פורסם בראשונה: 06.01.2014
עדכון אחרון: 06.01.2014
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

איך לריב עם בן הזוג ולהישאר בחיים

לקריאה נוחה
יש מי שחושב שמערכת היחסים של זוגות שלא רבים היא טובה יותר, אבל דווקא הימנעות מעימותים יכולה להצביע על בעיה בזוגיות. אז נכון שלא מומלץ לריב כל היום, אבל יש מריבות שדרכן ניתן לפתור בעיות ולהגיע לאינטימיות. מה עושים? לומדים איך לריב
לריב עם בן הזוג

בקיצור

1.

מי חושש לריב בתוך הקשר? מי שנמצא במקום לא שוויוני, חש חלש ועושה הכל כדי לא להתעמת ולערער את הזוגיות.

2.

אנשים המתקשים בעימותים בכלל, ולא רק בתוך זוגיות, סובלים מביטחון עצמי נמוך ולא עומדים על שלהם.

3.

לפעמים ההימנעות מעימות היא דווקא אקט אגרסיבי, המורכב משתיקות רועמות, שבדרך כלל מכעיסות ומתסכלות את הצד השני.

​מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום הזוגיות טוענים בתוקף שלא רק לטנגו צריך שניים, כי אם גם למריבה טובה, ואפילו לסתם שיחת "יחסינו" מעמיקה. אלא שבמערכות יחסים רבות, רק אחד מבני הזוג מעוניין להתווכח, להתעמת, או פשוט לדבר ולדבר ולדבר על זה. בן הזוג האחר מתרחק מכל אלה כמו מאש. והפער הזה, בדומה לפערים אחרים, עושה רע למערכת היחסים.

אלה שלא מדברים ואלה שלא מתעמתים

חשוב להפריד בין הלא־מתעמתים לבין הלא־מדברים, מבהירה המטפלת הזוגית והמינית מירי קרייזמן. אנשים שממעטים לנהל שיחות יחסים בתוך הזוגיות, תופעה שאופיינית יותר לגברים, אגב, הם לרוב טיפוסים מעשיים יותר. "מה הבעיה?", ישאל גבר כזה את זוגתו, "שאני חוזר הביתה מאוחר? מחר אחזור מוקדם יותר. אפשר להפסיק לדבר על זה?"

במקרים רבים, אדם כזה גדל בבית שבו כך התנהלו הדברים, ללא שיחות עומק לגבי יחסים – בין שני ההורים, בין ההורים לילדים, בין האחים – ומבחינתו, המצב תקין לגמרי. הדיבור המקיף בנושאי יחסים הוא שפה שאדם כזה לא מבין – ולא מבין מדוע יש בה צורך. ממנו תשמעו לעיתים את ההבחנה הדקה: "מותק, את חופרת".

 


המניעים של הנמנעים

לעומת האנשים שנמנעים משיחות עומק באופן כללי, קיימים אלה שאולי אין להם בעיה לדבר – אבל יש להם בעיה גדולה לריב. הם נרתעים ממריבות ומעימותים, ואם מלבלב ויכוח בקרבתם, הם פשוט לא לוקחים בו חלק. אנשים כאלה, מסבירה קרייזמן, מתחלקים לכמה קבוצות.

החוששים מעימותים בתוך הזוגיות בלבד: הם אלה שנמצאים במקום לא שוויוני בקשר. הם חשים חלשים בתוך הזוגיות ולכן עושים הכל כדי לא להתעמת במסגרתה. לעיתים, אנשים כאלה (גברים ונשים) יודעים ומסוגלים להתעמת בסיטואציות אחרות, עם אנשים אחרים – אבל בבית, עם בן או בת הזוג, הם פוחדים. תחושת הערך העצמי שלהם בתוך הזוגיות כה נמוכה, עד שהם נאלמים ונעלמים מול בן הזוג. זהו, כמובן, מצב רע.

אנשים המתקשים בעימותים בכלל: ולא רק בתוך הזוגיות, סובלים בדרך כלל מחששות ומביטחון עצמי נמוך. הם לא מסוגלים לעמוד על שלהם, ודאי לא במחיר של עימות. גברים ונשים כאלה פוחדים ממריבות באופן כללי ולא יודעים איך להתנהל בתוכן. גם כאן, במקרים רבים הרקע נעוץ בילדות: למשל, בית שבו הורים שתלטנים לא השאירו מקום לדיאלוג ו"קצצו את הכנפיים" לילד, או בית שבו התנהלו מריבות רבות, ומבחינת הילד, שבגר בינתיים, מריבה הפכה לאיום המבשר פרידה.

אנשים המשתמשים בהימנעות כנשק: קבוצה נוספת של נמנעים ממריבות פועלת מסיבות אחרות לחלוטין. אצל חבריה, ההימנעות היא נשק. מדובר באקט אגרסיבי מאוד, המורכב משתיקות רועמות. אדם כזה נלחם למעשה בבן זוגו בכך שהוא לא מתעמת איתו, ובזאת מתעלם ממנו ומצרכיו. וככל שהוא שותק ומתנתק יותר, הצד השני מעלה את הטון ומגביר את העוצמה. כי התעלמות כזו היא התנהלות מכעיסה ומתסכלת מאין כמוה.

כמה טוב לריב

נו, אז לא רבים. זה נורא כל כך? בהחלט, טוענת קרייזמן. יחסים רצופי מריבות אינם מהנים ואינם מומלצים, אבל למריבות מסוימות בנסיבות מסוימות יש תפקיד חשוב בזוגיות. המריבה יעילה לליבון דברים בעייתיים בצורה כנה. בשעת המריבה, מוסרות מסכות והגנות שמלוות אותנו, גם ביחסינו, בחיי היומיום.

אנשים שנמנעים ממריבות לא רק שלא יפתרו בעיות, אלא לא יצליחו להגיע לאינטימיות. הם תמיד יחששו מהמריבה שתפרוץ, ולכן לעולם ישמרו מרחק מסוים מבן הזוג.

יש זוגות הנמנעים ממריבות (לפעמים מדובר בהתנהלות של שני הצדדים) כי הם חוששים שהדבר יפרק להם את היחסים. וזו טעות. עלינו לחוש בטוחים מספיק כדי לריב, בטוחים מספיק כדי להגיד מה מפריע לנו בזוגיות, גם אם זה יעלה לנו בחיכוך.

בית ספר למריבות

במערכות יחסים שבהן אחד הצדדים נרתע ממריבות, ממליצה קרייזמן לשני בני הזוג ללכת זה לקראת זה כדי לגשר על הפער. הצד שלא נרתע, היא מזהירה, צריך להבין שהוא לא ישנה את הצד השני ולא יהפוך אותו לבן דמותו. השאיפה היא לכך שמי שנרתע יעשה מאמץ ויקדיש כמה דקות לשיחה בנושאים שחשובים מאוד לבן או לבת הזוג.

המקרים הקשים והסבוכים יותר לא ניתנים לפתרון במאמץ זוגי בלבד, שכן הגורמים בגללם האדם לא מתנהל כראוי בתחום המריבה אינם מודעים. במקרים אלה נדרש טיפול זוגי. הטיפול יברר ויציף את הסיבות שבגללן המטופל מתקשה להתמודד עם עימותים. הבדיקה תבחן, בין השאר, מה היה הרקע בילדותו, איך נתפסת מריבה בעיניו והאם הוא מבין שאפשר "לריב ולהישאר בחיים", האם הוא מסוגל לריב בתחומי החיים האחרים (בעבודה, מול חברים).

במקרים רבים מדמים מריבה בחדר הטיפולים. בני הזוג מתבקשים לבחור נושא שהם חלוקים לגביו במיוחד – ולהתעמת בנוכחות המטפל. בנסיבות אלה, בחסות חדר הטיפולים - הם מעזים לריב. בטיפול מלמדים זוגות כיצד לריב: להתעמת בצורה נכונה, להקשיב זה לזה.

כפי שראינו, סביר שהקושי סביב המריבה הוא בעצם תסמין של בעיה כללית יותר. לדוגמה, כשאדם חש חלש בתוך הזוגיות וחושש "לפתוח את הפה", מנסה הטיפול להתמקד בכך. אם תיפתר בעיית האי־שוויוניות בזוגיות כזו, בעיית ההימנעות ממריבות תיפתר מאליה.

ייעוץ מקצועי: מירי קרייזמן

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל