פורסם בראשונה: 11.05.2008
עדכון אחרון: 12.09.2016
  • ד"ר איריס מנור ד"ר איריס מנור

האם לילדכם יש הפרעת קשב? בואו לבדוק

לקריאה נוחה
10%-7% מהילדים ומבני הנוער סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), רבים מהם לא מאובחנים, ואם לא ייעזרו בטיפול - יסבלו כל חייהם. לא חבל? מהם התסמינים של הפרעת קשב? למי צריך לפנות לאבחון? איך מאבחנים? איך מטפלים? המדריך המלא
סימנים להפרעת קשב

בקיצור

1.

הימנעות מטיפול עלולה לגרום לקשיים ניכרים בתפקוד, אשר עשויים לגרור בעקבותיהם הפרעות פסיכיאטריות והפרעות רפואיות אחרות.

2.

ADHD כוללת שני תחומים: חוסר קשב והתנהגות היפראקטיבית־אימפולסיבית. אם אתם או ילדכם עומדים בקריטריונים שלמטה, מומלץ להגיע לאבחון.

3.

יש מספר דרכים להתמודד עם הפרעת קשב בהצלחה: טיפול תרופתי יעיל, טיפול התנהגותי וטיפול רגשי, שמיועד להתמודד עם ההשלכות של ההפרעה.

הפרעת קשב (ADHD) היא תופעה כלל־עולמית מוכרת ושכיחה: על╬פי הערכות של אנשי מקצוע, סובלים ממנה 10%-7% מהילדים ומבני הנוער עד גיל 18.

ומבוגרים יותר?

בעבר התייחסו אליה כאל הפרעה המוגבלת לילדות וחולפת עד גיל ההתבגרות, הרי שהיום ההערכה היא שכ־70% מהילדים עם הפרעת קשב ממשיכים לסבול מההפרעה גם בתקופת מאוחרות יותר בחיים. לפי הערכות, ל־7%-4% מהמבוגרים יש הפרעת קשב.

למה חשוב לטפל בהפרעת קשב?

הפרעת קשב גורמת לקשיים משמעותיים בפעולות כמו קריאה והקשבה. הימנעות מטיפול עלולה לגרום לקשיים ניכרים בתפקוד, אשר עשויים לגרור בעקבותיהם הפרעה התפתחותית ואף התפתחות של הפרעות פסיכיאטריות, דיכאון למשל, והפרעות רפואיות בגיל הבגרות. כמו כן, הפרעת קשב מגבירה את הסיכון למצבים מסכני חיים: התמכרויות שונות ותאונות למיניהן (כולל תאונות דרכים). יש לציין שהפרעת קשב מהווה ככל הנראה יתרון יחסי במצבים שבהם האדם נדרש לביצוע פעילויות רבות בו־בזמן - אז יש גם יתרונות. 

​אז אמרו ש... (מיתוסים על הפרעת קשב)

כל מיני אגדות אורבניות נקשרות בהפרעת קשב ובטיפול התרופתי - אבל מה האמת?מיתוסים על הפרעת קשב

איך מזהים הפרעת קשב?

DSM הוא מדריך האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, ועליו מסתמכים גם בישראל לאבחון של הפרעות שונות, ביניהן הפרעת קשב. במדריך מוגדרת הפרעת קשב כהפרעה בעלת שני תחומים: חוסר קשב והתנהגות היפראקטיבית־אימפולסיבית, ומוגדרים הקריטריונים לאבחונה. אם אתם או ילדכם עומדים באחד מהקריטריונים שמופיעים כאן, מומלץ להגיע לאבחון להפרעת קשב.

חוסר קשב
הקריטריונים: לפחות שישה תסמינים של חוסר קשב לילדים עד גיל 16, או חמישה לפחות עבור אנשים בני 17 ומעלה. התסמינים הופיעו למשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ולא תואמת את השלב ההתפתחותי.

התסמינים לחוסר קשב הם:
1. לעיתים קרובות לא שם לב לפרטים או מבצע שגיאות טיפשיות (בבית ספר, במקום העבודה או בפעילויות אחרות).
2. לעיתים קרובות מתקשה בהחזקת קשב לאורך זמן.
3. לעיתים קרובות נראה שלא מקשיב כאשר שמדברים אליו ישירות.
4. לעיתים קרובות מתקשה לעקוב אחרי הוראות, נוטה "להימרח" במטלות.
5. לעיתים קרובות מתקשה בסדר ובארגון.
6. לעיתים קרובות נמנע, לא אוהב, או מסרב לעשות מטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך (למשל שיעורי בית).
7. לעיתים קרובות מאבד דברים שהכרחיים לביצוע משימות או פעילויות (חומר לבית ספר, ספרים, ארנקים, טלפונים סלולריים, מפתחות, משקפיים ועוד).
8. לעיתים קרובות דעתו מוסחת בקלות.
9. לעיתים קרובות נוטה לשכחנות בפעילויות יומיומיות.

היפראקטיביות־אימפולסיביות
הקריטריונים: לפחות שישה תסמינים של היפראקטיביות־אימפולסיביות לילדים עד גיל 16, או חמישה לפחות עבור אנשים בני 17 ומעלה, שהופיעו  למשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ולא תאומת את השלב ההתפתחותי (כדאי לשים לב לכך שבקרב רוב המבוגרים, המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש, ומשום כך ההפרעה "פחות בולטת לעין").

התסמינים להיפראקטיביות־אימפולסיביות הם:
1. לעיתים קרובות יושב בחוסר מנוחה, מרבה להזיז את ידיו ואת רגליו.
2. לעיתים קרובות קם מהכסא בכיתה או במקום העבודה במצבים שבהם מצופה ממנו להישאר יושב.
3. לעיתים קרובות מתרוצץ או מטפס בסיטואציות לא מתאימות (אצל מתבגרים או מבוגרים הדבר עשוי להתבטא רק בתחושת חוסר מנוחה).
4. לעיתים קרובות לא מסוגל לשחק או להשתתף בפעילויות בצורה שקטה (מייצר רעש רב בסביבה).
5. לעיתים קרובות מתנהג כאילו הוא "מונע על־ידי מנוע".
6. לעיתים קרובות מדבר בלי הפסקה.
7. לעיתים קרובות פולט תשובה לפני סיום השאלה.
8. לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
9. לעיתים קרובות קוטע אנשים או מציק להם (למשל, מתפרץ לתוך שיחות או לתוך משחקים).

כמו כן, צריכים להתקיים התנאים הבאים:
1. חלק מהתסמינים של חוסר קשב או של היפראקטיביות ואימפולסיביות הופיעו לפני גיל 12.

2. חלק מהתסמינים מופיעים בשתי מסגרות לפחות (כמו בית, בית ספר, עבודה, עם חברים או קרובים).

3. קיימת עדות ברורה כי התסמינים מפריעים עם, או פוגעים באיכות של, התפקוד בחברה, בבית הספר או בעבודה.

4. התסמינים לא ניתנים להסבר טוב יותר על־ידי הפרעה נפשית אחרת (למשל הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות).

זה בול הילד שלי! מה עושים?

פונים לרופא הילדים המטפל בילד, והוא יפנה אתכם לאבחון אצל הגורם המתאים: נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים ונוער או רופא ילדים עם מומחיות בהתפתחות הילד. הפרעת קשב מציקה ביותר לילד ולמשפחתו, וככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר - כך עדיף. לפי חוק בריאות ממלכתי, ילד עד גיל 18 שנה זכאי באבחון מלא של ADHD לפי הקריטריונים שנקבעו על־ידי משרד הבריאות.

יש בדיקה חד־משמעית שיכולה להגיד אם יש הפרעת קשב או לא?

לא. אף שהולך ומצטבר ידע רב בנוגע לבסיס הביולוגי להפרעה זו, עד כה אין כל בדיקה "אובייקטיבית", בדיקת דם או הדמיה של המוח, המסוגלת לקבוע האם הילד סובל מהפרעת קשב. ממש כשם שעל דיכאון או חרדה, לומד המטפל דרך דיווח של המטופל והסובבים אותו ולא דרך בדיקת דם או MRI, כך גם האבחון של הפרעת הקשב מתבסס בראש ובראשונה על דיווח של ההורים ושל הצוות החינוכי על הדרך שבה מתנהג הילד.

אז איך מאבחנים הפרעת קשב בילדים?

אבחון מלא כולל:
1. הערכה התפתחותית
2. בדיקה קלינית (ריאיון אצל רופא/ה)
3. מילוי שאלונים על־ידי ההורים ו/או המורים
4. מבחן ממוחשב
5. סיכום והמלצות לטיפול של רופא יועץ

מהי הבדיקה הקלינית?

זהו למעשה אבחון המבוצע על־פי התסמינים הנראים אצל הנבדקים ועל־פי דפוסי ההתנהגות והתפקוד שלהם במצבים שונים. הקלינאי יכול להשתמש, בין היתר, בראיון עם הילד ועם ההורים, בתצפיות על הילד ועל ההורים, בבדיקות גופניות ונוירולוגיות ובמבחנים קוגניטיביים.

יש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים רפואיים שונים, או במילים אחרות: יש מחלות או מצבים רפואיים שחולקים תסמינים משותפים עם הפרעת קשב - לכן חשוב לוודא שהמטופל אינו סובל מהן. למשל: חריגות שכלית בשני קצותיה (מחוננות מצד אחד - ורמה מסוימת של פיגור מהצד האחר), אפילפסיה, הפרעות שינה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, דיכאון, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים כמו הפרעות בראייה או בשמיעה. בדיקות כמו ראייה ושמיעה יכולות להיות יעילות בחלק מהמקרים. במצבים מסוימים כדאי לבצע הערכת שפה ודיבור.

איזה שאלון נותנים להורים ולמורים?

כללית עומדת להשתמש בשאלון ונדרבילט. קיימים מספר שאלונים בעלי יעילות דומה המקובלים בספרות (כולל קונורס הארוך,CBCL Du-Paul ). החיסרון של שאלונים אלו: הם סובייקטיביים ומתמקדים בהתנהגות הנצפית יותר מאשר בקשב, שאת הפגיעה בו קשה לראות מן הצד. חיסרון זה גורם להתמקדות בחלק ההיפראקטיבי, שהוא הבולט לעין. שאלונים התפתחותיים המיועדים להורה ולמורה יכולים להינתן במפגש הראשון.

מהו המבחן הממוחשב TOVA?

מבחן TOVA (ראשי־תיבות באנגלית של Test of Variables of Attention, או מבחן משתני־קשב) הוא סוג של מבחן תפקוד מתמשך שמאפשר הערכה אובייקטיבית - גם של מרכיב הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הילד ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.

הילד צופה בצג מחשב במשך פרק זמן קבוע ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות ואת הדיוק של עיבוד המידע באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות את גיל הנבדקים.

האם מבחן TOVA נותן תוצאות מדויקות?
אמנם לא ניתן בשום אופן לאבחן הפרעת קשב רק על־ידי המבחנים הממוחשבים, אבל יש להם חשיבות בכך שבאמצעותם ניתן להעריך פן של ההפרעה שלא ניתן להערכה ברורה באמצעות התסמינים. כמו כן, שאלונים אלו עוזרים בקביעת הטיפול התרופתי ברמת דיוק של כ־95%, וגם מאפשרים להעריך את רמת היעילות של הטיפול התרופתי. משווים את תוצאת הבדיקה הראשונה שנערכת ללא תרופה, לתוצאות הבדיקה השנייה שנערכה תחת השפעת ריטלין.

אם למישהו יש הפרעת קשב - הוא קוקו?

לא. ממש לא!

הפרעת קשב היא עניין מציק מאוד (שאפשר לטפל בו ולהיפטר מהסבל שהיא גורמת), אך היא נמצאת על גבול הנורמה מבחינת המאפיינים שלה. שווה מאוד לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר לצורך טיפול יעיל.

​לא רק ריטלין: תרופות להפרעת קשב

כל המידע מחכה לכם כאן131072369.jpg

ויש טיפול יעיל?

ועוד איך! בעבר, מקובל היה להניח כי מדובר בהפרעה הגורמת לירידה תפקודית בגיל הבגרות, שמובילה בסופו של דבר למיצוב נמוך יותר - מבחינה אקדמית, מבחינה מקצועית וגם בתחום הבינאישי.

יש מספר דרכים להתמודד עם הפרעת קשב ולטפל בה בהצלחה, ביניהן טיפול תרופתי יעיל (שלרוע המזל, נקשרו בשמו אינסוף אגדות אורבניות), טיפול התנהגותי וטיפול רגשי, שמיועד להתמודד עם ההשלכות של הפרעת־הקשב ובמיוחד של היעדר־האבחנה לאורך שנות הילדות. טיפול נכון מונע את החמרת הליקויים ומאפשר תפקוד תקין הרבה יותר ומימוש של הפוטנציאל האישי של כל אחת ואחד.

טיפול ברפואה משלימה יכול להיות יעיל?

קצב החיים התזזיתי והמתח הנלווה להם גורם לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער. שילוב של תרגילים לשיפור יכולות הריכוז באמצעות טיפול בביו־פידבק ושינוי תזונתי יכולים לסייע בהתמודדות עם ההפרעה בחיי היום יום.

אז למה לא ישר לטפל במקום לעבור את כל האבחון הארוך הזה?

כי אם הבעיה היחידה שלך או של הילד שלך היא ראייה לקויה או שמיעה לקויה, לא צריך טיפול להפרעת קשב - צריך לטפל בבעיה שקיימת. וכיוון שהפרעת קשב היא הפרעה רבת־ממדים, קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור - לא תמיד קל לאבחן אותה.

​כדאי לבדוק גם ​טיפול ברפואה משלימה

קצב החיים התזזיתי והמתח הנלווה להם גורם לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער. שילוב של תרגילים לשיפור יכולות הריכוז באמצעות טיפול בביו־פידבק ושינוי תזונתי יכולים לסייע בהתמודדות עם ההפרעה בחיי היום יום. לקריאה נוספת

ד"ר איריס מנור היא פסיכיאטרית לילדים ומנהלת המרכז לקשב במחוז דן פ"ת, מטעם מרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית

סייעה בגיבוש החומר: עו"ס שלומית רוזן, מתאמת המחקר במרכז לקשב ולהפרעות קשב וריכוז במרכז לבריאות הנפש "גהה" בפתח־תקווה 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל