עובדת במשמרות? את עלולה לפגוע בבריאות שלך

עבודה במשמרות עלולה לפגוע בבריאותן  של נשים - כך עולה ממחקר שפורסם ב־Science Daily באוקטובר 2011. המחקר הוצג לראשונה בקונגרס הקנדי למחלות לב וכלי דם.

החוקרת, ד"ר ג'ואן טרנמר, בדקה את הקשר בין עבודה במשמרות לבין גורמי סיכון למחלות לב. המחקר התמקד בנשים שעובדות במשמרות במערכת הבריאות. במחקר השתתפו 227 נשים בגילאי 22 עד 66 (גיל ממוצע: 46) משני בתי חולים באזור הדרום־מזרחי של אונטריו, קנדה. המחקר כלל לא רק אחיות, אלא גם פקידות, עובדות מעבדה וטכנאיות במקצועות שונים שעבדו בכל פעם במשמרות מתחלפות.

החוקרת בדקה חמישה גורמי סיכון לתסמונת המטבולית: 
• השמנה בטנית (היקף מותנים גבוה)
• לחץ דם גבוה
• רמת גלוקוזה מוגברת בדם
• רמה גבוהה של טריגליצרידים (שומנים) בדם
• רמה נמוכה של HDL (הכולסטרול הטוב) בדם

הנשים מילאו גם שאלון סקר נרחב שבדק את הרגלי החיים שלהן ואת עברן התעסוקתי.

מה היו תוצאות המחקר?
על פי המחקר, לאחת מכל חמש נשים בגילאי הביניים שעובדות במשמרות יש לפחות שלושה גורמי סיכון למחלת לב. 17 אחוזים מתוכן סבלו מהתסמונת המטבולית עם שלושה סמנים לפחות. 38 אחוזים סבלו מיתר לחץ דם.

עוד גילו החוקרים כי ל־60 אחוזים מהמשתתפות היה היקף מותניים גדול מ־80 ס"מ. השמנה בטנית והיקף מותניים גדול הם סמנים מובהקים לסיכון לפתח מחלת לב, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וסוכרת מסוג 2 (סוכרת של מבוגרים). ככל שהיקף המותניים גדול יותר, כך גם עולה הסיכון לפתח את המחלות האלה.

איך כל אלה קשורים לעבודה במשמרות?
לדברי החוקרים, ככל שהנשים עבדו יותר שנים במשמרות, כך גם גדל מספר המקרים שבהם זוהתה התסמונות המטבולית: שמונה אחוזים מהנשים שעבדו במשמרות פחות משש שנים, 18 אחוזים מהנשים שעבדו במשמרות בין 6 ל־15 שנים ו־74 אחוזים מהנשים שעבדו במשמרות יותר מ־15 שנים.

בעוד שהעלייה בשכיחות של גורמי הסיכון קשורה גם לגיל, השפעת השילוב של גיל מבוגר יותר ושל עבודה במשמרות על הסיכון לסבול מהתסמונת המטבולית מעוררת דאגה.

מדוע עבודה במשמרות פוגעת בבריאות?
"לא ברור איך עבודה במשמרות תורמת להתפתחות של גורמי סיכון כאלה", אומרת ד"ר טרנמר. "ייתכן שהפגיעה בבריאות נובעת משיבוש של השעון הביולוגי, מפגיעה בהרגלי השינה, האכילה והפעילות הגופנית".

סקר קנדי שבדק את שיווי המשקל בין העבודה להרגלי החיים של עובדי משמרות העלה ששעות עבודה מרובות נקשרו לעומס יתר על התפקוד. עובדי משמרות נטו יותר לקצץ בשעות השינה ובילו פחות שעות עם בני/בנות הזוג בהשוואה לאנשים שעובדים בשעות היום המקובלות.
 
"כל הנשים צריכות לשמור על משקלן ולטפל בגורמי הסיכון האחרים, והמחקר הזה מראה שנשים שעובדות במשמרות חייבות לערנות מיוחדת בנידון", אמרה הדוברת של קרן המחקר של מחלות לב ושבץ מוחי, ד"ר בת' אברמסון. "אנחנו מבלים כל כך הרבה שעות וכל כך הרבה ימים בעבודה, וחשוב למעבידים ולעובדים ליצור סביבת עבודה בריאה ככל האפשר, בעיקר כשמדובר בעובדי משמרות".

איך עבודה במשמרות משפיעה על הגברים?
לדברי ד"ר טרנמר, הרבה מהתובנות שלנו בנוגע לקשר בין עבודה במשמרות לבריאות נובעות ממחקרים שכללו בעיקר גברים, ולכן היא החליטה להתמקד במחקר הנוכחי בנשים בלבד.

האם גם עבודת לילה פוגעת בבריאות שלנו?
ד"ר טרנמר הדגישה את העומס הנפשי והפיזי שכרוך בעבודה במשמרות, בעיקר כשמדובר במשמרות מתחלפות: דבר אחד הוא לעבוד באופן קבוע בלילות, מצב שאינו מאוד בריא, אבל לפחות הגוף והשעון הביולוגי מתרגלים אליו, ודבר שונה לגמרי הוא לעבוד במשמרות מתחלפות, כל פעם בשעות אחרות. זה גורם, בעצם, לתופעה הדומה לג'ט לג (יעפת) מתמשך, שאינו מצליח להתפוגג. רובנו ככולנו חווינו עייפת כזאת אחרי טיסה ממושכת, ואנחנו מכירים את הקושי הרב לחזור לשינה סדירה ולפעילות יומיומית סדירה. קל להבין שאישה או גבר שמבלים את רוב שנות חייהם בעבודה במשמרות מתחלפות לא מצליחים לסנכרן את השעון הביולוגי שלה באופן קבוע.

זה גורם להופעת סטרס (עקה) שמעלה את רמת הורמוני העקה (סטרואידים ואדרנלין). אלה גורמים לעלייה במשקל, לעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם. זה לא מפתיע, אפוא, שמרבית העובדות במשמרות עובדות רק במשרה חלקית עקב הקושי האמיתי להתמודד עם מצב מתמשך כזה.

ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית