פורסם בראשונה: 05.03.2007
עדכון אחרון: 08.01.2009

  • ד"ר ענת רובינסון ד"ר ענת רובינסון

דברים שחשוב לדעת על יתר לחץ תוך־עיני

ל־10% מבני ה־40 פלוס יש לחץ תוך־עיני גבוה. רק מיעוט מהם יסבול מגלאוקומה או ממחלה בעצב הראייה. למה צריך להיות במעקב? האם צריך לקבל טיפול, ומהם גורמי הסיכון? ד"ר ענת רובינסון עונה על כל השאלות
יתר לחץ תוך־עיני

לעין צורה של כדורית, והיא מכילה נוזלים שנוצרים בתוכה ומתנקזים החוצה דרך מנגנון של תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין תביא לעלייה בלחץ התוך־עיני. עליית הלחץ בעין עלולה לגרום נזק לעצב הראייה ולהופעת מחלת הגלאוקומה. עם זאת, מחקרים אפידמיולוגיים בישראל ובחו"ל הוכיחו  שלא תמיד הלחץ גורם נזק: ל־10% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40 נמדד לחץ תוך־עיני בערכים מעל הנורמה - יותר מ־23 מ"מ כספית - אך רק חלק קטן מהאוכלוסייה הזאת יפתח עקב כך מחלה בעצב הראייה או גלאוקומה.

המונח יתר לחץ תוך־עיני מתאר מצב שבו הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה. ניתן למדוד את הלחץ בתוך העין במכשירים שונים כמו הטונומטר הנמצא במרפאה של רופאי העיניים ומודד את הלחץ ביחידות של מ"מ כספית. הלחץ התקין בעין בבני אדם בוגרים נע בין 10 ל־23 מ"מ כספית.

האם יתר לחץ תוך־עיני מעיד בהכרח על מחלה?

לא. אם לא מזוהה פגיעה בעצב הראייה או בשדה הראייה, יתר לחץ תוך־עיני אינו מוגדר מחלה אלא נחשב לגורם סיכון לפתח מחלה.

כיצד מרגישים שהלחץ התוך־עיני גבוה?

ברוב המקרים שבהם הלחץ גבוה מהנורמה לא נרגיש דבר. רק במקרים שבהם הלחץ גבוה מאוד יופיעו דקירות או כאבים בעיניים המלווים לעיתים בהפרעות ראייה.

כיצד יודעים רופאי העיניים שמדובר ביתר לחץ תוך־עיני ולא בגלאוקומה?
בכל מקרה שבו הלחץ בעין נמדד יותר מפעמיים מעל 23 מ"מ כספית, עצב הראייה נמצא בריא בבדיקות חוזרות, אין סימנים לנזק המתאים לגלאוקומה בבדיקות שדה הראייה, אין סיבות מבניות בעין הגורמות לעליית הלחץ בתוכה, ואין סימנים למחלות הגורמות לעליית הלחץ בעין - תיקבע האבחנה של "יתר לחץ תוך־עיני".

אבחנה כזאת תגרור בעקבותיה בדיקה מקיפה של רופא עיניים: בדיקה של מבנה העין, בדיקת הלחץ התוך־עיני ובדיקה קפדנית של מראה עצב הראייה. לכך יתווספו בהמשך בדיקת עובי הקרנית ובדיקת שדה הראייה. זו האחרונה מאפשרת לקבל מיפוי ממוחשב של שדה הראייה, בדיקה רגישה יותר לתפקודו של עצב הראייה בהשוואה לבדיקה רגילה של חדות הראייה.

זיהו אצלי יתר לחץ תוך־עיני. האם צריך טיפול?

במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין הרופאים על הצורך לטפל ביתר לחץ תוך־עיני, וזאת מהנימוקים הבאים:

• מדובר בתופעה  נפוצה יחסית באוכלוסייה (10%), אולם רק מעטים מהאנשים שזוהה אצלם יתר לחץ תוך־עיני אכן יפתחו בסופו של דבר מחלה בטווח הארוך.

• הטיפול ביתר לחץ תוך־עיני הוא לכל החיים, ועלולות להיות לו תופעות לוואי.
לא בכל המקרים הטיפול ימנע את התפתחות המחלה.

אז לטפל או לא לטפל?

מענה מסוים להתלבטויות ניתן כשהתפרסמו בארה"ב ב־2002 תוצאות של מחקר גדול בנושא הזה. במסגרת המחקר עקבו במשך חמש שנים אחר יותר מ־1,500 אנשים עם יתר לחץ תוך־עיני. 50% מהנבדקים טופלו ו־50% לא טופלו. מטרת הטיפול הייתה להוריד את הלחץ התוך־עיני לערכים בתחום הנורמה, הנמוכים לפחות ב־20% מהערך הראשוני שנמדד בתחילת המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי 95.5% מהנבדקים שטופלו לא חלו בגלאוקומה בתוך חמש שנים לעומת 90.5% מאלה שלא טופלו. כלומר, הרוב המכריע של הנבדקים שאובחן אצלם יתר לחץ תוך־עיני לא פיתח מחלה במהלך מעקב בן חמש שנים - בין אם טופל ובין אם לא טופל. עם זאת, הסיכון של הבלתי מטופלים לפתח את המחלה היה 9.5% לעומת הסיכון של המטופלים שעמד על 4.5%.

בעקבות התוצאות המליצו החוקרים לטפל במצבים של יתר לחץ תוך־עיני כאשר קיימים גורמי סיכון לפתח מחלה.

מהם גורמי הסיכון?

1. גובה הלחץ הנמדד - רק 3% מבעלי לחץ תוך־עיני עד 26 מ"מ כספית פיתחו גלאוקומה, לעומת 42% מבעלי לחץ מעל 30 מ"מ כספית. כלומר, ככל שהלחץ הנמדד גבוה יותר, הסיכון ללקות בגלאוקומה גדול יותר.

2. עובי הקרנית - קרנית דקה מהממוצע במרכזה היא גורם סיכון, כיוון   שתוצאת המדידה של לחץ בעיניים כאלה נמוכה מהלחץ האמיתי.

3. גיל - ככל שהנבדק מבוגר יותר, עולה הסיכון ללקות במחלה.
גורם סיכון נוסף שלא הוזכר במחקר הזה, אך נמצא חשוב במחקרים רבים אחרים, הוא הסיפור המשפחתי. במקרים שבהם יש סיפור משפחתי של מחלת הגלאוקומה, הסיכון לפתח את המחלה גבוה יותר.

כיום יש לרופאי העיניים כלים טובים כדי לקבל החלטה חשובה: במי כדאי לטפל במשך כל חייו כדי למנוע את התפתחות מחלת הגלאוקומה ובמי אין צורך לטפל.

מה כולל הטיפול?

הטיפול מכוון להורדת הלחץ התוך־עיני, והוא ניתן לרוב בטיפות ישירות לעין. בהתאם לתגובה לטיפול יוחלט האם די בסוג אחד של טיפות או שיש צורך בשילוב של כמה סוגים. ניתן להוריד את הלחץ בעין גם בטיפול לייזר או בניתוח, אך ברוב המקרים די בטיפול התרופתי. אם המטופל אינו סובל את הטיפות או אינו מעוניין לשים טיפות כל החיים מומלץ להציע לו טיפול חלופי בלייזר. טיפול כזה יכול להוריד את הלחץ באופן זמני ולדחות את התחלת הטיפול התרופתי בכמה שנים.

האם צריך להיות במעקב גם אם לא מקבלים טיפול?

כל אדם הסובל מיתר לחץ תוך־עיני, בין אם הוא מטופל ובין אם לא, צריך להיות במעקב תכוף וקבוע אצל רופא עיניים במשך כל חייו. הסיבה: מצב העין והלחץ הנמדד עלולים להשתנות במהלך הזמן בלי שהדבר יורגש. אבחנת סימנים ראשונים של מחלה במהלך המעקב תאפשר מתן טיפול מתאים בזמן הנכון ותמנע היווצרות נזק בלתי הפיך לראייה.

את תכיפות המעקב קובע רופא העיניים. במהלך מעקב שגרתי כזה מומלץ לשאול את הרופא את השאלות הבאות:

• האם עלי לקבל טיפול להורדת הלחץ בעין?

• כל כמה זמן אני צריך לבוא לבדיקה?

• כל כמה זמן אני צריך לעבור בדיקה של שדה הראייה?

מעקב סביר אחר נבדק שאובחן אצלו יתר לחץ תוך־עיני צריך לכלול בדיקה אצל רופא עיניים אחת לשלושה-ארבעה חודשים ובדיקה ממוחשבת של שדה הראייה אחת לשנה.

האם חשוב לגלות לחץ תוך־עיני גבוה בעין?

כן, מאוד חשוב, כי אצל נבדקים שסובלים מלחץ תוך־עיני גבוה עלול להתפתח נזק בלתי הפיך לעצב הראייה בעתיד הקרוב או הרחוק.

מה צריך לעשות כדי לאבחן יתר לחץ תוך־עיני?

מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להקפיד על בדיקת רופא עיניים קבועה אחת לשנה־שנתיים. אם יש סיפור משפחתי של יתר לחץ תוך־עיני או גלאוקומה, חשיבות הבדיקה עולה, ויש להיבדק בגיל צעיר יותר ובתכיפות גבוהה יותר.

ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות עיניים במרכז הרפואי רבין מקבוצת הכללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל