פורסם בראשונה: 30.08.2006
עדכון אחרון: 03.01.2017
  • ד"ר איריס מנור ד"ר איריס מנור

הפרעת קשב במבוגרים: איך מאבחנים?

לקריאה נוחה
7%-4% מהמבוגרים סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). רבים מהם לא מאובחנים, וחבל: אם ייעזרו בטיפול יוכלו לשפר את חייהם במידה רבה. מהם התסמינים של הפרעת קשב? למי מומלץ לפנות לאבחון? איך מאבחנים? איך מטפלים? המדריך המלא
הפרעת קשב וריכוז במבוגרים

בקיצור

1.

הפרעת קשב גורמת לבעיות בתחומי חיים רבים - בבית, בחברה, בעבודה ובלימודים. אבחון וטיפול מתאים יכולים לשנות את החיים לטובה - בכל גיל.

2.

ADHD כוללת שני תחומים: חוסר קשב והתנהגות היפראקטיבית־אימפולסיבית. אם אתם או ילדכם עומדים בקריטריונים שלמטה, מומלץ להגיע לאבחון.

3.

יש מספר דרכים להתמודד עם הפרעת קשב בהצלחה: טיפול תרופתי יעיל, טיפול התנהגותי וטיפול רגשי, שמיועד להתמודד עם ההשלכות של ההפרעה.

בעבר התייחסו להפרעת קשב כאל הפרעה המוגבלת לילדות וחולפת עד גיל ההתבגרות - אבל היום ברור שזה לא הסיפור. לפי הערכות, כ־70% מהילדים הסובלים מהפרעת קשב "סוחבים" את התסמינים של ההפרעה גם בתקופות מאוחרות יותר בחיים. השכיחות של ההפרעה אצל בני 18 ומעלה היא 7%-4%.

יש טעם באבחון בגיל מבוגר?

בוודאי! הפרעת קשב גורמת לבעיות בתחומי חיים רבים - בבית, בחברה, בעבודה ובלימודים. אבחון וטיפול מתאים יכולים לשנות את החיים מהקצה אל הקצה - בכל גיל. במקרים רבים אבחון של הפרעת קשב במבוגרים הוא תוצאה של מקריות. לעיתים, הורים שפונים עם ילדיהם לאבחון הפרעת קשב מגלים לפתע שהתסמינים של ההפרעה "יושבים" בדיוק עליהם. במקרים אחרים מבוגרים פונים לרופא על רקע תסמינים מסוימים, ותוך כדי תהליך הבדיקה מתברר שהם סובלים מההפרעה.

בחן את עצמך: האם ללכת לאבחון הפרעת קשב וריכוז?

DSM הוא מדריך האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, "התנ"ך של הפסיכיאטרים", ועליו מסתמכים – גם בישראל – להגדרת הקריטריונים לאבחון הפרעות שונות, ביניהן הפרעת קשב. בגרסה האחרונה של המדריך, DSM 5, מוגדרת הפרעת קשב כהפרעה בעלת שני תחומים: חוסר קשב והתנהגות היפראקטיבית־אימפולסיבית. באותו ספר הוגדרו הקריטריונים לאבחון ההפרעה. אם אתם עומדים באחד מהקריטריונים שמופיעים כאן, מומלץ להגיע לאבחון להפרעת קשב.

​אז אמרו ש... (מיתוסים על הפרעת קשב)

כל מיני אגדות אורבניות נקשרות בהפרעת קשב ובטיפול התרופתי - אבל מה האמת?מיתוסים על הפרעת קשב

חוסר קשב
הקריטריונים: לפחות חמישה תסמינים מאלו שמופיעים למטה. התסמינים הופיעו למשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ולא תואמת את השלב ההתפתחותי.

התסמינים לחוסר קשב הם:
1. לעיתים קרובות מתקשה לשים לב לפרטים או מבצע שגיאות טיפשיות (במקום העבודה או בפעילויות אחרות).
2. לעיתים קרובות מתקשה בהחזקת קשב לאורך זמן.
3. לעיתים קרובות נראה שלא מקשיב למה שאומרים לו.
4. לעיתים קרובות מתקשה לעקוב אחרי הוראות, נוטה "להימרח" במטלות.
5. לעיתים קרובות מתקשה בסדר ובארגון.
6. לעיתים קרובות נמנע או מסרב לבצע מטלות הדורשות ריכוז ומחשבה מתמשכים.
7. לעיתים קרובות נוטה לאבד חפצים הדרושים לפעולות ולמשימות שונות (ארנקים, טלפונים סלולריים, מפתחות, משקפיים ועוד).
8. לעיתים קרובות דעתו מוסחת בקלות.
9. לעיתים קרובות נוטה לשכחנות בפעילויות יומיומיות.

היפראקטיביות־אימפולסיביות
הקריטריונים: לפחות חמישה תסמינים מבין אלו שמופיעים למטה. התסמינים הופיעו  למשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריע לתפקוד ולא תאומת את השלב ההתפתחותי (בקרב רוב המבוגרים המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש, ומשום כך ההפרעה "פחות בולטת לעין").

התסמינים להיפראקטיביות־אימפולסיביות הם:
1. לעיתים קרובות יושב בחוסר מנוחה, מרבה להזיז את ידיו ואת רגליו.
2. לעיתים קרובות קם מהכסא במקום העבודה או במצבים שבהם מצופה ממנו להישאר יושב.
3. לעיתים קרובות מתרוצץ או מטפס בסיטואציות לא מתאימות (אצל מתבגרים או מבוגרים הדבר עשוי להתבטא רק בתחושת חוסר מנוחה).
4. לעיתים קרובות לא מסוגל לשחק או להשתתף בפעילויות בצורה שקטה (מייצר רעש רב בסביבה).
5. לעיתים קרובות חסר מנוחה, מתנהג כאילו הוא "מונע על־ידי מנוע".
6. לעיתים קרובות מדבר בלי הפסקה.
7. לעיתים קרובות מתפרץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
8. לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
9. לעיתים קרובות קוטע אנשים או מציק להם (למשל, מתפרץ לתוך שיחות).

כמו כן, צריכים להתקיים התנאים הבאים:
1. חלק מהתסמינים של חוסר קשב או של היפראקטיביות ואימפולסיביות הופיעו לפני גיל 12.

2. חלק מהתסמינים מופיעים בשתי מסגרות לפחות (כמו בית, עבודה, עם חברים או עם קרובים).

3. קיימת עדות ברורה כי התסמינים מפריעים עם, או פוגעים באיכות של, התפקוד בחברה או בעבודה.

4. התסמינים לא ניתנים להסבר טוב יותר על־ידי הפרעה נפשית אחרת (למשל הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות).

וואו, זה בדיוק אני! מה עושים עכשיו?

הולכים לאבחון! לפי משרד הבריאות, מי שמוסמכים לאבחן הפרעת קשב במבוגרים הם:
1. נוירולוג מבוגרים מומחה
2. פסיכיאטר מבוגרים מומחה
3. רופאי משפחה עם מומחיות בהפרעת קשב
4. פסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב וריכוז, זאת ובתנאי שהפנו את המאובחנים לרופא מומחה מורשה לאבחון הפרעות קשב בכדי לברר תחלואה נלווית (הסבר בהמשך) ובכדי לברר ולאשרר את הצורך בטיפול.

יש בדיקה חד־משמעית שיכולה להגיד אם יש הפרעת קשב?

לא.

אז איך מאבחנים?

בחוזר האחרון של משרד הבריאות בנושא הפרעת קשב, בדצמבר 2010, נכתב כי אבחון מבוגרים חייב לכלול:

1. הערכה קלינית הכוללת:

א. היסטוריה מפורטת של האדם – תישאל בין היתר על הבעיות הרפואיות הנוכחיות שלך, על ההיסטוריה הרפואית שלך ושל בני המשפחה, ועל ההיסטוריה של התסמינים שלך.

ב. הערכה מלאה על- פי הקריטריונים של המדריך העדכני של DSM, כפי שצוינו למעלה.

ג. הערכה של הפרעות אפשריות. 

ד. בדיקה קלינית מפורטת.

במסגרת ההערכה הקלינית, מנסה הרופא או הפסיכולוג המאבחן להבין עד כמה משפיעה הפרעת הקשב על תפקודו של המאובחן במסגרות השונות (משפחה, חברה, לימודים ועבודה). הכלי העיקרי לאבחון הוא ראיון עם המטופל, ולעיתים גם עם בן או בת הזוג או חברים קרובים. כלים מסייעים בהערכה הקלינית הם שאלוני סקאלות התנהגותיות, בדיקות גופניות ונוירולוגיות ומבחנים קוגניטיביים.

2. שאלוני אבחון מותאמים למבוגר

3. כלים אבחוניים נוספים (כולל מבחנים ממוחשבים)
במידת הצורך ולפי שיקול דעתו, ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון בכלים נוספים, ביניהם: מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו CPT (מבחן תפקוד מתמשך), מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה.

יש לציין כי מבחני CPT (TOVA הוא הפופולרי ביותר בישראל), בניגוד למה שחושבים רבים, הם לא כלי לאבחון הפרעת קשב, אלא כלי משלים לאבחון. בניגוד לראיונות ולשאלונים הסובייקטיביים, מבחנים אלו מאפשרים הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב אצל הנבדק באמצעות התמודדות עם מטלה חדגונית ומשעממת לאורך זמן. מבחן TOVA מסייע בקביעת הטיפול התרופתי ברמת דיוק של כ־95%, וגם מאפשר להעריך את רמת היעילות של הטיפול התרופתי.

4. בדיקה רפואית
אם אובחנת על-ידי פסיכולוג, הוא חייב להמליץ על השלמת האבחון באמצעות בדיקה נוירולוגית ו/או פסיכיאטרית של רופא הרשאי לאבחן הפרעת קשב.

5. תחלואה נלווית
כפי שציינו, להפרעת קשב יש השפעה על כל תחומי החיים. ממחקרים עולה לאנשים הסובלים מההפרעה נמצאים בסיכון גבוה לסבול מהפרעות נפשיות נוספות, למשל דיכאון וחרדה. מעבר לכך, מצבים רפואיים מסוימים (אפילפסיה, הפרעות שינה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, דיכאון, ליקויי למידה ועוד) עלולים לגרום לתסמינים דומים לאלו של הפרעת קשב. לכן, יש חשיבות קריטית לאבחנה מדויקת, על מנת שהמטופל יקבל את הטיפול לבעיה שממנו הוא סובל ולא בטעות לבעיה אחרת עם תסמינים דומים – מה שעלול להרע עוד יותר את מצבו.

​לא רק ריטלין: תרופות להפרעת קשב

כל המידע מחכה לכם כאן131072369.jpg

ואם יש אבחנה, מה אז?

יש מספר דרכים להתמודד עם הפרעת קשב בהצלחה: טיפול תרופתי יעיל (שלרוע המזל, נקשרו בשמו אינסוף אגדות אורבניות); טיפול התנהגותי; וטיפול רגשי, שמיועד להתמודד עם ההשלכות של הפרעת־הקשב - ובמיוחד של היעדר־האבחנה לאורך שנות הילדות. הטיפול מונע החמרת ליקויים אלה ומאפשר תפקוד תקין הרבה יותר ומימוש של הפוטנציאל האישי של כל אחת ואחד.

ד"ר איריס מנור היא פסיכיאטרית לילדים ומנהלת המרכז לקשב במחוז דן פ"ת, מטעם מרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית

סייעה בגיבוש החומר: עו"ס שלומית רוזן, מתאמת המחקר במרכז לקשב ולהפרעות קשב וריכוז במרכז לבריאות הנפש "גהה" בפתח־תקווה 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

כללית מושלם מציגה

הנחה בבדיקה לאבחון הפרעות קשב וריכוז

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל