פורסם בראשונה: 22.06.2017
עדכון אחרון: 25.06.2017
  • אירית נהר
  • יעל רייכנטל יעל רייכנטל

מחזירים את הכוח למוח

לקריאה נוחה
לצאת להליכות, לפגוש חברים, לשחק סודוקו או ללמוד סינית? תתפלאו, כל הדברים האלה יעזרו לכם לחדד את הזיכרון ולהרחיק את הדמנציה. למי זה מתאים? ומה עוד אפשר לעשות?
מוח מרים משקולות

בקיצור

1.

בעבר חשבו שהמוח מתבלה עם הגיל, אבל כיום הטענה היא שהמוח אינו מתקבע לעולם, ואם מאמנים אותו נכון, גם מהבלאי אפשר לשכוח.

2.

עד לא מזמן נחשבה פגיעה בתאי עצב לבלתי הפיכה, אבל ממחקרים חדשים עולה כי פעילות גופנית מסייעת לתא עצב שנפגע להתחדש.

3.

למידה של תחומים חדשים תורמת מאוד לשימור כושר החשיבה. לכן כדאי לחפש אתגרים חדשים, למשל ללמוד משהו שמעולם לא עסקנו בו כמו לימוד ברידג'.

יום אחד זה מתחיל: שכחתם איך קוראים לשכנה ממול. הנה זה הגיע, אתם אומרים לעצמכם, ההזדקנות הבלתי נמנעת של המוח. בקרוב אשכח מילים נוספות, אחפש אחר חפצים אבודים, החשיבה שלי תהיה חדה פחות, השמיעה תיחלש, הראייה תיטשטש. מכאן החץ מראה כיוון אחד - למטה. אז כן, כל זה עלול לקרות, אבל ממש לא חייב לקרות.

מה זאת אומרת? המוח אינו מתבלה עם הגיל?

כך חשבו בעבר, אבל כיום הטענה היא שהמוח אינו מתקבע לעולם, ואם מאמנים אותו נכון, גם מהבלאי אפשר לשכוח. למוח יש יכולות ללמוד ולהשתנות בכל גיל ובכל שלב של החיים - כל עוד לא אובחנה פגיעה על רקע פתולוגי (אלצהיימר או דמנציה אחרת). וגם אז אפשר להאט את קצב ההתקדמות של המחלה בשנים הראשונות, אם דואגים לספק למוח גירויים.

אז מהי דמנציה? זה יכול לקרות גם לי?

מחלת האלצהיימר והדמנציות האחרות נחשבות זה מכבר למגפה של זמננו. למרבה הפלא, ככל שהרפואה מתקדמת, וככל שתוחלת החיים עולה, יותר ויותר אנשים מבוגרים לוקים בהן. דמנציה היא סינדרום של הגיל המבוגר, והסיכון לחלות בה גובר ככל שהגיל עולה. הסיכון לבני 85 ויותר ללקות בירידת זיכרון הוא כ־40%. למרבה הצער, אין עדיין תרופה למחלות האלה - אפשר רק לעכב את התקדמות המחלה ולמנוע לזמן מה את החרפתה.

אין תרופות שיכולות לעזור?

לירידה קוגניטיבית על רקע מחלת האלצהיימר יש תרופות, אבל הן יעילות רק לשנים הראשונות של המחלה. לכן עוסקים החוקרים והמטפלים באיתור של דרכים נוספות להתמודד עם הירידה בזיכרון.

ומה עוד אפשר לעשות?

ממחקרים חדשים שנעשו בשנים האחרונות עולה כי קיימים ערוצים נוספים לעיכוב ההידרדרות:

1. פעילות גופנית סדירה. הוכח שלשגרת הליכה יש יכולת לחדש תאי עצב - גם כאלה שנפגעו כתוצאה מהמחלה. עד לא מזמן נחשבה פגיעה בתאי עצב לבלתי הפיכה, אבל ממחקרים חדשים עולה כי פעילות גופנית מסייעת לתא עצב שנפגע להתחדש. ההמלצה היא ללכת לפחות 3 פעמים בשבוע במשך חצי שעה לפחות בכל פעם.

2. אינטראקציה חברתית. שיחות ומפגשים עם אנשים, קשרים עם בני משפחה וחברים, קבוצות תמיכה ואפילו מטפלים בשכר מונעים מחולה הדמנציה להסתגר בתוך עצמו. הנטייה להסתגרות נובעת מהקושי להשתלב בחברה כתוצאה מהמחלה, אבל הוכח כי לקשרים חברתיים מכל סוג יש ערך ריפוי לאנשים שסובלים מירידה קוגניטיבית.

3. אימון קוגניטיבי. ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות עולה כי ניתן להפיק תועלת רבה מאימון קוגניטיבי (Cognitive Stimulation Terapy). אנשים שלקחו תרופות והשתתפו במקביל בפעילות קוגניטיבית יזומה ומותאמת למצבם הצליחו לשמור על יכולות התפקוד שלהם לאורך זמן רב יותר, ואיכות חייהם נפגעה פחות.

האימון הקוגניטיבי הוא כמו חדר כושר למוח. בני אדם אינם משתמשים במלוא הפוטנציאל של המוח, וכאשר חלקים ממנו נפגעים, אפשר בהחלט לעורר חלקים אחרים שבו לפעולה.

וכל זה טוב גם נגד ירידה טבעית בזיכרון?

שלוש ההמלצות שלמעלה - פעילות גופנית, אינטראקציות חברתיות ואימון קוגניטיבי  -  טובות לא רק לחולי דמנציה אלא לכל אדם שחש כי זיכרונו בוגד בו.

אוי, התחלתי לשכוח מילים, זה אומר שיש לי דמנציה?

קושי לשלוף שמות או מילים מסוימות וכן נטייה מוגברת לשכוח היכן הונחו חפצים שונים כמו מפתחות, משקפיים וטלפונים ניידים, הם סימנים ראשונים לשינויים בתפקוד הזיכרון שאופייניים לגיל ואינם נחשבים למחלה. לעומת זאת אלצהיימר ודמנציות אחרות הן מחלות שאותן אי־אפשר לרפא אלא רק לעכב.

עם השינויים הטבעיים שנובעים מהעלייה בגיל אפשר בהחלט להתמודד ולמנוע הידרדרות נוספת. כללי ההתמודדות המרכזיים הם מודעות, תרגול שיטות לאימון הזיכרון והקפדה על פעילות גופנית. ככל שאדם פעיל יותר גופנית, חברתית ושכלית - כך משתפרים סיכוייו לשמור על יכולותיו שכן הוא ממשיך לאתגר את גופו ואת מוחו.

מה, למשל, כדאי לי לעשות?

למידה של תחומים חדשים תורמת מאוד לשימור כושר החשיבה והערנות המוחית. לכן כדאי לחפש אתגרים חדשים, למשל ללמוד משהו שמעולם לא עסקנו בו: ברידג', רכיבה על אופניים, סינית, שחייה וכדומה. כל תחום חדש שנלמד מרחיב את השימוש בפוטנציאל הלא ממומש של מוחנו. גם אימון קוגניטיבי ממוקד, שהוזכר קודם לכן, יתרום רבות לכושר החשיבה ולזיכרון.

רגע, מהו בדיוק אימון קוגניטיבי? אפשר לתרגל את זה לבד?

כן. אפשר לתרגל לבד, בקבוצות, מול מחשב וגם בעזרת מאמן שמגיע למפגשים אישיים. ממש כמו אימון כושר גופני.

מי שאוהב לאתגר את עצמו, ויש לו משמעת פנימית לתרגל גם בלי מסגרת מחייבת, ימצא לא מעט אתרים ברשת ואפליקציות לניידים ולטאבלטים שמספקים שעות של אימון מהנה מהבית.

ואיפה מוצאים משחקים כאלה?

הנה כמה דוגמאות מהרשת: משחקים לאימון הזיכרון, אוסף משחקי חשיבה, סודוקו און ליין, עוד משחקי סודוקו, תפזורות מילים (אפשר לקנות חוברת בחנות העיתונים, ואפשר גם להדפיס מכאן), מבחר גדול של משחקי חשיבה וזיכרון, אפליקציות מומלצות (יש עוד המון ובחינם, יש לחפש בחנויות האפליקציות): תפזורת (עברית), Spider - משחק קלפים ממכר, Mind games, חכם בריבוע (חשיבה למבוגרים בעברית), Block! Hexa וכן Flow free.

אירית נהר היא מאמנת קוגניטיבית ומתמחה בשימור יכולות של אנשים שסובלים מירידה קוגניטיבית

יעל רייכנטל היא גרונטולוגית, מנהלת המרכז לחינוך ולקידום הבריאות במחוז דן-פתח־תקווה בשירותי בריאות כללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​חיסון נגד צהבת למבוגרים - לחצו כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל