פורסם בראשונה: 14.04.2013
עדכון אחרון: 14.04.2013
  • אבי ורון אבי ורון

סלקל או מושב בטיחות?

לקריאה נוחה
רכישת סלקל לא תחסוך לכם רכישת מושב בטיחות, אבל קניית מושב בטיחות שמתאים מגיל הלידה, כן עשויה לחסוך רכישת סלקל. אם ככה, למה בכל זאת בוחרים הורים רבים בכיסא הנשלף, למרות העלות הנוספת?

בקיצור

1.

אילו מושבי בטיחות קיימים לתינוק? בישראל חובה להשתמש בהתקני ריסון עד גיל 8. העיקריים הם: סלקל, מושב בטיחות ובוסטר.

2.

מהם היתרונות של הסלקל? ניידות - אפשר להוציא את התינוק מהרכב כשהוא ישן, מעבר מרכב לרכב כמו מונית, למשל, והתאמה לרכב קטן.

3.

מה הכי חשוב לזכור? שהבטיחות היא מעל לכל, ויש לשים לב לדברים כמו עיגון הסלקל לרכב ותקן הבטיחות.

"באיזה מושב בטיחות נבחר?" אתם בוודאי שואלים את עצמכם כאשר מתבהר לכם כי נדרש מוצר המתיר לכם להסיע את תינוקכם ברכב הפרטי מבית החולים הביתה על פי חוק.

בישראל חובה להשתמש בהתקן ריסון (השם הכולל לכל סוגי מושבי הבטיחות) עד גיל 8. קיימים מוצרים משלושה סוגים עיקריים:

הסלקל
• מושב בטיחות הניתן להתקנה רק נגד כיוון הנסיעה.
• כולל ידית נשיאה המאפשרת ניידות בין הרכב ליעד.
• מוגבל למשקל מינימלי של כשני קילוגרמים בערך (על פגים בהמשך).
• מוגבל למשקל מרבי של 10 קילוגרמים עד 16 קילוגרמים (בדרך כלל 13 קילוגרמים).
• מתאים עד לגובה של כ־70 סנטימטרים עד 80 סנטימטרים בערך (תלוי בדגם).
• כולל רתמות פנימיות שבהם רתום הפעוט, והמוצר עצמו מעוגן לרכב.
• רוב הסלקלים כוללים אפשרות לבסיס קבוע ברכב.

מושב הבטיחות
• ניתן להתקנה עם כיוון הנסיעה, נגד כיוון הנסיעה או ששתי האפשרויות קיימות במוצר אחד.
• גדול ממדים ואינו מאפשר נשיאת הפעוט בתוכו מחוץ לרכב.
• מושבים המוגדרים "מיועדים מגיל לידה" מתאימים ממשקל 2.3 קילוגרמים ומגובה של 48 סנטימטרים ומעלה.
• מורשה עד משקל 18 קילוגרמים לפחות (קיימים דגמים עד 23 קילוגרמים, 30 קילוגרמים ויותר).
• מתאים עד לגובה מטר לפחות (קיימים דגמים המורשים עד גובה 1.30 מטרים בערך).
• כולל רתימה פנימית בעבור הפעוט, בעוד המוצר עצמו מעוגן לרכב.
• מספר זעום של מושבי בטיחות עושים שימוש בבסיס שנרכש בעבור הסלקל התואם.

הבוסטר 
• מושב הגבהה המותר לשימוש בישראל רק מגיל 3 וממשקל 15 קילוגרמים לפחות.
• מטרתו להגביה את הילד ולמקם את חגורות הבטיחות של הרכב בצורה נכונה על גופו.
• מאופיין ביהעדר רתמות פנימיות.
• כאשר הבוסטר כולל רתמות פנימיות, זהו מוצר המשלב מושב בטיחות לכל דבר בשלב הרתימה, אך מאפשר הסרתן בשלב המתאים ושימוש במוצר כמושב מגביה.
• נדרש על פי חוק עד גיל שמונה, בפועל נחוץ עד גובה 1.45 מטרים לפחות.

"בטרם": המלצות לשימוש במושב בטיחות.

סלקל או מושב בטיחות?

כאשר מדובר בתינוק שזה עתה נולד קיימות שתי אפשרויות: סלקל או מושב בטיחות המתאים מגיל הלידה, כלומר כזה המאפשר ומורשה להתקנה גם נגד כיוון הנסיעה, הנדרשת כדי לתמוך את ראשו ואת גבו של הפעוט.

הבחירה בין שתי האפשרויות היא משיקולי פונקציונליות ותקציב: רכישת סלקל לא תחסוך מכם רכישת מושב בטיחות, אבל רכישת מושב בטיחות המתאים מגיל הלידה עשויה לחסוך לכם רכישת סלקל.

מהן הסיבות שבגללן הורים בוחרים לרכוש סלקל למרות העלות הנוספת?

נוחות שימוש - אפשר להוציא את התינוק ישן בסלקל מהרכב, לשאת אותו לבית כשהוא מכוסה ולהעביר אותו בשקט לעריסה ולהיפך.

ניידות - כאשר יש יותר מרכב אחד בבית, ניתן להעביר סלקל בקלות מרכב לרכב, בוודאי כאשר מותקנים בשני כלי הרכב בסיסים קבועים המאפשרים חיבור מהיר ובטיחותי. בשיטה הזאת ניתן לחסוך רכישת סלקל לכל רכב נוסף.

שימוש במונית/רכב מזדמן - אולי היתרון המהותי ביותר של הסלקל הוא האפשרות שלו להתחבר לעגלת תינוק (Travel System), וכך כאשר ההורה עושה שימוש במוניות, יש בידו התקן בטיחותי למונית או לרכב של חבר שבא לאוספו כאשר העגלה מקופלת לתא המטען.

התאמה לרכב קומפקטי - המיקום הבטיחותי ביותר להתקנת התקן ריסון הוא במושב האחורי. התקנה של מושב בטיחות מגושם נגד כיוון הנסיעה דורשת בכלי רכב קטנים עד בינוניים דחיקת המושב לפניו בצורה שעלולה להציק עד כדי מניעת ישיבה מלפנים.

התאמה למידות גופו של התינוק - מידותיו הקטנות של הסלקל משרות תחושה טובה יותר להורים החשים שתינוק בן יומו "טובע" במושב בטיחות ענקי. חשוב לציין כי אין בסיס עובדתי לתחושה הזאת.

* זווית המשענת בהתקנה נכונה של סלקל (או מושב בטיחות) נגד כיוון הנסיעה שואפת ל־135 מעלות ולא מעבר לכך.

כיצד מעגנים את הסלקל לרכב?

עקב אכילס של התקני הריסון הוא השיעור הנמוך של התקנות נכונות ומוקפדות המאפשרות למוצר להיות יעיל בעת תאונה ובעת בלימת חירום חזקה.

שלל סוגי חגורות הבטיחות ברכב, מיקומן, הסרבול וקריאה שטחית (אם בכלל) של חוברת המשתמש הם רק חלק מהגורמים לכך שרק מושב אחד מתוך ארבעה בישראל (תופעה עולמית) מותקן בצורה יעילה. שאר המקרים גובלים בסכנת פגיעה קשה ביותר עד כדי מוות.

כדי לתקן את המצב העגום פותח עיגון ייעודי למושבי בטיחות המוכר כיום בשם ISOFIX. העיגון הופיע לראשונה ברכב ב־1997, אך עדיין קיימים באירופה ובישראל כלי רכב ומוצרים חדשים שאינם כוללים את החיבור הזה. בארצות הברית כל כלי הרכב ומושבי הבטיחות מצוידים ב־LATCH, שהוא החיבור התואם ל־ISOFIX בשמו האמריקאי, וזאת כבר יותר מעשור.

חיבורי LATCH/ISOFIX חוסכים את ההתעסקות בחגורות הבטיחות ומאפשרים התקנה פשוטה ויעילה שהפחיתה את שיעור ההתקנות הלא ראויות פי 25 בערך - שיפור דרמטי לכל הדעות. בהחלט רצוי לשקול לחיוב מוצר המצויד בעיגון הזה, ובלבד שגם רכבכם מציע עיגונים תואמים.

מגבלות וחסרונות ל־ISOFIX/LATCH

בניגוד לסיסמאות השיווק שלפיהן עיגון ה־ISOFIX הוא חזק יותר מחגורות הבטיחות (כי מדובר בעיגון מתכת המחובר למרכב) ה־ISOFIX מתוכנן לשאת משקל נמוך יותר מחגורות הבטיחות. למעשה, אסור להשתמש בו כאשר משקל המושב + משקל הפעוט עולים על 33 קילוגרמים.

זה לא יקרה לעולם בסלקל, אבל מושבי בטיחות המאפשרים רתימת ילדים מעל 23 קילוגרמים בהחלט חייבים להיות מעוגנים בחגורות הבטיחות (ללא ה־ISOFIX) כאשר מגיעים למשקל הזה.

גם בכלי רכב המצוידים ב־ISOFIX ניתן למצוא ברובם המוחלט את העיגונים רק מאחור בשני המושבים לצד הדלתות. המושב האמצעי מאחור, המיקום הבטיחותי ביותר ברכב, אינו מאפשר בדרך כלל עיגון כזה. בעיגון נכון של חגורות הבטיחות המיקום הזה עדיף על עיגון ב־ISOFIX לצד הדלת החשופה מאוד לפגיעה בתאונת צד (כ־25% מכלל התאונות עם נפגעים).

מה בנוגע לתקן בטיחות?

מספר התקן חייב להיות מצוין או מוטבע על המוצר: התקן האירופאי (ECE-R44.03/04) או האמריקאי (FMVSS 213). בישראל מאשר מכון התקנים הישראלי יבוא של מושבי בטיחות העומדים בשני התקנים האלה בלבד. המכון אינו עושה כל בדיקה בטיחותית מעבר לבדיקה של מדבקות ושל חוברות בשפה העברית והערבית.

שני התקנים אינם זהים אך שקולים ברמת הבטיחות הנבחנת (מבחינת עוצמת הפגיעה ומדדים נבדקים אחרים). במהלך 2013 יאושר תקן אירופאי חדש בשם iSize שיאמץ את שיטת העיגון האמריקאית (Tether), ובזאת יסתיים הוויכוח איזו שיטת עיגון עדיפה, ה־Tether או הרגלית, המקובלת בתקן האירופאי.

אז איזה מוצר כדאי להעדיף?

שני התקנים קובעים רמת סף זהה ונמוכה מזו המקובלת כיום במבחני ריסוק ברכב (NCAP) הנערכים במהירות גבוהה יותר ועוצמת הפגיעה הנמדדת בהם גבוהה עד כדי 70%. כמו כן משני התקנים נעדר כליל מדד בטיחותי לתאונות צד.

מי שמגשרים על הפער הם ארגוני צרכנות ומועדוני רכב בעולם שעורכים מבחנים למושבי בטיחות בשיטה דומה לזו המקובלת לכלי רכב. זו שיטה המדרגת את כל המוצרים בסולם של כוכב בטיחות בודד (רמת הסף שדורש התקן) ועד חמישה כוכבי בטיחות (ציון חריג לטובה).

מומלץ להעדיף מוצר שקיבל ארבעה כוכבי בטיחות לפחות, כי הוא טוב משמעותית לעומת סף התקן וטוב מהממוצע המקובל בשוק.

תוצאות מבחני הריסוק זמינות בדרך כלל רק בתשלום למנויים. אם תחפצו להתרשם מהם המומלצים ומהם המושמצים, תוכלו לעשות מנוי ב־Consumer Reports בעבור מוצרים אמריקאיים או ה־Which? הבריטי הבוחן את הדגמים האירופאיים. מובן שניתן גם לעשות חיפוש לפי שם הדגם של המוצר בפורומים שונים, ושם כבר תמצאו מישהו ששלף את מבוקשכם.

מעבר למבחני ריסוק, מה כדאי להעדיף?

שיטת העגינה השונה בין המוצרים האירופאיים לאמריקאיים עשויה להיות משמעותית מאוד בכל הקשור להתאמה של הסלקל לרכב שלכם ויציבותו.

חשוב מאוד לבחון את הסלקל ברכב שלכם לפני הרכישה. לעיתים המבנה או שיטת העגינה בלתי אפשרית ברכב שלכם ועדיף לגלות זאת עוד בחנות.

הסלקלים האירופאיים דורשים ליפוף חגורת הכתף מאחורי משענת הסלקל, ובמקרים רבים החגורה קצרה מדי. לעיתים קיימת ברכב רק חגורת אגן, ואז לא ניתן להתקין את הסלקל.

בסיס קבוע הוא חלק בלתי נפרד מכל סלקל אמריקאי. האירופאים מוכרים את הבסיס בתוספת תשלום, לעיתים בעלות גבוהה מאוד. ככלל, בסיס יצמצם את טעויות האנוש והתרשלות אפשרית בעגינה כאשר ממהרים, למשל.

בעוד האמריקאים מחויבים זה עשור לספק מענה בכל מוצר גם לחגורות בטיחות וגם ל־ISOFIX, האירופאים מציעים לעיתים קרובות לסלקל אחד שני סוגים של בסיס, כל אחר מתאים רק לאחת השיטות.

בבסיסם של סלקלים אירופאיים רבים קיימת רגלית (החוסכת את ליפוף חגורת הכתף סביב הסלקל) שבהחלט מקלה על החיבור, אך אינה מתאימה לכל כלי רכב (בגלל צורתה ו/או חוזקה של הרצפה). יש לבדוק באתר היצרן או בחוברת המקורית תאימות לרכב שלכם.

סלקלים אירופאיים עדיפים לא פעם כאשר השימוש בבסיס קבוע בלתי אפשרי, בזכות מערכת נעילה המובנית בגב הסלקל. כלומר יש להם עדיפות בשימוש במוניות או ברכב פרטי שאינו שלכם.

עד מתי אפשר להשתמש בסלקל?

מבחינת התאמה לילד יש לבחון כי מתקיימים כל התנאים שקבע היצרן הכוללים לפחות שני תנאים:
• משקל הילד בתחום המשקל המורשה של היצרן.
• ראשו של הילד אינו מגיע לקצה המשענת הקשיח (רצוי להשאיר לפחות 2.5 סנטימטרים).

אם אחד התנאים אינו מתקיים, יש להעביר את הילד מיד למושב בטיחות. לפני גיל שנה אסור, על פי חוק, להושיבו עם כיוון הנסיעה, ורצוי להעבירו למושב בטיחות המתאים גם נגד כיוון הנסיעה גם בגיל מאוחר יותר (ההמלצה בישראל היא עד גיל שנתיים לפחות).

מדי פעם מתלוננים הורים על רתמות קצרות מדי. כל עוד שני התנאים הנזכרים מעלה מתקיימים, אין סיבה שהדבר יתרחש, אלא במקרה שלבוש הפעוט נפוח מדי. הדבר מסכן את חייו הואיל ובעת תאונה/בלימת חירום הרתמות דוחסות את המעיל, מחליקות לצדדים, והילד עלול להיפלט מהסלקל. בחורף אפשר לכסות את התינוק, מעל הרתמות בשמיכה או במעיל.

לסיכום:

• הבחירה, ההתקנה והשימוש בסלקל אינם משימה קלה, וההשלכות של בחירה שגויה או שאינה מיטבית עלולות להיות הרות אסון.
• בכל הקשור להתקנה ולשימוש נכון, ארגון "בטרם" מכשיר יועצים למושבי בטיחות, ומעבר לסדנאות שהוא מקיים, מרכז המידע ישמח להפנות אתכם ליועץ מורשה בסביבת מגוריכם, וכך תוכלו להבטיח שהשימוש במוצר יהיה בטיחותי יותר.
• מי שבחר לדלג על שלב הסלקל ולהתחיל במושב בטיחות מגיל לידה, יכול לעבור לקריאת המאמר המתאים: בחירת מושב בטיחות.

השתחררתם מבית החולים?

• מחלקת יולדות לא תמנע שחרור של תינוק בגלל רכישת מושב בטיחות ברכב במקום סלקל, אף שנוהל נפוץ מנחה כי יש להביא סלקל עם מגן ראש, רחמנא ליצלן (מוצר שלא סופק ו/או אושר על ידי היצרן, מגן ראש בפרט, אסור לשימוש בתוך הסלקל!).
• בניגוד לסלקל נשלף, אין לפרק את מושב הבטיחות ולהציגו במחלקה. עיגונו ברכב בהתרגשות היציאה היא מתכון לאסון. חשוב להסדיר זאת מראש ובנחת מול מחלקת היולדות בבית החולים המיועד.
• חשוב רק לזכור כי נוהלי בטיחות בבית החולים אוסרים על נשיאת תינוק על הידיים בשחרור מהמחלקה, כך שאם אין סלקל, חייבים עגלה או מנשא.

אבי ורון הוא יועץ צרכנות ובטיחות

מקורות:
 ארגון הצרכנות האמריקאי -    http://www.consumerreports.org
 גוף הצרכנות הבריטי -    http://www.which.co.uk
 מועדון הרכב הגרמני (מבחני ריסוק למושבי בטיחות) -  http://www.adac.de
 מבחני ריסוק לרכב -     http://www.euroncap.com