• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 05.03.2007
עדכון אחרון: 08.01.2009

  • ד"ר ענת רובינסון ד"ר ענת רובינסון

דברים שחשוב לדעת על יתר לחץ תוך עיני

לעשרה אחוזים מבני 40 פלוס יש לחץ תוך עיני גבוה. רק מיעוט מהם יסבול מגלאוקומה או ממחלה בעצב הראייה. למה צריך להיות במעקב? האם צריך לקבל טיפול, ומהם גורמי הסיכון? ד"ר ענת רובינסון עונה על כל השאלות

צורתה של העין כדורית, והיא מכילה נוזלים שנוצרים בתוכה ומתנקזים החוצה דרך מנגנון של תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין תביא לעלייה בלחץ התוך עיני. עליית הלחץ בעין עלולה לגרום נזק לעצב הראייה ולהופעת מחלת הגלאוקומה. עם זאת, מחקרים אפידמיולוגיים בישראל ובחו"ל הוכיחו שלא תמיד הלחץ גורם נזק: לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40 נמדד לחץ תוך עיני בערכים מעל הנורמה - יותר מ־23 מ"מ כספית. רק חלק קטן מהאוכלוסייה הזאת יפתח עקב כך מחלה בעצב הראייה או גלאוקומה.

המונח יתר לחץ תוך עיני מתאר מצב שבו הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה. ניתן למדוד את הלחץ בתוך העין במכשירים שונים כמו הטונומטר הנמצא במרפאה של רופאי העיניים ומודד את הלחץ ביחידות של מ"מ כספית. הלחץ התקין בעין בבני אדם בוגרים נע בין 10 ל־23 מ"מ כספית.​

​​

האם יתר לחץ תוך עיני מעיד בהכרח על מחלה?

לא. אם לא מזוהה פגיעה בעצב הראייה או בשדה הראייה, יתר לחץ תוך עיני אינו מוגדר מחלה אלא נחשב לגורם סיכון לפתח מחלה.​

כיצד מרגישים שהלחץ התוך עיני גבוה?

ברוב המקרים שבהם הלחץ גבוה מהנורמה לא נרגיש דבר. רק במקרים שבהם הלחץ גבוה מאוד יופיעו דקירות או כאבים בעיניים המלווים לעיתים בהפרעות ראייה.​

כיצד יודעים רופאי העיניים שמדובר ביתר לחץ תוך עיני ולא בגלאוקומה?

בכל מקרה שבו הלחץ בעין נמדד יותר מפעמיים מעל 23 מ"מ כספית, עצב הראייה נמצא בריא בבדיקות חוזרות, אין סימנים לנזק המתאים לגלאוקומה בבדיקות שדה הראייה, אין סיבות מבניות בעין הגורמות לעליית הלחץ בתוכה ואין סימנים למחלות הגורמות לעליית הלחץ בעין – תיקבע אבחנה של "יתר לחץ תוך עיני". 

אבחנה כזאת תגרור בעקבותיה בדיקה מקיפה של רופאה או רופא עיניים: את בדיקת מבנה העין, בדיקת הלחץ התוך עיני ובדיקה קפדנית של מראה עצב הראייה. לכך יתווספו בהמשך בדיקת עובי הקרנית ובדיקת שדה הראייה. זו האחרונה מאפשרת לקבל מיפוי ממוחשב של שדה הראייה, בדיקה רגישה יותר לתפקודו של עצב הראייה בהשוואה לבדיקת חדות ראיה רגילה.​

זיהו אצלי יתר לחץ תוך עיני. האם צריך טיפול?

במשך שנים רבות היתה מחלוקת בין הרופאים על הצורך בטיפול יתר לחץ תוך עיני, וזאת מהנימוקים הבאים:

מדובר בתופעה נפוצה יחסית באוכלוסייה (10 אחוזים), אולם רק מיעוט מהאנשים שזוהה אצלם יתר לחץ תוך עיני, אכן ייפתחו בסופו של דבר מחלה במעקב ארוך טווח. 

הטיפול ביתר לחץ תוך עיני הוא לכל החיים ועלולות להיות לו תופעות לוואי.

לא בכל המקרים הטיפול ימנע את התפתחות המחלה.​

אז לטפל או לא לטפל?

 מענה מסוים להתלבטויות ניתן עם פרסומן של תוצאות מחקר גדול בנושא, שפורסם בארצות הברית בשנת 2002.

במהלך המחקר עקבו במשך חמש שנים אחר יותר מ- 1,500 אנשים עם יתר לחץ תוך עיני. מחצית מהנבדקים טופלו ומחצית לא טופלו. מטרת הטיפול היתה להוריד את הלחץ התוך עיני לערכים בתחום הנורמה, הנמוכים לפחות ב- 20 אחוזים מהערך הראשוני הנמדד בתחילת המחקר. 

תוצאות המחקר הראו כי 95.5 אחוזים מהנבדקים שטופלו לא חלו בגלאוקומה תוך חמש שנים לעומת 90.5 אחוזים מאלה שלא טופלו. כלומר, הרוב המכריע של הנבדקים עם יתר לחץ תוך עיני לא פיתח מחלה במעקב בן חמש שנים בין אם טופל ובין אם לא. עם זאת, הסיכון לפתח מחלה במטופלים היה ארבעה וחצי אחוזים לעומת תשעה וחצי אחוזים באלה שלא טופלו.

 בעקבות התוצאות המליצו החוקרים לטפל במצבים של יתר לחץ תוך עיני כאשר קיימים גורמי סיכון לפתח מחלה.​

מהם גורמי הסיכון?

1. גובה הלחץ הנמדד – רק שלושה אחוזים מבעלי לחץ תוך עיני עד 26 מ"מ כספית פתחו גלאוקומה, לעומת 42 אחוזים מבעלי לחץ מעל 30 מ"מ כספית. כלומר, ככל שהלחץ הנמדד גבוה יותר הסיכון לפתח גלאוקומה גדול יותר.

2. עובי הקרנית – קרנית דקה מהממוצע במרכזה מהווה גורם סיכון, כיוון  שתוצאת מדידת לחץ בעיניים אלה נמוכה מהלחץ האמיתי. 

3. גיל – ככל שהנבדק מבוגר יותר, הסיכון לפתח מחלה עולה.

גורם סיכון נוסף שלא הוזכר במחקר זה, אך נמצא חשוב במחקרים רבים אחרים, הוא הסיפור המשפחתי. במקרים בהם יש סיפור משפחתי של מחלת הגלאוקומה, הסיכון לפתח את המחלה גבוה יותר.

כיום יש לרופאי העיניים כלים טובים כדי לקבל החלטה חשובה: במי כדאי לטפל במשך כל חייו בכדי למנוע את התפתחות מחלת הגלאוקומה ובמי אין צורך.​

מה כולל הטיפול?

הטיפול מכוון להורדת הלחץ התוך עיני והוא ניתן לרוב בטיפות ישירות לעין. בהתאם לתגובה לטיפול, יוחלט האם די בסוג אחד של טיפות או שיש צורך בשילוב של מספר סוגים. ניתן להוריד את הלחץ בעין גם בטיפול לייזר או בניתוח, אך ברוב המקרים די בטיפול התרופתי. אם המטופלת או המטופל אינם סובלים את הטיפות או אינם מעוניינים לשים טיפות כל החיים מומלץ להציע טיפול חליפי בלייזר. טיפול זה יכול להוריד את הלחץ באופן זמני ולדחות את התחלת הטיפול התרופתי במספר שנים.​

האם צריך להיות במעקב גם אם לא מקבלים טיפול?

כל אדם הסובל מיתר לחץ תוך עיני, בין אם הוא מטופל ובין אם לא, צריך להיות במעקב אצל רופא/ת עיניים תכוף וקבוע במשך כל חייו. מצב העין והלחץ הנמדד עלולים להשתנות במהלך הזמן מבלי שהדבר יורגש. אבחנת סימנים ראשונים של מחלה במהלך המעקב תאפשר מתן טיפול מתאים, בזמן הנכון, ותמנע היווצרות נזק בלתי הפיך לראיה. 

תכיפות המעקב תוגדר על ידי רופא/ת העיניים ובמהלכו מומלץ לשאול את הרופא/ה את השאלות הבאות: 

האם עלי לקבל טיפול להורדת הלחץ בעין?

כל כמה זמן אני צריך לבוא לבדיקה? 

כל כמה זמן אני צריך לבצע בדיקת שדה ראיה?

מעקב סביר אחר נבדק עם יתר לחץ תוך עיני צריך לכלול בדיקה אצל רופא/ת עיניים אחת לשלושה-ארבעה חודשים ובדיקת שדה ראייה ממוחשבת אחת לשנה.

האם חשוב לגלות לחץ תוך עיני גבוה בעין?

כן, מאוד חשוב, כי הנבדקים שסובלים מלחץ תוך עיני גבוה עלולים לפתח נזק בלתי הפיך לעצב הראייה בעתיד הקרוב או הרחוק.​

מה צריך לעשות כדי לאבחן יתר לחץ תוך עיני?

מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להקפיד על בדיקת רופא עיניים קבועה אחת לשנה־שנתיים. אם יש סיפור משפחתי של יתר לחץ תוך עיני או גלאוקומה, חשיבות הבדיקה עולה ויש להיבדק בגיל צעיר יותר ובתכיפות גבוהה יותר.

 ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות עיניים במרכז הרפואי רבין מקבוצת הכללית