פורסם בראשונה: 02.06.2011
עדכון אחרון: 06.10.2014
  • ד"ר טליה קינר ד"ר טליה קינר

בדיקת שמיעה

לקריאה נוחה
מתי יש צורך בבדיקת שמיעה? איך עושים אותה? האם יש צורך בהכנה מוקדמת? כמה זמן היא נמשכת? מהי המשמעות של תוצאותיה? מדריך
בדיקת שמיעה

שמות נוספים של הבדיקה: אודיומטריה, Audiometry

סרטון הדרכה להתאמת מכשיר שמיעה


מהי בדיקת שמיעה?

בדיקת שמיעה נועדה לבחון את יכולת השמיעה. כדי שאפשר יהיה לשמוע על האוזן להיות מסוגלת לעשות שלוש פעולות: לקלוט את גלי הקול, לתרגם אותם לאותות חשמליים ולהעביר את האותות החשמליים למוח - שם הם מפוענחים לצלילים.

האוזן החיצונית כוללת את אפרכסת האוזן ואת תעלת השמע. האפרכסת היא מעין משפך שקולט את גלי הקול מהסביבה ומעביר אותם לתעלת השמע. באוזן התיכונה מרעידים גלי הקול את עור התוף ואת עצמות השמע, והרעידות האלה מועברות לאיבר השמיעה הנמצא באוזן הפנימית במבנה שנקרא "שבלול". איבר השמיעה מתרגם את גלי הקול לאותות חשמליים, ואת האותות האלה מעביר עצב השמע למוח.

הפרעות השמיעה נחלקות לשני סוגים: חסימה של גלי הקול בדרכם לאוזן הפנימית ("הפרעת הולכה") ואי־העברה של אותות חשמליים מהאוזן למוח ("הפרעה עצבית").

להפרעת הולכה יכולים לגרום, למשל, פקק שעווה בתעלת האוזן החיצונית, קרע בתור התוף, הימצאות נוזלים או מוגלה באוזן התיכונה או פגיעה בעצמות השמע.

בהפרעה עצבית ישנה פגיעה במסלול האותות החשמליים מהאוזן הפנימית, דרך עצב השמע, אל המוח.

ניתן לסווג צלילים וקולות על פי העוצמה והתדר שלהם:

עוצמת הקול נמדדת בדציבלים (dB). לחישה היא בעוצמה של 20 דציבל; מוזיקה רועשת, למשל בהופעה, היא בסביבות 80 דציבל; מנוע מטוס מייצר רעש בעוצמה של 180-140 דציבל. חשיפה לקול בעוצמה שגבוהה מ־85 דציבל למשך כמה שעות עלולה לפגוע בשמיעה. קול בעוצמה חזקה יותר עלול לגרום מיד לכאב באוזן ולפגיעה בשמיעה.

תדר (גובה הצליל) נמדד בהרץ (Hz) - מספר המחזורים בשנייה. קולות בס נמוכים הם בטווח של 60-50 הרץ. צווחה או צפצוף גבוה יכולים להגיע ל־10,000 הרץ ויותר.

טווח השמיעה של בני אדם נע בין 20 ל־20 אלף הרץ. יש בעלי חיים שמסוגלים לשמוע עד לתדר של 50 אלף הרץ. דיבור אנושי הוא לרוב בתדירות שבין 500 ל־3,000 הרץ.

מתי יש צורך לעשות בדיקת שמיעה?

בדיקת שמיעה עושים במצבים הבאים:

• כדי להעריך אם ישנה ירידה בשמיעה בנבדקים שמדווחים על הפרעה בשמיעה באחת האוזניים או בשתיהן.

• כדי להעריך את סוג הפגיעה בשמיעה ואת חומרתה (האם מדובר בפגיעה בהולכה של גלי הקול או בפגיעה באוזן הפנימית או בעצבים המובילים מהאוזן למוח).

• במסגרת בדיקת סקר לתינוקות ולילדים כדי לאבחן פגיעה בשמיעה. פגיעה כזאת עלולה לפגוע ביכולתו של הילד לרכוש שפה ולהתפתח.

• במסגרת בדיקת סקר לאנשים שנחשפים באופן קבוע לרעשים או שנוטלים תרופות העלולות לפגוע בשמיעה, כמו האנטיביוטיקה גנטמיצין.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

אין צורך בהכנה מוקדמת. אם הנבדק סבל באחרונה מדלקת באוזן התיכונה, מומלץ לציין זאת באוזני הרופא, שכן המצב הזה עלול לגרום לירידה זמנית בשמיעה עקב הצטברות נוזל או מוגלה באוזן התיכונה.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.


איך עושים את הבדיקה?

ישנם סוגים שונים של בדיקות שמיעה. את סוג הבדיקה מתאימים לגיל הנבדק ולאופיה של בעיית השמיעה שממנה הוא סובל. בתינוקות נעשות לרוב בדיקות אובייקטיביות באמצעות מכשירים המודדים את תגובת האוזן או המוח לקול ולא דורשות שיתוף פעולה של הנבדק. הבדיקות הנפוצות מהסוג הזה הן:

• בדיקת הדים קוכליאריים (Otoacoustic Emissions – OAE) שמשמשת לעיתים קרובות בדיקת סקר ליילודים ונעשית באמצעות החדרת מתמר זעיר לתעלת האוזן של התינוק. המתמר משדר קול וקולט את ההחזר שלו. באמצעות בדיקת הדים קוכליאריים ניתן לקבוע אם הצלילים והקולות מגיעים אל האוזן הפנימית. מדובר בבדיקת סינון בלבד, והיא אינה יכולה להבדיל בין פגיעה בהולכת הקול (למשל, כתוצאה מהימצאות  נוזלים באוזן התיכונה) לבין פגיעה עצבית. לכן תוצאה לא תקינה אינה מעידה בהכרח על בעיה קבועה בשמיעה, אך דורשת המשך מעקב ובירור.

בדיקת רישום של תגובות עצב השמע וגזע המוח (Auditory Brainstem Response - ABR) שנקראת לפעמים גם בדיקת BERA. הבדיקה נעשית באמצעות חיישנים שמוצמדים לראש ורושמים את הפעילות החשמלית במוח בתגובה לסדרת נקישות המושמעת באוזניות. תוצאות הבדיקה מתקבלות בצורה של רישום "גלים" הממחישים את פעילותם של אזורים שונים לאורך מסלול השמע ומסייעים לאבחן את מקום הפגיעה.

• טימפָנומטריה - בדיקה המודדת את התנועתיות של עור התוף ומסייעת לאבחן הימצאות נוזלים באוזן התיכונה.

את סף השמיעה בילדים ובמבוגרים בודקים בדרך כלל באמצעות בדיקה אודיומטרית. את הבדיקה הזאת עושים בחדר אטום לרעש. לרוב יש לבדיקה שני חלקים: הראשון בוחן אם קיימת בעיית שמיעה והשני מאפשר להעריך מהו מקור הבעיה.

בחלק הראשון של הבדיקה מונחות על אוזני הנבדק אוזניות המשמיעות סדרה של צלילים בעוצמה ובתדר משתנים. על הנבדק לציין מתי הוא שומע צליל - גם אם הוא חלש ביותר. כל אוזן נבדקת בנפרד. הבדיקה בוחנת אם ישנה בעיית שמיעה. אם מתברר שאכן ישנה בעיה כזאת, צריך לברר מהו מקורה: בהולכת האוויר (כתוצאה מפגיעה באוזן החיצונית או באוזן התיכונה) או בהולכה העצבית (כתוצאה מפגיעה באוזן הפנימית או אף במוח).

לאחר שהתברר שישנה בעיית שמיעה, עושים את חלקה השני של בדיקת האודיומטריה, שבה הצליל משודר ממכשיר המונח על העצם שמאחורי האוזן. באופן הזה גלי הקול עוקפים את מסלול הולכת הקול דרך האוזן החיצונית והתיכונה ומועברים ישירות לאיבר השמיעה שבאוזן הפנימית דרך עצמות הגולגולת. הבדיקה הזאת בוחנת את מסלול ההולכה העצבי שמכונה גם "הולכת עצם".

אם מתברר שהולכת העצם תקינה, ניתן להסיק שבעיית השמיעה נובעת מהפרעה בהולכת האוויר. ואם מתברר שהולכת העצם אינה תקינה, ניתן להסיק שמדובר בבעיה עצבית. עם זאת ישנה גם האפשרות שמדובר בבעיה משולבת: של הולכת אוויר ושל פגיעה עצבית גם יחד. לאבחון פגיעה משולבת כזאת יש לעשות בדיקות נוספות כמו בדיקת הדים קוכליאריים ובדיקת BERA. כפי שהוסבר לעיל: באמצעות בדיקת הדים קוכליאריים ניתן לקבוע אם הצלילים והקולות מגיעים אל האוזן הפנימית. אם תוצאות הבדיקה תקינות, ניתן להסיק שהירידה בשמיעה נובעת מפגיעה עצבית. במקרה כזה  ניתן לברר באמצעות בדיקת BERA היכן בדיוק ממוקמת הפגיעה בעצב השמיעה.

תוצאות הבדיקות מוצגות על גרף שמראה את טווח השמיעה - מבחינת העוצמה והתדר - בכל אוזן ובכל אחד מהמסלולים.

נוסף על הבדיקות האלה אפשר שיעשו לך בדיקה שבוחנת את יכולתך להבחין בהברות ובמילים. בבדיקה הזאת, שנקראת "בדיקת סף שמיעה לדיבור" (באנגלית: Speech Reception Threshold ובקיצור: SRT) יבקשו ממך לחזור על סדרה של מילים פשוטות המושמעת בעוצמה הולכת ויורדת.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

ישנן בדיקות שמיעה שנמשכות דקות ספורות (למשל בדיקות סקר פשוטות), ולעומת זאת בדיקה אודיומטרית מקיפה עשויה להימשך שעה שלמה.

ירדימו אותי?

לא. אולם בתינוקות נעשות בדרך כלל הבדיקות בעת שהם ישנים או לאחר שעברו הרדמה קלה.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה לא מכאיבה ולא כרוכה באי־נוחות.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

לא.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

הבדיקה לא משפיעה על ההרגשה ומיד לאחריה ניתן לחזור לפעילות רגילה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

ישנם מכונים שנותנים לנבדקים את תוצאות הבדיקות בו במקום, וישנם מכונים שמעבירים את התוצאות לרופא המטפל.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

אין לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

שמיעתך תוגדר "תקינה" אם בבדיקה אודיומטרית יתברר שהצלחת להבחין בצלילים שתדירותם 8,000-250 הרץ ובעוצמה של 25 דציבל ופחות מכך.

הפרעה בשמיעה יכולה להיגרם מסיבות שונות. בדיקה אודיומטרית יכולה לסייע באבחון של סוג הפגיעה ושל חומרתה. כך, למשל, היא עשויה לאבחן בעיות במעבר של גלי הקול שיבואו לידי ביטוי בירידה בשמיעה. הבעיות האלה עלולות לנבוע, בין היתר, מקרע בעור התוף, מנוזלים באוזן התיכונה ומפגיעה בעצמות השמע.

לחלופין ייתכן שהאבחנה תהיה פגיעה עצבית בשמיעה. פגיעה כזאת יכולה להיגרם, בין היתר, בגלל שינויים ניווניים באוזן הפנימית (שאופייניים לגיל מבוגר), בגלל פגיעה באיבר השמיעה שבאוזן הפנימית (למשל, בעקבות חשיפה לרעש) ובגלל פגיעה בעצב השמע (למשל, בעקבות מחלות דלקתיות או גידולים).

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

המשך הבירור והטיפול תלוי בסוג הבעיה, בחומרתה ובהפרעה שהיא גורמת לתפקודו של המטופל.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית, בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל