• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 12.10.2010
עדכון אחרון: 12.10.2010

  • יעל ברוקנר

10 משפטים שהורים לילדים עם הפרעה חברתית תקשורתית משתמשים בהם

אם אתם מוצאים את עצמכם אומרים מדי פעם אחד או יותר מהמשפטים המתוארים במדריך, ייתכן שלילדה או לילד שלכם יש הפרעה חברתית תקשורתית. מה אולי אתם לא מבינים על המצב, ומה כדאי לעשות?

איך תדעו שיש לילד שלכם הפרעה חברתית

​​​אם אתם הורים לילדים או לילדים או לבני נוער בעלי קשים חברתיים או קשיי תקשורת, רוב הסיכויים שאמרתם את המשפטים הבאים (לעצמכם או לסביבה הקרובה שלכם) הרבה יותר מפעם אחת.

במדריך הזה, אנחנו רוצים להציע לכם תשובות אפשריות לשאלות שאתם שואלים את עצמכם לא מעט.

"אני לא בטוחה שהוא זקוק למישהו, שהוא בכלל רוצה חברים..."

ייתכן מאוד ש:
הילד שלכם דווקא מאוד זקוק לחברה ורוצה בחברים, אבל במהלך השנים, בשל האכזבות המרובות, הוא למד להסתיר את הרצון הזה גם מכם וגם מהסביבה ולהימנע ממפגשים. ההימנעות הזו רק מחמירה את הבעיה.

"פעם היו לה חברים והיום אין לה, אז איך אפשר לומר שזו בעיה מולדת?..."

ייתכן מאוד ש:
לילדה או לילד שלכם יש קושי מולד מסוים בתחום החברתי. גם אם היו להם בעבר חברות וחברים, סביר להניח שהם לא היו "במרכז העניינים" אף פעם.

מעבר לכך, גם אם בעבר היכולות שלהם אפשרו להם ליהנות מקשרים חברתיים מסוימים, במהלך השנים, בגלל התסכול המצטבר והקושי "לזרום" בתחום החברתי, הם כנראה הלכו וויתרו על חיי החברה. לכן כיום הקשיים בולטים יותר.

"אין באמת 'בעיה', הוא פשוט מכור למחשב, זה הכל..."

ייתכן מאוד ש:
העיסוק במחשב מהווה פתרון לצורך החברתי של הילד או הילדה, בגלל המיעוט במפגשים עם ילדים אחרים.

כשהופכים את המחשב ל"חבר", זה לרוב סימן לבעיה. הילד או הילדה לא משביעים כך את הצורך הטבעי בתקשורת עם ילדים אחרים ומצמצמים עוד יותר את ההזדמנויות שלהם ללמידה חברתית.

​​

"אנחנו במשפחה כאילו הולכים על ביצים כדי לא להרגיז אותה, וזה לא עוזר..."

ייתכן מאוד ש:
אתם כבר לא יודעים מה לעשות, ואתם לא לבד...

התחושה המדווחת על ידי הורים רבים לילדים עם הפרעה חברתית תקשורתית היא שהם מתמודדים עם "חידה לא פתורה" נוכח הכעסים וההתנהגויות הלא ברורות של הילדים. אתם לא מבינים מה קורה? אין לכם מושג מה "ידליק" את הילד או הילדה ויגרום להם "להתפוצץ"?

"אולי זה בגללנו? אולי אנחנו הורים לא טובים?..."

ייתכן מאוד ש:
אתם מוצאים את עצמכם לא פעם מואשמים על ידי הסביבה בהורות לא טובה ובכך שאתם "לא מחנכים" את הבת או הבן שלכם כמו שצריך. ייתכן מאוד שאתם גם מאשימים את עצמכם בתפקוד הורי לא מוצלח, שמתבטא בקשיים החברתיים של הבת או הבן.

חשוב להבין שלא פעם המצב בכלל הפוך: אתם עושים הכל, כמעט עד מעבר ליכולת שלכם, אבל זה לא עוזר.

"אולי זה בגלל שקרתה לו איזושהי טראומה ואנחנו לא יודעים עליה בכלל?..."

שווה לדעת ש:
כאשר לא ברור "מה בדיוק קורה", והדברים אינם מאובחנים, המצב מוביל את ההורים ואת אנשי המקצוע פעמים רבות לחיפוש הסיבות לקשיים בטראומות שונות, גם אם אינן הגורם למצב.

חשוב לדעת שילדים שנולדו עם חולשה נוירו־התפתחותית מסוימת יכולים להגיב ברגישות יתר לאירועים שונים (לידת אחות, למשל), אבל חשוב לאבחן ולהבחין בין מצבים שבהם יש קשיים תקשורתיים המלווים בתגובות רגשיות עזות למצבי חיים שגרתיים - לבין מצבים של תגובות רגשיות עזות ללא קשיים תקשורתיים.

"הבת שלנו מתנהגת באופן ילדותי..."

ייתכן מאוד ש:
אתם פשוט לא מבינים, שבתחום הבין אישי, שתופס כל כך הרבה משעות היממה, יש לבת או לבן "ציוד חברתי מולד" פחות משוכלל ושמה שמפורש כ"ילדותיות" הוא בעצם פער בין יכולות גבוהות לנמוכות (למשל, יכולת מתמטית מעולה אל מול קושי בהתנהלות חברתית). כאשר הילדה או הילד סובלים מהפרעה חברתית תקשורתית, פעמים רבות אתם מתקשים להבין כיצד הבת או הבן שהם נבונים כל כך מתנהגים באופן שנתפס כ"ילדותי" ולא מתאים לרמתם הכללית הצפויה.

חשוב לדעת, שכאשר אתם מצפים מהבת או הבן לפעול בכל מישורי ההתנהגות על פי הקוטב הגבוה של היכולות, אתם עלולים לגרום להם לתסכול קשה. ההתייחסות אליהם כאל "ילדותיים" עלולה להיתפס על ידם כנובעת משיפוטיות ומביקורת. לעומת זאת, התייחסות מותאמת לפערים תספק להם את הכלים שלהם הם זקוקים על מנת לצמוח לתפקוד טוב ומתאים יותר.

"נראה לי שהילדים האחרים דוחים אותו, הוא נראה מוזר וחריג..."

ייתכן מאוד ש:
לא פעם הבן או הבת שלכם חווים דחייה על ידי ילדים אחרים שסיבתה היא התנהלות לא מותאמת. מאוד יכול להיות שהם כלל לא ערים לחלקם בכך, והתסכול שלהם - ושלכם - מכך רק גובר.

"הילדים רוצים להיות חברים שלה, אבל היא אומרת שהם דוחים אותה..."

ייתכן מאוד ש:
לא פעם הבת או הבן שלכם מפרשים לא נכון קודים חברתיים (שמתבטאים לפעמים באמירות "אף אחד לא הזמין אותי", או "הם צחקו עלי" - על אף שהמצב אינו כזה).

כאשר הבת או הבן חיים בתחושה כללית של חוסר מסוגלות בתחום החברתי - הם מתקשים ליהנות מ"חיזורים חברתיים" אחריהם גם כשאלה קיימים.

"החיים שלנו בבית זה גיהינום אחד גדול..."

ייתכן מאוד ש:
זה אכן תיאור מדויק... ואפשר להבין אתכם.

חוסר ההבנה שלכם כהורים לגבי מה שקורה, תחושת חוסר הנחת הקבועה של הבת או הבן, הקושי לצפות מה יעשה להם טוב, מה ישמח אותם ומה יגרום להם להתפרצות; ההתנהגות הלא מתאימה שלהם עם ההורים והאחים ועם הילדים האחרים מחוץ למעגל המשפחתי - כל אלה קשים לניהול ואף מחמירים ככל שעולה גילם של הבת או הבן.

זהו מצב לא קל - לא לכם ולא לבת או לבן; בוודאי לא לתא המשפחתי.
"כשהוא רוצה, הוא יודע יפה מאוד להתנהג..."

ייתכן מאוד ש:
הגיע הזמן שתפנימו שזה לא עניין של רצון ומדובר בקושי אמיתי ומהותי של הבן או הבת שלכם.

מה שמבלבל הוא הפער בין התחומים שבהם הילד או הילדה מבריקים - ויש כאלה לא מעט - לבין המצבים שאותם אתם מפרשים כ"הוא יודע להתנהג כשהוא רוצה", או "היא יודעת יפה מאוד מה לא עושים".

הילד או הילדה הסובלים מהפרעה חברתית תקשורתית לא באמת תמיד יודעים...

 "כל כך הרבה פעמים היא עמדה איתי בתור ל'מקדונלדס', אבל כל פעם שהיא צריכה לעשות את זה לבד, היא עומדת כמו גולם, כאילו שהיא לא יודעת מה לעשות. איך זה יכול להיות? הרי הסברתי לה כל כך הרבה פעמים..."

ייתכן מאוד ש:
מדובר בקושי אמיתי בלמידה של התנהלות יומיומית, שלילדים אחרים - ולך האמא או האבא - נראית פשוטה ומובנת מאליה. הבת או הבן שלכם יכולים להיות נבונים מאוד בכל מיני תחומים, אבל כן, דווקא במשימות שנראות הכי פשוטות הם מתקשים לתפקד.

"אני מרגישה שאני מבינה אותו, אבל בבית הספר לא מבינים אותו בכלל..."

ייתכן מאוד ש:
הגיע הזמן להבין, שהילד שלכם הוא ילד מבלבל. מצד אחד הוא נבון ובעל יכולות מוכחות ומהצד האחר הוא מתפקד בתחומים שונים ברמה שהיא מתחת למה שנתפס אצלכם - ואצל אחרים - כרמתו הכללית. אגב, לא רק אתם מתקשים להבין מה קורה, סביר להניח שגם המורות והמורים מתקשים בכך.

"הרבה פעמים היא מתנהגת באופן כזה שאני לא יודע אם היא לא מבינה את הכללים המקובלים או שהיא פשוט 'דווקאיסטית' באופי... זה גורם לי לחוסר אונים ואני לא יודע איך להגיב..."

 ייתכן מאוד ש:
הבת או הבן שלכם אכן מתקשים פעמים רבות בהבנת הכללים המקובלים, וכתוצאה מכך הם עלולים, למשל, למצוא את עצמם מסובכים עד צוואר בבעיות משמעת בבית הספר.

אתם, ההורים, חשים לא פעם מבולבלים ונעים בין תחושה שהבת או הבן אכן מתקשים אל מול האפשרות שהם פשוט מניפולטיביים. לא קל? אכן, לא קל.

 "הוא אוהב לצייר את הדמויות שלו במחברת, יש לו עולם מקסים של דברים שהוא ממציא, הוא יכול במשך שעות לפרק ולהרכיב חפצים ולסדר את האוסף שלו. גם אבא שלו היה כזה והסתדר... הוא פשוט צריך זמן להיות עם עצמו כדי להתפתח. יש לו דמיון עשיר..."

ייתכן מאוד ש:
מה שנראה לך האמא כמשחק דמיוני, יצירתי וחביב הוא "טקס" בעל אופי חזרתי ונוקשה, שאינך שמה לב אליו או שאינך רוצה לראות.

היכולת של הבן או הבת לבלות שעות ארוכות לבד במשחק כזה מונעת מהם את האינטראקציה עם ילדים אחרים ואת האפשרות להתנסות חברתית - חוויה שכל כך חשובה להתפתחות הרגשית והחברתית שלהם.

 "כשהיא היתה יותר צעירה יכולתי להביא אליה חברים ולקחת אותה לחוגים, 'ניהלתי' את חיי החברה שלה וככה עקפתי את הקשיים. היום היא כבר גדולה, אני לא יכולה לעשות את זה בשבילה, אז היא תקועה כל היום בבית לבד, או מול המחשב..."

ייתכן מאוד ש:
אתם, כהורים, לא הפנמתם את מהות הקשיים ואופיים בשנים הצעירות וניסיתם לחפות עליהם. זה מובן. אתם גם לא "אשמים" בשום דבר. ברור שאתם רוצים בטובתה של הבת או הבן. אבל ככל שהילדה או הילד גדלים, הם הופכים יותר ויותר קשים ל"ניהול", הבעיה בולטת יותר וצריך לטפל בה.

יותר מכך: אם אתם ההורים "מנהלים" את חיי החברה של הילדה או הילד, אתם לא ממש מייצרים להם הזדמנות אמיתית ללמידה ולשינוי.

קצר ולעניין:

אז מה עושים?

הדבר הראשון הוא להבין מה היכולות ומה הקשיים של הבת או הבן שלכם, גם קוגניטיבית וגם רגשית.

כשמבינים מה הם יכולים, משיגים מטרה טיפולית חשובה ביותר שהיא הכרחית לצורך בניית תוכנית טיפולית וחינוכית. תוכנית כזו תסייע להם להתקדם ולממש את יכולותיהם.

 העיקרון המנחה המרכזי בטיפול עם ילדה או ילד שיש להם קשיים חברתיים ותקשורתיים שמתחת לסף האבחנה, הוא עירנות לקשיים ש"נחבאים לכאורה". חשוב למצוא את האיזון הנכון בין הכלתם וקבלתם לבין מתן הזדמנויות ללמידה והתפתחות.

עבודה טיפולית אישית

העבודה הטיפולית האישית כוללת התייחסות מקצועית לחוויה הרגשית ולתפקוד החברתי. במסגרת כזו, הילדה או הילד חוזרים ו"מגלים" את הצורך בחברים, נחשפים בהדרגה למפגשים חברתיים עם בני גילם, מְתַרְגְּלִים בהדרגה את תפקודם החברתי ומקדמים אותו.

ללא התערבות כזו, הילדה או הילד עלולים להסתגר ולצמצם את האינטראקציות החברתיות שלהם. זה יפגע באיכות החיים שלהם, זה יפגע באיכות החיים של המשפחה.

עבודה עם ההורים ועם המורים

במקביל מומלץ להתחיל בייעוץ ובהדרכה גם להורים. חשוב לחזק את ההבנה ואת ההיכרות שלכם עם היכולות ועם הקשיים של הבת או הבן. חשוב שתדעו לזהות את המרכיבים המולדים של הקשיים ואת ההשלכות הרגשיות שלהם. כך תלמדו להגיב באופן שכולל גם הבנה וקבלה וגם הדרכה בלקיחת אחריות ובהתפתחות האישית.

הדרכת ההורים כוללת גם התייחסות להתמודדות הרגשית והתפקודית של האחיות והאחים. ככל שההתמודדות המשפחתית טובה יותר, היא צפויה לסייע יותר בשיפור מצבם של הבת או הבן.

גם צוות בית הספר זקוק להסבר ולהדרכה של אנשי מקצוע. ההסבר וההדרכה יאפשרו להעניק מענה מותאם לילדה או לילד במישור הלימודי והבינאישי בתוך מסגרת בית הספר, בכיתה ובהפסקות.

 

 המדריך נכתב על־ידי יעל ברוקנר ששימשה בעבר אחראית תחום תקשורת וחברתיות, חטיבת ילדים ונוער, במרכז לבריאות הנפש "גהה" של כללית

איתכם גם בחירום
הודעה מיוחדת בשל מבצע "צוק איתן"

​רוצים לדעת אילו מרפאות פתוחות? למי ניתן לפנות? ואיך מתמודדים עם מצבי לחץ? למדריך המלא

ניוזלטר כללית
רוצה לקבל את הניוזלטר השבועי שלנו?
אני מסכים לקבל הודעות במייל