היפוגליקמיה היא מצב בו רמת סוכר הדם נמוכה (פחות מ־60 מ"ג/אחוז). היפוגליקמיה נגרמת כתוצאה מעודף אינסולין, מיתר פעילות או ממחסור במזון.
מהם הסימנים להיפוגליקמיה?
זיעה קרה, טשטוש ראייה, רעב, חולשה ודפיקות לב. אם לא מטפלים במהירות וביעילות בבעיה, מופיעים גם בלבול חושים, התנהגות בלתי רגילה, חוסר יכולת לחשוב בבהירות ודיבור בלתי ברור. הדברים עלולים להגיע עד לאובדן ההכרה ולעוויתות, ואף לסכן חיים.
מי צריך להיזהר מהתופעה?
היפוגליקמיה עלולה להופיע בעיקר בקרב סוכרתיים המטופלים באינסולין. בקרב סוכרתיים המטופלים בכדורים מסוג סולפונילאוריאה (גלובן, גליבטיק, גלוקו־רייט, אורסינון ואמריל), או רפגליניד, עלולה להתפתח היפוגליקמיה, בעיקר כשהם נמנעים מאכילה וממשיכים לקחת את התרופות לסוכרת.
מהו הטיפול בהיפוגליקמיה?
אם הסוכרתי בהכרה, מצבו ישתפר במהירות לאחר שיאכל סוכר, פרי, משקה מומתק, או דברי מתיקה אחרים, ובהמשך פחמימה מורכבת, כמו פרוסת לחם עם גבינה או חומוס.
אם מאבד הסוכרתי את הכרתו, יש לתת לו זריקת גלוקגון, ואין לתת לו שתיה או אוכל, כי אלה עלולים לגרום לו חנק בהיותו מחוסר הכרה.
אם הכרתו אינה שבה תוך זמן קצר, יש להעבירו בדחיפות לבית החולים. מסיבה זו מומלץ שסוכרתי ישא איתו תמיד סוכר, או ממתק אחר, או פחית משקה מומתק, כדי שיוכל לטפל מיד בכל תופעה של היפוגליקמיה.
חשוב שכל סוכרתי יישא עימו כרטיס או אמצעי זיהוי אחר, כדי שאחרים יוכלו לתת לו טיפול מתאים בעת הצורך.
כיצד מונעים היפוגליקמיה?
מקפידים על אכילה בכמויות נכונות ובזמנים מתאימים, במיוחד לאחר הזרקת אינסולין או נטילת כדורים. חשוב גם להקפיד על מינון נכון של אינסולין לפי מדידות סוכר עצמיות מהאצבע. לא מומלץ לבצע פעילות גופנית מאומצת באופן לא מבוקר ומתוכנן. אם יש הכרח לבצע פעילות גופנית הדורשת מאמץ מיוחד, חשוב לדאוג לתוספת פחמימות לפני הפעילות, ואם אין הדבר אפשרי, יש לעשות זאת לפחות בזמן הפעילות או מיד לאחריה. באופן זה תפחת הסכנה להיפוגליקמיה.
יש להודיע לרופא המטפל על אירועי היפוגליקמיה, כדי שיבדוק את התאמת הטיפול התרופתי לסוכרתי. היפוגליקמיה עלולה להופיע גם בסוכרתיים המטופלים באינסולין, וגם בסוכרתיים המטופלים בכדורים (גלובן, גליבטיק, גלוקו־רייט אורסינון, אמריל ונובונורם).
מה לעשות כשלא מבחינים אם חוסר האיזון הוא בגלל היפוגליקמיה או היפרגליקמיה ואין אפשרות למדוד את רמת סוכר הדם?
במקרה כזה, עדיף לקחת אחד מהשלושה: סוכר, ממתק, משקה מומתק. אחד מאלה ייטיב במהירות את המצב במקרה של היפוגליקמיה, ולא יחמיר את המצב. עם זאת, חשוב ביותר שכל סוכרתי, וגם בני משפחתו, יכירו את הסימנים של היפוגליקמיה ושל היפרגליקמיה, וידעו כיצד להגיש עזרה ראשונה ומה לעשות במצבים אלה.