פורסם בראשונה: 13.08.2007
עדכון אחרון: 09.03.2008
  • פרופ' חנה לייבה פרופ' חנה לייבה

כשנתיב הדמעות נחסם

לקריאה נוחה
כיצד נסתמים צינורות הדמע? מה הקשר בין החסימות האלה לבין דלקות עיניים? מהן השיטות לפתיחת הצינורות החסומים? מדריך להורים ולילדים שרוצים לבכות
חסימה של תעלות הדמע

נפתח בשאלה נפוצה שמוכרת לרופאי הילדים והמשפחה ולאחיות במרכזי בריאות הילד ובטיפת חלב: "הילד שלי דומע כל הזמן וסובל מדלקת עיניים כל שני וחמישי. מה לעשות?" 

השאלה הזאת אכן חוזרת על עצמה, משום שמדובר בבעיה שכיחה מאוד בשנה הראשונה לחיים: חסימה של בלוטת הדמעות, שממנה זולגות הדמעות. זו מתפתחת בימים הראשונים ועד שבועיים לאחר הלידה.

למה אנחנו בכלל צריכים את הדמעות?

הדמעות חשובות להגנה על העין: הן שוטפות אותה באופן מכני והן מכילות  נוגדנים נגד חיידקים. מסך הדמעות גם מאפשר יצירת פני שטח אחידים על  פני הקרנית, דבר שהכרחי לראייה טובה.

יש שני סוגים של הפרשת דמעות (דמעת):

1. דמעת בסיסית שקיימת כל הזמן באופן נורמלי.

2. דמעת רפלקס שמתרחשת בתגובה לגירוי פיזי של העין (גירוד, גוף זר וכו') או  בתגובה לגירוי רגשי.

ואיך הן זולגות?

בלוטת הדמעות ממוקמת בחלקה העליון הצדדי של העין, מתחת לעפעף העליון. הדמעות המופרשות מהבלוטה נמרחות על פני העין ומתנקזות מהעין דרך מערכת  איסוף הדמעות. הדמעות נכנסות למערכת האיסוף דרך שני פתחים הנמצאים בעפעף העליון ובעפעף התחתון בקרבת האף. משם, דרך תעלות הדמעות, הן נאספות אל שק הדמעות וממנו דרך צינור אל האף.

כאשר קצב ההפרשה של הדמעות גדול מקצב הניקוז שלהן, נוצרת דמעת, כמו בזמן  בכי. הסיבה השכיחה ביותר לדמעת אצל תינוקות היא חסימה מולדת של הצינור המחבר בין שק הדמעות לאף (nasolacrimal duct obstruction).

חסימת דרכי הדמעות אצל ילדים גורמת לתסמינים הבאים:

1. העין רטובה כל הזמן ומוצפת באגם של דמעות מעל העפעף התחתון.

2. נוצר קרום רירי קבוע בקרבת האף ("דמעות לילה"), והריסים דבוקים זה לזה. בחלק  מהמקרים חיידקי העור מתרבים בתוך שק הדמעות המלא, והילד עלול לסבול מדלקות חוזרות ונשנות שמלוּות בהפרשה מוגלתית מרובה ולפעמים בהתנפחות.

איך הצינורות האלה נפתחים בסופו של דבר?

הצינורות החסומים נפתחים בדרך מעצמם ללא כל התערבות עד גיל חצי שנה. הסבירות לפתיחה עצמית פוחתת בצורה משמעותית אחרי גיל שנה.

ומה עושים עד שהצינורות נפתחים?

במשך תקופת המעקב נותנים טיפול שמרני שמשלב עיסויים של שק הדמעות עם טיפול באנטיביוטיקה על פי הצורך. מטרת העיסוי היא למנוע הצטברות נוזל בשק הדמעות ועל ידי כך למנוע התרבות חיידקים בשק ויצירת דלקת או אבצס בשק הדמעות. יש להקפיד לתת טיפול אנטיביוטי רק בזמן דלקת.

ואם זה לא עוזר?

אם הבעיה לא חולפת עד גיל שנה, עושים שטיפה של דרכי הדמעות. אם הילד סובל מדלקות לעיתים תכופות או שהילד סובל מדמעת מרובה, נהוג להקדים את השטיפה.

כיוון שמדובר בפעוטות, נעשית השטיפה בהרדמה כללית. לאחר שהילד מורדם, מחדירים צינורית עדינה דרך פתחי התעלה שבעפעפיים. באמצעות הצינורית מחדירים נוזל אל מסלול ניקוז הדמעות ובודקים אם הוא מגיע לאף. אם השטיפה לא עוברת בקלות, אפשר להרחיב את התעלה בעזרת הצינורית.

שיעורי ההצלחה של שטיפת דרכי הדמעות הם גבוהים ומגיעים עד ל־90% - אם השטיפה נעשתה לפני גיל 18 חודשים.

ומה עושים בעשרת האחוזים הנותרים?

אם למרות השטיפה נמשכות הדמעת והדלקות, נהוג לעשות שטיפה נוספת ולהעביר צינורית מסיליקון לתוך מסלול הדמעות. הצינורית נשארת במקומה עד שהיא נקרעת ונופלת מעצמה או שמוציאים אותה כעבור כמה חודשים. אם גם הצינורית אינה מספקת, נהוג לעשות ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות. רק מעט מאוד ילדים בריאים מגיעים בכלל לשטיפה הראשונה, ורק מעט מאוד ילדים בכלל נזקקים לטיפול כלשהו. 

ד"ר חנה לייבה היא מנהלת היחידה לרפואת עיניים של ילדים ונאורואופתלמולוגיה במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית.

עריכה וייעוץ רפואי: ד"ר ענת רובינסון - רופאת עיניים בכירה ומנתחת, מומחית לגלאוקומה, מנהלת מרפאות העיניים בבית החולים בילינסון במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל