פורסם בראשונה: 02.10.2012
עדכון אחרון: 02.10.2012
  • פנינה דדון פנינה דדון

לידה שהיא חוויה מתקנת

לקריאה נוחה
ההריון הראשון של פנינה הסתיים בכי רע, אבל אחרי פחות משנה ולא מעט חרדות נולדה הנסיכה הקטנה שהעניקה לה את התואר המיוחל "אמא"

הסיפור שלנו התחיל בלידה שקטה (הריון ראשון) 24.7.2009...  ונגמר בלידה הכי שמחה עם הולדת בת מקסימה ב-26.5.2010.

לאחר ארבע שנות נישואים התחלנו בטיפולי הפריה, אשר למזלנו הצליחו כבר בטיפול הראשון. הכל היה יפה ותקין עד שבוע 34 הנוראי.

הגענו לבית החולים לאחר שלא הורגשו תנועות. התחברנו למוניטור. אין דופק... איבדנו את התינוק שחיכינו לו ארבע שנים!

אחרי חודש וחצי קבענו תור לטיפול נוסף לחודש נובמבר, מיד לאחר החגים. אין מה לעשות, החיים ממשיכים. רכשנו את כל הזריקות, היינו מוכנים כבר לטיפול, ופתאום המחזור מחליט לא להגיע. חיכינו שבוע, עשינו בדיקת הריון ביתית – התוצאה שלילית. ככה שלוש פעמים.

לאחר שבוע נוסף עשינו בדיקת דם. לא ייאמן, החלום מתממש. התוצאה חיובית.ואז מתחיל הריון. די לחוץ, אבל מרגש. החל משבוע 34 - פעמיים בשבוע מוניטור במיון ופעם בשבוע אצל הרופא שלי לביקורת. ככה עד שבוע 37.

ביום שישי הגענו למיון עם צירים סדירים שלא מורגשים עדיין וגם פתיחה של סנטימטר. לאחר מתן נוזלים הכל נרגע, ואחרי התייעצות עם מנהל מחלקת יולדות בעפולה יצאתי הביתה. בכל זאת, חיכתה לי הופעה של ישראל קטורזה בערב.

הלכתי להופעה כמתוכנן, אך לקראת הסוף החלו שוב צירים סדירים. באחת בלילה חזרנו למיון, ושם החלטנו שזהו, לא יוצאים הביתה בידיים ריקות. הפעם אנחנו נשארים עד הלידה.

במשך ארבעה ימים היו לי צירים, ללא פתיחה. ביום שלישי, בשעה שמונה בערב, קיבלתי זירוז, ו-12 שעות אחרי הייתי בדרך לחדר לידה. 

הפתיחה כבר הייתה של ארבעה סנטימטרים, אבל דווקא אז הקטנה החליטה להסתובב לרוחב. מה עכשיו? ניתוח קיסרי או היפוך.

לא ייתכן שכל הלילה אעבור צירים וכאבי תופת, ועכשיו ניתוח. הרופא שיכנע אותי לנסות היפוך, וכך היה. דווקא לא כאב.
ואז אפידורל, ודחוף, הרי צירים של זירוז הבלון הם מאוד-מאוד כואבים. אני מקבלת אפידורל. גן עדן, איזה כיף, יש צירים אבל לא מרגישים אותם בכלל.

בשעה חמש אחרי הצהריים נגמר האפידורל, ושוב יש צירים מאוד חזקים. ביקשתי עוד אפידורל. המיילדת הגיעה לבדוק אותי והכריזה: "את בלידה, מתוקה, אין אפידורל".

לוחצים, לוחצים, ואחרי חצי שעה זה קורה: היא מתחילה לבכות, הנסיכה הקטנה, זו שכולם חיכו לה. ואיתה כולם, כמובן, אפילו המיילדת והרופא.

ואני אמא, איזה כיף לי, היא שלי.

ומאז אני שרה לה: "שנים חיכיתי לקבל אותך במתנה, אוצר יפה...." .

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

סדנאות הכנה ללידה - לחצי כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל