פורסם בראשונה: 17.06.2007
עדכון אחרון: 09.03.2008
  • פרופ' דב ויינברגר פרופ' דב וינברגר

כשהטרשת פוגעת ברשתית

לקריאה נוחה
חסימה בכלי הדם של הרשתית, בעורקים או בוורידים, עלולה לגרום פגיעה קשה בחדות הראייה. כאשר זה קורה, מומלץ מיד להגיע לבדיקה

​​​​אם את או אתה מרגשים ירידה פתאומית בראייה - רגעית או קבועה וללא כאבים - חשוב לפנות בדחיפות לרופא/ת עיניים, כי ייתכן שאחד מכלי הדם בעין נסתם.​

סתימה בעין? זו תופעה נפוצה?

אחת הסיבות השכיחות לירידה פתאומית בחדות הראייה היא חסימה בכלי דם כלשהו ברשתית. יש היום עדויות ברורות לעלייה ברורה בשכיחות התופעה, וזאת כחלק מהעלייה הניכרת בשכיחות טרשת העורקים, עם הזדקנות האוכלוסייה בעולם המערבי.​

איך נוצרת חסימה בכלי דם ברשתית?

בחלק הפנימי של כדור העין, יש כלי דם קטנים, ורידים ועורקים, המזינים ומנקזים את הרשתית. כלי דם הללו מאוד עדינים ודקים ועלולים להיפגע או להיחסם בעקבות תהליכים טרשתיים ואחרים בגוף. החסימות יכולות להופיע בוורידים או בעורקים - והתמונה הקלינית תהייה שונה בכל אחד מהמקרים. ​

​​

מה קורה בוורידים של הרשתית?

טרשת העורקים היא הסיבה מספר אחת להתפתחות של חסימות בוורידים ברשתית. פגיעה בעורקים משפיעה באופן ישיר על הוורידים, כיוון שהעורקים והוורידים ברשתית חולקים מעטפת משותפת. עיבוי טרשתי של העורק גורם ללחץ על הווריד, אשר מביא להרס דופן הווריד, ליצירת קרישי דם ולבסוף - לחסימה של כל חלל הווריד. החסימה הזאת עלולה להתרחש בכל אחד מוורידי הרשתית – הווריד הראשי או סעיפיו. 

חסימת חלל הווריד מובילה לעלייה בלחץ בחלל כלי הדם ולעצירה בזרימת הדם. כתוצאה מכך, לא מגיע מספיק חמצן לרקמת הרשתית וחלה החמרה בפגיעה בדופן הווריד וחומרים שונים דולפים מהווריד החוצה.​

מהם גורמי הסיכון להתפתחות חסימה בוורידי הרשתית?

גיל מבוגר הוא גורם הסיכון העיקרי והחשוב ביותר. מחלות כלליות כגון לחץ דם גבוה, עלייה בשומני הדם, סוכרת או השמנת יתר מהווים אף הם גורמי סיכון מובילים. 

בקרב מעשנים, יש שכיחות גבוהה יותר של חסימות בוורידי הרשתית. לחץ תוך עיני וגלאוקומה ​- גם הם גורמי סיכון.

חסימות בוורידי הרשתית יכולות להופיע גם בקרב אנשים עם מחלות דלקתיות כלליות, או בקרב אנשים הסובלים מצמיגות יתר של הדם ומנטייה מוגברת ליצירת קרישי דם.​

מה מרגישים כאשר יש חסימה בווריד ברשתית?

הסימן האופייני הוא ירידה פתאומית בראיה ללא כאבים לרוב בעין אחת בלבד. ככל שהווריד החסום גדול ומרכזי יותר, כך הירידה בראייה בולטת יותר. ​

מה הרופא רואה בבדיקה?

כאשר רופא העיניים בודק את קרקעית העין, המראה האופייני הוא סלסול והרחבה של הוורידים ברשתית, דימומים קטנים ברשתית והצטברות נוזלים סביב ראש עצב הראייה ומרכז הראייה. 

הממצאים בבדיקת קרקעית העין חולפים לרוב תוך חצי שנה עד שנה וחדות הראיה משתפרת ב- 50 אחוזים מהמקרים לזו שהיתה לפני האירוע. ככל שחדות הראייה בעת האירוע נמוכה יותר, כך הסיכוי לשיפור קטן יותר.​

האם יש טיפול תרופתי לחסימה של וריד ברשתית?

לא ידוע על טיפול תרופתי היכול לסייע במקרים אלה. ​

האם טיפול בלייזר עשוי לעזור?

טיפול בלייזר ברשתית העין אינו מפחית את שכיחות הסיבוכים ומומלץ רק בעיניים בהם הופיעו סיבוכים. ​

האם ניתן לפתוח חסימה בניתוח?

בסקירה נרחבת, אשר פורסמה בשנת 2007, נבדקה השאלה האם ניתוח יכול להביא לשיפור כלשהו ותוארו מספר שיטות ניתוחיות, שמטרתן להפחית את הלחץ בווריד החסום או סביבו. 

כל השיטות טרם הוכיחו את יעילותן והיו כרוכות בסיבוכים. לכן, ברוב המקרים שבהם נוצרת חסימה באחד מוורידי הרשתית, מומלץ על מעקב בלבד אצל רופא/ת עיניים. אם יופיעו סיבוכים במהלך המעקב ,הרופאה או הרופא ימליצו על טיפול מתאים.​

מהם הסיבוכים שעלולים להיגרם וכיצד מטפלים בהם?

הצטברות נוזלים במרכז הראייה היא אחד הסיבוכים האופייניים לחסימה בווריד ברשתית. הצטברות הנוזלים מחמירה את טשטוש הראויה. אם אין ספיגה עצמונית של הנוזלים, ניתן לזרז את הספיגה בטיפול תרופתי או בטיפול בלייזר.

במקרים בהם חסימת הווריד גורמת לחוסר חמצן ברשתית, יכולה להופיע צמיחה של כלי דם חדשים ולא תקינים - וזאת כתגובה ישירה לחוסר החמצן. סיבוך זה יופיע בדרך כלל לאחר חסימת וריד גדול ברשתית או הווריד המרכזי - שלושה עד ארבעה חודשים לאחר אירוע החסימה. צמיחת כלי הדם לא תקינים גורמת להופעת דימומים תוך עיניים וגלאוקומה משנית קשה. 

הטיפול במקרים אלה הוא שילוב של טיפול תרופתי להורדת הלחץ התוך עיני וטיפול בלייזר ברשתית.​

האם גם עורקי הרשתית עלולים להיחסם?

כן, גם עורקי הרשתית יכולים להיחסם. 80 אחוזים מהחסימות בעורקי הרשתית מתפתחות כתוצאה מטרשת העורקים, הגורמת ליצירת קריש דם, הסותם את חלל העורק. 

בשאר המקרים, החסימה נגרמת מתסחיפים הנוצרים בגוף כתוצאה ממחלות לב או מחלות בעורקי הגוף הגדולים. אלה יכולים להיות תסחיפי שומן, קרישי דם קטנים או תסחיפי סידן. מחלות כלי דם בכל הגוף פוגעות גם באספקת הדם לעין ולחלקיה. גם נטייה לקרישת דם מוגברת יכולה לגרום לחסימת עורק ברשתית.​

האם חסימת עורק ברשתית גורמת לפגיעה בראייה?

המשמעות הקלינית והתוצאה הסופית של חסימה בעורק ברשתית תלויה בגודל העורק הנחסם, מיקומו בעין וסוג החסימה. 

חסימות חלקיות בעורקי הרשתית הקטנים - לרוב בגלל תהליכים טרשתיים או תסחיפי שומן - לא יגרמו לירידה קבועה בראייה. לעתים יחוש החולה איבוד ראייה רגעי, שחולף ללא כאבים. 

במקרים בהם נחסם עורק הרשתית המרכזי הפגיעה בראייה תהיה פתאומית, בולטת יותר ותישאר קבועה. רק אצל 20 אחוזים ברי מזל באוכלוסייה יש עורק קטן נוסף, המספק דם למרכז הראייה. במקרים של חסימת עורק הרשתית המרכזי, יספק עורק רזרבי זה דם למרכז הראיה וישמור על הראייה.​

אפשר להציל את הראייה, אם עורק הרשתית המרכזי נחסם?

במקרה כזה, מדובר בטיפול חירום, שהצלחתו תלויה במידת המהירות שנפנה לטיפול. לכן זמן הגעתו של החולה לרופא/ת עיניים מרגע האירוע הוא קריטי. 

הצעד הראשון בטיפול - עיסוי של גלגל העין במשך מספר שניות. מטרת העיסוי היא להזיז את החסימה, וזאת באמצעות שינויי לחצים בעין. 

הצעד השני בטיפול - נטילת תרופות המרחיבות את כלי הדם ותרופות המורידות את הלחץ בתוך כדור העין. 

הצעד השלישי בטיפול - אם הטיפול התרופתי​ אינו עוזר תוך כ-20 דקות, הרופא/ת מבצע/ת ניקור עדין בעין להורדה משמעותית יותר של הלחץ ועל ידי כך מנסה לדחוף את התסחיף הסותם. ניתן להוסיף בזהירות טיפולים תרופתיים להמסת קרישי דם תוך מעקב אחר הסיבוכים אפשריים.

נעשו גם ניסיונות לטיפול בהעלאת רמות החמצן בעין בטיפול בתא לחץ, אולם ניסיונות אלה לא הצליחו לשפר את התוצאה הסופית של חדות הראייה. ​

האם אפשר לטפל בחסימה בצינתור?

היו ניסיונות בודדים לצנתר את העורק העיקרי המוביל אספקת דם לעין עם תוצאות המצביעות על שיפור בחדות הראייה לאחר הטיפול. מדובר בניסיונות חדשניים וכדאי יהיה לעקוב בעתיד אחר תוצאותיהם לאחר שתטופל קבוצה גדולה של חולים.​

טיפ אחרון לסיום:

חשוב להגיע לבדיקה אצל רופא/ת עיניים מהר ככל האפשר בכל מקרה של איבוד ראיה פתאומי בעין אחת או שתיהן. הסיכוי להציל את הראייה או חלק ממנה תלוי לעתים במהירות התחלת הטיפול.

פרופ' דב ויינברגר הוא מנהל מערך העיניים במרכז רפואי רבין מקבוצת כללית, מומחה למחלות וניתוחי רשתית וחוקר ומרצה בחוג לרפואת עיניים באוניברסיטת תל-אביב.

ד"ר עומר ביאלר הוא מתמחה במערך העיניים במרכז רפואי רבין מקבוצת כללית.

הכתבה נערכה על ידי עורכת ערוץ בריאות העיניים:ד"ר ענת רובינסון

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים משקפיים חדשים?

​קבלו החזר משמעותי מכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל