פורסם בראשונה: 18.03.2007
עדכון אחרון: 16.06.2016
  • דוקטור רז אבן ד"ר רז אבן
  • פרופסור אשר טל פרופ' אשר טל

פוחדים בלילה

לקריאה נוחה
מהן הסיבות להתקפי חרדה במהלך השינה? מה ההבדל בין סיוטים לחלומות בעתה ומה זוכרים מהם בבוקר? מהו שיתוק שינה? כל מה שרציתם לדעת על חוויות לא נעימות בשינה וכיצד מתגברים עליהן
חרדה בשינה

בקיצור

1.

התקפי פאניקה ליליים מלוּוים בדרך כלל בתחושות גופניות כמו עילפון ודפיקות לב.

2.

בדרך כלל מי שפוקד אותו סיוט לא משמיע מילים, והשינה שלו מאופיינת בתנועתיות רבה.

3.

שיתוק שינה מתאר מצב שבו מתעוררים, אך הגוף עדיין נשאר משותק כבמצב החלום. ייתכנו גם הזיות.

השינה בלילה מובילה לעיתים קרובות לרגיעה ולטיול בעולמות קסומים, אך היא גם עלולה להיות סיוט במובן העממי של המילה ולהכיל בתוכה מגוון של מצבים מעוררי חרדה. זו הסיבה שיש לא מעט אנשים שחוששים מהשינה ומתייחסים אליה כאל ארץ לא נודעת של סכנות.

התקפי פאניקה ליליים (nocturnal panic attacks) 

הם מופיעים ללא סיבה ברורה ומלוּוים בדרך כלל בתחושות גופניות כמו עילפון, דפיקות לב והזעה. לעיתים מדווחים מי שסובלים מההתקפים האלה על תחושת חרדה עמוקה ועל חשש מהתקף לב או מהתקף אסתמה, חשש מהתעלפות ותחושה ש"אני עומד להשתגע".

זה חמור עד כדי כך?
בהחלט. מדי פעם מגיעים לחדרי המיון אנשים שחוו לראשונה התקף חרדה לילי. אם כל הבדיקות שלהם תקינות, מנסים להרגיע אותם בשיחה ולעיתים גם בתרופה.

הסובלים מהתקפי חרדה ליליים מפתחים לעיתים אגורפוביה - פחד להסתובב לבד מחוץ לבית, וזאת בשל החשש מהתקף פתאומי. אחרים יכולים לפתח "חרדה מטרימה" (פחד מהפחד) וחוששים כל העת מפני התקף נוסף.

האם התקפי החרדה מופיעים רק בלילה?
שיעור הסובלים מהתקפי חרדה המתרחשים אך ורק בזמן השינה הוא נמוך ביותר. מי שסובלים מהתקפי חרדה בלילה סובלים מהם לרוב גם ביום. נראה שרק 10% מהתקפי החרדה והפאניקה מתרחשים בלילה, אך ככל הנראה - על פי דיווחים של מטופלים - הפחד והדאגה המלווים את ההתקפים הליליים הרבה יותר גדולים.

האם יש זמן מיוחד שבו מתרחשים ההתקפים הליליים?
רוב ההתקפים מופיעים בתחילת הלילה, אך לא בשנת חלום אלא במעבר משלב שתיים לשלב שלוש של השינה העמוקה. ההתקפים נמשכים בדרך כלל לא יותר מ־10 דקות. אך לאחר מכן קשה להירדם.
 

​מה לא לאכול לפני השינה

נכנסת לפיג'מה, הפעלת שירת לווייתנים, עימעמת את האורות, הוצאת את הפוך וכלום לא עזר? אולי זה קשור למה שהכנסת לפה
אכילה לפני השינה


מהן הסיבות להתקפים האלה?

הסיבות אינן ידועות. ההתקפים עלולים להופיע לאחר שמפסיקים ליטול תרופות מרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוריבן, אסיוול או ואבן).

יש הקושרים את ההתקפים האלה לעלייה בריכוז של דו־תחמוצת הפחמן בעת השינה, אך יש גם עדויות סותרות. הסבר נוסף ניתן למצוא בפחד הכללי מחשכת הלילה ומהבלתי נודע שמתרחש בחשכה. גם החשש מאובדן שליטה במצב של שינה עשוי לספק הסבר לתופעה.

יש אנשים שפוחדים להירדם מפחד ש"יקרה להם משהו" בלילה. אחרים פוחדים מהתקף לב או מהפסקת נשימה. יש אף מי שמפחדים שלא יתעוררו, והמצב של חוסר הכרה בשינה העמוקה הוא בעיניהם כמו "מוות קטן". דרך אגב, אל השינה במיתולוגיה היוונית, היפונוס, הוא אחיו של אל המוות, טנטוס.

אלכוהול עשוי להרגיע?
ממש לא. שתיית משקאות חריפים, שימוש במריחואנה או בחשיש וכמובן גם בסמים קשים יותר יכולים לגרום להופעה של התקפי חרדה קשים. שתיית אלכוהול אומנם יכולה להרדים, אך השינה תהיה באיכות גרועה, עם יקיצות מרובות במהלכה, חלקן בתחושות חרדה.

איך מטפלים?
מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי. לרוב מספיק טיפול ממוקד - קוגניטיבי־התנהגותי. לעתים יש צורך בטיפול פסיכודינמי מעמיק.

הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות הרגעה קצרות טווח או טיפול יסודי לטווח ארוך יותר - לרוב בתרופות שמעלות את פעילות הסרוטונין כמו רסיטל, ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל, סרוקסט ואפקסור.

בנוגע ללילות - ניתן להיעזר בתרופות שינה, אך רק לתקופות קצרות - כדי לא לפתח תלות.

הטיפול הקוגניטיבי מציע כלים להתמודדות עם חרדה ומלמד איך להימנע ממחשבות אוטומטיות מפחידות או מתפיסה קטסטרופלית של המצב. כשמדובר בהתקפים ליליים, ניתן לשנות את התפיסה בנוגע לסכנות שאורבות בשינה, וניתן גם להתרכז בסוגסטיות חיוביות לפני ההירדמות. חשוב ללמוד להסתדר עם מצבים של דופק מהיר או של נשימות מהירות בלי להיבהל מכך ולדעת לחזור למצב רגיעה.

​רוצים להתייעץ? זה לא חלום!

המומחה שלנו בתחום הפרעות שינה עונה לשאלות שלכם במייל
ייעוץ מומחים און־ליין


חלומות סיוט (nightmares)

בניגוד להתקפי הפאניקה הליליים, שמתרחשים בחצי הראשון של הלילה, בשלב של שינה ללא חלומות, הסיוטים מופיעים בשלב ה־REM, שבו מתרחשים רוב החלומות.

REM? זה לא שם של להקת רוק אמריקנית?
הלהקה לקחה את שמה ממדעי השינה. המושג REM מתאר שלב בשינה המתרחש אחת ל־90 דקות ומתאפיין בתנועות מהירות של העיניים, בפעילות ערה של המוח (עם גלים מהירים) ובירידה בטונוס השרירים בגוף עד לרמה של שיתוק. שנת REM נקראת גם "שנת חלום". השלב של שנת החלום מאופיין בדופק ובנשימה לא סדירים - ביטוי לפעילות הערה של המוח. כיוון ששנת ה־REM מתרחשת במיוחד לקראת סוף שנת הלילה, יש יותר סיוטים דווקא לקראת הבוקר.

לפי הסיווג הפסיכיאטרי האירופי, ההגדרה לסיוטי לילה היא חוויות בחלום שטעונות בחרדה או בפחד ושהאדם זוכר בפירוט רב. החלומות האלה הם בהירים מאוד ובדרך כלל כוללים איומים על הקיום, על הביטחון העצמי או על ההערכה העצמית. הנושאים שמופיעים בחלומות יכולים לחזור על עצמם פעמים רבות, ולא מעט מהסובלים מסיוטי לילה מתארים חוויות קשות שחוזרות שוב ושוב, לעיתים במשך שנים.

תוך כדי החלום תיתכן הפעלה מסיבית של מערכת העצבים הלא רצונית (אוטונומית), המתאפיינת בעלייה בדופק, בנשימות מהירות או בהזעה. בדרך כלל מי שפוקד אותו סיוט לא משמיע מילים, והשינה שלו מאופיינת בתנועתיות רבה, כיוון שמדובר במצב חלום המלווה בשיתוק שינה.

חלומות כאלה מופיעים בילדות או בגיל ההתבגרות בעיקר בתקופות שבהן מתרחשים שינויים רבים ודרמטיים. באדם הבוגר מלווים החלומות האלה תקופות של סערות רגשיות ושל קונפליקטים מציקים. החלומות האלה מבטאים את המצוקה באופן סימבולי, ויש לפענחם כמו שיש לפענח חלומות אחרים.

מה קורה כשמתעוררים?
כשמתעוררים - ולעתים קרובות החלומות האלה גורמים ליקיצות מבועתות - חשים ערנות גבוהה, ההתמצאות בסביבה טובה ובדרך כלל  גם זוכרים את פרטי החלום. לעיתים אף מדובר בזיכרון חריף מדי שמציק גם במשך היממה שאחרי.

מהו הקשר בין סיוטים לטראומה נפשית?
חלומות סיוט עלולים להיות חלק מתסמונת פוסט־טראומטית. במקרים כאלה מדובר בדרך כלל בחוויות חוזרות ונשנות של האירוע הטראומטי או של חלקים ממנו. יש הרואים בכך ניסיון של הנפש להתמודד ועם החוויות הקשות שאירעו במציאות ולעבד אותן. במקרה כזה לא מדובר בביטוי סימבולי אלא בחזרה על אירוע מציאותי.

חלומות קשים יכולים להופיע גם כתוצאה משימוש בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון, תרופות לפרקינסון, תרופות להורדת לחץ דם ותרופות להפסקת עישון כמו זייבן. גם גמילה מתרופות הרגעה או מתרופות אחרות יכולה לגרום להגברה זמנית של סיוטים כאלה.

איך מטפלים?
באמצעות שיחות שנסמכות על הבנה ועל הכרות עם התופעה. ניתן לתרגל בדמיון מודרך את היכולת לשנות את המתרחש בחלום. לעיתים אפשר לחשוב לפני השינה על התכנים המפחידים, להתכונן אליהם ולחשוב איך ניתן לשנות אותם. עבודה על המודעות יכולה להגביר גם את המודעות בחלום עצמו, וכשהוא מגיע - החולם יכול לומר לעצמו "אני רק חולם" ולעיתים אף לשנות את מהלך החלום בכוח הרצון.

​טיפים לשינה טובה

גם ככה אתם ערים - לא תיכנסו לקרוא?


חלומות בעתה (sleep terror disorder)

זהו מצב דמוי חלום שמתרחש בשליש הראשון של הלילה, בשלב של השינה העמוקה (שלב 4-3, "שנת הגלים האיטיים"). למתבונן מהצד החולם נראה במצב של עוררות חלקית ושרוי בפחד גדול. 

המצב הזה שכיח בעיקר בילדים ולעיתים מעורר דאגה בלב ההורים. הילד מתיישב במיטתו, נראה נסער ומבוהל, כאילו הוא "תקוע בתוך חלום בלהה". לעיתים הוא משמיע קולות או מלמולים, צעקות או בכי, ולא ניתן לתקשר איתו. כיוון שבשלב הזה לא קיים שיתוק, החולם יכול להתנועע באי־שקט. נוסף על כך קיימת פעילות אוטונומית מוגברת המתאפיינת בנשימה מהירה, בדופק מואץ ובאישונים מורחבים.

למעשה, הילד (או המבוגר) לא זוכר דבר מהאירוע למחרת בבוקר, האירוע לא מפריע לתבנית השינה ולא משפיע כלל על תפקודו ביום. הימנעות מחסך שינה ושמירה על הרגלי שינה טובים וקבועים עשויות להפחית את תכיפות התופעה. 

הסובלים מחלומות בעתה (בתחילת הלילה) עלולים להתעורר מהשינה בזעקות אימה, אך לאחר הרגיעה לא יזכרו מה אירע. זאת בניגוד לחלומות הסיוט (במחצית השנייה של הלילה, בשנת REM) שלרוב מי שמתעורר מהם זוכר היטב את החלום.

איך מטפלים?
לרוב מומלץ פשוט לחבק את הילד, לאפשר לו להירגע באופן טבעי ולחזור לשינה העמוקה. לא רצוי להעיר אותו. הוא לא יזכור דבר בבוקר. מבוגרים עלולים לא להגיב לניסיונות ההרגעה ויהיו עוד כמה דקות במצב של חוסר התמצאות ושל תנועות חוזרות. יש הרואים דמיון בין המצב הזה למצב של סהרוריות, שבו האדם יכול ממש לקום ולהתהלך בבית, וכל זאת מתוך שינה עמוקה, בלי שיזכור את האירוע.

שיתוק שינה (sleep paralysis)  

"שיתוק שינה" מתאר מצב שבו מתעוררים, אך הגוף עדיין נשאר משותק כבמצב החלום (REM). חלק ממנגנון החלום עדיין מופעל, אף שמבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. במצב הזה יכולות להופיע גם הזיות קצרות, למשל על מפלצות שנעות מול העיניים או על דמויות שיורדות על החולם ולוחצות עליו.

בעבר היו תיאורים רבים (וגם ציורים) של שדים ושל מפלצות היושבים ומכבידים על חזה האדם הישן החרד והמבועת. מדובר בתופעה קצרה החולפת בתוך כמה דקות. אין לה משמעות מדאיגה, אלא אם היא באה יחד עם הפרעות שינה אחרות (למשל נרקולפסיה). צריך להכיר את המצב ולדעת לא לחשוש ממנו.

ד"ר רז אבן הוא לשעבר רופא בכיר במרפאה לבריאות הנפש בשלוותה, מקבוצת כללית

פרופ' אשר טל, מהיחידה לחקר השינה במרכז הרפואי סורוקה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל