פורסם בראשונה: 13.09.2012
עדכון אחרון: 13.09.2012
  • טל יעקובינסקי טל יעקובינסקי

אוטיזם: מהם הסימנים הראשונים?

לקריאה נוחה
בשל המודעות הגבוהה לאוטיזם, הרבה הורים פונים להתייעצות ולאבחון, אבל ישנם סימנים מוקדמים אצל ילדים בגיל הרך שעשויים להצביע על התופעה. מהם ומתי כדאי להתייעץ עם רופא הילדים?
ילד עם צעצוע מביט מעלה

בקיצור

1.

אבחון מוקדם: מאפשר נתינת תכנית טיפול מקדמת עבור הילד בעל הפרעת התקשורת, והוא מעלה מאוד את הסיכוי לתפקוד עצמאי שלו בעתיד.

2.

הסימנים מדאיגים: אי יצירת קשר משמעותי עם ההורה, עיכוב בהתפתחות שפה, אי יצירת תקשורת עם סובבים אותו, יכולת משחקית מוגבלת.

3.

מתי לגשת לרופא הילדים? במצב של אי הופעת התנהגויות אלו במועד, או כאשר הן אינן שכיחות ומופיעות בתדירות נמוכה מאוד, כדאי להתייעץ עם רופא הילדים.

​לאחרונה קיימים בתקשורת דיווחים רבים על עלייה באבחון אוטיזם, והורים רבים פונים להתייעצות בנושא זה.

מהו אוטיזם?

אוטיזם היא הפרעה נוירו־התפתחותית מורכבת. מכיוון שכיום לא ניתן לזהות באופן חד משמעי את המקור להפרעה, נעשה האבחון על סמך תצפיות על התנהגות הילד במצבים שונים בחיי היום יום, באבחון פורמלי ובטיפול.

בשל המודעות הגבוהה לנושא, מופנים כיום לאבחון ילדים צעירים מאוד, שתהליך האבחון עבורם ארוך ומורכב, ולעתים לוקח זמן להבין את מקור קשייהם.

מהי החשיבות של אבחון מוקדם?

אבחון מוקדם חשוב לשם נתינת תכנית טיפול מקדמת עבור הילד בעל הפרעת התקשורת, והוא מעלה מאוד את הסיכוי לתפקוד עצמאי שלו בעתיד.

עם זאת, יש לזכור שסימנים מוקדמים, ואף התנהגויות יוצאות דופן בגיל מסוים, עדיין אינם מהווים אבחנה ודאית של אוטיזם, ויכולים לנבוע מקשיים שונים ואחרים.

אילו קשיים, למשל?

• ילד עם בעיית שמיעה שלא אובחנה, ונראה סגור בעולמו הפנימי בגלל שסביבתו לא מצליחה ליצור עמו קשר באופן המותאם לצרכיו. לאחר אבחון בעיית השמיעה וטיפול מתאים יכול ילד זה להתגלות כבעל יכולות חברתיות גבוהות לגילו.

• ילד ביישן מאוד שנמנע באופן יזום מקשר עין עם אנשים שאינו מכיר ואולי אף נמנע מדיבור ליד מבוגרים, אך יש לו יחסים חמים וקרובים עם האנשים הקרובים אליו. ייתכן וילד כזה יזדקק לטיפול על מנת לתפקד טוב יותר בחברה, אך הוא אינו עונה להגדרה של הפרעת תקשורת, והוא יזדקק לטיפול אחר.

אז מה לעשות?

מומלץ להתייחס לכל סימן מוקדם כסיבה להתייעצות עם רופא הילדים, אך לזכור שעדיין לא מדובר באבחון ודאי של הפרעת תקשורת.

להלן סימנים ראשונים שיכולים להופיע אצל ילדים בגיל הרך (מתוך הספר "טיפול באוטיזם"):

1. קשר עם ההורה
קיימת ציפייה מתינוק בן חמישה חודשים עד חצי שנה, שיהיה מעוניין ליצור קשר עם ההורה. כלומר, הוא יחייך לעבר ההורה, יהיה קשוב לקולות וצלילים מעניינים שההורה משמיע, יסובב את ראשו על מנת להסתכל על הוריו ויצור קשר עין משמעותי. כאשר הילד מתקשה לעשות זאת, או מצליח להיות קשוב לאנשים לשניות ספורות בלבד, אבל לא מצליח להישאר מרוכז בהם לזמן ארוך יותר על מנת ליצור קשר משמעותי - מדובר בגורם סיכון להפרעת תקשורת.

2. עיכוב בהתפתחות השפה
ילדים מבטאים מילה ראשונה לרוב בסביבות גיל שנה, אבל אצל ילדים עם לקות תקשורת יכול להופיע עיכוב בהתפתחות השפה. עם זאת, עיכוב שפתי אינו בהכרח קשור ללקות תקשורת, וילדים רבים עם לקות תקשורת מתחילים לדבר במועד. כאשר השפה מתפתחת אצל הילד, יש לשים לב אם הילד עושה בה שימוש מותאם. למשל, האם הילד יוזם שימוש בשפה, אומר מילים כדי להשיג דברים או כדי להפנות תשומת לב, או שלרוב הילד חוזר על מילים שנאמרו קודם לכן ואינו משתמש בשפה למטרת תקשורת.

3. יצירת תקשורת
ילד ללא קשיי תקשורת אמור להיות מסוגל ליזום תקשורת משותפת עם האחר עד גיל שנה וחצי. הוא אמור לדעת להצביע בכדי להראות להורה משהו מעניין, להבין כאשר אדם אחר מצביע ולהראות זאת על ידי הסתכלות לכיוון ההצבעה. הוא צריך לעשות שימוש במחוות המראות מה הוא רוצה, למשל: להרים ידיים בכדי שירימו אותו על הידיים, להגיד "הממ" לאוכל, או להגיש להורה צעצוע בכדי לשחק ביחד עם ההורה. כמו כן, בגיל זה צריכה להופיע כבר היכולת לשחק ביחד במשחק פשוט כגון גלגול כדור לאחר ולחכות כדי לקבל אותו בחזרה. באופן כללי, בגיל זה הציפייה היא שהילד יוכל להיות בקשר ארוך ומשמעותי עם ההורה.

לילדים שקיים לגביהם חשד לקושי בתקשורת יכולות להופיע בזמן זה התנהגויות אחרות: משחקם יכול להיראות חזרתי מאוד (למשל, סיבוב של עצמים, פתיחה וסגירה של דלתות) וייווצר רושם שהם אינם חוקרים את סביבתם ומגלים דברים חדשים.

4. יכולת משחקית
ילדים אמורים להציג יכולת משחקית מפותחת עד גיל שנתיים וחצי בערך. הציפייה היא שיהיו מסוגלים להציג משחקי כאילו. למשל: לשחק עם הוריהם בהאכלת בובה, השכבתה לישון, בישול ארוחת ערב ועוד. ילדים יכולים להעדיף משחקים אחרים, אך אי יכולת להבין משחקי דמיון ולהשתתף בהם מהווה סימפטום להפרעת תקשורת.

אי הופעת התנהגויות אלו במועד, או כאשר הן אינן שכיחות ומופיעות בתדירות נמוכה מאוד, הוא סימן מדאיג שיש להתייחס אליו. במצבים אלו מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים, ולשקול האם כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד על מנת לערוך אבחון מקיף יותר להבנת הסיבה לקשייו של הילד.

מתוך הספר "טיפול באוטיזם", מאת סטנלי גרינספאן M.D וסרינה וידר PH.D. תרגום לעברית: לילית ברקת הוצאת אמציה (2008).

טל יעקובינסקי היא פסיכולוגית במכון התפתחות הילד בתל אביב ועורכת ערוץ אוטיזם באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל