פורסם בראשונה: 07.08.2006
עדכון אחרון: 16.09.2006
  • פרופ' יצהל ברנר פרופ' יצהל ברנר

הלך החשק

לקריאה נוחה
תרופות נגד דיכאון, ירידה בקשיון אצלו וירידה בגמישות אצלה, דימוי עצמי נמוך, קושי בתנועה ושינויים הורמונליים. ד"ר יצהל ברנר כותב על הסיבות הנפוצות לירידה בחשק המיני בקרב הקשישים

הפעילות המינית יורדת עם הגיל בעקבות שלוש סיבות עיקריות: תהליך ההזדקנות עצמו, מחלות נרכשות ותופעות נפשיות וסביבתיות המשפיעות על הזקן.   

החוקרים מסטר וג`ונסון בסקירתם מתארים ארבע תופעות המתחזקות עם הגיל:   

1. עיכוב בהתעוררות המינית עם צורך רב יותר בגירוי מקומי.  

2. ירידה בקשיון הפין בגבר ובגמישות הפות באישה.  

3. אובדן התחושה של הכרח השפיכה.  

4. עלייה בהיעדר אביונה (Anorgasmia)     

ארבע התופעות הללו מסיבות מדוע בגיל גבוה זקוקים למשגל ממושך יותר.

שינוים פיזיולוגיים הנלווים לתהליך ההזדקנות משפיעים אף הם על הפעילות המינית:

ירידה ברמות הטסטוסטרון החופשי משפיעים על עצמת התשוקה המינית (הליבידו) 

ירידה ברמות האסטרוגן גורמת יובש וחוסר גמישות במערכת המין הנקבית החיצונית. 

שינויים בכלי הדם ובעיקר מחלת כלי דם היקפית, משפיעים על זרימת הדם באברי המין.

ירידה במהירות ההולכה העצבית משפיעה על המרכיב העצבי של הפעילות מינית.   ​

​​

איך המחלות פוגעות בחשק?   

סוכרת משפיעה על ההתעוררות המינית וכך גם נוירופתיה ומחלות כלי הדם. מחלות שפוגעות בניידות, כמו ארטריטיס המגבילה את טווח התנועות, מפריעות במהלך המגע המיני. 

אירועים מוחיים המשפיעים על התנועה ועל התחושה, פוגעים הן במרכיב הגירוי והן ביכולת התנועה. 

מחלת לב איסכמית, שהיא המחלה השכיחה ביותר באוכלוסייה המבוגרת,  משפיעה על יכולת המאמץ המרבי ולכן השפעתה ניכרת גם במגע המיני. לפגיעה הזאת יש קודם כל השפעה פיזית, אך ממנה נובעת פגיעה משנית, הקשורה לחרדת ביצוע. גם אי ספיקת לב או מחלת ראות מגבירות את המגבלות והחששות, המאפיינים את מחלת הלב האיסכמית. 

מחלות אנדוקריניות יכולות לערער את המאזן ההורמונלי המשפיע גם על התפקוד המיני.

מחלות דיכאון, שנפוצות מאוד בגיל המבוגר, גורמות בדרך ישירה לאובדן ההתעניינות בפעילות המינית. חוסר העניין בפעילות המינית הוא משני גם לבידוד חברתי, הגורם להופעת מלנכוליה. גם התרופות השונות נגד דיכאון עלולות לפגוע ביצר המיני.​

איזה תרופות נוספות פגועות בחשק?

תרופות לאיזון לחץ הדם, לטיפול בפרקינסון ןתרופות החוסמות קולטני היסטמין.​

השפעות אנטומיות של נתוחים באגן הקטן: 

כריתת הרחם, כריתה שלמה או חלקית של הערמונית ופיום של המעי הגס לאחר כריתה חלקית - כולם ניתוחים שמשפיעים על האברים המשתתפים בפעילות המינית ותיתכן פגיעה עצבית בהם, וזאת בנוסף להשפעה הנפשית והחרדה שבעקבות הניתוח.  

כריתת אברים ובעיקר כריתת שד משפיעות על הדימוי העצמי. טיפולים כמו צינתורים בשלפוחית השתן ופיומים לסוגיהם עלולים ליצור מחסומים פיסיים במגע המיני. 

פרופ' יצהל ברנר הוא מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת שירותי בריאות כללית