פורסם בראשונה: 05.06.2008
עדכון אחרון: 16.02.2009
  • ד"ר חנה לייבה ד"ר חנה לייבה

כשהאוטם מגיע לעצב הראייה

לקריאה נוחה
אוטם של ראש עצב הראייה הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לאיבוד ראייה פתאומי בגיל הביניים ובקרב קשישים. המחלה נחלקת לשני סוגים - והנזק השכיח ביותר הוא חסר של מחצית שדה הראייה התחתון
כשהאוטם מגיע לעצב הראייה
​איבוד ראייה פתאומי בעין אחת או בשתיהן הוא אירוע חריג, ואחת הסיבות להופעתו היא אוטם של ראש עצב הראייה. המחלה נפוצה בעיקר בגיל הביניים ובקרב קשישים והיא נחלקת לשני סוגים, השונים זה מזה בהסתמנות הקלינית ובמנגנון הווצרות המחלה:

הצורה החמורה יותר של המחלה נובעת מדלקת של כלי דם והיא נקראת Arteritic Aion. מחלה זו פוגעת בדרך כלל בחולים מגיל 55 ויותר והיא נפוצה יותר בקרב נשים. הדלקת פוגעת בכלי דם בכל הגוף, כולל בכלי הדם המספקים דם לעין ולעצב הראיה. החולה ירגיש בירידה חדה וקשה בראייה, עד אבדן מלא של הראייה, שיכולה להיות מלווה בכאבי ראש או כאבים סביב העין.

 הצורה השכיחה יותר נקראת Non Arteritic Aion. בצורתה זו, המחלה אינה קשורה למחלה מערכתית (סיסטמית)​ המערבת מספר איברים בגוף. מחלה זו שכיחה בעיקר בקרב מבוגרים, אך יכולה להופיע בכל גיל. המחלה פוגעת בגברים ונשים באופן די שווה, וגורמת לרוב לירידה קלה יותר בראייה, אך לצעירים סוכרתיים היא עלולה לגרום לעיוורון.​

מה מרגישים כשיש אוטם של ראש עצב הראייה?

התלונה הבולטת ביותר היא ירידה חדה בראייה, לרוב בעין אחת עם או בלי כאבי ראש בצד של העין שנפגעה. ניתן לחוש גם בנזק בשדה הראייה של העין הפגועה. הנזק השכיח ביותר הוא חסר של מחצית שדה הראיה התחתון .​

​​

מה רואה הרופא?

בבדיקת העיניים, הרופא יזהה הפרעה בתפקוד עצב הראייה, המתבטאת בירידה בחדות הראייה, בהפרעה בראיית צבעים, בתגובת האישונים ובשדה הראייה. בבדיקת העין לאחר הרחבת האישון, רואים בצקת בעצב הראייה עם דימומים בצורת להבה על ראש עצב הראייה וסביבו.​

מהם הגורמים להופעת המחלה? 

המחלה נגרמת עקב הפרעה פתאומית בזרימת הדם לחלק הקדמי ביותר של עצב הראייה, שהוא ראש עצב הראייה. בצורה הדלקתית, הוכח בוודאות קיומם של קרישים ו/או תסחיפים בעורקים המובילים דם לחלק הקדמי של עצב הראייה (העורקים הציליארים). מנגנון היווצרות והופעת האוטם בצורה הלא דלקתית (Non Arteritic Aion), פחות ברור ולא נמצאה הוכחה ישירה לקיום קרישים או תסחיפים בעורקים הציליאריים, המזינים את ראש עצב הראייה. התיאוריה המקובלת היא שהאוטם במקרים אלה נובע מירידה חדה וזמנית בזרימת הדם לראש העצב, ללא חסימה ממשית של עורקים אלה. ירידה כזו יכולה להיגרם מירידה חדה בלחץ הדם, כפי שקורה כשהגוף במצב של הלם; מעלייה חדה בלחץ התוך עיני, או משילוב של השניים. כדי שירידה זמנית בלחץ הדם תגרום נזק בעצב הראייה צריך כנראה יותר מגורם אחד ולכן משערים שהמחלה הלא דלקתית נובעת ממספר גורמים.

מחקרים שונים מצאו שכיחות יתר של סוכרת, יתר לחץ דם, ורמות גבוהות של שומנים בדם בקרב אנשים שלקו במחלה בצורתה הלא דלקתית (Non Arteritic Aion). החוקרים גם מצאו קשר בין הופעת המחלה לבין עישון ומחלות כלי דם. עם זאת, לא ברור לגמרי הקשר הנסיבתי בין מחלות אלה להתפתחות המחלה בצורתה הלא דלקתית. גם לא נמצא קשר בין התפתחות המחלה לבין גורמי סיכון של קרישיות יתר של הדם. 

המחלה שכיחה יותר באופן משמעותי אצל אנשים עם עצב ראייה קטן, שבו קיימת צפיפות גבוהה של סיבים.

נמצאה גם שכיחות יתר של המחלה אצל חולים עם הפרעות נשימה בזמן השינה (Sleep Apnea) וכן דווח על אפשרות לקשר בין הופעת המחלה לבין נטילת תרופות לשיפור התפקוד המיני ותרופות הניתנות לחולי לב, כמו Amiodaron.

איך מטפלים באוטם של ראש עצב הראייה?

אם המחלה הופיעה בצורתה הדלקתית, הפחות שכיחה, יש לטפל מהר ככל האפשר בסטרואידים, בעיקר כדי למנוע הישנות המחלה בעין השנייה. לשם כך יש לברר אם יש סימנים נוספים של דלקת כלי דם כמו חום נמוך, אנמיה, כאבי פרקים או כאבי ראש וצוואר, כאבים בזמן לעיסה וירידה במשקל. בצורתה זו של המחלה, שכיחים מאוד גם התקפים קצרים של ירידה זמנית בראייה מספר ימים לפני הירידה הקבועה בראייה. 

כאשר הרופא חושד שהמחלה נובעת מדלקת, הוא ייתן הפנייה לבדיקות דם כדי לברר מדדים שונים הקשורים לדלקת כמו שקיעת דם וספירת דם. האבחנה הסופית תתבצע בביופסיה של עורק הרקה. הביופסיה נעשית בניתוח בהרדמה מקומית, במהלכה לוקחים לבדיקה במעבדה חלק קטן מהעורק הרקתי. במקרים בהם התשובה חיובית, החולה יטופל בתרופות נוגדות דלקת (בסטרואידים) לזמן ממושך ולפעמים כל ימי חייו. 

בצורתה הלא דלקתית של המחלה, הסיבה לאוטם אינה מוגדרת ולפיכך אין גם טיפול ספציפי יעיל. יש הטוענים שמתן אספירין במינונים שונים מקטין את הסיכון לפגיעה בעין השנייה, אך מחקרים שונים הראו כי אין בכך כל תועלת. לכן, מאחר שמדובר במחלה עם גורמי סיכון מרובים, יש לעשות כל מאמץ לאתר כל גורם סיכון אפשרי כמו, סוכרת, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה) - ולטפל בגורמים עצמם. באחרונה אף הוצע לברר אם החולה נוטל תרופות סיסטמיות או מקומיות שעלולות לגרום לירידה קבועה בזרימת הדם ולשקול החלפתן או החלפת שעות נטילתן. 

בכל מקרה של איבוד ראיה פתאומי יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא עיניים. הבדיקה תאפשר אבחנה של הגורם לבעיה וטיפול בהתאם.

ד"ר חנה לייבה היא מנהלת היחידה לרפואת עיניים של ילדים ונאורואופתלמולוגיה במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

עורכת ויועצת רפואית: ד"ר ענת רובינסון.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל