פורסם בראשונה: 05.06.2007
עדכון אחרון: 09.03.2016

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

סרטן צוואר הרחם: בדיקת פאפ וחיסון נגד

חיסון נגד סרטן צוואר הרחם? בהחלט. עד גיל 45! ואם לא ידעת שמדובר בנגיף, אולי זה בכלל זמן טוב לרענן את הידע על בדיקת פאפ (בדיקת משטח של צוואר הרחם) והבונוס: הסבר על בדיקת פאפ תקינה ובדיקת פאפ לא תקינה. המדריך השלם
סרטן הרחם

בקיצור

1.

ממה נגרם סרטן צוואר הרחם? הגורם העיקרי הוא נגיף שנקרא Human Papilloma Virus (ובקיצור: HPV), שלו יש זנים רבים. ישנם גורמי סיכון נוספים: עישון, שימוש בגלולות ומצבים שבהם מערכת החיסון לקויה.

2.

איך נדבקים? הנגיף מועבר במגע מיני. קונדום לא מונע בהכרח את ההידבקות, מכיוון שלפעמים הנגיף שוכן ביבלות של איברי המין (קונדילומות), וההידבקות היא על ידי מגע הדוק עם עור שהנגיף מצוי עליו.

3.

איך אפשר למנוע את המחלה? אפשר להתחסן נגדה עד גיל 45. כיום החיסון ניתן במסגרת סל הבריאות לבנות בכיתה ח' ולגברים בקבוצת הסיכון. לנשים מומלץ להיבדק אצל רופא נשים בבדיקת פאפ לזיהוי שינויים בצוואר הרחם.

החל מ־2014 נכלל החיסון נגד סרטן צוואר הרחם בסל הבריאות גם  לבנים עד גיל 26 שנמצאים בקבוצת הסיכון. החיסון ניתן באופן שגרתי לילדות ונערות בכיתה ח' בבתי הספר בארץ.  

מהו סרטן צוואר הרחם?

זהו סרטן שמתחיל בצוואר הרחם, שהוא האזור שבין הרחם לנרתיק. לרוב הגידולים הראשוניים אינם ממאירים, אך אם הם אינם מטופלים, עלולים הגידולים להפוך לממאירים.

ייחודו של סרטן צוואר הרחם בכך שהוא מתפתח לאט ושניתן לגלות אותו מוקדם, לפני שהגידולים הופכים לממאירים.

האם סרטן צוואר הרחם שכיח?

כמה עובדות תחילה (הנתונים בנוגע לישראל התקבלו ממשרד הבריאות):

• מדי שנה הורג סרטן צוואר הרחם 290 אלף נשים ברחבי העולם.

• בישראל סרטן צוואר הרחם נפוץ פחות בהשוואה לסוגי הסרטן האחרים במערכת המין הנשית.

• מספר החולות החדשות בישראל שאובחן אצלן סרטן ממאיר של צוואר הרחם עמד על כ־150 בשנה בין 1990 ל־2004. בכל שנה נפטרות בארץ מהמחלה כ־60 נשים.

• מ־1985 נרשמה בישראל עלייה הדרגתית ומתמדת בשיעור התמותה מהמחלה, וכעת הוא מתקרב לשיעורה באירופה.

• שיעור התחלואה בנשים לא־יהודיות בישראל נמוך במיוחד ועומד על כעשירית ואף פחות משיעור התחלואה בנשים יהודיות.

• הגיל הממוצע שבו מתגלה סרטן צוואר הרחם הוא 52.2 שנים. יש שני טווחים נוספים של גילים שבהם מתגלים הרבה מהמקרים של סרטן צוואר הרחם: 39-35 ו־64-60.

• מ־1980 ועד 2004 אובחנו בישראל 3,009 נשים יהודיות שחלו בסרטן צוואר הרחם.

• נשים שמתחילות לקיים יחסי מין לפני גיל 18 ונשים שקיימו יחסים עם בני זוג רבים מצויות בסיכון רב יותר ללקות בסרטן של צוואר הרחם.

​מוקד אחיות אונקולוגי: יש עם מי לדבר

בין אם אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן, מחלימים ממנה, או יש לכם בן משפחה שחווה אותה - אנחנו שם בשבילכם. אחיות אונקולוגיות מנוסות יענו על שאלות מקצועיות ויעזרו לכם להתמודד ברגעים הקשים, מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. וגם: תוכנית מיוחדת למחלימים מסרטן השד או המעי הגס. לחצו כאן לכל הפרטים

מוקד אחיות אונקולוגי: שם בשבילך 

ממה זה נגרם?

הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא נגיף שנקרא HPV (ראשי תיבות של Human Papilloma Virus). לנגיף הזה יש זנים רבים.

מהמחקר עולה שיש גורמי סיכון נוספים לסרטן צוואר הרחם ובהם  עישון, שימוש בגלולות וליקויים במערכת החיסון.

נגיף גורם לסרטן?

כן.

ונגד הנגיף הזה בדיוק פותח חיסון שמשוּוק בארץ החל מ־2007. משרד הבריאות ממליץ לחסן בו נשים מגיל 11 ועד גיל 45 וכן גברים מגיל 11 עד גיל 26. בעבר קיבלו אותו תלמידות כיתות ח במהלך שנת הלימודים, ומ־2015 מקבלים אותו כל תלמידי כיתות ח - בנים ובנות - בשתי מנות.

מדוע מחסנים גם בנים?

נגיף הפפילומה עלול לגרום למחלות (יבלות וגידולים סרטניים) גם בגברים. חיסון הגברים משיג שתי מטרות: גם מגן עליהם מפני מחלות  וגם מגן על בנות הזוג או בני הזוג שלהם.

איך נדבקים בנגיף הזה?

הנגיף מועבר במגע מיני.

יש לציין שקונדום אינו מונע בהכרח את ההידבקות, מכיוון שלפעמים הנגיף שוכן ביבלות של איברי המין (קונדילומות), וההידבקות היא על ידי מגע הדוק עם עור שהנגיף מצוי עליו או עם קונדילומה.

לנגיף הפפילומה זנים רבים. כמה מהם גורמים ליבלות באיברי המין, אחרים, אלימים יותר, גורמים לקונדילומות שמתפתחות עם הזמן לסרטן צוואר הרחם.

העובדה שנגיף הפפילומה אחראי למרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם מסבירה את העובדה מדוע סרטן צוואר הרחם שכיח יותר אצל נשים שהיו להן פרטנרים מיניים רבים: הן חשופות יותר למחלות העוברות במגע מיני.

נדבקתי בקונדילומה. זהו?

לא.

מרבית הנשים שנדבקו בנגיף הפפילומה אינן מפתחות את סרטן צוואר הרחם. מנגד, יש גם נשים שלקו בסרטן צוואר הרחם ואשר מעולם לא הייתה להן קונדילומה והן מעולם ולא נדבקו בנגיף הפפילומה.

רק לחלק מנגיפי הפפילומה יש יכולת לגרום לשינויים סרטניים. וגם אם נדבקת בנגיף כזה, עדיין לא בטוח שתפתחי סרטן.

תסבירי...

הסיבה היא שיש גורמים רבים שעדיין אינם ידועים המעודדים צמיחת תאי סרטן, ולחלופין - מעכבים צמיחה כזאת.

בכל מקרה, גם אם נדבקת בזן המסוכן, והתחיל בגוף שלך תהליך סרטני, הוא מאוד איטי - וניתן לאתר את השינויים ההתחלתיים בבדיקת פאפ (Pap Test או Pap Smear), ובאמצעות טיפול מוקדם בנגעים ניתן למנוע את התפתחות הסרטן.

קיבלתי תוצאות של בדיקת פאפ - לא מבינה כלום...

אשמח להסביר.

במשך השנים השתמשו רופאים במונחים שונים לתיאור השינויים החריגים בתאים שעל פני צוואר הרחם. מונח אחד שבו משתמשים כיום הוא SIL (ראשי תיבות של  Squamous Intraepithelial Lesion).

המילה Lesion מתייחסת לנגעים או לאזור של רקמה לא תקינה; Intraepithelial משמעו שהתאים החריגים נמצאים רק בשכבה החיצונית של התאים. Squamous הוא השם של סוג התאים בצוואר הרחם.

ניתן לחלק את השינויים בתאים האלה לשתי קטגוריות:

Low Grade SIL (נגעים מדרגה נמוכה) - מונח המתייחס לשינויים מוקדמים בגודלם, בצורתם ובמספרם של תאים היוצרים את השכבה החיצונית של צוואר הרחם. חלק מהנגעים (Lesions) מהדרגה הנמוכה נעלם מעצמו, אולם עם הזמן חלק אחר של הנגעים עלול לגדול או להפוך לחריג עוד יותר. בשלב הזה מכונים הנגעים High Grade Lesion (נגעים מדרגה גבוהה - ראו בהמשך).

נגע טרום־סרטני מדרגה נמוכה נקרא גם דיספלסיה קלה (Mild Dyslplasia) או Cervical Intraepythelial Neoplasia 1 (ובקיצור: CIN-1). השינויים המוקדמים האלה בצוואר הרחם מתרחשים בדרך כלל אצל נשים בנות 35-25, אולם יכולים לקרות גם בקבוצות גיל אחרות.

High Grade SIL (נגעים מדרגה גבוהה) הוא מונח שמתאר קיום מספר רב של תאים טרום־סרטניים, השונים מאוד במראה שלהם מתאים נורמליים. כמו ב־Low Grade SIL, השינויים הטרום־סרטניים האלה מתרחשים רק בתאים של השכבה החיצונית של צוואר הרחם. יעברו חודשים רבים - ואף שנים - עד שהתאים האלה יהפכו לסרטניים ויפלשו לשכבות עמוקות יותר בצוואר הרחם.

נגעים טרום־סרטניים מדרגה גבוהה נקראים גם דיספלסיה בינונית או קשה (Carcinoma in Situ או Moderate/Severe Dysplasia ובקיצור: CIN 2 או CIN 3). אלה מתפתחים אצל נשים בשנות ה־30 וה־40 לחייהן, אולם ניתן למצוא אותם גם בגילים אחרים.

כשהתאים הסרטניים מתפשטים לרקמות או לאברים אחרים, מדובר בסרטן פולשני של צוואר הרחם (Invasive Cerevical Cancer). בדרך כלל מופיעה המחלה אצל נשים שעברו את גיל 40.

מה אני מרגישה?

שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם בדרך כלל אינם מכאיבים. לאמיתו של דבר, לרוב הם אינם גורמים להופעת תסמינים כלשהם ובדרך כלל אינם מתגלים אלא אם כן עוברת האשה בדיקות גינקולוגיות ובדיקת פאפ.

תסמינים מופיעים בדרך כלל רק לאחר שתאי צוואר הרחם הלא תקינים עוברים השתנות ממאירה ופולשים לרקמות סמוכות. במקרה כזה אות האזהרה השכיח ביותר הוא הופעת דימום חריג. דימומים יכולים להתחיל ולהפסיק בין מחזורים חודשיים רגילים או לאחר קיום יחסי מין, לאחר שטיפה וגינלית או לאחר בדיקת אגן. המחזור החודשי עלול להימשך זמן רב יותר, והדימום יכול להיות כבד מהרגיל. גם ייתכנו הפרשות נרתיקיות רבות.

חשוב לזכור: לדימומים לא סדירים ולהפרשות יש עוד הרבה סיבות אחרות חוץ מאשר סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם הוא רק סיבה אחת - נדירה למדי - לדימומים לא סדירים.

איך מאבחנים?

אין ברירה, צריך ללכת להיבדק אצל גיניקולוג.

מה יעשו לי?

יסתכלו על צוואר הרחם באמצעות מכשיר הקרוי קולפוסקופ וייקחו דגימה להסתכלות ישירה תחת המיקרוסקופ. הדגימה הזאת נקראת בדיקת פאפ.

אם ימצאו בבדיקה ממצאים חשודים, ייקחו ממך חלק מהרקמה, פעולה הנקראת לקיחת ביופסיה. ההבדל בין ביופסיה לבין משטח הוא שבביופסיה מסירים חלק מהרקמה, ובמשטח מגרדים תאים מעל פני השטח. גם הביופסיה מועברת למעבדה להסתכלות תחת המיקרוסקופ.

התהליכים האלה עלולים לגרום לדימומים או להפרשות אחרות, אולם ההחלמה היא בדרך כלל מהירה. תופעת לוואי אפשרית היא כאבים דמויי כאבי מחזור החולפים לרוב בתוך כמה שעות.

יש טיפול יעיל לסרטן צוואר הרחם?

הדרך הטובה ביותר לטיפול היא כמובן מניעה, ועל כך בתשובה לשאלה הבאה.

אם אובחנו אצלך נגעים טרום־סרטניים כלשהם, ניתן לטפל בהם באמצעות הקפאה, צריבה או ניתוח בלייזר - כדי להרוס את האזור הלא תקין בלי להזיק לרקמה הבריאה הסמוכה לו.

הטיפול בסרטן צוואר הרחם הוא קשה יותר, ובמרבית המקרים מצריך ניתוח והקרנות. לעיתים משתמשים גם בכימותרפיה ובטיפול ביולוגי (טיפול המשפר את תפקוד המערכת החיסונית). הטיפול נעשה לעיתים קרובות על ידי צוות של מומחים הכולל אונקולוגים המתמחים בגינקולוגיה ואונקולוגים המתמחים בהקרנות. הרופאים עשויים להחליט לנקוט שיטת טיפול יחידה או צירוף של כמה שיטות.

איך ניתן למנוע את סרטן צוואר־הרחם?

בעבר השיטה היחידה הייתה להיבדק אצל רופא נשים ולעשות בדיקת פאפ. מאז הפכה הבדיקה הזאת לבדיקת סקר המונית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם נרשמה ירידה תלולה בשכיחות הסרטן החודרני בצוואר הרחם ובשכיחות של מקרי המוות מהמחלה הזאת.

כיוון שעדיין אין הסכמה כללית בנוגע לגיל שבו יש להתחיל לעשות את הבדיקה ובנוגע לתדירות הרצויה לעשייתה. ממליצה האגודה האמריקנית למיילדות ולגינקולוגיה על בדיקה גינקולוגית ובדיקת פאפ לכל אישה שפעילה מינית או שהגיעה לגיל 18. לאחר שלוש בדיקות תקינות ממליצים הרופאים האמריקנים להפחית את תדירות הבדיקה על פי שיקולי הרופא המטפל.

והחיסונים?

ביוני 2006 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את שיווקו של החיסון  גרדסיל המונע הדבקה בנגיף HPV (הגורם למרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם), וזמן קצר לאחר מכן הוא אושר גם בישראל.

גרדסיל מגן מפני שני זנים של נגיף הפפילומה האנושי האחראים ל־70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. החיסון גם מונע זיהום הנגרם משני זנים אחרים הגורמים ל־90% ממקרי היבלות על איברי המין. ב־2008 אישר משרד הבריאות גם את השימוש בחיסון האחר - סרווירקס.

חיסון נגד סרטן צוואר הרחם נכלל כיום בסל הבריאות וניתן בכיתה ח' בשתי מנות לכל התלמידים והתלמידות. בנים שהחמיצו את החיסון יכולים לקבל אותו עד גיל 26, ואילו בנות - עד גיל 45. 

יש לשים לב: מכיוון ששני החיסונים אינם מונעים באופן מוחלט את כל המקרים של סרטן צוואר הרחם, הם אינם אמורים להחליף את בדיקת פאפ המאבחנת הידבקות בנגיף באמצעות בדיקה גינקולוגית.

להיכנס לפניקה מהכתבה הזאת?

רק אם זה עושה לך טוב.

נניח שאני מחליטה להתעלם, כי הגוף שלי כבר יסדר את הכול לבד...

לא! לא! לא! פשוט לא!
אבחון מוקדם וטיפול מוקדם מצילים חיים. לא להתעצל וללכת להיבדק!

סרטן צוואר־הרחם, קונדילומות - והחבר/ה שלי? זה מדבק? הדבקתי אותו/ה?

הקונדילומות מדבקות, הנגיף, כאמור, עובר במגע הדוק של עור בעור (כמו בסקס, למשל), ומכיוון שלא כל הקונדילומות נמצאות על איבר המין - קונדום, למשל, אינו מגן ב־100%. במילים אחרות: אפשר להידבר גם אם משתמשים בקונדום.

אז לאיזה רופא ללכת?

לרופא נשים (גינקולוג).

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית