• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 17.09.2006
עדכון אחרון: 06.06.2010

  • ד"ר בת שבע כץ־פורת ד"ר בת שבע כץ־פורת

שיטיון או סתם פגיעה בזיכרון?

מה זה דמנציה ומה הקשר בינה לבין אלצהיימר? מהם מאפייני האלצהיימר ואיך מתמודדים עם המחלה? הסברים וטיפים מרופאה פסיכוגריאטרית

דמנציה ואלצהיימר

​"כמו חתול שהכריות בכפות רגליו בולמות את רחש צעדיו", תיארה בתו של רונלד רייגן, חולה האלצהיימר המפורסם בהיסטוריה, את אופן התקדמות המחלה. מתי בדיוק התחילה המחלה של הנשיא לשעבר? עד כמה היא השפיעה על החלטותיו? זאת לא נדע לעולם, אבל ניתן בהחלט לשער כי היא היתה שם, בבית הלבן.

בספרו על רונלד רייגן, מספר אדמונד מוריס כי בשנת 1989 הוא נפגש עם הנשיא בבוקר, לאחר שערב קודם לכן סעדו יחד בביתו. להפתעתו, הנשיא לא הזכיר את הסעודה, ועל פי התנהגותו היה ברור כי הוא אינו זוכר את מוריס. "טווח הריכוז של הנשיא דמה לזה של זבוב הפירות", כתב מוריס בספרו.

רייגן היה נשיא ארצות הברית במשך שמונה שנים. עוד בכהונתו הראשונה, נשבע אחד מיועציו הקרובים, הנשיא לא הצליח למצוא לבד את משרדו של ראש צוות הבית הלבן.

איך קרה שתופעות אלו לא הובאו לידיעת הציבור?

לדעתו של מוריס מאחר שרייגן היה מאוד חביב כבן אדם, אפילו הכתבים הנרגנים ביותר נשבו בקסמו והגנו עליו מפני הריקנות שלו. כאשר רייגן סיפר בפומבי על מחלתו בשנת 1994, מספר שנים לאחר שסיים את כהונתו, הבינו רבים (ובדיעבד) את הסיבות להתנהגותו החריגה, בשנים בהן היה בבית הלבן והם שייכו אותה לפגיעה התחלתית של המחלה במוחו של הנשיא המכהן.

 

מה זה דמנציה?

דמנציה (שיטיון בעברית) היא תסמונת המאופיינת בהפרעות בתפקודים שכליים, בעיקר בזכרון ובשינויים באישיות ובתפקוד היומיומי. לשיטיון יש מספר רב של סיבות, ומחלת האלצהימר היא הנפוצה שבהן. מעל גיל 65 בין חמישה לעשרה אחוזים סובלים מדמנציה. מעל גיל 80, מדובר כבר ב־40 אחוזים. במחצית מהמקרים הסיבה היא לתופעה היא מחלת אלצהיימר.

שכיחות הופעת הדמנציה עולה ככל שמזדקנים, ומכאן נובעת ההנחה שאם נחיה די זמן, נסבול כולנו משיטיון. בשנים האחרונות, קבוצת הגיל של בני 80 + הולכת וגדלה. עד שנת 2050 תוחלת החיים צפויה לעלות למאה שנים, ונשאלת השאלה המדכדכת: האם גופנו צפוי לחיות ללא מוח?

מהם מאפייני מחלת האלצהיימר?

מחלת האלצהיימר מאופיינת בהרס מתמשך של תאי מוח. המחלה נמשכת כשמונה עד עשר שנים, וסימניה זהים במבוגרים ובצעירים. הסימנים הראשונים של המחלה הם:

פגיעה בזכרון לטווח קצר -
באה לידי ביטוי כאשר החולה שוכח תאריכים, היכן השאיר חפצים שונים, וחוזר שוב ושוב על אותן שאלות.

פגיעה בשפה - מתבטאת בקושי לקרוא בשם של חפצים מוכרים, להיזכר בשמם של אנשים מוכרים לצד קושי בהבנת השפה.

פגיעה בהתמצאות המרחבית - סימן מובהק למחלה, כשהחולה הולך לאיבוד בסביבה מוכרת.
פגיעה בתפקודים גבוהים - כמו היכולת לנהל חשבון בנק או לתכנן טיול.

פגיעה באישיות -
מתאפיינת בעצבות, באגרסיביות ובהתנהגות לא נאותה.

מהו "זיכרון נורמלי" בתהליך ההזדקנות?

קשיים בזכירת שמות, במציאת המילה המדויקת בשיחה, בזכירת מקום שבו שמנו חפצים - מכונים כולם "פגיעה בזכרון שקשורה בגיל", בתנאי שהפגיעה הזאת אינה מלווה בנוכחות שיטיון או דכאון. בניגוד לאדם הסובל ממחלת אלצהיימר, אדם זה נזכר לאחר זמן קצר במה ששכח ואילו במחלת האלצהיימר הזכרון לרוב נעלם. הבדל חשוב נוסף - חולה אלצהימר לא זוכר את כל האירוע בעוד ששהאחרים זוכרים כמה מהפרטים.

חולי אלצהיימר, בדרך כלל, גם אינם מסוגלים לעקוב אחר הוראות, בכתב ובעל פה, ובהדרגה אינם מסוגלים להשתמש ברשימת עזר. לעומת זאת, בשכחה רגילה, בדרך כלל, עוקבים אחר הוראות ונעזרים ברשימות.

האם אלצהיימר היא מחלה גנטית?

בתקופה האחרונה, המחקר הגנטי גילה עדויות לקשר בין מחלת האלצהיימר ותורשה. במקרים של מחלת אלצהיימר בגיל צעיר, נמצא קשר בין מידע גנטי פגום בשלושת הכרומוזומים 1, 14 ו־21. צורת ההעברה התורשתית היא אוטוזומלית דומיננטית (נוכחות גן פגום של אחד ההורים מספיקה ליצירת המחלה). במחקרים אחרים, נמצא קשר בין גן המצוי על כרומוזום 19 לבין מחלת אלצהיימר בגילאים מאוחרים, שהיא הצורה השכיחה ביותר של המחלה.

מהן התופעות המאפיינות את השיטיון (דמנציה)?

תופעות התנהגותיות: תוקפנות פיזית ועוינות, צעקות, אי שקט, אגיטציה, שוטטות, חוסר זיהוי (מקום, אנשים), התנהגות לא תואמת תרבות, שינוי באישיות, חוסר שליטה וריסון דחפים מיניים, אגירת חפצים והטחת קללות.

תופעות פסיכולוגיות: חרדה, מצב רוח דכאוני, הזיות וחזיונות שווא.

תופעות אלו יכולות ללהביא להקדמת אשפוז החולה במוסד, עלייה בעלויות הכספיות הכרוכות בטיפול בו וירידה משמעותית באיכות חיי החולה ומשפחתו.

כיצד מתמודדים עם הבעיה?

הבנת מצבו של החולה היא המפתח לטיפול. ההפנמה שקיימת מחלה. הבנה שהחולה לא עושה דווקא ומעשיו נובעים מהמחלה, מפחיתה את הכעס והתסכול שחשים המטפלים בחולה נוכח תגובותיו הנובעות ממחלתו. במקום לבזבז את האנרגיה במאבקים חסרי תועלת, האנרגיה צריכה להיות מושקעת להנאה ממה שנותר, כי אף זה נידון להעלם באופן הדרגתי.

ההתמקדות בדמותו הישנה של האדם וההספד הקבוע על אובדן תכונותיו, מונעות מהמשפחה ליהנות מהרגעים שנותרו, שכן אף הם יכולים להיות מלאים בשמחה ובאושר.

שיטיון לא חייב תמיד להיות דבר טרגי, ובעזרת מאמץ משותף ניתן להפיק ממנו הרבה הנאה והומור. כמובן שאין לשכוח שבעת ההתבדחות עלינו לצחוק עם האדם ולא עליו.

איך זורמים עם החולה?

ניתן להמשיל את חייו של החולה בשיטיון לסרט בו הבמאי והשחקן הראשי הם אחד כלומר הוא החולה, ועלינו להשתתף בסרט לפי הוראותיו. לדוגמה כאשר החולה סובל מהזיות, הוא רואה אותן באופן מוחשי ביותר. לכן, מיותר לחלוטין לנסות להתווכח ול"החזיר" את החולה למציאות. עדיף במקום זה להסכים עם החולה ולהפנים כי תופעה זו היא חלק מהמחלה ובדרך כלל אינה מסוכנת. לאחר שהמשפחה מבינה כי התופעה שכיחה ולא מסוכנת, הם יכולים להרגיע את פחדיהם ולעתים ניתן להימנע מטפול תרופתי לבעיה.

מה הבעיה בטיפול התרופתי?

הטיפול התרופתי מטפל רק בתסמין עצמו ולא במקור הבעיה. לכל טיפול תרופתי ייתכנו תופעות לוואי. במקרה זה, תופעת הלוואי לטיפול יכולה לגרום פגיעה קשה בניידות החולה.

אפשר בלי תרופות?

סימפטיה ויחס מתאים לחולה הם חלק חשוב בטיפול. קיימת חשיבות גדולה להבנת המחלה, הפנמתה והמצאות גורמי סביבה תומכים כגון: בני משפחה, חברים, שכנים וקבוצות תמיכה. חולי שיטיון סובלים לרוב מבידוד חברתי. הבידוד הוא גם מנת חלקה של משפחת החולה. חשיבותה של סביבה תומכת במניעת הבידוד החברתי של החולה ובני משפחתו. הבנת המחלה הגורמת להתנהגויות החריגות, היא המפתח במתן עזרה מתאימה לחולה ומשפחתו.

יצירתיות היא מרכיב הכרחי בטיפול הלא תרופתי במחלה. יש להשתדל לשמור על סביבה וסדר יום קבוע לחולה. צריך להימנע מדרישות העולות על היכולות של החולה ומביקורת עליו. החולה הוא אדם הזקוק לתמיכה ויש לדאוג לצרכיו, הן פיזית והן נפשית.

כדאי לבדוק מפעם לפעם את הזכרון של החולה?

זה מיותר. בביקור במרפאה מתבצעת בדיקה לשם אבחון ומעקב, ולכן אין צורך בבדיקות פתע בבית, שיכולות לבייש את החולה או לגרום לו להרגיש כאילו סביבתו עוינת.

בדיקת זכרון במרפאה נעשית על ידי מומחה, אשר הוכשר לעשות זאת ועל ידי כך נמנעת מהחולה תחושת אי נעימות או התסכול הנגרם עקב טעויות שאינן בשליטת החולה. בנוסף לכך, חשוב להימנע מהבעת כעס או תוקפנות כלפי החולה מאחר שזה לא מועיל ועל פי רוב גורם לחולה להגיב בתמונת מראה של כעס עוינות ותוקפנות כתגובה.

ד"ר בת-שבע פורת כץ היא לשעבר מנהלת המרפאה הגריאטרית והשירות להערכה קוגנטיבית במרכז רפואי קפלן, מקבוצת כללית