פורסם בראשונה: 04.03.2018
עדכון אחרון: 04.03.2018
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

סודות ושקרים בזוגיות: הטעויות שכולנו עושים

לקריאה נוחה
נכון, הבטחתם להגיד רק אמת, בלי סודות, הכול על השולחן. אבל מי אמר שזה טוב לזוגיות? איזה דברים חייבים לגלות ועל מה כבר עדיף לשתוק? ואחת ולתמיד: מה באמת צריך לענות לשאלות מכשילות כמו "השמנתי?"
סודות ושקרים בזוגיות

בקיצור

1.

אי אפשר ליהנות ממערכת יחסים טובה בלי כנות, אבל לפעמים, כנות יתר יכולה רק להעכיר את מערכת היחסים.

2.

במקרים של בגידות, אם מדובר בסטוץ סתמי וחד פעמי שלא מסכן את מערכת היחסים, המטפלת ממליצה לא להתוודות.

3.

"השמנתי?" בכל הנוגע לשקרים לבנים המטפלת שלנו בעד האמת, כי גם ככה הפרטנרים עלולים להבחין בשקר המיותר.

​לא צריך להיות פרופסור לזוגיות כדי להבין שכשטוב לנו במערכת היחסים ואנחנו אוהבים, אנחנו בדרך־כלל גם כנים וגלויי לב. אבל האם זה אומר שאנחנו יכולים, או בעצם צריכים, לספר הכול לבני הזוג שלנו בכל מצב? שאלה טובה. מעטים הזוגות שלא חשבו עליה בשלב כלשהו ביחסים. מבולבלים? לא יודעים מה לספר ומה לא? המטפלת הזוגית והמינית שלנו, שרי אופיר-לביא, באה להציל לכם את הזוגיות!

כנות היא ערך משמעותי מאוד במערכת יחסים, מבהירה המומחית, בגלל הדברים שהיא מביאה: היכולת לשתף ולחלוק, לפתוח את כל הקלפים, להיות חשופים (וגם פגיעים) מול בני הזוג, לצפות לחמלה ולהגינות. למעשה, אי אפשר ליהנות מזוגיות טובה בלי כנות.

עם זאת, יש גם מצבים יוצאי דופן. לפעמים הכנות משמשת ככלי - לא כדי ליצור אינטימיות, אלא כדי להתנקות מאשמה, להוריד מעמסה מהלב - בלי לקחת בחשבון איך זה ישפיע על בן הזוג. במקרים כאלה, הנזק שבגילוי הלב עשוי לעלות על התועלת. כאן ממליצה המטפלת לבחון מראש את ההשלכות ולשאול את עצמנו האם לא עדיף לחוס על בן הזוג ועל מערכת היחסים, גם במחיר של פגיעה בכנות.

הדוגמאות ה"קלאסיות" ביותר לכנות מיותרת מופיעות אחרי מקרים של בגידה. בן או בת הזוג שבגדו מחליטים לפעמים לנקות את המצפון שלהם ומתוודים, ולפעמים, אפילו מספקים ווידוי מפורט מאד של הבגידה. הנה סיפור דמיוני בהחלט (שמן הסתם התרחש במציאות): במהלך נסיעת עבודה לחו"ל, בחור אחד נקלע לסטוץ סתמי כלשהו. במטוס, בדרך חזרה, הוא הרגיש פתאום חרטה ומוסר כליות, והחליט לספר הכול לבת הזוג שלו בארץ.

במקרה כזה, מנתחת אופיר-לביא, כשאין סיכוי שהבחור והבחורה מהסטוץ יתראו שוב, והאירוע לא עלול לאיים על מערכת היחסים הזוגית, נראה שאין סיבה מספקת לחשוף את העניין. קשה לראות איזו טובה תצמח מהווידוי בסיפור הזה, באיזו דרך הוא יקדם את מערכת היחסים. אולי להיפך: הדבר עלול לשרוט את היחסים ולזהם אותם.

יש בני זוג, גברים ונשים, שלא יהיו מסוגלים לסלוח על הבגידה.
אז לכל הבוגדים החד פעמיים שבנינו רק שימו לב: חשוב להדגיש ש"פיתרון" כזה, של העלמת המידע לגבי בגידה סתמית, תקף רק באירועים נדירים עד חד פעמיים. כשהעניין חוזר על עצמו, אנחנו בסיפור אחר לגמרי. סיפור שמעיד על בעיה מהותית ביחסים.

אישה מאושרת!
המתכון לחיים מאושרים: אישה מאושרת

רומן אמיתי, ממושך, בעל משמעות, המתרחש במקביל למערכת יחסים זוגית, הוא לא משהו שאפשר "להעלים". פרשייה חיצונית כזו מצביעה בהכרח על חסך משמעותי שקיים בקשר הזוגי, ואי אפשר לעבוד עליו ולנסות לפתור אותו ללא הגילוי. עבודה כזאת מחייבת ניתוח, והניתוח מחייב חשיפה, ככה זה.

כשמתנהל רומן, מתרחשת התרחקות בלתי נמנעת בין בני הזוג. הרומן מחלחל לתוך מערכת היחסים ומזהם אותה גם בלי הגילוי. לעיתים, דווקא הגילוי "עושה סדר" לבן הזוג הנבגד. לפניו, לא היה ברור לנבגד מה קורה כאן. אחריו, מתבררת הסיבה למצב. השבר הכרוך בגילוי הבגידה עלול אמנם להביא לסיום היחסים, אבל אם רוצים לעבוד על הבעיה שהביאה לרומן - אין מנוס מניקוז המוגלה החוצה. זהו תהליך כואב, וזמן רב יימשך עד שהעור יתאחה. אם הוא אכן יתאחה.

לעיתים, ההחלטה לא לספר קשורה להתפתחות הקשר הזוגי. יש דברים שחשים בנוח לדבר עליהם ולחשוף אותם רק כשהקשר ותיק ומבוסס, ולא בשלבים מוקדמים יותר. למשל, עניינים שונים בעברו של אחד מבני הזוג, כטראומה הקשורה בתקיפה, היסטוריה רפואית, הסתבכות פלילית והוללות מינית.

לא תמיד ה"סוד" רלוונטי להווה ולקשר הקיים, אבל ייתכן שעצם ההסתרה שלו מעכירה את היחסים, בעיני המסתיר. רק בשלב בשל ובוגר של הקשר (מתי זה קורה? לכו תדעו, זה משתנה מקשר לקשר כמובן) האדם מרגיש מוכן לחלוק את הסוד עם בן או עם בת הזוג.

תתכוננו להפתעה: כשמדובר בשקרים לבנים קטנים, כמו תשובה שלילית לשאלה המתקילה "השמנתי???" תשובה חיובית לשאלה "האוכל שהכנתי טעים לך, מאמי?", או תשובה אמיתית לשאלה "כמה כסף הוצאת על זוג הנעליים הזה?" - המומחית ממליצה דווקא לא לשקר (!). רצוי לענות בצורה לא מעליבה ומכבדת כמובן, אבל האמת שהאמת היא התשובה המתאימה במקרים האלה. בתכלס, בדרך כלל בני הזוג שלנו גם יודעים מתי אנחנו עובדים עליהם ומתי לא. אז הכי טוב פשוט להגיד את האמת, לא?

הסתרה של חטאים קטנים, כמו זה שבזבזתם יותר מדי כסף על נעליים או על משחק מחשב מדלוקי, או שפירקתם עוגה שלמה באיזה לילה קשוח בעיצומה של דיאטה, גורמת למסתירים להרגיש שלא בנוח בבית של עצמם. הרי כל אחד אוהב להרגיש קצת "חלש" לפעמים ומצפה שהאהובים שלו יקבלו אותו גם בחולשתו, במעידתו ובפשלתו. הבית הרגשי הוא זה שאמור לתת לנו את התחושה הטובה, המקבלת והמחבקת הזו. אחרת, זהו בית פגום וזוהי זוגיות פגומה.

התיאוריות טובות ויפות. אבל איך נוכל להסביר לבן או לבת־זוג כועסים ופגועים, למה לא סיפרנו להם משהו במשך תקופה ארוכה ולמה העלמנו מהם מידע ולא היינו גלויים איתם בזמן שהם, לטענתם, היו גלויי לב וכנים איתנו תמיד?

לא פשוט, ואף לא נעים, אבל אופיר-לביא ממליצה, גם כאן, לומר את האמת. להסביר שיחסים הם דבר מתפתח, ושאנחנו מורידים מעלינו שכבות הגנה ככל שהזמן עובר והקשר מתבסס. להודות, לפעמים, שחששנו כי תיווצר דעה לא טובה ואולי לא נכונה לגבינו. להבהיר שלא שיקרנו. ולשכנע שכיום אנחנו חשים בטוחים יותר בתוך הקשר - ושמעתה נשתדל להיות כנים וגלויים ככל האפשר.

ומה ליהודית רביץ יש להגיד על כל עניין השקרים בזוגיות? הנה:

שילה אישה (1).jpg

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר־לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל