה איסכ שמשמעותה הגבלה והמילה המה שמשמעותה דם).

כתוצאה מהירידה בהספקת הדם לשריר הלב נפגע תפקוד הלב. במקרים של חוסר קיצוני בהספקת דם ללב עלול להיגרם אוטם בשריר הלב (התקף לב) שבמהלכו מתים תאי השריר, ובמקומם מופיעה רקמת צלקת בלתי מתפקדת.

ממה נגרמת מחלת לב איסכמית?

מחלת לב איסכמית נגרמת כתוצאה מטרשת עורקים. טרשת היא מחלה שגורמת להיצרויות בעורקים - מה שגורם לירידה בהספקת הדם לרקמות, ובמקרה של מחלת לב איסכמית - לירידה בהספקת הדם לשריר הלב.

קיימים כמה גורמי סיכון ידועים לטרשת עורקים. אלה הם העיקריים שבהם:

עישון.

לחץ דם גבוה.

סוכרת.

עודף שומנים בדם (היפרליפידמיה).

• בני משפחה מדרגה ראשונה שחולים במחלת לב איסכמית בגיל צעיר: אב או אח מתחת לגיל 55, אם או אחות מתחת לגיל 65 ("סיפור משפחתי של מחלות לב" בלשון הרופאים).

השמנה וחוסר פעילות גופנית.

מהם התסמינים?

בעיקר כאבים בחזה - בדרך כלל כאבים בעלי אופי לוחץ (תעוקה) שמוחמרים בזמן מאמץ, אך יכולים להופיע גם במנוחה. לעיתים יש הקרנה של כאבים לזרועות, לכתף השמאלית, ללסת התחתונה או לגב. הכאב יכול להיות מלווה בקוצר נשימה, בזיעה קרה או בבחילה.

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

אצל יותר מ־220 אלף לקוחות של כללית מתוך כ־4 מיליון (כ־5.5%) אובחנה מחלת לב איסכמית.

כמה זמן זה נמשך?

מחלה טרשתית של העורקים הכליליים היא אחת הסיבות המרכזיות לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. המחלה מתפתחת בצורה איטית ושקטה במשך שנים רבות - במקרים רבים ללא סימנים מקדימים. היא נמשכת כל עוד לא מטפלים בה.

אצל כ־30% מחולי הלב הסימן הראשוני למחלה יהיה התקף לב פתאומי בלי שיקדמו לו כאבים בחזה או סימנים אחרים כלשהם למחלת לב.

איך מאבחנים?

מעבר לתלונות הקליניות האופייניות ולבדיקה הגופנית שעורך הרופא קיימות כמה בדיקות שיכולות לסייע באבחנה:

במצב חריף ניתן לעשות אק"ג שנותן תמונה של הפעילות החשמלית בלב ויכול להראות שינויים בפעילות הזאת כתוצאה מרקמת לב איסכמית. כך, למשל, קיימים שינויים אופייניים בזמן של התקף לב חריף.

בחדר מיון נעשית בדיקת דם לאנזים טרופונין, שרמתו מוגברת כאשר יש סבל איסכמי של רקמת שריר הלב.

מחלת לב איסכמית יכולה לפעמים לגרום לירידה בהספקת הדם ללב שמתבטאת רק בעת מאמץ, מאחר שבזמן מאמץ הלב דורש הספקת דם מוגברת. במקרים כאלה בדיקת אק"ג במנוחה ובדיקת דם לאנזימי הלב עשויות להיות תקינות. עם זאת, קיימות בדיקות נוספות שעוזרות לנו לאבחן בעיה איסכמית בהספקת הדם ללב.

הבדיקות האלה כוללות:

מבחן מאמץ (ארגומטריה). זוהי בדיקת אק"ג במאמץ (הליכה על מסילה נעה או רכיבה על מכשיר אופניים) שמטרתו לאבחן שינויים איסכמיים בתרשים האק"ג בזמן מאמץ. כדי שהבדיקה תהיה מהימנה מנסים להגיע לדופק מטרה (שמשתנה בהתאם לגיל הנבדק).

מיפוי לב. זהו צילום של שריר הלב בעזרת חומר רדיואקטיבי שפולט קרינת גמא. החומר הרדיואקטיבי מוזרק לווריד תוך כדי מבחן מאמץ, עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב. דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא, ולכן עובר דרכו פחות חומר רדיואקטיבי. הדבר יבוא לידי ביטוי בקליטה מופחתת של החומר באזור שאותו מזין העורק. אם הנבדק אינו מסוגל לעשות מאמצים, ניתן לדמות מאמץ באמצעות מתן תרופות דרך הווריד לפני הבדיקה.

אקו לב במאמץ. זוהי בדיקה שכוללת שני שלבים: בשלב הראשון עושים אקו לב במנוחה. בשלב השני עושים למעשה מבחן מאמץ רגיל (ארגמוטריה) כדי להגיע לדופק מטרה. בסיום המאמץ עושים בדיקת אקו לב. אם ישנה היצרות באחד מעורקי הלב, היא תבוא לידי ביטוי בירידה בהתכווצות של שריר הלב בסיום המאמץ בהשוואה למנוחה. גם במקרה הזה - אם הנבדק אינו מסוגל לעשות מאמצים, ניתן לתת תרופה דרך הווריד שגורמת לעלייה של הדופק ולהתכווצות מוגברת של הלב ובכך מדמה מאמץ.

CT קורונרי של הלב ("צנתור וירטואלי"). הבדיקה נעשית באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד ובאמצעות סורק חדשני שמאפשר סריקה מהירה מאוד של הלב. מתקבלת תמונה מדויקת מאוד של עורקי הלב שמאפשרת להעריך האם יש הייצרויות בעורקי הלב, ואם יש - מהי מידת חומרתן. בדיקת CT של הלב היא הליך לא פולשני, אך היא מלווה בקרינה ובחשיפה לחומר ניגוד שעשוי להיות בעייתי אצל אנשים שסובלים ממחלות כליה. עם זאת, כיום יש מכונים שעושים את הבדיקה באמצעות רמת קרינה שנמוכה יותר באופן משמעותי.

צנתור כלילי. זוהי בדיקה פולשנית שמאפשרת אבחון וטיפול בהליך אחד. דרך עורק גדול - לרוב במפשעה או באמה - מחדיר הרופא צנתר, שהוא צינור דק, חלול וגמיש. את הצינור הוא מקדם בעזרת שיקוף (רנטגן) אל עורקי הלב. דרך הצנתר הוא מזריק חומר ניגוד (שמכיל יוד) שצובע את העורקים הכליליים. הודות לחומר הניגוד ניתן לאמוד את מידת ההיצרות או החסימה של העורקים.

היצרות בשיעור של עד 50% נחשבת לחסרת משמעות קלינית, אך כאשר ההיצרות היא בשיעור גדול יותר - ובמיוחד אם היא בשיעור של יותר מ־70% - יש צורך, בדרך כלל, לטפל בה. הטיפול עשוי להיות באמצעות ניפוח בלון שנמצא בקצה הצנתר ושדוחק את החומר הטרשתי לצדדים ולאחריו השתלת סטנט (תומכון) - במידת הצורך.

הסטנט הוא גליל רשת מתכתי דק שמוצמד לדפנות של העורק ומונע מהם להיצמד זה לזה. ישנם סטנטים שמצופים בתרופה וישנם סטנטים שאינם מצופים בתרופה. מטרת התרופה היא לעכב את התהליך הטרשתי שעלול להתפתח במשך הזמן על הסטנט עצמו. את ההחלטה אם יש צורך להשתיל סטנט ומאיזה סוג מקבל המצנתר בהתאם לממצאים בצנתור ובהתאם לשיקולים טכניים.  

איך מטפלים?

הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת התפתחותה של המחלה באמצעות איזון גורמי הסיכון. כך ניתן למנוע את המשך התהליך הטרשתי שסותם את העורקים. אלה הם הצעדים שמומלץ לנקוט:

• שינוי אורחות חיים - שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית סדירה.

• איזון רמת הכולסטרול.

• איזון לחץ הדם.

• איזון הסוכרת (אצל חולי סוכרת).

• הפסקת עישון (אם מעשנים).

כאשר קיימת תסמונת כלילית חריפה, כלומר ירידה חדה בהספקת הדם לשריר הלב, הטיפול הוא דחוף ונעשה בחדר מיון. הטיפול כולל מתן חמצן באמצעות מסכה (לפי הצורך), טיפול תרופתי לדילול הדם ולפעמים גם צנתור דחוף ופעולות חירום רפואיות אחרות לפי המצב הקליני. ישנם מקרים שבהם יש צורך דחוף בניתוח מעקפים.

במקרים לא חריפים ייעשו ההערכה והטיפול במסגרת אמבולטורית על ידי רופא המשפחה וקרדיולוג. ההערכה תכלול הפניה למבחן מאמץ ולעיתים הפניה ישירות לצנתור כלילי בהתאם להערכה הקלינית.

הטיפול התרופתי יכלול תרופות להורדת הכולסטרול בדם (סטטינים) וכן תרופות לאיזון גורמי סיכון אחרים (טיפול בלחץ דם גבוה ובסוכרת). יש לציין שאצל אנשים שסובלים ממחלת לב איסכמית יעדי הטיפול בגורמי הסיכון הם נוקשים יותר מאשר אצל כלל האוכלוסייה.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

החשש הוא שמחלת הלב האיסכמית תסתיים בהתקף לב פתאומי. ניתן למנוע התקף לב באנשים שסובלים ממחלת לב איסכמית או באנשים שעברו בעבר התקף לב באמצעות טיפול תרופתי, שינוי אורח חיים ומעקב רפואי סדיר.

יש להבין שטרשת עורקים היא תהליך פעיל שמושפע מגורמים רבים. גם לאחר שעוברים צנתור טיפולי לפתיחת עורק והשתלת סטנט עלול התהליך הטרשתי להימשך בעורקים האחרים וגם באזור הסטנט שהושתל, ולכן חשוב מאוד להקפיד על נטילת תרופות ועל איזון קפדני של גורמי הסיכון. בראש ובראשונה יש להפסיק לעשן.

עלולים להיות סיבוכים?

כן. מחלת לב איסכמית היא מחלה מסוכנת, בעלת סיבוכים רבים, שעלולה להסתיים בירידה ניכרת באיכות החיים ובמקרים מסוימים אף במוות. לכן יש להקפיד כל כך על איזון גורמי הסיכון.
הסיבוכים בהתקף לב חריף כוללים:

הפרעות קצב.

• קרע של שריר הלב.

• בצקת ריאות.

• דלקת של קרום הלב.

אי־ספיקת לב.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

התקף לב הוא השלב האחרון והסופי בתהליך הטרשתי של העורקים הכליליים. לרוב זהו מצב בלתי הפיך, שבו חלק מהלב שניזון מהעורק החסום נפגע לצמיתות.

ככל שחולף זמן רב יותר מההתקף ועד לקבלת העזרה הרפואית, כך הנזק ללב גדול יותר, וסכנת המוות מוחשית יותר. לכן כל כאב שחושדים כי המקור שלו הוא איסכמי (כאב בחזה, כאב ביד שמאל ולעיתים אפילו כאב ברום הבטן, כאב גב וכאבים בלסת) מחייב פנייה מהירה לבית חולים. במילים אחרות: תגובה מהירה לסימני האזהרה עשויה להציל חיים.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

המטרה של הטיפול במחלת לב איסכמית ושל איזון גורמי הסיכון היא לאפשר שגרת חיים רגילה ומלאה. לאחר התקף לב החזרה לפעילות היא הדרגתית, וההחלמה המלאה אורכת בדרך כלל כחודש וחצי.

מי שלקו בהתקף לב צריכים לעבור בדיקה מקיפה אצל קרדיולוג לפני חזרתם לעבודה. הקרדיולוג ייתן את המלצתו לפי חומרת הנזק שנגרם ללב, גיל הנבדק וסוג העבודה שבה הוא עובד.

איך לומדים לחיות עם מחלת לב איסכמית?

חשוב ביותר לאמץ אורח חיים בריא: להפסיק לעשן - אם מעשנים, להקפיד על פעילות גופנית סדירה, לשמור על משקל תקין ולהקפיד לעשות בדיקות דם שגרתיות כדי לוודא שרמות הכולסטרול והסוכר בדם מאוזנות. בדרך הזאת שומרים על הגוף, וניתן להגיע הן לאיכות חיים והן לאריכות ימים.

 

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר קטיה אורבין היא מתמחה בקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל