אמוקסיקלב-טבעAmoxiclav-Teva

שם גנרי

Clavulanic Acid+Amoxicillin

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>1. התרופה&nbsp;היא אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילים (משתייכת&nbsp;לתת־הקבוצה פניצילינים חצי סינתטיים, ונקראת גם בשם הגנרי קו־אמוקסילב). היא מכילה שני מרכיבים פעילים -&nbsp;אמוקסיצילין וחומצה קלווּלנית - ומשמשת לטיפול בכמה סוגים של דלקות חיידקיות ובהן&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/otitis_media.aspx" target=_blank>דלקת של האוזן התיכונה</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/sinusitis.aspx" target=_blank>דלקת בסינוסים (סינוסיטיס)</a>, דלקת בדרכי הנשימה, <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/pneumonia.aspx" target=_blank>דלקת ריאות</a>, <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/womens/Pages/cystitis.aspx" target="_blank">דלקת בדרכי השתן</a>, דלקת בשיניים או בחלל הפה, זיהומי עור, זיהומים ברקמות רכות וזיהומים במפרקים או בעצמות.<br/><br>2. האנטיביוטיקה הזאת&nbsp;משוּוקת בטבליות ובתרחיף לשתייה בתכשירים המסחריים אוגמנטין, מקליבן ואמוקסיקלב־טבע. הן הטבליות והן התרחיפים לשתייה משוּוקים בריכוזים שונים. אסור להחליף בין סוגי התכשירים בלי להתייעץ עם&nbsp;הרופא המטפל או עם הרוקח. לדוגמה, טבלייה אחת של 250 מיליגרם, וטבלייה אחת של 500 מיליגרם וטבלייה אחת של 875 מיליגרם מכילות&nbsp;אותו ריכוז של חומצה קלווּלנית, ורק הריכוז של האמוקסיצילין משתנה בה. לכן&nbsp;2 טבליות של 250 מיליגרם אינן שוות ערך לטבלייה אחת של 500 מיליגרם. אפשר לתת את התרופה הזאת גם בזריקות, אך רק בהוראת רופא במרפאה או בבית חולים.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

כן

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

1. מומלץ ליטול את הטבלייה בשלמותה&nbsp;בעזרת כוס מים. אם יש קושי לבלוע, ניתן לחצות את הטבלייה, אך במקרה כזה יש לבלוע את שני החצאים&nbsp;בזה אחר זה.<br/><br>2. לא קיים מידע&nbsp;בנוגע לכתישה, ללעיסה או לריסוק של הטבליות.

תדירות הנטילה

<p align="center"><span class="BigBlue">2&nbsp;-&nbsp;3&nbsp;</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p><strong>טבליות אוגמנטין, מאקליבן ואמוקסיקלב־טבע<br/></strong>1. את המינון קובע הרופא המטפל.<br><br>2. מומלץ ליטול את התרופה עם אוכל.<br><br>3. יש להקפיד על תדירות הנטילה ועל משך&nbsp;הנטילה כפי שהורה הרופא המטפל.<br><br><strong>תרחיף לשתייה</strong><br>1. את מינון התרופה קובע הרופא המטפל.<br><br>2. יש לבקש מהרוקח שיכין את התכשיר בעת ניפוק התרופה בבית המרקחת.<br><br>3. לאחר הכנת התרחיף יש לאחסן אותו במקרר. הרוקח יציין מהו משך האחסון האפשרי&nbsp;במקרר.<br><br>4. יש לנער את הבקבוקון לפני השימוש.<br><br>5. יש ליטול את התרופה עם אוכל.<br><br>6.&nbsp; יש להקפיד על תדירות הנטילה ועל משך&nbsp;הנטילה כפי שהורה הרופא המטפל.</p>

דגשים לשימוש

<p>1. התרופה&nbsp;היא אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילים (משתייכת&nbsp;לתת־הקבוצה פניצילינים חצי סינתטיים) המכילה שני מרכיבים פעילים: אמוקסיצילין וחומצה קלווּלנית.<br/><br>2.&nbsp;התרופה משמשת לטיפול בכמה זיהומים ודלקות חיידקיות.<br><br>3. אסור להשתמש בתרופה&nbsp;במקרה של&nbsp;אלרגיה לפניצילין או לאנטיביוטיקה ממשפחת הבטא־לטקם.<br><br>4. התרופה משוּוקת בטבליות ובתרחיף לשתייה בכמה תכשירים מסחריים: אוגמנטין, אמוקסיקלב־טבע ומאקליבן.<br><br>5. הן הטבליות והן התרחיפים לשתייה משוּוקים בריכוזים שונים. אסור להחליף בין סוגי התכשירים בלי להתייעץ&nbsp;עם הרופא המטפל או עם הרוקח.<br><br>6. התרחיף מיועד לילדים או למבוגרים המתקשים&nbsp;לבלוע כמוסות. הרוקח מכין את התרחיף ומנפק את התכשיר כשהוא מוכן. את התרחיף המוכן יש לשמור במקרר. הרוקח יציין למשך כמה זמן ניתן לשמור&nbsp;אותו במקרר.<br><br>7. יש להקפיד על הוראות הרופא ולהשלים את הטיפול באנטיביוטיקה. אסור לקצר את משך הטיפול שעליו הורה&nbsp;הרופא, גם אם חל שיפור במצב הדלקת.<br><br>8. תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן שלשולים, בחילות וכאבי בטן. קיימות גם תופעות לוואי נדירות שיש לדווח עליהן לרופא ברגע שמבחינים בהן. מידע נוסף מובא בסעיף&nbsp;"תופעות לוואי".</p>

אחסון

<p>תנאי האחסון משתנים&nbsp;בהתאם לסוג התכשיר (טבליות או תרחיף לשתייה) ובהתאם ליצרנית שלו (השם המסחרי שלו). להלן הפירוט:<br/><br><strong>טבליות אוגמנטין</strong> (250 מיליגרם, 500 מיליגרם, 875 מיליגרם): יש לאחסן את התרופה בטמפרטורת החדר (לא יותר&nbsp;מ־25 מעלות צלזיוס). הטבליות&nbsp;ארוזות בעטיפת אלומיניום. יש להשתמש בהן&nbsp;בתוך 30 יום ממועד הפתיחה. לאחר 30 ימים אסור להשתמש בהן.<br><br><strong>טבליות מאקליבן</strong>: יש לאחסן את התרופה בטמפרטורת החדר (לא&nbsp;יותר מ־25 מעלות צלזיוס).<br><br><strong>טבליות אמוקסיקלב־טבע</strong>: יש לאחסן את התרופה בטמפרטורת החדר (לא&nbsp;יותר מ־25 מעלות צלזיוס).<br><br><strong>תרחיף לשתייה אוגמנטין</strong> (250 מיליגרם ו־400 מיליגרם): בקבוקון לא מוכן (אבקה יבשה) יש לאחסן בטמפרטורת החדר (לא יותר מ־25 מעלות צלזיוס); בקבוקון מוכן לשתייה (לאחר שהרוקח הכין אותו) יש לאחסן במקרר ולהשתמש בתכשיר בתוך 7 ימים מיום ההכנה.<br><br><strong>תרחיף לשתייה אוגמנטין</strong> (600&nbsp;מיליגרם ES): בקבוקון לא מוכן (אבקה יבשה) יש לאחסן בטמפרטורת החדר (לא&nbsp;יותר מ־25 מעלות צלזיוס). בקבוקון מוכן לשתייה (לאחר שהרוקח הכין אותו) יש לאחסן במקרר ולהשתמש בתכשיר בתוך 10 ימים מיום ההכנה.<br><br><strong>תרחיף לשתייה מאקליבן</strong> (250 מיליגרם או 400 מיליגרם): בקבוקון לא מוכן (אבקה יבשה) יש לאחסן בטמפרטורת החדר (לא יותר מ־25 מעלות צלזיוס). בקבוקון מוכן לשתייה (לאחר שהרוקח הכין אותו) יש לאחסן במקרר ולהשתמש בתכשיר בתוך 7 ימים מיום ההכנה.</p>

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

הערות לתנאי לקיחה

<p><strong>נהיגה</strong>: השימוש בתרופה עלול לגרום לחולשה ולסחרחורות ובכך לפגוע&nbsp;בכושר הנהיגה. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.<br/><br><strong>הריון</strong>: ניתן להשתמש בתרופה במהלך ההריון, אך רק בהמלצת הרופא המטפל.<br><br><strong>הנקה</strong>: נשים מיניקות יכולות להשתמש&nbsp;בתרופה, אך רק בהמלצת הרופא המטפל.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: לא ידוע אם אלכוהול משפיע על התרופה.&nbsp;יש לשאול&nbsp;את הרופא המטפל אם המצב הרופאי מאפשר לשתות אלכוהול.</p>

מתי אסור להשתמש?

<p>1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. אם קיימת רגישות־יתר&nbsp;לאנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין או ממשפחת&nbsp;הבטא לקטם.<br><br>3. אם חולים&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/kiss.aspx" target="_blank">במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס)</a>.<br><br>4. אם ההיסטוריה הרפואית כוללת מחלת כבד או צהבת בעקבות נטילת אנטיביוטיקה.</p>

אזהרות חשובות

<p>1. <strong>היסטוריה רפואית</strong>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל צמחי מרפא ותוספי תזונה.<br/><br>2. <strong>צורות שיווק</strong>. התרופה משוּוקת בטבליות ובתרחיף לשתייה בכמה תכשירים מסחריים: אוגמנטין, מאקליבן, אמוקסיקלב־טבע. הן הטבליות והן התרחיפים לשתייה משוּוקים בריכוזים שונים. אסור להחליף בין סוגי התכשירים בלי להתייעץ&nbsp;עם הרופא המטפל או עם הרוקח. למשל, טבלייה אחת של 250 מיליגרם, טבלייה אחת של 500 מיליגרם וטבלייה אחת של 875 מיליגרם מכילות&nbsp;אותו ריכוז של חומצה קלווּלנית, ורק הריכוז של האמוקסיצילין משתנה בהן. לפיכך 2 טבליות של 250 מיליגרם אינן שוות ערך לטבלייה אחת של 500 מיליגרם.<br><br>3. <strong>רגישות־יתר</strong>. מאחר שאמוקסיצילין (שהיא אחד ממרכיבי התרופה) שייכת למשפחת הפניצילינים, אסור להשתמש בה אם רגישים לפניצילין או לאנטיביוטיקה ממשפחת הבטא לקטם (כולל צפלוספורינים). הרגישות לתרופה יכולה להתבטא בתסמינים שונים ובהם פריחה קלה בעור. במקרים חמורים עלולה רגישות־היתר להתבטא באנפילקסיס (מצב מסכן חיים) וכן בתופעות מסכנות חיים בעור (כמו תסמונת סטיבנס־ג'ונסון).&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל גם אם&nbsp;סובלים מרגישות־יתר למזון מסוים או לאנטיביוטיקה אחרת או אם סובלים ממחלה אלרגית כלשהי.<br><br>4.&nbsp;<strong>טיפול ממושך או מניעתי</strong>.&nbsp;במרבית המקרים ניתנת&nbsp;התרופה&nbsp;לפרק זמן קצר (בין 3 ל־14 ימים,&nbsp;בהתאם לסוג הזיהום). במקרים מסוימים יכול הרופא להמליץ על שימוש ארוך טווח בתרופה. שימוש&nbsp;כזה עלול לגרום, בין היתר,&nbsp;להופעת זיהומי פטרייה או להופעת זיהום של החיידק קלוסטרידיום דיפיציל במערכת העיכול. מטופלים שמקבלים טיפול ארוך טווח צריכים להיות במעקב אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות דם לפי הנחיותיו.<br><br>5. <strong>חולים שסובלים מאי־ספיקת כליות או ממתן כמות קטנה של שתן</strong> צריכים שמינון התרופה יותאם למצבם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. מינונים גבוהים מדי למטופלים&nbsp;שסובלים&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target="_blank">מאי־ספיקת כליות</a> מעלים את הסיכון לפרכוסים. במטופלים שסובלים ממתן כמות קטנה של שתן עלולה&nbsp;התרופה לגרום&nbsp;לעיתים נדירות ליצירת גבישים בשתן. יש לדווח לרופא המטפל אם בעת שמטופלים בתרופה נותנים כמות קטנה של שתן.<br><br>6.&nbsp;<strong>חולים שסובלים&nbsp;ממחלת כבד או מהפרעות בתפקודי הכבד</strong>.&nbsp;התרופה עלולה לעיתים נדירות לפגוע בתפקודי הכבד. מתן התרופה למי שסובלים מהפרעות בתפקודי הכבד חייב להיעשות בזהירות. אם מתפתחים תסמינים שעלולים להעיד על דלקת בכבד, יש לדווח עליהם מיד לרופא המטפל. מידע נוסף מובא בסעיף&nbsp;תופעות לוואי.<br><br>7.&nbsp;<strong>מחלת הנשיקה</strong>. מטופלים שסובלים ממחלת הנשיקה ונוטלים את התרופה עלולים לפתח פריחה מפושטת על העור (משום שהיא מכילה אמוקסיצילין). לכן יש להימנע ממתן התרופה למטופלים שסובלים ממחלת הנשיקה.<br><br>8.&nbsp;<strong>בדיקות מעבדה</strong>. אם עומדים לעשות בדיקות דם הכוללות&nbsp;בדיקה של רמות הגלוקוז (סוכר) בדם,&nbsp;יש לדווח לרופא&nbsp;על כך שנוטלים&nbsp;את התרופה.&nbsp;הסיבה:&nbsp;התרופה (בגלל מרכיב&nbsp;האמוקסיצילין שבה) עלולה להשפיע על תוצאות הבדיקות.</p>

תופעות לוואי

<p>תופעות הלוואי המחייבות לפנות לרופא הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות. עם זאת, מאחר שהן עלולות להיות מסוכנות, הרי עם הופעתן יש לפנות בדחיפות לרופא.<br/><br>1. תופעות לוואי של רגישות־יתר כמו פריחה, גרד, עור אדמומי, נפוח או מגורה, עור מתקלף, קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, לחץ בחזה, קושי בבליעה, נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: העפעפיים, הפנים, השפתיים, הלשון, הגרון. לתסמינים האלה עלול להתלוות גם חום גבוה אך הם עלולים להופיע גם ללא עלייה בחום.<br><br>2. תופעה אלרגית מאוחרת שמופיעה&nbsp;כמה ימים לאחר שמתחילים ליטול את&nbsp;האנטיביוטיקה. התסמינים כוללים חום&nbsp;גבוה, פריחה, כאבי מפרקים ונפיחות של בלוטות הלימפה.<br><br>3. תסמונת סטיבנס־ג'ונסון או תסמונת TEN. אלה הן תופעות לוואי נדירות שבאות לידי ביטוי באחד או יותר מהתסמינים הבאים: עור אדמומי ומקולף, הופעת שלפוחיות על העור, קילופי עור, עיניים אדמומיות ומגורות, כיבים בחלל הפה, בגרון, באף ובעיניים.<br><br>4. דלקת במעי הגס ושלשולים חריפים. אחת מתופעות הלוואי השכיחות של אמוקסיצילין היא שלשולים, אך אם מתפתח שלשול חריף ומתמשך המלוּוה בכאבי בטן ובעוויתות, בצואה נוזלית או דמית - יש לפנות לרופא המטפל. ייתכן שמדובר בדלקת במעי הגס שהגורם לה הוא החיידק קלוסטרידיום דיפיציל.<br><br>5. תסמינים של ירידה במספרים של תאי הדם כמו חום גבוה, צמרמורת, עייפות, חולשה ניכרת, חיוורון והופעת חבורות או דימומים על העור.<br><br>6. תסמינים של מחלת כבד כמו חולשה ניכרת, בחילות והקאות, חוסר תיאבון, שתן כהה, צואה בהירה, הצהבה של החלק הלבן בעיניים או הצהבה של העור (צהבת).<br><br>7. דימומים, חבורות וסימנים כחולים בעור, דימומים ממערכת העיכול או ממערכת השתן.<br><br>8. לשון שחורה הנראית שעירה.<br><br>9. פרכוסים.<br><br>10. דלקת של כלי הדם (וסקוליטיס) הנראית כמו פריחה סגולה או אדומה על&nbsp;העור.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>שלשולים, פטרת בנרתיק, בחילות.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות</strong><br>פריחה בעור, גרד, בעיות במערכת העיכול, סחרחורות, כאבי ראש, אי־שקט, פעלתנות־יתר, עלייה באנזימי הכבד.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>אי־ספיקת כבד, תסמונת סטיבנס־ג'ונסון, רגישות־יתר, פריחה מפושטת, קילוף של העור, הופעת שלפוחיות בעור ובחלל הפה, תגובות עוריות חמורות, ירידה ברמות של כדוריות הדם הלבנות, דימומים, דלקת של המעי הגס, דלקת בכלי הדם (וסקוליטיס), פרכוסים, הופעת גבישים בשתן.</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול. אלה הן התרופות שיכולה להיות להן&nbsp;אינטראקציה עם חומצה קלווּלנית+אמוקסיצילין.<br/><br>1. <strong>אנטיביוטיקות אחרות</strong>, לרבות אנטיביוטיקות ממשפחת הטטרציקלינים והמקרולידים, סולפונמיד <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5180" target=_blank>וכלורמפניקול</a>. בחלק מהמקרים ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, למשל לטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי.<br><br>2. <strong>תרופות נוגדות קרישה</strong> כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4723" target=_blank>וורפרין (קומדין)</a>. השילוב&nbsp;עלול לשנות את רמות&nbsp;הוורפרין בדם. במקרה של שילוב כזה עשוי הרופא לעקוב אחרי רמות ה־INR בדם.<br><br>3. <strong>פרובנציד</strong>, תרופה לטיפול <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/gout.aspx" target=_blank>בשיגדון (גאוט)</a>.&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8516" target=_blank>פרובנציד</a> עלולה להעלות את רמות האמוקסיצילין בדם (שהיא החומר הפעיל בתרופה יחד עם החומצה הקלווּלנית).<br><br>4. <strong>אלופורינול</strong>, תרופה לטיפול בשיגדון. השילוב עם&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4547" target=_blank>אלופורינול</a> עלול להעלות את הסיכון לרגישות־יתר לאמוקסיצילין (שהיא החומר הפעיל בתרופה יחד עם החומצה הקלווּלנית). הרופא יכול לאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי תופעות לוואי.<br><br>5. <strong>מתוטרקסט</strong>. מרכיב האמוקסיצילין שבתרופה עלול להעלות את רמות&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7242" target=_blank>המתוטרקסט</a> בדם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב התרופות.<br><br>6. <strong>גלולות למניעת הריון</strong>. אנטיביוטיקות מסויימות עלולות להפחית מהיעילות של גלולות למניעת הריון. ככל הנראה, לשילוב של חומצה קלווּלנית+אמוקסיצילין אין השפעה על יעילות הגלולות. נשים בגיל הפוריות שנוטלות אנטיביוטיקות נוספות וגם גלולות למניעת הריון צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>7. <strong>מיקופנולט מופטיל</strong> (תרופה לטיפול במושתלי איברים ולטיפול במחלות אוטואימונית): השילוב&nbsp;עלול לגרום לירידה ברמות&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=6831" target="_blank">המיקופנולט מופטיל</a>&nbsp;בדם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב של שתי התרופות.</p>

שילוב עם מזון

<p>יש ליטול את התרופה עם הארוחה.</p>

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

כל רופא מוסמך לרשום את התרופה.