היפרגליקמיה היא מצב של רמת סוכר מוגברת בדם (יותר מ־125 מ"ג/אחוז בצום). היא נגרמת ממחסור באינסולין או מתנגודת לפעילות האינסולין.
מצב זה, להבדיל מהיפוגליקמיה, מתפתח באיטיות וסימניו פחות ברורים. היפרגליקמיה יכולה להיות זמנית ולחלוף מעצמה תוך כמה שעות. אולם יש מצב בו ההיפרגליקמיה מתמשכת מעבר לכך והסימנים הם:
• צימאון.
• השתנה מרובה.
• חולשה ועייפות.
חשוב לשים לב במיוחד להיפרגליקמיה, שמתפתחת לרמות שמעל 250 מ"ג/אחוז ולפנות לייעוץ לצוות המטפל. חוסר טיפול עלול לגרום התייבשות עד כדי איבוד ההכרה (הנקראת תרדמת). במקרה כזה, יש לפנות לרופא או לבית החולים בדחיפות. בכל מצב של חשד להתפתחות היפרגליקמיה יש לפנות לייעוץ לצוות המטפל.
מהו הטיפול בהיפרגליקמיה?
יש להקפיד על שתיה כדי למנוע התייבשות - ולהיוועץ בצוות המטפל.
כיצד מונעים היפרגליקמיה?
חשוב לאכול את הכמויות המומלצות בלבד, לשתות שתייה מרובה, לעסוק בפעילות גופנית מתאימה ולקחת את התרופות במינון המתאים.במצבים מיוחדים של מחלות חום, זיהומים ומצבי דחק, יש להיוועץ ברופא לגבי התאמת המינון התרופתי למצב.
מה לעשות כשלא מבחינים אם חוסר האיזון הוא בגלל היפוגליקמיה או היפרגליקמיה ואין אפשרות למדוד את רמת סוכר הדם?
במקרה כזה, עדיף לקחת סוכר, או ממתק, או משקה מומתק. אחד מאלה ייטיב במהירות את המצב במקרה של היפוגליקמיה, ולא יחמיר את המצב במידה שמדובר בהיפרגליקמיה. עם זאת, חשוב ביותר שכל סוכרתי ובני משפחתו יכירו את הסימנים של היפוגליקמיה ושל היפרגליקמיה ויידעו כיצד להגיש עזרה ראשונה ומה לעשות במצבים אלה. |