חיפוש

dsdsdsd
שתי כפות ידיים מחזיקות תרופות

 

<Category><CategoryInfo><title>מערכת העיכול ומטבוליזם</title><id>5</id></CategoryInfo></Category>Trueמערכת העיכול ומטבוליזםVitamin D1001744TrueTrueFalseTrueTrueFalseלא1<paragraphs><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>1</paragraph_key><title>שם גנרי</title><MedParagraphType>General</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>Vitamin&amp;nbsp;D</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>50</paragraph_key><title>הערה כללית</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>4</paragraph_key><title>מה היא עושה?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\1.gif</image><description><all>1. ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן החיוני לתפקודו של גוף האדם. הוא מיוצר בעור לאחר חשיפה לשמש, אך זמין גם בכמה מזונות ומשוּוק בתוספי תזונה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. ויטמין D מווסת את ספיגת הסידן ממערכת העיכול, אחראי למשק הסידן והזרחן בגוף ותורם לבריאות העצמות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. מחסור בוויטמין D פוגע בבריאות העצם וגורם לרככת ולסיכון מוגבר לשברים. בקרב הישראלים קיימת שכיחות גבוהה של מחסור בוויטמין D. למחסור הזה יש סיבות רבות המפורטות &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/vitamin_d_benefits.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;בכתבה המוקדשת לוויטמין D&lt;/a&gt;.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. גם תינוקות עלולים לסבול מיום היוולדם ממחסור בוויטמין D. לכן ממליץ משרד הבריאות לתת לכל התינוקות - מהיוולדם ועד גיל שנה - תוסף תזונה המכיל ויטמין D.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. אנשים בגיל המבוגר (בני 65 ויותר) עלולים לסבול ממחסור בוויטמין D הן בגלל היעדר חשיפה לשמש והן בגלל ירידה ביעילות הייצור של ויטמין D בעור, ולכן הם נזקקים לעיתים לתוספת של ויטמין D.&lt;br&gt;&lt;br&gt;6. אנשים שסובלים מדלדול העצם (&lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/osteoporosis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;אוסטאופורוזיס&lt;/a&gt; ואוסטאופניה) זקוקים אף הם לתוספת של ויטמין D ולא רק לתוספת של סידן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;7. ישנן קבוצות נוספות של אנשים שעלולים לסבול ממחסור בוויטמין D, ובהם מי שאינם נחשפים לשמש (למשל בגלל שעות עבודה ארוכות במשרד), מי שלובשים כל היום בגדים ארוכים וחובשים כובע, מי שסובלים ממחלות במערכת העיכול או בשרירים או במפרקים, בעלי עור כהה, מי שנוטלים תרופות מסוימות, מי שסובלים &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/obesity.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;מהשמנת־יתר&lt;/a&gt; או שעברו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/surgery/Pages/bariatric_surgery.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;ניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי)&lt;/a&gt; או ניתוחים אחרים במערכת העיכול.&lt;br&gt;&lt;br&gt;8. בישראל משוּוקים כמה תכשירים של ויטמין D. הם שונים אלה מאלה במינון ובצורת המתן: התכשירים יכולים להיות בטיפות לבליעה, בטבליות לבליעה, בטבליות ללעיסה ובכמוסות.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>18</paragraph_key><title>האם היא בסל הבריאות?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>2</paragraph_key><title>כיצד ניתנת התרופה</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>טיפות, טבליות, טבליות ללעיסה, כמוסות.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>19</paragraph_key><title>האם נדרש מרשם?</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><description><all>0</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>14</paragraph_key><title>מהי תדירות הנטילה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\6.gif</image><description><all>&lt;div class="BigBlue"&gt;1&lt;/div&gt;&lt;div class="BiggerDrugInfo"&gt;פעמים ביום&lt;/div&gt;&lt;div&gt;ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח&lt;/div&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>13</paragraph_key><title>מהו המינון השכיח?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><adult>המינון נקבע לפי יחידות בינלאומיות (יחב"ל. 1 יחב"ל = 0.025 מיקרוגרם). יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למינון המומלץ.&amp;nbsp;להלן המלצות כלליות:&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;הצריכה היומית של ויטמין D (הכוללת הן ויטמין D מהמזון והן מתוספי תזונה)&lt;/b&gt;&lt;br&gt;• נשים הרות או מיניקות: 600 יחב"ל ביום.&lt;br&gt;&lt;br&gt;• מבוגרים עד גיל 70 שנים: 600 יחב"ל ביום.&lt;br&gt;&lt;br&gt;• מבוגרים בני 70 שנים ויותר: 800 יחב"ל ביום.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מינון אחזקה כדי למנוע מחסור בוויטמין D&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;מגיל 50 שנים ויותר: 800 עד 1,000 יחב"ל ביום (המלצות העמותה הישראלית &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/osteoporosis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;לאוסטאופורוזיס&lt;/a&gt; ולמחלות עצם משנת 2020).&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;מינון במקרים של מחסור בוויטמין D&lt;/b&gt;&lt;br&gt;במקרה של מחסור חמור בוויטמין D כמו, למשל, לאחר שבר בצוואר הירך: 50 אלף יחב"ל פעם בשבוע במשך 8 שבועות&amp;nbsp;או 6,000 יחב"ל פעם ביום במשך 8 שבועות.&amp;nbsp;לאחר מכן: 1,000 עד 2,000 יחב"ל פעם ביום.&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;br&gt;מנת האחזקה למטופלים שסבלו בעבר ממחסור חמור בוויטמין D: בין 800 ל־1,000 יחב"ל ביום. ניתן ליטול את המנה פעם ביום או פעם בשבוע, בהתאם להמלצת הרופא.&lt;br&gt;</adult><child>&lt;b&gt;תינוקות מהלידה ועד גיל שנה&lt;br&gt;&lt;/b&gt;2 טיפות לבליעה פעם ביום. כל טיפה מכילה 200 יחב"ל ויטמין D, כך שבסך הכול מדובר ב־400 יחב"ל ויטמין D ביום.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;ילדים בני שנה ויותר&lt;br&gt;&lt;/b&gt;הצריכה היומית המומלצת של ויטמין D (מתזונה ומתוספי תזונה): 600 יחב"ל ביום.&lt;br&gt;&lt;br&gt;במקרים של מחסור בוויטמין D בילדים בני שנה ויותר קובע הרופא את המינון.</child></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>15</paragraph_key><title>הוראות שימוש</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;b&gt;טיפות של ויטמין &lt;/b&gt;&lt;b&gt;D3&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&lt;br&gt;&lt;/b&gt;1. טיפות של 200 יחב"ל בכל טיפה מיועדות לתינוקות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. טיפות של 400 או של 1,000 יחב"ל בכל טיפה מיועדות למבוגרים בלבד.&lt;div&gt;&lt;br&gt;3. לפני השימוש יש לשטוף היטב את הידיים במים ובסבון.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. אסור לטפטף את תכולת הבקבוקון ישירות לפה. יש לפתוח את הבקבוקון, לטפטף את מספר הטיפות הנדרש על כפית קטנה ולבלוע את המנה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4.&amp;nbsp;אם מדובר בתינוק, יש לטפטף 2 טיפות על כפית קטנה ומיד לאחר מכן לתת את המנה לתינוק.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. מזון אינו משפיע על ויטמין D. ניתן ליטול אותו עם מזון או בין הארוחות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;9. לאחר השימוש יש לסגור את הבקבוקון באמצעות המכסה שלו.&lt;br&gt;&lt;b&gt;&lt;br&gt;כמוסות, טבליות וטבליות לעיסה של ויטמין &lt;/b&gt;&lt;b&gt;D3&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&lt;br&gt;&lt;/b&gt;1. כמוסות, טבליות וטבליות לעיסה ניתנות רק למבוגרים. הן משוּוקות במינונים של 400 או של 1,000 יחב"ל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. הרופא או הרוקח קובעים את המינון.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. טבליות לעיסה יש ללעוס לפני הבליעה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. טבליות רגילות או כמוסות יש לבלוע בשלמותן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. מזון אינו משפיע על ויטמין D. ניתן ליטול אותו עם מזון או בין הארוחות.&lt;/div&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>16</paragraph_key><title>האם יש ליטול עם מזון?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>מזון אינו משפיע על ספיגת הוויטמין. ניתן ליטול תוסף של ויטמין D לפני האוכל או אחרי האוכל.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>23</paragraph_key><title>מידע נוסף</title><MedParagraphType>AboutMedicine</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\did.gif</image><description><all>1. ויטמין D הוא ויטמין חיוני לגוף המיוצר בעור בעת חשיפה לשמש. כמו כן הוא מצוי בכמה מזונות וכן הוא משוּוק בתוספי תזונה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. משרד הבריאות של ישראל ממליץ לתת לכל התינוקות מיום היוולדם ועד הגיעם לגיל שנה ויטמין D במינון של 400 יחידות בינלאומיות ביום (2 טיפות פעם ביום. כל טיפה מכילה 200 יחב"ל).&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. לא רק תינוקות, אלא האוכלוסייה כולה בישראל - ברובה - סובלת ממחסור בוויטמין D. רצוי להתייעץ עם&amp;nbsp;הרופא המטפל האם יש צורך ליטול תוסף של ויטמין D. קיימים ערכים מומלצים לצריכה יומית של ויטמין D, ואלה מפורטים בסעיף "מינון שכיח".&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. מי שסובלים ממחסור בוויטמין D או מאוסטאופורוזיס צריכים לקבל מינונים גבוהים של ויטמין D בתחילת הטיפול כדי להשלים את החוסרים. מטופלים כאלה צפוי הרופא לשלוח לא רק לבדיקות דם כדי לעמוד על רמות הוויטמין D שבו אלא גם&amp;nbsp;לבדיקות של צפיפות העצם.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. יש להקפיד על המינון של ויטמין D כפי שהמליצו הרופא או הרוקח. מינון־יתר עלול לגרום לתסמיני רעילות.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>51</paragraph_key><title>הערה לסעיפי הריון והנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>10</paragraph_key><title>הנקה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>Breast-feeding.png</image><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>9</paragraph_key><title>הריון</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>pregnancy.png</image><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>12</paragraph_key><title>אלכוהול</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>alcohol.png</image><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>8</paragraph_key><title>נהיגה</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>2</ParagraphType><IsBoolean>1</IsBoolean><image>driving.png</image><description><all>1</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>26</paragraph_key><title>נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>&lt;b&gt;נהיגה&lt;/b&gt;: נטילת ויטמין D אינה אמורה להשפיע על יכולת הנהיגה.&lt;br&gt;&lt;b&gt;&lt;br&gt;הריון&lt;/b&gt;: אישה בתקופת ההריון צריכה לצרוך 600 יחב"ל ויטמין D ביום. אם היא סובלת ממחסור בוויטמין D, ייתכן שהרופא ימליץ לה על מינון גבוה יותר. הרופא עשוי להמליץ לאישה הרה ליטול מולטי־ויטמין המכיל ויטמין D. לאישה הרה ולאישה שמתכננת הריון מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לתזונה המומלצת ובנוגע לתוספים המומלצים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;הנקה&lt;/b&gt;: אשה מיניקה צריכה לצרוך 600 יחב"ל ויטמין D ביום. אם היא סובלת ממחסור בוויטמין D, ייתכן שהרופא ימליץ לה על מינון גבוה יותר.&amp;nbsp;יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לתזונה המומלצת ובנוגע לתוספים המומלצים בתקופת ההנקה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;אלכוהול&lt;/b&gt;: לא ידוע על השפעה כלשהי שיש לאלכוהול על ויטמין D, ולכן אין איסור לשתות אלכוהול בעת שמטופלים בוויטמין D. עם זאת, שתייה מוגברת של אלכוהול מעלה את הסיכון לדלדול העצם.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>5</paragraph_key><title>מתי אסור להשתמש?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><image>medicines\2.gif</image><description><all>1. אם קיימת רגישות־יתר לוויטמין D.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. אם קיים בגוף עודף של ויטמין D.&lt;br&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>6</paragraph_key><title>אזהרות חשובות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>1.&amp;nbsp;&lt;b&gt;ההיסטוריה הרפואית&lt;/b&gt;. לפני שמתחילים ליטול את התוסף של ויטמין D יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא. במיוחד יש לדווח לרופא אם ההיסטוריה הרפואית כוללת רמות גבוהות של ויטמין D בדם, רמות גבוהות של סידן או של זרחן בדם, מחלות של בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד), הפרעות התפתחות בגדילה או בעצמות, &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/nephrolithiasis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;אבנים בכליות ובדרכי השתן&lt;/a&gt; ומחלות גנטיות שבאות לידי ביטוי בעצמות.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. &lt;b&gt;מעקב רפואי&lt;/b&gt;. למרבית האנשים אין צורך למדוד את רמות הוויטמין D בדמם, גם אם הם סובלים ממחסור בוויטמין הזה וכל עוד הם מקבלים את המינון המומלץ של ויטמין D ולא חורגים ממנו. עם זאת, מטופלים שמקבלים ויטמין D מסיבות רפואיות שונות (כמו דלדול העצם, מחלות מעי דלקתיות ומחלות נוספות) צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא יעקוב במיוחד אחרי הרמות של ויטמין D, של סידן ושל זרחן בדם ואחר תוצאותיהן של בדיקות נוספות - אם הן נדרשות - כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/Pages/bone_mineral_density_test.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;בדיקות של צפיפות העצם&lt;/a&gt;.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. &lt;b&gt;מחסור בוויטמין D&lt;/b&gt;. שיעור ניכר מהאוכלוסייה בישראל סובל ממחסור בוויטמין D. יש לכך סיבות שונות ובהן שהייה מרובה בבתים או במשרדים, העדר חשיפה לשמש ושימוש במסנני קרינה להגנה מפני נזקי השמש. מחסור בוויטמין D שכיח במיוחד בקרב מבוגרים, חרדים, בדואים, יוצאי אתיופיה, מי שנמנעים מחשיפה לשמש מסיבות רפואיות שונות, מי שסובלים ממחלות מעי דלקתיות או ממחלות במעיים שגורמות לירידה בספיגה של ויטמין D, מי שסובלים &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;מאי־ספיקת כליות&lt;/a&gt;, ממחלות כבד, &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/obesity.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;מהשמנה&lt;/a&gt;, מי שעברו ניתוחים במערכת העיכול (כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/surgery/Pages/introduction_to_bariatric_surgery.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;ניתוחים לקיצור קיבה&lt;/a&gt;) ומי שנוטלים תרופות שעלולות לגרום לאוסטאופורוזיס.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. &lt;b&gt;אי־ספיקת כליות&lt;/b&gt;. אם סובלים מאי־ספיקת כליות, יש לדווח על כך לרופא המטפל שכן במקרה כזה הכליות אינן מסוגלות לשפעל את הוויטמין D. מטופלים כאלה צריכים לקבל ויטמין D משופעל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. &lt;b&gt;אי־ספיקת כבד&lt;/b&gt;. מטופלים שסובלים מאי־ספיקת כבד צריכים לדווח על כך לרופא המטפל, שכן הם עלולים לסבול מרמות נמוכות של ויטמין D בדם ונמצאים בסיכון מוגבר לרככת.&lt;br&gt;&lt;br&gt;6. &lt;b&gt;מחלות מעי דלקתיות&lt;/b&gt;. אם סובלים ממחלות מעי דלקתיות, כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/crohns_disease.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;קרוהן&lt;/a&gt; &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/ulcerative_colitis.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;וקוליטיס כיבית&lt;/a&gt;, יש לדווח על כך לרופא המטפל. מטופלים שסובלים מקרוהן או מקוליטיס הפוגעת גם בחלק האחרון של המעי הדק עלולים לסבול מפגיעה בספיגה של ויטמין D וכתוצאה מכך ממחסור בוויטמין הזה. למטופלים כאלה עשוי הרופא להמליץ על מינון מוגבר של ויטמין D לתקופה מסוימת. במשך התקופה הזאת יעקוב הרופא אחרי רמות הוויטמין D, הסידן והזרחן בדם.&lt;br&gt;&lt;br&gt;7. &lt;b&gt;השמנה&lt;/b&gt;. מי שסובלים מהשמנה (&lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/BMI_Calculator.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;BMI&lt;/a&gt; של 30 ויותר) צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למינון של ויטמין D הנחוץ להם. הסיבה: ייתכן שהם זקוקים למינון מוגבר.&lt;br&gt;&lt;br&gt;8. &lt;b&gt;אוסטאופורוזיס ושברים&lt;/b&gt;. אם סובלים מאוסטאופורוזיס או משבר שלא כתוצאה מתאונה, יש לדווח על כך לרופא. תרופות מסוימות וגורמי סיכון אחרים עלולים להעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס. יש להתייעץ עם הרופא המטפל; ייתכן שהוא ימליץ על מינון גבוה יותר של ויטמין D וימליץ על מעקב אחרי בדיקות כמו צפיפות עצם, רמות סידן וזרחן בדם.&lt;br&gt;&lt;br&gt;9. &lt;b&gt;המינון לתינוקות ולילדים&lt;/b&gt;. תינוקות מיום היוולדם ועד גיל שנה צריכים לקבל מדי יום 2 טיפות של ויטמין D (כל טיפה מכילה 200 יחידות בינלאומיות של ויטמין, ובסך הכול עליהם לקבל מדי יום 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D). אשר לילדים בני שנה ויותר - אין המלצות למתן תוסף של ויטמין D, אך יש להקפיד לתת להם תזונה שמכילה את הוויטמין הזה (למשל, חלב ומוצרי חלב).&lt;br&gt;&lt;br&gt;10. &lt;b&gt;המינון בגיל הפוריות&lt;/b&gt;. נשים הרות ומיניקות זקוקות למנה יומית של 600 יחב"ל ויטמין D. במרבית המקרים הרופא ממליץ לתת תוסף תזונה או תכשיר מולטיוויטמין שמכיל ויטמין D (כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7088" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;פרנטל&lt;/a&gt;). אישה הרה או מיניקה או שמתכננת הריון צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל שלה בנוגע לצורך לקחת תוסף של ויטמין D וכן תוספי תזונה נוספים.&lt;br&gt;&lt;br&gt;11. &lt;b&gt;ניתוח לקיצור קיבה&lt;/b&gt;. מי שעברו ניתוח לקיצור קיבה עלולים לסבול ממחסור בוויטמין D ובמרכיבי תזונה אחרים. יש להתייעץ עם רופא או עם דיאטנית בנוגע לתזונה המומלצת למי שעברו ניתוח לקיצור קיבה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;12. &lt;b&gt;הקפדה על המינון המומלץ&lt;/b&gt;. יש להקפיד על המלצות המינון שקבע הרופא. מינון־יתר של ויטמין D עלול לגרום לתופעות כמו ירידה במשקל, חוסר תיאבון, שתן מוגבר והפרעות בקצב הלב. מטופלים שיש להם רמות גבוהות מדי בדם של ויטמין D עלולים לסבול גם מהצטברות של סידן בעורקי הלב או בכליות ולהעלות את הסיכון לאירועי לב ולאבנים בכליות.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>7</paragraph_key><title>מהן תופעות הלוואי האפשריות?</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>ככלל, תופעות הלוואי של ויטמין D הן נדירות מאוד.&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;br&gt;תופעות לוואי נדירות שמחייבות לפנות לרופא המטפל&lt;/b&gt;&lt;br&gt;1. תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, לחץ בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. רעילות של ויטמין D. זוהי תופעת לוואי נדירה שנובעת מנטילה של מינוני־יתר ואשר עלולה לגרום לתסמינים כמו ירידה במשקל, חוסר תיאבון, הפרשת שתן מוגברת, הפרעות קצב והצטברות של סידן בעורקי הלב ובכליות - מה שמעלה את הסיכון לאירועי לב ולאבנים בכליות. יש להקפיד על המינון שקבע הרופא המטפל.&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. רמות גבוהות של סידן בדם. התסמינים של תופעת הלוואי הזאת הם חולשה, עייפות, בלבול, עצירות, כאבים בעצמות ובשרירים, בחילות והקאות.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>11</paragraph_key><title>תגובות בין תרופתיות</title><MedParagraphType>Emergencies</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>לפני שמתחילים להשתמש בתוסף הזה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה שנוטלים או שאמורים ליטול במקביל, כולל תוספי תזונה אחרים וצמחי מרפא.&lt;br&gt;&lt;br&gt;אלה הם התרופות ותוספי התזונה שעלולה להיות להם אינטראקציה עם ויטמין D:&lt;br&gt;&lt;br&gt;1. תוספי סידן. במקרים של דלדול העצם (אוסטאופורוזיס), מומלץ ליטול תוסף סידן יחד עם תוסף של ויטמין D. השילוב הזה מומלץ, אך עלול לעיתים לגרום לעלייה ברמות הסידן בדם. אם הרופא ממליץ על השילוב, הוא צפוי לעקוב אחרי רמות הסידן והזרחן בדם.&lt;br&gt;&lt;br&gt;2. תוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים. התוספים האלה מכילים לעיתים קרובות ויטמין D וסידן. יש להתייעץ עם רופא או עם רוקח בנוגע לשילוב של תכשירי מולטי־ויטמין עם ויטמין D.&amp;nbsp;&lt;br&gt;&lt;br&gt;3. תרופות משתנות ממשפחת התיאזידים או דמויי תיאזיד כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4784" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;הידרוכלורותיאזיד&lt;/a&gt; או &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5421" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;מטולזון&lt;/a&gt; המשמשות לטיפול &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;בלחץ דם גבוה&lt;/a&gt;, &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;באי־ספיקת לב&lt;/a&gt; &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/leg_edema.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;ובבצקות&lt;/a&gt;. השילוב עלול לגרום לעלייה ברמות הסידן בדם ולהעלאת הרגישות של העור לקרני השמש. אם הרופא מאשר את השילוב, הוא צפוי לעקוב אחרי רמות הסידן בדם. מטופלים שמקבלים תרופות ממשפחת התיאזידים צריכים להיות גם במעקב של רופא עור.&lt;br&gt;&lt;br&gt;4. תרופות שסופחות מלחי מרה כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5218" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;כולסטירמין&lt;/a&gt; לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול בדם או במחלות של דרכי המרה. השילוב עלול לגרום לירידה בספיגה של ויטמין D. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. ייתכן שהוא ימליץ על מרווח של 4 עד 6 שעות בין נטילת ויטמין D לבין שימוש בתרופות שסופחות מלחי מרה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;5. &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8123" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;דיגוקסין&lt;/a&gt;. השילוב עם ויטמין D עלול לגרום לעיתים נדירות להפרעות קצב. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב. ייתכן שהוא ימליץ לעקוב אחרי רמות הדיגוקסין בדם ולעשות &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/pages/electrocardiogram.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;בדיקות אק"ג&lt;/a&gt;.&lt;br&gt;&lt;br&gt;6. &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5165" class="" classname="" target="" name=""&gt;שמן פרפין&lt;/a&gt; עלול להפחית את הספיגה של ויטמין D ממערכת העיכול. יש להימנע מהשילוב. ככלל, משך הטיפול בשמן פרפין מוגבל לימים ספורים בלבד.&lt;br&gt;&lt;br&gt;7. &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7036" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;אורליסטט&lt;/a&gt;, תרופה לטיפול בהשמנת־יתר. אורליסטט עלולה להפחית את הספיגה של ויטמין D ממערכת העיכול ולגרום למחסור בוויטמין D. אם הרופא מאשר את השילוב, יש להקפיד על מרווח של שעתיים לפחות בין נטילת ויטמין D לבין נטילת אורליסטט.&lt;br&gt;&lt;br&gt;8. תרופות לטיפול &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/epilepsy.aspx" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;באפילפסיה&lt;/a&gt;, כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5327" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;קרבמזפין&lt;/a&gt;, &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4809" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;פניטואין&lt;/a&gt; &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5669" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;ופנוברביטל&lt;/a&gt;. שימוש ממושך בתרופות האלה עלול לגרום לירידה ברמות הסידן והוויטמין D בדם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. ייתכן שהוא ימליץ במקרה של שילוב כזה על מינון גבוה יותר של ויטמין D ויעקוב אחרי רמות הוויטמין D, הסידן והזרחן בדם.&lt;br&gt;&lt;br&gt;9. סטרואידים, כמו &lt;a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5192" class="" classname="" target="_blank" name=""&gt;פרדניזון&lt;/a&gt;, עלולים לגרום לדלדול העצמות. מטופל שנוטל סטרואידים במשך זמן רב צריך להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. זה צפוי להורות לו לעשות בדיקות דם ובדיקות לצפיפות העצם.</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>22</paragraph_key><title>האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>מי שמתקשה לבלוע כמוסות או כדורים יכול לקחת ויטמין D בטבליות ללעיסה או בטיפות לבליעה.&lt;br&gt;</all></description><remarks></remarks></paragraph><paragraph><monograph_key>100174</monograph_key><paragraph_key>17</paragraph_key><title>איך לאחסן את התרופה?</title><MedParagraphType>HowToUse</MedParagraphType><ParagraphType>1</ParagraphType><IsBoolean>0</IsBoolean><description><all>יש לאחסן תוסף של ויטמין D בטמפרטורת החדר, אך לא יותר מ־25 מעלות צלזיוס.</all></description><remarks></remarks></paragraph></paragraphs><Packages><Package><image>Tipot-small.svg</image><name>טיפות</name></Package></Packages>ויטמידין D בייבי,ויטמין D3,בייבי D,טיפות D,די־טאבס,די־ויט,טיפטיפות ויטמין D4בייבי DBaby D 8056

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש