בריאות המשפחה
פורסם בראשונה: 18.11.2014
עדכון אחרון: 18.11.2014
  • פרופסור אשר טל פרופ' אשר טל

מה קורה לנו כשאנחנו ישנים?

לקריאה נוחה
שינה היא בסך הכול דבר די מוזר: מצד אחד נחים ואמורים לקום רעננים, ומצד שני כשאתם הולכים לישון אתם חולמים חלומות שבהם כל אחד מאיתנו פעיל להפליא, בזמן שהגוף מבצע תהליכים שונים. מה קורה לנו מהרגע שבו "מאבדים את ההכרה", והאם חוסר שינה גורם נזק?
כמה שעות שינה צריך? שירותי בריאות כללית עונים

בקיצור

1.

כולם צריכים לישון. בזמן השינה מערכות הגוף נחות ומתייצבות, המערכת החיסונית מתחזקת והמוח מתפתח.

2.

חסך שינה קיצוני עלול לגרום לתחלואה, בעיקר של כלי הדם והלב, ואפילו למוות. הכמות המומלצת למבוגרים היא שבע שעות.

3.

יש מקרים בהם אתם מתעוררים תשושים, למרות שישנתם מספיק זמן. הסיבה לרוב היא שינה בתנאים לא נוחים או הפרעת שינה.

​כל היום תמרנתם בין משימות, מטלות והחיים בכלל: עבודה, לימודים, משפחה, ילדים, חברים, ארוחת ערב, טלוויזיה, פייסבוק, מקלחות ואז - סוף סוף אפשר להניח את הראש על הכר, לעצום את העיניים ולנוח.

לנוח? אולי הגוף שלכם לא בתנועה, אבל בתוך הראש אתם משחזרים את הטיול להודו, רק עם דרקונים, כובשים את מעלה המלך במשחקי הכס, נפגשים עם סבתא שהלכה לעולמה לפני שנים ומתעדכנים, רוכבים על חתולים ומצילים את מאדים. כל החלומות שבעולם מתרחשים מאחורי עפעפיים עצומים עם אישונים שנעים מצד לצד, בזמן שאתם ישנים.

המון פעילות מוחית מתרחשת בזמן שינה, וגם תהליכים גופניים. ואיפה אתם בתוך כל זה? לאן אתם הולכים כשאתם הולכים לישון?

למדע אין עדיין תשובה מדויקת על כך, אבל אפשר לומר שאתם במצב הכרתי נמוך יותר, ושבזמן שאתם ישנים המוח מפנה זמן לרענן אתכם ומערכות שונות בגופכם. כולם צריכים לישון כדי לתפקד כמו שצריך. במהלך חיינו אנחנו ישנים כשליש מהיממה, כך אמר כבר הרמב"ם, כלומר, כשמונה שעות.

למי יש זמן היום לישון שמונה שעות, אתם שואלים? צודקים, באורח החיים הנוכחי קשה לאנשים להשקיע כמות כזו של זמן יקר בשינה, וחבל.


מה כל כך חשוב בשינה?

השינה חיונית ביותר כדי לווסת ולייצב את הגוף. מערכות הגוף אשר מצליחות לייצב ולווסת מגוון של תהליכים מורכבים ומסובכים, זקוקות למנוחה כדי להתרענן ולהמשיך לתפקד היטב.

שינה טובה מחזקת את המערכת החיסונית, מאפשרת למוח להתפתח ולתפקד היטב בערנות. חסך שינה קיצוני עלול לגרום לתחלואה קשה ואפילו למוות.

במשך שנים האמינו החוקרים שמשך השינה נגזר מצורך אינדיבידואלי. ידועים מקרים קיצוניים של אנשים שתפקדו היטב גם אם ישנו רק שעה וחצי ביממה. אולם לאחרונה מתבססת ההנחה ששינה של פחות משש שעות לאורך שנים מהווה גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית (תחלואה של מערכת כלי הדם והלב).

כמה שעות שינה אנחנו צריכים?

ההמלצה כיום היא לישון כשבע שעות ביממה: לא פחות משש ולא יותר מעשר שעות (גם יתר שינה הוא גורם סיכון לתחלואה). חסך שינה מוכר גם כגורם להפרעה בתפקוד ביום, בעיקר בתפקודים קוגניטיביים, מצב רוח וכדומה. בנוסף, חסך שינה הוא  גורם סיכון להחמרה או קושי בשליטה בפרכוסים בחולי אפילפסיה, ועוד.

זה נכון שהגיל משפיע על הצורך בשינה?

כן, עובר ברחם אמו ישן יותר מ-20. עם היוולדו הוא ממשיך לישון כך, רק שמשך השינה יורד בהדרגה לעשר עד 12 שעות בגיל הגן, עשר שעות בגיל הנעורים ומגיע לשבע שעות בחיים הבוגרים. מי שמגיעים לגיל הזהב ישנים בממוצע פחות זמן, וגם איכות השינה שלהם לרוב פחות טובה.

במהלך השינה אנחנו ישנים בארבעה סבבים של מספר שלבים שמתרחשים בסדר מסוים, מהירדמות, לשינה עמוקה יותר, ועד לחלימה, וחוזר חלילה, כשכל סבב כזה נמשך כשעה וחצי.

כמה זמן נמשך חלום?

הדעה הרווחת שחלום נמשך רק כמה דקות היא דווקא לא נכונה. חלומות יכולים להימשך בין כמה דקות לשעתיים. כן נכונה העובדה שלפעמים תחושת הזמן שלנו בחלום לא תואמת את זו שבמציאות. בחלום מה שמרגיש כפרק זמן ארוך, יכול להיות קצר יותר בפועל.

תינוק מבלה מחצית ממשך השינה בשינה "אקטיבית": גלי מוח מהירים, המוח פעיל, כחלק מתהליך הבשלה מהיר, ואת השאר בשינה "לא אקטיבית". בגיל ארבעה חודשים מבשיל המנגנון המכיר בחלוקה של יום ולילה, והתהליך מבשיל בגיל חצי שנה. זה הזמן ללמד את התינוק להירדם לבד, כדי שילמד לישון ברצף. הרווח שלו - תפקוד טוב יותר ביום, וגם הורים רעננים ונינוחים יותר.

חלוקת שלבי השינה גם היא משתנה במהלך מחזור החיים: בילדים, שנת החלום (REM ) נמשכת כ- 25% ממשך השינה, שלב השינה העמוקה ("שנת גלים איטיים") נמשך כ 25-30%, ובמרבית שאר הזמן אנחנו ישנים שינה קלה יחסית. עם הגיל משך שנת החלום יורד ל- 15% בגיל הזהב, וזמן שנת ה"גלים האיטיים" יורד גם הוא. השינה נעשית מקוטעת יותר ומלווה ביקיצות וערויות תכופות יותר.

האם כל שינה ממושכת תסתיים בעירנות ותחושת רעננות?

אנשים רבים מתלוננים שגם כאשר הם ישנים שעות רבות, עדיין הם מתעוררים כשגופם עייף, מלווה בכאב ראש ותחושה של לאות. לאנשים אלה לוקח זמן רב יותר ל"התניע" את המוח, וגם אז רמת התפקוד הקוגניטיבי ירודה. 

בבדיקות שינה קפדניות במעבדות שינה ניתן למצוא במקרים אלה עדות לכך שחלקים במוח ממשיכים לתפקד כבערנות. הביטוי לכך הוא "חדירה" של גלי מוח מהירים (אלפא וביתא) שאופייניים לערנות, במקום שבו צפויים להיות רק גלים איטיים (טיתא ודלתא) שאופייניים לשינה.

המצב הזה שכיח אצל אנשים שסובלים מהפרעת נשימה בשינה, שמלווה ביקיצות ושינה מקוטעת, וגורמת להם להתעורר כשהם עדיין ישנוניים ועייפים. תופעה דומה של "חדירה" של גלי מוח מהירים לתקופות של שינה עמוקה יכולה להיגרם גם מגורמים חיצוניים כמו רעש ואור - כלומר, שינה בתנאים שאינם אופטימליים.

לכן, חשוב ללכת לישון כמו שצריך: בחדר חשוך, שקט עד כמה שניתן, ואם אפשר, גם כשהראש שלכם שקט, ומכוון להירגעות.

יש עוד גורמים שמפריעים לשינה טובה, שקשורים להורמונים, למצב נפשי וגם למצבים בריאותיים. על הפרעות שינה ודרכי הטיפול בהן נפרט בכתבה הבאה. בינתיים, תשנו על זה.

פרופסור אשר טל מנהל מרפאה למחלות ריאה ובעיות שינה בילדים בסורוקה, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ועונה לשאלות שלכם בנושא שינה בייעוץ מומחים באתר כללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל