פורסם בראשונה: 13.08.2006
עדכון אחרון: 15.06.2008
  • דנה מוקד-אשל דנה מוקד-אשל

איך לפרוץ את סיר הלחץ ולהתחיל לנהל את הלחצים שלנו

לקריאה נוחה
ניהול זה טוב... כולנו רוצים לנהל מישהו, או משהו. אז למה באמת שלא ננהל את הלחצים שלנו? מבוא, מדריך וגם כמה דוגמאות (על חשבון הבית)

איזה לחץ!

אזעקה,

מלחמה,

צו 8,

נפילות,

פצועים,

גם הרוגים

ואם זה לא מספיק:

שכר לימוד,

שכר דירה,

סמינריון,

הוא לא צלצל,

הוא כן צלצל,

עבודה במשמרות,

מועד ב',

מועד ג' (!),

לקום מוקדם,

להגיע מאוחר,

אמא כועסת,

אבא נעלב,

שביתה פה,

עיצומים שם,

עצרת בעד,

הפגנות נגד,

הפסקת אש,

לא הפסקת אש,

יהיה שלום,

לא יהיה שלום,

ולזה עוד לא מתביישים לקרוא "חיים של סטודנט".

חכו שיהיו לכם ילדים,

ומשכנתה,

וחובות,

והתחייבויות

אללה יוסטור איזה לחץץץץ!!!

מכיוון שאלה נתוני הפתיחה שלנו, כאן בביצה המזרח תיכונית שלנו, קל מאוד להיכנס ללחץ.

הבעיה היא שהלחץ הזה לא פותר לנו שום דבר, הוא רק הופך לבעיה בפני עצמה. אז עד שהמצב הגיאו-פוליטי שלנו ישתנה, שלום ישכון באזורנו ופריחה בכלכלתנו, או לסירוגין, נתחלף עם איסלנד ואז הצרות שלנו יסתכמו בכמה כבשים אנחנו רוצים לרעות וכמה דונם של ירוק בעיניים כל אחד רוצה, אולי כדי שננסה ללמוד להשתלט על הלחץ הזה לפני שהלחץ ישתלט עלינו.

ד"ר איתי שצקר, מנהל המרפאה לטיפולים משלימים של שירותי בריאות כללית בתל-אביב ומומחה בהיפנוזה רפואית, שופך אור על סוגיית היומיום שלנו.​

מה זה בעצם לחץ?

לחץ היא תחושה אישית מאוד שבאה לידי ביטוי בארבעה מישורים: רגשי, גופני, חשיבתי והתנהגותי. כשאת מודאגת מהמצב בעובר ושב שלך כל היום, או מאיזו בחינה קשה, את נמצאת במצב של לחץ רגשי.

כשהלחץ הזה נמשך לאורך זמן, או כשנוספות עוד דאגות על הראש, מתחילים להרגיש את העורף. ואולי גם השרירים בגב קצת תפוסים. יש גם אולי כאבי ראש. זה כבר מצב של לחץ גופני.

כשהפחד מכישלון או פרידה, או מכל דבר שהוא הופך לדפוס חשיבה קבוע, זה מצב של לחץ חשיבתי. כלומר, עוד לפני ש"הנורא מכל" קרה - לפני שבעל הדירה הדביק לך צו פינוי על הדלת - את כבר עסוקה בזה וחיה את זה! זה לחץ חשיבתי.

ואחרון חביב יש לנו את הלחץ ההתנהגותי. סיימת את הבחינה, עברת עליה פעמיים לפני שאת מגישה אותה, את קמה מהכסא, הולכת לכיוון של הדודות שמשגיחות בבחינות, ואז פתאום את עוצרת, עושה אחורה פנה וחוזרת לכסא שלך כדי לעבור על המחברת בפעם השלישית, והרביעית והחמישית. יש מי שיגידו שזו התנהגות אובססיבית, אבל אפילו לאובססיביות יש סיבה.​

מה זה עושה לי?

כשתופעות של לחץ מתמשכות ואינן מטופלות, הלחץ יוצר שתי תופעות לוואי: שחיקה נפשית - ושחיקה פיזית.

שחיקה נפשית מתבטאת בעייפות ובחוסר אנרגיה. כשאת מרגישה שאין לך חשק ללכת לשום מקום ולא בא לך לעשות שום דבר חוץ מאשר לשקוע על הספה ולבהות בטלוויזיה, אלה סימפטומים של שחיקה נפשית.

שחיקה פיזית יכולה לבוא לידי ביטוי ביתר לחץ דם, מיגרנות, מחלות מעיים, פריחה או גירוי בעור ולפעמים גם בתסמונת של עייפות כרונית. כשאנחנו לחוצים, קשה לנו יותר לרפא את הגוף. התגובה לטיפול תרופתי פחות טובה, ובעיקר, איכות החיים שלנו יורדת. הבעיה המרכזית בלחץ היא האפקט המצטבר.​

​​

או.קיי. מה זה האפקט המצטבר?

את קמה בבוקר שומעת חדשות – לחץ.

בדרך לעבודה נתקעת בפקק – לחץ.

יש לך פרזנטציה חשובה ועומס בעבודה – לחץ.

הבוס שלך אמר משהו – לחץ.

החבר שלך צלצל. הוא בחוץ, אבל בדרך פנימה, אולי רבתם, ושום דבר לא נפתר - עוד לחץ.

לפני שאת מספיק להירגע מאירוע אחד, כבר נוסף לך עוד לחץ. לזה קוראים אפקט מצטבר.​

אז מה עושים?

ניהול לחצים.​

ניהול זה טוב... כולנו רוצים לנהל מישהו, אז למה באמת שלא ננהל את הלחצים שלנו...

ניהול לחצים היא בעצם שיטת טיפול ברפואה המשלימה, שאנחנו, בשירותי בריאות כללית, מאוד דוגלים בה. דרך היפנוזה ודמיון מודרך אפשר להגיע למצב שבו לומדים איך לנטרל את המחשבות המטרידות ולמזער את ההשפעה השלילית שיש להן על החיים.

קחי למשל את הדוגמה הבאה: נניח שהיום יום ראשון, וביום חמישי יש לך ראיון עבודה במשרד עורכי דין שאת הכי רוצה להתמחות בו, סתם דוגמה.

לי באופן אישי היה יותר קל להזדהות עם המשל שלך אם היית אומר, ראיון אצל העורך של "ידיעות אחרונות"...

או.קיי. אבל את הרעיון את מבינה.​

כן.

אם כן, הראיון הוא ביום חמישי, וכבר היום, ביום ראשון, את בלחץ נוראי. עכשיו - יש הבדל בין להיות מקצועיים ויסודיים ולהתחיל להתכונן מבעוד מועד, לבין לכסוס ציפורניים כל היום ולא לעצום עין כל הלילה.​

במקרה שלי הייתי גם מתכוננת מבעוד מועד וגם לא ישנה בלילה. אז מה באמת עושים במצב כזה?

כמה דברים. דבר ראשון צריך ללמוד לשלוט על תופעות הלחץ שדיברנו עליהן (רגשית, גופנית, מחשבתית והתנהגותית).

נניח שאת באמצע בחינה ואת חושבת שלא תספיקי לסיים אותה בזמן. מה הדבר הראשון שאת עושה?​

נכנסת ללחץ!

יפה. מהר מאוד תגלי שאת מבזבזת יותר זמן על הלחץ שלך ("אוי ואבוי, מה אני עושה, אמא'לה") ופחות על פתרון הבחינה עצמה. במקום להיכנס ללופ הזה של לחץ, שרק מקשה עליך עוד יותר, עצרי רגע. קחי כמה שאיפות עמוקות, נסי לחלץ קצת את העצמות, למתוח את הצוואר ולהגיד לעצמך: "או.קיי. המצב הוא כזה. יש לי עוד חצי שעה ונותרו לי ארבע שאלות. איך אני מצמצמת נזקים?"​

ואז?

קבלי החלטה. אולי תחליטי לענות בקצרה על כל השאלות, אולי תחליטי להרחיב על שתיים, כדי שלפחות בהן תקבלי את מירב הנקודות. לא משנה מה תחליטי! העיקר החליטי. ככה תרגישי שלווה יותר ושלמה יותר עם המצב ותוכלי לתפקד יותר טוב. למה? כי קיבלת החלטה מושכלת! כי הערכת את המצב והחלטת איך להוציא ממנו את הכי טוב שאפשר! כי נטלת שליטה על המצב!

וזה נכון לגבי כל דבר, זה יכול גם להיות פקק תנועה שגורם לך לאחר לפגישה חשובה, בחור שהבריז לך, העובדה שהחבר לא צלצל מהמילואים, בעצם כל דבר שהחיים זורקים לעברך ויכול להכניס אותך למצב של לחץ.​

מה עוד אפשר לעשות כדי לשלוט בנטייה הזאת להילחץ מכל דבר?

תרגילי חשיבה.​

נחמד. איך עושים את זה?

מסתבר שמספיק שתחשבי על משהו שמאוד מכעיס אותך ומיד הדופק שלך יעלה. מכאן שאם תחשבי על משהו חיובי, זה יעזור לך להירגע.

את בלחץ ובא לך לצרוח עד לב השמיים. עכשיו נסי לדמיין את הפנים של החבר שלך כשהוא מחייך אלייך, או את אמבטיית הקצף שתעשי כשתגיעי הביתה. או אמבטיית הקצף שתעשי איתו כשהוא יחזור... כל דבר שמסב לך אושר, יעשה את העבודה.

מעבר לזה יש חשיבות רבה לתחזוקה של הגוף. גוף עייף, מנוון או כזה שסובל מתזונה לקויה לא יתפקד במלוא המרץ. הגוף הוא כלי העבודה שלנו. אי אפשר להחליף אותו כשמשהו מתקלקל. צריך לדאוג לו, להקשיב לו ולתת לו את מה שהוא צריך: אוכל טוב, פעילות גופנית ומספיק שעות שינה.

פעילות גופנית אגב, עוזרת מאוד להירגע, כי כשהגוף פעיל, המוח משחרר אנדרופינים, שמורידים לחץ, מרגיעים ומשרים תחושת "היי" נעימה.​

ולסיכום?...

עיקר הטיפול בלחץ הוא לזהות אותו כשהוא מתחיל וללמוד להרגיע את עצמנו. שוב, ושוב, ושוב - עד שזה הופך לטבע שני.

זה נשמע מצחיק אבל נפש היא כמו שריר. ככל שלומדים איך לעבוד איתה ולתרגל אותה, היא רק הולכת ומשתפרת. ואז, את מחליטה איך תגיבי לדברים חיצוניים שקורים לך. את קובעת אם להתעצבן או להישאר רגועה.

שליטה כזו בתגובה הרגשית שלך, משפיעה גם על הגוף שלך. היא זו שתקבע אם מרוב לחץ ייתפס לך היום הצוואר, או שלא! במשפט אחד: ההרגשה יוצרת תגובה גופנית, ותגובה גופנית יוצרת הרגשה.

ד"ר איתי שצקר הוא מנהל המרפאה לטיפולים משלימים של שירותי בריאות כללית בתל-אביב, ומומחה בהיפנוזה רפואית

דנה אשל כותבת ב"20 פלוס" על נושאי גוף ונפש

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל