פורסם בראשונה: 16.05.2012
עדכון אחרון: 09.07.2014
  • ד"ר ליאת הולר־הררי ד"ר ליאת הולר הררי

אח חדש במשפחה

לקריאה נוחה
בצד השמחה, הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה מעוררת חששות, בעיקר מפני פגיעה בילד הבכור. איך מונעים פגיעה כזאת? איך מתמודדים עם הקנאה בין האחים? והאם אפשר לתת לשניהם בדיוק אותו הדבר?
אחוקים

בקיצור

1.

היתרון: ילד חדש מוריד את נטל הציפיות והעיסוק מהילד הבכור ועוזר לילד לפתח מערכת יחסים מיוחדת במינה עם אחיו או עם אחותו.

2.

הקנאה: קנאה היא בלתי נמנעת, אבל היא לא בהכרח דבר רע. לפעמים דווקא התנהגותם של ההורים בנוגע לקנאה היא שיוצרת בעיות.

3.

השוויון: אין שוויון. צריך לתת לכל ילד לפי צרכיו. זה אומר להמשיך להקשיב לכל ילד, לנסות להבין אותו, לזהות מה הוא צריך ולתת לו את זה.

הצטרפותו של אח חדש למשפחה מעוררת לא פעם דאגה אצל ההורים שהתינוק החדש יערער את הסדרים במשפחה ויפגע בתחושת הביטחון של הילד הבכור. החשש הוא שהבכור יחווה רגשות של דחייה ושל חוסר אהבה.

הייתי רוצה לשנות את נקודת המבט הזאת ולאפשר לכם התנהלות אחרת כדי שתוכלו לדאוג פחות וליהנות יותר מהמצב החדש.

נכון, אח או אחות חדשים הם שינוי לא פשוט הן לילד הבכור והן להורים. הסדר המשפחתי משתנה כשנכנס ילד נוסף לבית, והשינוי בהכרח ישפיע גם על יחסים בין ההורים לילד הבכור וגם על היחסים בין ההורים עצמם.

הילד הקטן פתאום נתפס כאח גדול אף שהוא לא באמת גדל כל כך בתוך יום או שבוע או חודש מאז שהגיע האח החדש. גם נקודת המבט של האם לגביו משתנה, והיא רואה בו פתאום דמות בוגרת יותר ומצפה ממנו שיתנהג בהתאם.

למרות השינוי המשמעותי אין סיבה לפחד ולהרגיש אשמה. זה גם לא עוזר לכם או לילדים שלכם. להפך. אז בואו נבדוק כמה מהחששות שמתעוררים עם הצטרפותו של ילד נוסף למשפחה ואיך ניתן להתמודד איתם.

"אני עושה לו עוול כשאני מביאה אח חדש שייקח ממנו את תשומת הלב"

אמנם זה נשמע כמו קלישאה, אבל אח או אחות חדשים, במיוחד לבן או לבת בכורים, הם באמת מתנה. מדוע? ראשית, הכניסה של הילד הנוסף מאפשרת להורים להוריד את נטל הציפיות והעיסוק מהילד הבכור במשפחה.

שנית, לאחים עצמם ניתנת הזדמנות לפתח מערכת יחסים מיוחדת שלא תתנהל עם אף אחד אחר בחייהם - לא עם חברים אחרים ובוודאי שלא עם הוריהם. האחים שלהם יישארו איתם עוד שנים רבות, גם כשאתם, ההורים, כבר לא תהיו בסביבה.

"אני לא רוצה שתהיה קנאה ביניהם. מה לעשות כדי שלא יקנאו?"

קנאה תמיד תהיה. אין מה לעשות, היא חלק מהחבילה. למרות זאת, אם הקנאה אינה גדלה לממדים מפלצתיים, ניתן להתמודד איתה, והיא לא בהכרח רעה. אחת הבעיות היא ההתעסקות של ההורים בסוגיית הקנאה והחשש שלהם לעורר אותה. מתוך הרצון למנוע אותה, הם לפעמים נדחפים להתנהגות שדווקא מעוררת אותה - מה שמביא אותנו לנושא הבא:

"אני רוצה לתת להם הכול שווה בשווה, בדיוק אותו הדבר"

אפשר להבין את הרצון, אבל מצב כזה פשוט אינו יכול להתקיים. אין שום אפשרות לתת לילדים הכול שווה בשווה. זה לא מציאותי וגם לא נכון.

כל ילד הוא שונה: בגיל, באופי ובצרכים. אם תנסו ליצור ביניהם שוויון ולתת להם בדיוק אותו הדבר, מובטחים לכם רגשות אשם ותסכול. מה כדאי לעשות? לתת לכל ילד לפי צרכיו. זה אומר להמשיך להקשיב לכל ילד, לנסות להבין אותו, לזהות מה הוא צריך ולתת לו את זה. אפשר להעביר את המסר הזה גם לילדים עצמם ובכך לנטרל את הלחץ סביב נושא ה"שוויון" בין הילדים.

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, ומנהלת בפורום להיות הורים באתר כללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

לילה והקטן קודח מחום?

כללית מושלם מציגה: ביקור רופא לילה בבית שלכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל