Ciprofloxacin
<p>ציפרופלוקסצין היא אנטיביוטיקה רחבת טווח ממשפחת הקווינולונים המשמשת לטיפול בזיהומים שונים.<br/><br>ציפרופלוקסצין אינה מיועדת לטיפול במי שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילדים ובני נוער בני 17-5 הלוקים בזיהומים קשים במערכת הנשימה כתוצאה מציסטיק פיברוזיס (לייפת כיסתית).</p>
כן
<p align="center"><span class="BigBlue">2</span><span class="BiggerDrugInfo">פעמים ביום</span>ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח</p>
<p>1. אסור ליטול סותר חומצה יחד עם ציפרופלוקסצין. ניתן לקחת סותר חומצה במרווח של 4 שעות מציפרופלוקסצין.<br/><br>2. יש להקפיד על שתייה מרובה (3-2 ליטרים ביום) בזמן הטיפול.<br><br>3. יש להימנע משתיית קפאין בזמן הטיפול (השילוב של ציפרופלוקסצין עם קפה עלול לגרום לעצבנות, לנדודי שינה, לדיכאון ולדופק מהיר).</p>
<p>1. ציפרופלוקסצין היא אנטיביוטיקה רחבת טווח ממשפחת הקווינולונים.<br/><br>2. אסור לתת ציפרופלוקסצין לאנשים שרגישים לתרופה או לתרופות אחרות ממשפחת הקווינולונים. כמו כן אסור לתת את התרופה למי שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילדים בני 17-5 שלוקים בזיהומים קשים במערכת הנשימה כתוצאה מציסטיק פיברוזיס (לייפת כיסתית).<br><br>3. צריך להיזהר במקרים הבאים:<br><br>א. פלורוקווינולונים עלולים להאריך את מרווח Q-T ולגרום לבעיות קצב בלב.<br><br>ב. יש להיזהר בעת שנותנים את התרופה לאנשים שסובלים מבעיה ידועה במערכת העצבים המרכזית.<br><br>ג. יש לדאוג לשתייה מספקת כדי למנוע שקיעה של קריסטלים בכליות.<br><br>ד. פלורוקווינולונים עלולים לגרום לתת־סוכר בדם או לעלייה ברמות הסוכר בדם.<br><br>ה. התקבלו דיווחים על פגיעה אפשרית בכבד - עד כדי סיכון החיים.<br><br>ו. התקבלו דיווחים על תופעות של רגישות־יתר - עד כדי הלם אנפילקטי. במקרים כאלה יש לדווח מיד לרופא ולהפסיק את הטיפול.<br><br>ז. יש דיווחים נדירים על נזק שנגרם למערכת העצבים הפריפרית בעקבות נטילת התרופה. במקרה שאכן נגרם נזק כזה יש להפסיק מיד את נטילת התרופה.<br><br>ח. בעת נטילת התרופה יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לאור השמש.<br><br>ט. טיפול ממושך עלול לגרום לזיהום־על פטרייתי או חיידקי כולל זיהום בקלוסטרידיום דיפיציל העלול לגרום לדלקת קשה במעי שנקראת פסאודוממברנוס קוליטיס.<br><br>י. קיימים דיווחים על הופעת דלקת או קרע בגיד בכל הגילאים בעקבות נטילת התרופה. יש להפסיק את הטיפול בתרופה עם הופעת הדלקת או הכאב בגיד. יש להיזהר במתן התרופה למטופלים שסבלו בעבר מבעיות בגידים.<br><br>יא. יש להימנע ממתן התרופה לחולי מייסטניה גרביס.<br><br>יב. יש להתאים מינון מיוחד למי שסובלים מאי־ספיקת כליות, שכן הם מצויים בסיכון מוגבר לקרע בגיד.<br><br>יג. יש להיזהר במתן התרופה למי שסובלים מדלקת מפרקים שכן הם מצויים בסיכון מוגבר לקרע בגיד.<br><br>יד. יש להיזהר במתן התרופה לחולים שמצויים בסיכון ללקות בפרכוסים. לחולים כאלה עדיף לתת טיפול אנטיביוטי אחר. יש להפסיק את הטיפול בתרופה אם מופיעים פרכוסים.<br><br>4. תופעות הלוואי (שאינן שכיחות) כוללות: סחרחורת, נדודי שינה, עצבנות, ישנוניות, חום, פריחה, בחילה, שלשול, הקאות, כאבי בטן, עלייה באנזימי הכבד, נזלת. במתן תוך־ורידי עלולה התרופה לגרום גם לכאבי ראש. פלורוקווינולונים עלולים לגרום לתת־סוכר בדם או לעלייה ברמות הסוכר בדם. בחולי סוכרת המטופלים בתרופה יש לנטר את רמות הסוכר בדם בסמוך להתחלת הטיפול בתרופה.<br><br>5. מינון מפורט ראו בסעיף "מינון שכיח". בחולים שסובלים מאי־ספיקת כליות יש להתאים את המינון לפי תפקוד הכליות.<br><br>6. למידע נוסף מצורף כאן <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Documents/Ciproxin%20(Ciprofloxacin)%20250mg-5ml%20Oral%20Susp-leaflet-%20HEB-D4-ARB-D3-03.pdf " target="_blank">דף מידע למטופל בעברית ובערבית</a> מטעם היבואן של התרופה.</p>
יש לשמור את התרופה במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
<p><strong>שכיחות נמוכה</strong>: סחרחורת, נדודי שינה, עצבנות, ישנוניות, חום, פריחה, בחילה, שלשול, הקאות, כאבי בטן, עלייה באנזימי הכבד, נזלת. במתן תוך־ורידי עלולה התרופה לגרום גם לכאבי ראש.<br/><br><strong>נדיר</strong>: פגיעה בכליות, פגיעה ביציבה, עצבנות, תגובה אלרגית, הלם אנפילקטי, אנמיה, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), חוסר תיאבון, כאבי מפרקים.</p>
<strong>נהיגה: </strong>התרופה עלולה לגרום לסחרחורת. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעת הלוואי הזאת.<br/><br><strong>הריון: </strong>ציפרופלוקסצין אינה מומלצת בזמן ההריון - בין היתר משום שפורסמה אזהרה שהיא עלולה לפגוע בסחוסים של העובר. לנשים הרות עדיף לתת אנטיביוטיקה ממשפחת הבטא לקטם או ממשפחת הצפלוספורינים.<br><br><strong>הנקה: </strong>התרופה כנראה מופרשת לחלב האם. אף שהכמויות המגיעות לחלב האם אינן מסכנות את התינוק היונק, ההמלצה לנשים מיניקות היא שלא להשתמש בתרופה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
<p>1. אם ידוע על רגישות לתרופה או לתרופות אחרות ממשפחת הקווינולונים.</p> <p>2. התרופה אינה מיועדת לצעירים עד גיל 18 - חוץ מאשר לילדים ולבני נוער בני 17-5 שחולים בציסטיק פיברוזיס.</p>
<p>1. <strong>פגיעה בהולכה החשמלית בלב</strong>: פלורוקווינולונים עלולים להאריך את מרווח Q-T ולגרום לבעיות בקצב הלב. לכן אסור לתת את התרופה לחולים שסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבאות (או מצויים בסיכון ללקות באחת או יותר מהבעיות האלה): הפרעות קצב ובכלל זה הפרעת קצב מסוג טורסד דה פואנט, תת־אשלגן בדם, תת־מגנזיום בדם, אי־ספיקת לב, דופק איטי. כמו כן אסור לתת את התרופה למי שעברו התקף לב. יש להימנע ממתן התרופה בו זמנית עם תרופות שמאריכות את מרווח Q-T כמו תרופות אנטי־אריתמיות (לטיפול בהפרעות קצב), ציסאפריד, אריתרומיצין, תרופות אנטי־פסיכוטיות ונוגדי דיכאון טריציקליים.<br/><br>2. <strong>השפעות על מערכת העצבים המרכזית</strong>: התרופה עלולה לגרום לרעד, לבלבול ולעיתים נדירות להזיות. ייתכנו עלייה בלחץ התוך־גולגולתי או פרכוסים. יש להיזהר במתן התרופה למי שידוע כי יש להם בעיה במערכת העצבים המרכזית. תופעות הלוואי במערכת העצבים המרכזית עלולות להופיע אפילו אחרי נטילת כדור אחד. מי שמתפתחות אצלם תופעות לוואי משמעותיות במערכת העצבים המרכזית בעקבות נטילת התרופה חייבים להפסיק את הטיפול ולפנות מיד לרופא המטפל (מדובר בתופעות כמו סחרחורת, הזיות, תופעות פסיכוטיות, מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות, פגיעות עצמיות).<br><br>3. <strong>קריסטלוריה (שקיעה של קריסטלים בכליות)</strong>: נטילת ציפרופלוקסצין בעת שהשתן הוא בסיסי מגבירה את הסיכון לתופעה הזאת. יש לדאוג לשתייה מספקת בזמן הטיפול.<br><br>4. <strong>ההשפעה על רמות הסוכר בדם</strong>: פלורוקווינולונים עלולים לגרום לתת־סוכר בדם או לעלייה ברמות הסוכר בדם. בחולי סוכרת יש לנטר את רמות הסוכר בסמוך להתחלת הטיפול בתרופה.<br><br>5. <strong>פגיעה בכבד</strong>: התקבלו דיווחים על פגיעות בכבד בעקבות נטילת התרופה - כולל פגיעות מסכנות חיים. רוב הפגיעות הקשות היו באנשים בני 55 ויותר. יש להפסיק מיד את הטיפול אם מופיעים תסמינים של צהבת (בטן קשה, שתן כהה, צהבת, גרד). תיתכן עלייה זמנית באנזימי כבד.<br><br>6. <strong>תופעות של רגישות־יתר</strong>: התקבלו דיווחים על תופעות של רגישות־יתר - עד כדי הלם אנפילקטי. במקרים כאלה יש להפסיק מיד את הטיפול ולדווח בדחיפות לרופא.<br><br>7. <strong>נוירופתיה היקפית</strong>: יש דיווחים נדירים על נזק הנגרם למערכת העצבים הפריפרית. הנזק הזה יכול להופיע כבר בתחילת הטיפול ועלול להיות בלתי הפיך. אם נגרם נזק כזה, יש להפסיק את הטיפול.<br><br>8. <strong>פוטוסנסיטיביות (רגישות לאור)</strong>: בזמן הטיפול בציפרופלוקסצין יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לאור השמש. אם חייבים לשהות בחוץ, מומלץ למרוח קרם הגנה בעל מקדם גבוה.<br><br>9.<strong> זיהום־על (זיהום שמתפתח במהלך זיהום אחר ושנגרם ממיקרואורגניזם אחר, שבדרך כלל עמיד בפני התרופות שמשמשות לטיפול בזיהום המקורי<u>)</u></strong>: טיפול ממושך עלול לגרום לזיהום־על פטרייתי או חיידקי, כולל זיהום בקלוסטרידיום דיפיציל שעלול לגרום לדלקת קשה במעי שנקראת פסאודוממברנוס קוליטיס. הדלקת הזאת עלולה להופיע עד חודשיים מתום הטיפול בתרופה.<br><br>10. <strong>דלקת או קרע בגיד</strong>: קיימים דיווחים על הופעת דלקת או קרע בגיד בכל הגילים. הסיכון לתופעת הלוואי הזאת גובר בטיפול משולב עם קורטיקוסטרואידים בחולים מושתלי איברים. דלקת או קרע בגיד מתרחשים לעיתים בשתי הגפיים בו־זמנית. התקבלו דיווחים על כך שהתופעה התרחשה בתוך 48 שעות לאחר תחילת הטיפול ואפילו כמה חודשים לאחר תום הטיפול בתרופה. יש להפסיק את הטיפול מיד עם הופעת דלקת או כאב בגיד. יש להיזהר במתן התרופה לחולים שסבלו בעבר מבעיות בגידים. מי שנוטלים ציפרופלוקסצין צריכים לזכור שפעילות גופנית מאומצת יכולה לגרום להופעת דלקת בגיד בלי קשר לנטילת התרופה.<br><br>11. <strong>מייסטניה גרביס</strong>: ציפרופלוקסצין עלולה להגביר חולשת שרירים בחולים האלה. קיימים דיווחים על חולשת שרירים חמורה. יש להימנע ממתן התרופה לחולי מייסטניה גרביס.<br><br>12. <strong>פגיעה בכליות</strong>: לחולים באי־ספיקת כליות יש להתאים את המינון באופן ספציפי. החולים האלה הם בסיכון מוגבר לקרע בגיד.<br><br>13. <strong>דלקת מפרקים</strong>: חולים בדלקת מפרקים שנוטלים את התרופה מצויים בסיכון מוגבר לקרע בגיד. לכן עליהם להיזהר מאוד בנטילת התרופה.<br><br>14. <strong>פרכוסים</strong>: יש להיזהר במתן התרופה לחולים שמצויים בסיכון לפרכוסים. לחולים כאלה עדיף לתת טיפול אנטיביוטי אחר. יש להפסיק את הטיפול אם מופיעים פרכוסים. הסיכון לפרכוסים גדל בטיפול משולב של ציפרופלוקסצין עם NSAID's - תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.</p>
<p>היצרן של טיפות הציפרופלוקסצין מציין כי תיתכן ספיגה סיסטמית של התרופה בדם גם כשהיא ניתנת בטיפות עיניים או בטיפות אוזניים ומפרסם את האזהרות הבאות:<br/><br>1. אסור לתת ציפרופלוקסצין יחד עם ציסאפריד, תיורידזין ופימוזיד מחשש לתופעות לוואי חמורות בלב.<br><br>2. אסור לתת ציפרופלוקסצין יחד עם אריתרומיצין, קלריתרומיצין ורוקסיטרומיצין מחשש לתופעות לוואי חמורות בלב.<br><br>3. ציפרופלוקסצין עלולה להעלות את רמות התאופילין בשיעור של 15%-30%.<br><br>4. סותרי חומצה, ברזל וסוכראלפט מקטינים את ספיגת הציפרופלוקסצין.<br><br>5. מתן משולב של ציפרופלוקסצין עם קומדין עלול להגביר את הדימומים.</p>
מומלץ ליטול ציפרופלוקסצין שעה לפני האוכל או שעתיים אחריו. יש להימנע מנטילת התרופה יחד עם מוצרי חלב או אפילו בסמוך לאכילתם כיוון שהם מקטינים את ספיגת התרופה.
כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו
הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם
