פורסם בראשונה: 15.05.2014
עדכון אחרון: 15.05.2014
  • ד"ר שמואל גבעון ד"ר שמואל גבעון

רצים לבדיקות? שלא תהיו חולים בסוף

לקריאה נוחה
אק"ג, אולטרסאונד, MRI, קולונוסקופיה - גם אתם ביקשתם הפניה לאחת מהבדיקות האלה? אז כדאי שתדעו שהן נכללות ברשימת עשרת הגדולים של רופאים בכירים בארה"ב לבדיקות שלא רק שאינן מועילות, אלא עלולות גם לגרום נזק משמעותי כשהן מבוצעות בלי צורך
בדיקות רפואיות שעלולת להזיק לכם

בקיצור

1.

למי שנמצא בסיכון נמוך למחלת לב יש סיכוי גבוה פי 10 לקבל בבדיקת אק"ג תוצאה חיובית כוזבת ("כאילו" יש לו מחלה) מאשר לזהות בעיה אמיתית. הדבר יוביל באופן אוטומטי כמעט לבדיקות מיותרות, עד כדי צנתור.

2.

כאבי גב תחתון יחלפו בדרך כלל מעצמם תוך 4-6 שבועות, אבל לרוב החולים אין סבלנות והם מפעילים "לחץ פיזי מתון" להפנות אותם לבדיקות הדמיה, שברוב המוחלט של המקרים מיותרות ומזיקות בשל חשיפה לקרינה

3.

מטופלים רבים פונים אלי לעתים קרובות בבקשה להפניה לבדיקת דם שנתית ובדיקות נוספות, בלי שום תסמין או בעיה, סתם כי הם רוצים לדעת מה שלומם, אבל יש עדות מועטה לקשר בין בדיקה שנתית ושמירה על הבריאות.

גם לבדיקות רפואיות יש "15 דקות תהילה". פעם בכמה זמן, מטופל אחרי מטופלת מגיעים בבקשה לעשות את הבדיקה ש"כולם מדברים עליה". הכוכבת התורנית בישראל היא בדיקה לגילוי רמת ויטמין D בגוף.

במחקר שביצענו בשירותי בריאות כללית מצאנו שמרבית הנבדקים אמנם סובלים מרמות נמוכות של הוויטמין וזקוקים לכאורה לתוספת להפחתת הסיכון למחלות שונות, אולם בפועל אין הוכחה חד־משמעית שתוספת כזו תעזור. הדבר הנכון לעשות, וכך גם המלצנו למשרד הבריאות, הוא להוסיף את הוויטמין למזון, כך שכל הציבור ייהנה ממנו.

זו רק דוגמה אחת מיני רבות לבדיקות לא הכרחיות, שאנשים מבקשים - ורופאים לפעמים ממליצים - לעשות.

קבוצה של רופאים בכירים מאיגוד הרופאים הפנימיים בארה"ב החליטה לנסות להקדים תרופה לבדיקה, ופרסמה את רשימת "עשרת הגדולים" של בדיקות נפוצות שנעשות כחלק מהשגרה, למרות שהן עלולות לגרום ליותר נזק מתועלת, לבזבוז מיליארדים בשנה בתחום הבריאות - וגרוע מכל: לסכן את הבריאות ואת חייכם.

1. בדיקות מאמץ והדמיה לאחר הליכי לב

חולי לב שחשים בטוב ולא סובלים מסימפטומים מדאיגים אינם זקוקים כל שנה או שנתיים למיפוי לב במאמץ ובדיקות הדמיה אחרות, שכרוכות בחשיפה לקרינה עודפת.

ההמלצות לחולי לב שמצבם יציב הן שמירה על משקל אופטימלי, הפסקת עישון, איזון לחץ הדם ופעילות גופנית סדירה.

מה שצריך לדעת על בדיקת אולטרסאונד

לכל הסרטונים >

2. בדיקות אק"ג או מבחן מאמץ שנתי

אנשים רבים ניגשים לבדיקת אק"ג או מבחן מאמץ שנתי ללא תלונה ספציפית. לכאורה צעד נבון, אבל בפועל, למי שנמצא בסיכון נמוך למחלת לב יש סיכוי גבוה פי 10 לקבל תוצאה חיובית כוזבת ("כאילו" יש לו מחלה) מאשר לזהות בעיה אמיתית. הדבר יוביל באופן אוטומטי כמעט לעוד בדיקות מיותרות, עד כדי צנתור.

במקום לגשת לבדיקות, עדיף לעקוב אחרי רמות לחץ הדם והכולסטרול, ואם מישהו נמצא בסיכון לפתח סוכרת, כדאי לבדוק בנוסף את רמות הסוכר בדם.

3. בדיקת PSA  לגילוי סרטן הערמונית

רוב ארגוני הרופאים מסכימים שבדיקת PSA לא רק שאינה מועילה לגילוי סרטן הערמונית, אלא מיותרת ומזיקה, כיוון שעל כל חולה שמצילים, 48 גברים מטופלים ללא צורך.

מחקר שנערך בארה"ב מצא כי מדי שנה מבוזבזים כמעט 450 מיליון דולר על בדיקות PSA, שליש מהן לאנשים מעל גיל 75. אם בכלל, יש לבצע את הבדיקה בגברים שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות, למשל כאלו שקרובי משפחתם חלו בסרטן הערמונית.

4. סריקה לגילוי אלצהיימר

רופאים מבצעים בדיקות PET עם חומר ניגוד לחיפוש חלבון בטא עמילואיד המצוי במוחם של אנשים שסבלו מאלצהיימר ונפטרו, במטרה לאתר את המחלה בשלביה הראשונים ואולי למנוע הידרדרות במצבם של חולים. עם זאת, לא ידוע מתי חולה יפתח את המחלה, ויתרה מכך - גם אם הבדיקה עשויה לעזור לאבחון, כיום אין שום טיפול שיכול להביא להחלמה. 

חשוב לציין כי בעיות רפואיות אחרות, כמו שבץ מוחי, תת פעילות של בלוטת המגן (בלוטת התריס) וחסרים של ויטמינים, עלולות לגרום לאותם תסמינים כמו אלצהיימר, והן ניתנות לטיפול. לכן, חשוב לאבחן אותן ולא לייחס את הירידה בזיכרון רק לאלצהיימר.

5. רנטגן, CT  או MRI לכאבים בגב התחתון

כ–80% מהאנשים יסבלו פעם אחת לפחות בחייהם מכאבי גב תחתון. הכאבים יחלפו בדרך כלל מעצמם תוך 4-6 שבועות, אבל לרוב החולים אין סבלנות והם מפעילים "לחץ פיזי מתון" על הרופא להפנות אותם לבדיקות הדמיה, שברוב המוחלט של המקרים מיותרות ומזיקות, משום שמדובר בחשיפה מוגברת לקרינה.

מחקר מצא כי אנשים שעברו בדיקת MRI בחודש הראשון לכאבי הגב היו בסיכון גבוה פי 8 לעבור ניתוח בהשוואה לאלו שלא נבדקו, אבל החלמתם לא הייתה מהירה יותר מאלו שלא נותחו.

בדיקת MRI, מה הסיפור שלה?

לכל הסרטונים >

רק אם אין שיפור בתוך חודש מתחילת הכאבים, כדאי להתייעץ עם רופא לגבי טיפולים כמו פיזיותרפיה, יוגה ו/או מסאג'. עם זאת חשוב לציין, כי אם אתם סובלים מחולשה או ירידה בתחושה ברגליים; שידוע על קיום סרטן מסוג כלשהו או שסבלתם לאחרונה מזיהום משמעותי - יש לפנות בהקדם לרופא לברור הסיבה לכאבי הגב.

6. בדיקות שנתיות לגילוי סרטן צוואר הרחם

נשים בעלות מודעות גבוהה פונות לגינקולוג מדי שנה, וכמעט תמיד נשלחות לבדיקת פאפ – האירוניה היא שדווקא מטופלות אלו נמצאות לרוב בסיכון נמוך לפתח את סרטן צוואר הרחם.

נשים בסיכון רגיל זקוקות לבדיקה רק אחת לשלוש שנים, משום שלסרטן צוואר הרחם לוקח בדרך־כלל 10-20 שנים להתפתח. אם הבדיקות לגילוי HPV, הנגיף שגורם לסרטן צוואר הרחם, היו שליליות, אפשר להסתפק בבדיקת פאפ יחד עם בדיקה לזיהוי הנגיף, רק אחת לחמש שנים.

נשים מגיל 65 ואילך, שעברו מספר בדיקות שנמצאו תקינות, אינן צריכות להיבדק שוב. עם זאת, בדיקה גינקולוגית שנתית עדיין צריכה להישאר ברשימת הבריאות הנשית.

7. סריקת צפיפות עצם

אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) הפכה פופולרית מאוד בשנים האחרונות, בעיקר מאז כניסתן לשימוש של התרופות לטיפול בתופעה.

הדבר נכון עד כדי כך שמטופלים רבים (לרוב מטופלות רבות) פונים לבדיקת צפיפות עצם בין אם צריך או לא. תרופות מחזקות עצם עשויות להפחית את הסיכון לשברים, אבל נראה שלאנשים בגילאי 50-65 שסובלים מאוסטאופניה (ירידה קלה בצפיפות העצם), בדיקות וטיפול תרופתי עלולים להביא לבזבוז זמן וכסף.

לא רק שהסיכון לשבר במקרים אלו ממש נמוך, אלא שהתרופות המקובלות – ביניהן פוסלאן ואקטונל - עלולות לגרום לכאבים בגרון ובחזה, קושי בבליעה, צרבת, כאבי שרירים, דלדול עצם בלסתות ושברים בעצם הירך. יש רק עדות מועטה לתועלת כלשהי בטיפול תרופתי לאנשים הסובלים מאוסטאופניה.

כדי לשמור על חוזק העצמות, יש לבצע פעילות גופנית סדירה - כולל הליכה ותרגילים עם נשיאת משקל, לצרוך מספיק סידן ו-ויטמין D במזונות ולהפסיק לעשן.

8. אולטרסאונד מעקב לציסטות קטנות

כיסיות (ציסטות) הן ממצא שכיח בשחלות של נשים, ורבות מבצעות מעקב על ידי בדיקות אולטרסאונד שאינן הכרחיות. לנשים בגיל הפוריות יש כיסיות באופן טבעי, כחלק מתהליך ההבשלה של הביציות - והן שפירות, כמובן.

מעבר לכך, 20% מהנשים מפתחות את הכיסיות האלה דווקא אחרי הפסקת המחזור, וגם הן אינן מזיקות, אלא אם מדובר בכיסיות בקוטר גדול מסנטימטר אחד, שמחייבות מעקב אולטרסאונד. נשים בגיל הפוריות, שיש להן כיסיות שפירות כל חודש כשהן מבייצות, לא צריכות אפילו לדווח על כיסיות קטנות מקוטר של 3 ס"מ כשעושים בדיקת אולטרסאונד.

9. קולונסקופיה אחרי גיל 75

סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים השכיחים ביותר בשני המינים וגילוי מוקדם שלו מציל חיים. רוב האנשים חייבים לעבור בדיקות סקר בעזרת קולונסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בגיל 50, ולאחר מכן כל 5 עד 10 שנים, גם אם הבדיקה הראשונה תקינה. בישראל הבדיקה אינה חלק מסל הבריאות לציבור הרחב, בגלל מגבלות טכניות גרידא, וכתחליף אנחנו מסתפקים בבדיקת צואה שנתית לדם סמוי.

אם כל בדיקות הקולונסקופיה עד גיל 75 תקינות, אפשר להפסיק להיבדק לחלוטין. הבדיקה חשובה וחיונית, אבל חשוב להבין שהיא אינה נטולת סיכונים, החל משלב ההכנה (לפני כשנה הופסק השימוש באחת התרופות השכיחות לקראת הבדיקה, לאחר שהתברר שהיא פוגעת בכליות) וכלה בחדירה של צינור הבדיקה לדופן המעי, שמתרחשת אחת ל-1000 עד 2000 בדיקות ומצריכה ניתוח חירום לאיטום החור במעי.

 

הכנה לבדיקת קולונסקופיה

לכל הסרטונים >

 

הבדיקה עלולה לגרום לאובדן שליטה על היציאות ולכאבים, שלשול או עצירות שנמשכים שבועות. קשישים בקבוצת סיכון גבוהה שזקוקים לבדיקת המעי הגס בגלל ירידה במשקל, שינויים ביציאה או אנמיה בלתי מוסברת, יכולים לקבל הפניה לבדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, באמצעות CT.

כדי להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס מומלץ לאכול הרבה פירות, ירקות וגרעינים מלאים בסיבים ולקצץ באכילת מזונות שמנים, בשר אדום ובשרים מעובדים. כדאי להוריד משקל עודף ולבצע פעילות גופנית סדירה. נשמע מוכר? לא פלא, זו העצה הטובה ביותר לשמירה על בריאות הגוף והנפש.

10. בדיקה שנתית אצל רופא

מטופלים רבים פונים אלי לעתים קרובות בבקשה להפניה לבדיקת דם שנתית ובדיקות נוספות, בלי שום תסמין או בעיה, סתם כי הם רוצים לדעת מה שלומם. אבל יש עדות מועטה לקשר בין בדיקה שנתית ושמירה על הבריאות. מסתבר שלבדיקות רבות שרופאים מבצעים כחלק מהשגרה, למשל לגילוי אנמיה (חוסר דם), מחלת כבד וזיהומים בדרכי השתן, אין שום בסיס מדעי, אלא אם יש סיבה לחשד.

"אדם בריא בן 52 לא צריך להיבדק על ידי רופא פעם בשנה," קובע דוקטור ג'רמי סוסמן, רופא פנימי ומרצה באוניברסיטת מישיגן, שהיה בצוות הרופאים שחיבר את "המדריך לשימוש חכם" ברפואה. "אנחנו לא חושבים שאנשים לא צריכים לראות רופא – בדיוק להיפך. אנחנו מפקפקים בתועלת לראות מישהו רק בשביל לראות מישהו."

הסרטון שיכין אתכם לביקור אצל רופא

עוד סרטונים >

הבדיקות צריכות להיקבע לפי הצרכים הספציפיים של כל מטופל. אם אתם סובלים ממחלה שמצריכה טיפול ומעקב, פנו לבדיקת רופא ושאלו אותו באיזו תכיפות צריך לעשות בדיקות לחץ דם ורמות כולסטרול בדם.

בשורה התחתונה - חשוב להימנע מבדיקות מיותרות בדיוק באותה המידה שחשוב לבצע את הבדיקות המומלצות במועדים המקובלים בהנחיות הרפואיות. 

ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

זה הזמן להתחסן!

​הנחה של עשרות אחוזים על מגוון חיסונים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל