* כדורים שהחומר המגבש ומקשה את הכדור עשוי מעמילן דגן - חמץ.
* תרופות המכילות ויטמינים מסוימים )כמו ויטמין E ויטמין C )המופקים גם
מדגנים – חמץ.
* כדורים הממותקים ע"י ציפוי חיצוני של סוכרים ממתיקים העשויים חמץ.
בעיקר בסירופים )תרחיפים( מעורבים תמציות וחומרי טעם, המופקים מחמץ.
* כדורים המוקשים או ממותקים מחמץ, המיועדים למציצה, לעיסה וכד‘.
* לעומת זאת משחות )קרם( וטיפות, פתילות, זריקות, תכשירים לאינהלציה,
המעורב בהם כוהל חמץ, אך מיועדים לשימוש חיצוני, ולא למתן דרך הפה
מותרים לשימוש.
* תרופות הומאופתיות, פעמים רבות הצמח המהווה את יסוד התרופה הוא דגן
או שהכוהל המורכב בתוכו – חמץ.
* חולה אשר על פי הוראת רופא, צריך לקחת תרופה מסוימת ואם יפסיק את
נטילת התרופה אפשר ויגיע לידי מצב של אפילו ספק סכנה - חייב לקחת
תרופה זו וחלילה לו להחמיר על עצמו ולהימנע מלקחתן.
* בתרופות שיש עליהן חשש חמץ, אם ישנה אפשרות, יש להעדיף כדורים או
קפסולות, על פני סירופ נוזלי.
* חולה הצריך לקנות בפסח חמץ גמור, או תרופות שיש בהן חמץ גמור )בעין(,
מלכתחילה לא יזכה בהן וכשצריך, ישתמש בהן אך יניחם במקום מוצנע וייקח
משם בכל פעם לפי הצורך. אם עדיין קודם הפסח, ימכרם במכירת חמץ לנכרי
ויקח מהם כל פעם לפי הצורך, ויכוון שלא לזכות בהן.
חולה שאין בו סכנה
* השוכב במיטה מפני חוליו או הסובל מכאב חזק עד שנחלש כל גופו, וכן המתהלך
כבריא אבל עלול ליפול למשכב אם לא יקבל טיפול מבעוד מועד כגון: חולה
קצרת )אסטמה(, סכרת, דלקת פרקים, הסובל ממחלת לב שאינה מסוכנת -
מותר לו לקחת לרפואתו כדורי בליעה, אפילו אם הם מוקשים ע"י חומר חמץ,
או ממותקים ע"י ציפוי חיצוני חמץ, באופן שכזה, יבלע אותן ולא ימיסן במים.
* תרופות המכילות קטניות, מותרות אף לחולה שאין בו סכנה.
* כל המשחות (הקרם) לסוגיהן, זריקות, טיפות עיניים אף ואוזניים, פתילות,
משאפים וכל חומרי החיטוי שמשתמשים בהם שימוש חיצוני, מותרים אף לחולה
שאין בו סכנה להשתמש בהן, אפילו אם מעורב בהם אלכוהול או מרכיב אחר
חמץ ואינם כשרים לפסח. יצוין כי הפתילות, תמיסת יוד ופולידין לסוגיו המיוצרים
כיום בארץ, כשרים הם לפסח.
* תרופות הומאופתיות, יש לוודא שהצמח המרכיב את יסוד התרופה אינו מחמשת
מיני דגן לכן אין להתירן בפסח רק אם נתברר שהאלכוהול המורכב בו אינו
חמץ. (תרופות הומאופתיות המיוצרות בחו"ל, הרבה מהן חמץ, שמכילות כוהל
דגנים והמיוצרות בארץ, יש לוודא כנ"ל) ובאין סכנה, אין להתירן בפסח ויש
להיוועץ עם הרופא על לקיחת תחליף לימי הפסח, ושומר מצוה לא ידע רע.
* תרופה שאינה מופיעה ברשימת התרופות הכשרות לפסח מותר מן הדין לקיימה
בפסח, ואינו צריך לבערה או למכרה לנכרי. אך, נוהגין שמוכרין ארון התרופות
במכירת חמץ לגוי. אולם חולה שמותר לו לקחת תרופות, מותר לו להוציא לצרכו
תרופות מארון התרופות אף מהנמכר לנוכרי.
החש בכאבים קלים
* החש בכאבים קלים ונזקק לתרופה, לא ייקח תרופה שיש בה חשש תערובת
חמץ, ובמקום צורך גדול, יש להקל לבלוע טבליה. רוב רובן של התרופות
לשיכוך כאבים המיוצרות בארץ, נקיות מחשש חמץ. מותר לקנות אחר הפסח
תרופה המכילה חמץ, עבור החולה, אף זה שאין בו סכנה, גם ממי שחשוד
שלא מכר את חמצו כדין.
יצוין כי מזה מספר שנים רוב מפעלי ויבואני התרופות מוכרים את החמץ כדת
וכדין באמצעות רב הכללית.
