ציפרלקסCipralex

  • שם רפואי/גנריEscitalopram
  • שם מסחריציפרלקס,אסטו,אסציטלופרם טבע

שם גנרי

Ecitlor

מה היא עושה?

אסציטלופרם שייכת למשפחת תרופות נוגדות הדיכאון מסוג מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים (SSRI'). היא משמשת לטיפול במצבים הבאים:1. דיכאון.2. הפרעות פאניקה (המתבטאות בהתקפים לא צפויים של פאניקה).3. חרדה.4. חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים).5. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

מגיעה בצורה של

טבליות.

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

לא

תדירות הנטילה

מינון שכיח

הוראות שימוש

1. התרופה מתחילה להשפיע רק 4-2 שבועות אחרי תחילת הטיפול.2. יש להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי כדי למנוע תופעות גמילה. יש להפחית את המינון במשך שבועיים עד שמפסיקים לגמרי ליטול את התרופה.

דגשים לשימוש

1. אסציטלופרם משמשת לטיפול בדיכאון, בהפרעות פאניקה, בחרדה כללית, בחרדה חברתית ובהפרעה טורדנית־כפייתית.2. אסור להשתמש בתרופה במקרים של רגישות־יתר לתרופות ממשפחת ה־SSRI ובמקרה של הארכת המרווח Q-T. אסור ליטול את התרופה במקביל לפימוזיד או בסמיכות לתרופות ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידז.3. התרופה עלולה לגרום להפרעות בתפקוד התפיסתי, לירידה ברמות הנתרן בדם, לדיכאון ולמחשבות אובדניות (בתחילת הטיפול). חולי אפילפסיה, חולים שסבלו בעבר ממאניה וחולים שנוטים לדימומים צריכים להיזהר בעת נטילת התרופה.4. תופעות הלוואי השכיחות הן כאבי ראש, נדודי שינה, ישנוניות, שלשולים, בחילות ובעיות זקפה.5. המינון המקסימלי של התרופה הוא 20 מיליגרם ביום. לפירוט המינון על פי סוג הטיפול ראו בפסקה "מינון שכיח".

אחסון

יש לשמור את התרופה בטמפרטורת החדר, מתחת ל־25 מעלות צלזיוס.

תופעות לוואי שכיחות

שכיחות גבוהה: כאבי ראש, נדודי שינה, ישנוניות, שלשול, בחילה ובעיות זקפה.שכיחות נמוכה: תשישות, סחרחורת, חלומות חריגים, ירידה בדחף המיני ובתפקוד המיני, שינויים במחזור החודשי, יובש בפה, עצירות, ירידה בתיאבון, הקאות, כאבי בטן וכאבי שיניים.

הנקה

כן

הריון

כן

אלכוהול

לא

נהיגה

לא

הערות לתנאי לקיחה

נהיגה: התרופה עלולה לפגוע ביכולת השיפוט ובמיומנות הנהיגה.הריון: ניתן ליטול את התרופה בזמן ההריון - אך רק אחרי קבלת אישור מהרופא המטפל. אישה הרה שנוטלת את התרופה צריכה להיות במעקב צמוד. על היולדת לדווח לצוות חדר הלידה שהיא השתמשה בתרופה במהלך ההריון, שכן קיים חשש שאצל היילוד יתגלו תסמיני גמילה.הנקה: אסציטלופרם אינה תרופת הבחירה לטיפול בדיכאון בזמן ההנקה. התרופות המועדפות לטיפול בדיכאון בזמן ההנקה הן לוסטרל או סרוקסט, כיוון שרק שיעור קטן שלהן מופרש לחלב האם. אפשר לתת אסציטלופרם במינון נמוך אך ורק לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל. בעת השימוש בתרופה בזמן ההנקה יש לעקוב אחרי תופעות לוואי בתינוק. יש לעקוב אחר משקל התינוק כל שבוע מתחילת הטיפול וכן להקפיד על מעקב של רופא ילדים.אלכוהול: התרופה מדכאת את מערכת העצבים המרכזית, ואלכוהול עלול להגביר את ההשפעה הזאת.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לתרופות ממשפחת ה־SSRI.2. במקביל לטיפול בתרופה פימוזיד.3. לאחר קבלת טיפול בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידז (כמו מובמיד) יש להמתין שבועיים מסיום הטיפול ועד לתחילת הטיפול באסציטלופרם.4. אם אובחנה הארכה של מרווח Q-T (סוג של הפרעת קצב). ההארכה יכולה להיות מולדת או נרכשת (על ידי תרופות המאריכות את מרווח Q-T או גורמות לתת־אשלגן בדם).

אזהרות חשובות

1. תפקוד תפיסתי: התרופה עלולה לפגוע בתפקוד התפיסתי, ולכן רצוי להימנע מהפעלת ציוד מסוכן בזמן הטיפול.2. דיכאון: בחולים שסובלים גם מהפרעות פאניקה עלולה אסציטלופרם להחריף את הדיכאון בתחילת הטיפול (תופעה שבדרך כלל חולפת אחרי שבועיים). לכן המינון ההתחלתי בחולים האלה הוא נמוך יותר (5 מיליגרם). 3. נטיות אובדניות: דיכאון עלול להיות מלוּוה במחשבות אובדניות ובמחשבות על פגיעה עצמית. כיוון שאסציטלופרם מתחיל להפיג תסמיני דיכאון רק לאחר 4-2 שבועות, עלולות להופיע מחשבות אובדניות גם בשבועות הראשונים לטיפול. לכן יש להשגיח מקרוב על המטופלים האלה כדי שלא יזיקו לעצמם.4. ילדים ומתבגרים: התרופה הזאת אינה מיועדת בדרך כלל למי שטרם מלאו לו 18 שנים. בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים עד גיל 25 שלקחו תרופות נגד דיכאון נצפתה עלייה בניסיונות ההתאבדות ובמחשבות האובדניות. נוסף על כך הגבירה התרופה את העוינות, את ההתנהגות המרדנית, את הזעם ואת התוקפנות.למרות זאת יכול רופא לרשום אסציטלופרם למטופלים בני פחות מ־25 שנים, אם הוא סבור שהטיפול הזה הוא לטובתם. יש לדווח לרופא אם הופיעו או הוחמרו אחד או יותר מתופעות הלוואי שפורטו.ההמלצה לעקוב אחר שינויים התנהגותיים ואחר מחשבות אובדניות בעת נטילת התרופה חשובה אף יותר בקרב מטופלים בני 25-18. הסיכון להופעת מחשבות אובדניות גבוה יותר אם למטופל היו בעבר מחשבות אובדניות (או מחשבות על פגיעה עצמית) וכן אם טרם מלאו לר 25 שנים. ממחקרים קליניים עולה כי קיים סיכון מוגבר להתנהגות אובדנית בקרב מבוגרים מתחת לגיל 25 במצב פסיכיאטרי שטופלו בנוגדי דיכאון. לכן מומלץ שמטופלים ישתפו את בני המשפחה ואת המטפלים בהרגשותיהם ויפנו לרופא אם הסימנים מחמירים.אין נתונים בנוגע להשפעות ארוכות הטווח של התרופה על הגדילה ועל ההתפתחות, על ההתבגרות, על ההתנהגות הקוגניטיבית ועל ההתפתחות ההתנהגותית בקבוצת הגיל הזאת.5. ירידה ברמות הנתרן בדם: היפונתרמיה היא תופעת לוואי נדירה והפיכה של התרופה. לתופעת הלוואי הזאת חשופים במיוחד קשישים, מי שסובלים מפגיעות בכבד וחולים הנוטלים תרופות נוספות שמחריפות את המחסור בנתרן. ההגדרה של היפונתרמיה היא רמת נתרן שנמוכה מערך של 135 Eq/L וסימניה הם: בלבול, בחילות, חולשה, כאבי ראש, ישנוניות, התכווצויות שרירים, וחוסר שקט. בהיפונתרמיה חמורה ייתכנו גם פרכוסים, תרדמת וכשל נשימתי.גורמי הסיכון להיפונתרמיה בעת שימוש בתרופות ממשפחת ה־SSRI הם: גיל (מעל 65), שימוש בתרופות משתנות, מין (נשים), דלקת ריאות (בהווה או בעבר הקרוב), מינון גבוה של תרופות ממשפחת ה־SSRI (מיליגרם/משקל גוף), משקל נמוך ורמות נתרן נמוכות. במרבית המקרים ההיפונתרמיה תופיע בשבועות הראשונים לטיפול, ורמות הנתרן יחזרו לנורמה כשבועיים אחרי הפסקת הטיפול.אין המלצה גורפת לעקוב אחר רמות הנתרן אצל כלל המטופלים בתרופות ממשפחת ה־SSRI', אך בהחלט מומלץ לעשות זאת בעת טיפול בקשישים ובמטופלים אחרים הנוטלים תרופות משתנות. את המעקב מומלץ לעשות בתחילת הטיפול (שבוע־שבועיים מתחילת הטיפול) וכן לאחר שמעלים את המינון. במקרים של היפונתרמיה בעקבות טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת שבהמשך הטיפול אל מול מידת החומרה של תופעות הלוואי. במקרים רבים מומלץ לשקול את הפסקת הטיפול או הפחתה במינון.6. פרכוסים: יש להפסיק את הטיפול אם התרופה גורמת לפרכוסים או אם מתגברת תכיפות הפרכוסים אצל חולה אפילפסיה. חולי אפילפסיה לא מאוזנים צריכים להימנע מנטילת התרופה. אצל חולי אפילפסיה יש לעקוב אחרי תדירות הפרכוסים.7. מאניה: יש להיזהר בחולים עם עבר של מאניה או היפומאניה ולהפסיק את הטיפול אם החולה נכנס למצב של מאניה. התרופה אינה מאושרת לטיפול בהפרעה דו־קוטבית.8. דימומים: תרופות ממשפחת ה־SSRI עלולות להגביר את הנטייה לדימומים בחולים עם נטייה ידועה לדימומים. הנטייה לדיממומים עלולה לעלות גם בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה, תרופות המפחיתות צימות טסיות, אנטיפסיכוטיים א־טיפיים, פנותיאזינים, מרבית נוגדי הדיכאון הטריציקליים, אספירין ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.

תגובות בין תרופתיות

1. אסור להשתמש בתרופה במקביל לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידז. יש להמתין חמישה שבועות בין הפסקת השימוש באסציטלופרם לתחילת הטיפול בתרופות האלה. יש להמתין שבועיים בין הפסקת השימוש בתרופות האלה לבין תחילת הטיפול באסציטלופרם.2. התרופות הבאות עלולות להגביר את הסיכון להופעת סינדרום סרוטונין, ולכן אסור להשתמש בהן במקביל לשימוש באסציטלופרם: אימיטרקס, Relert, Zoig, Rizlt,, Trl, Trdex.סינדרום סרטונין בא לידי ביטוי בתסמינים הבאים: חוסר שקט, רעד, בלבול, פרכוסים, עלייה בלחץ הדם, דופק מהיר, הזעה, עלייה בחום ואובדן הכרה.3. אסציטלופרם בשילוב עם פורוזמיד עלולה לגרום לירידה מסוכנת ברמת הנתרן בגוף.4. התרופה עלולה להגביר את ההשפעה נוגדת הקרישה של קומדין.5. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (כמו אספירין) עלולות לגרום לדימום מוגבר, בעיקר ממערכת העיכול.6. לחולים בני 65 ויותר שסובלים מפגיעה בכבד וכן לחולים שנוטלים אומפרזול או סימטידין לא מומלץ להעלות את המינון מעבר ל־10 מיליגרם ביום.7. אסור ליטול את התרופה אם נוטלים תרופות שעלולות להאריך את מרווח Q-T (בשל החשש להפרעות קצב): תרופות לטיפול בהפרעות קצב מקבוצה IA ו־III, תרופות שיכולות להשפיע על קצב הלב כמו נגזרות פנותיאזין, פימוזיד או הלופרידול (לטיפול בפסיכוזות), תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקליים, אנטיביוטיקות כדוגמת ספארפלוקססין מוקסיפלוקסצין, אריתרומיצין במתן תוך־ורידי או פנטמידין, תרופות לטיפול במלריה, ובמיוחד הלופנטרין, ותרופות נוגדות אלרגיה כמו אסטמיזול ומיזולסטין.

שילוב עם מזון

אין הגבלות. ניתן ליטול את התרופה עם מזון או בין הארוחות.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל