פורסם בראשונה: 01.12.2008
עדכון אחרון: 25.03.2009
  • ד"ר שירלי שפירא ד"ר שירלי שפירא

איך יודעים שזה סרטן

לקריאה נוחה
מהם הסימנים שמעלים חשד לסרטן, איך שוללים סיבות אחרות למאפיינים שונים, מה אפשר לראות בבדיקות הדמיה ומה אפשר לזהות בביופסיה? כל השאלות וכל התשובות
אבחון סרטן

למחלת הסרטן יש קשת רחבה של מאפיינים, החל מהיעדר סימפטומים וכלה במחלה קשה ורב־מערכתית. כיוון שחלק גדול מהסרטנים קשור לאיברים ולמערכות ספציפיים, הסימפטומים יהיו קשורים לאותם האיברים או המערכות שנפגעו.

שיעול, פליטת ליחה דמית וקוצר נשימה יכולים לרמז על סרטן ריאות. אך הם מעלים חשד גם לשלל מחלות נוספות כמו שחפת, דלקת ריאות ותסחיף ריאתי, כך שלא כל שיעול משמעו סרטן ריאות.

שינוי בהרגלי היציאה, צואה שחורה וירידה בתיאבון יכולים לאותת על סרטן המעי הגס.

גוש בשד מחייב התייחסות מיידית כדי לשלול סרטן שד וכך הלאה בנוגע לאיברים נוספים.

ישנם כמה סימפטומים שיכולים להופיע בכל סוגי הסרטן, כמו ירידה במשקל, חום, הזעות לילה, עייפות ואובדן חיוניות.

איך מאבחנים סרטן?

האבחנה הסופית היא על סמך בדיקת רקמה (קבוצת תאים) מהאיבר שחושדים כי נפגע מסרטן. הרקמה נבדקת במעבדה הפתולוגית בעזרת מיקרוסקופ. דגימת רקמה נלקחת באמצעות ביופסיה (הוצאת חתיכה קטנה מהאיבר המעורב) או במהלך ניתוח להסרת הגוש הנמצא באיבר או להסרת האיבר כולו.

הדרך מהשלב הראשוני, שבו החולה פונה לרופא עקב תלונה כלשהי ועד שלב האבחנה הסופית, עוברת בדרך כלל בכמה תחנות ביניים:

1. שיחה עם החולה - כדי לנסות למקד את התלונות ולהבין במה מדובר.

2. בדיקה גופנית - חיפוש אחר ממצאים היכולים להסביר את התלונות.

3. בדיקות מעבדה - מרבית הבדיקות רק מרמזות ומכוונות. למשל, חוסר בברזל אצל אדם מבוגר (לא באישה בשנות הפוריות) מחייב בירור של מערכת העיכול בחיפוש אחר מקור דמם, כמו סרטן הקיבה או המעי הגס (אך גם כיב ודלקות שונות). קיימות בדיקות מעבדה יותר ספציפיות כמו סמני סרטן (PSA שמשמש סמן לסרטן הערמונית), אך גם לבדיקות האלה צריך להתייחס במשנה זהירות. הן מכוונות ועוזרות במעקב, אך בשום אופן לא משמשות לאבחון סרטן.

4. בדיקות הדמיה - ארסנל שלם של בדיקות הדמיה עומד לרשותנו: צילומי רנטגן, MRI ,CTאולטרסאונד ומיפויים כמו PET. לכל שיטה יתרונות וחסרונות משלה. לרוב, סוגי הדמיה שונים טובים להדמיית איברים שונים:

• MRI יעיל להדגמת עמוד השדרה, המוח והשרירים.

• CT יעיל יותר להדמיית איברי פנים בבטן ובחזה, אם כי מדגים היטב גם את האיברים שצוינו לעיל. בדיקת CT כרוכה בכמות לא מבוטלת של קרינה וכן מצריכה לעיתים לשתות חומר ניגוד (להדמיית הבטן) והזרקה של חומר ניגוד (לרוב יוד רדיואקטיבי). 

• אולטרסאונד נותן מידע טוב על האיברים הבאים: הכליות, הטחול, הכבד, דרכי המרה, בלוטת התריס, בלוטות הלימפה, השד והערמונית. זוהי בדיקה פשוטה ולא מסוכנת.

• המיפויים השונים באמצעות חומרים כמו גליום, יוד, ואף־די־ג'י, מתבססים על סימון רדיואקטיבי של חומר מסוים, כמו סוכר, הנכנס לתאים שמעוניינים לבדוק. באופן הזה ניתן לקבל מידע בנוגע למיקום הגידול ולוגודלו וכן בנוגע למידת פעילותו.

• אנדוסקופיה היא החדרת סיב אופטי לאיבר מסוים כדי להביט אל תוכו ובמידת הצורך לעשות פעולות כמו לקיחת ביופסיה, כריתת פוליפ ועוד. גסטרוסקופיה היא אנדוסקופיה לקיבה. קולונוסקופיה היא אנדוסקופיה למעי הגס. ציסטוסקופיה מכוונת לשלפוחית השתן וכך הלאה.

למרות כל הבדיקות האלה, האבחנה הוודאית נעשית רק על סמך בדיקה פתולוגית של רִקמה חשודה.

ד"ר שירלי שפירא היא רופאה המטולוגית בכירה במכון ההמטולוגי במרכז רפואי מאיר, מקבוצת כללית. ד"ר שפירא חיברה את הספר "לחיות עם מחלה, ממשבר לצמיחה". הספר יצא לאור בהוצאת מודן והמידע המובא כאן נלקח מהספר

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

חבילת תמיכה בחולה האונקולוגי ובמשפחה שלו - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל