פורסם בראשונה: 12.05.2013
עדכון אחרון: 05.08.2014
  • אבי ורון אבי ורון

איך בוחרים מזרן לתינוק?

לקריאה נוחה
יש קשר ישיר בין טיב המזרן שרוכשים לתינוק לבין הסיכון למוות בעריסה. אילו סוגי מזרנים יש בשוק? איך נדע במה לבחור? ועל מה צריך להקפיד בעת הקנייה?

בקיצור

1.

למה המזרן חשוב כל כך? כי בשנת חייו הראשונה מבלה התינוק שני שלישים מזמנו בשינה, ויש לו סיכוי גבוה פי 20 לסיים את חייו בגלל מוות בעריסה מאשר בתאונת דרכים.

2.

מזרן אטום לא מאפשר לנוזלים לעבור דרכו, אך עלול להקשות על נשימת התינוק. מזרן "נושם" מאפשר מעבר של אוויר - אך גם של נוזלים - ועלול להפוך למצבור חיידקים.

3.

מה עוד חשוב לדעת? שיש להרחיק כל פריט רך מסביבת התינוק: מגן ראש, כריות, בובות, שמיכות, חיתולים וכד'. המיטה הכי בטוחה היא זו שנקייה מכל גורמי הסיכון האלה.

 מדוע חשוב להשקיע במזרן טוב לתינוק?

היכן בטוח יותר לתינוק: בנסיעה ברכב או בעת השינה במיטתו המפנקת בחדרו בבית? התשובה, לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מפתיעה: לתינוק עד גיל שנה יש סיכוי גבוה פי 20 ויותר לסיים את חייו בגלל מוות בעריסה מאשר בתאונת דרכים.

למרות העובדה הזאת, סביבת השינה של התינוק, ובראשה מזרן התינוק, מקבלת תשומת לב זעומה לעומת תשומת הלב הרבה שמוקדשת לרכישה של כסא בטיחות. תשומת הלב הזאת באה לידי ביטוי - בין היתר - בכך שהרשת "מופצצת" בשאלות על כיסאות בטיחות בהשוואה למספר השאלות שמוקדשות למזרנים. כמו כן מתברר שהתקציב שהורים מקציבים לרכישת כיסאות בטיחות נדיב הרבה יותר מאשר התקציב שהם מקציבים לרכישת מזרנים.

סוגיית המוות בעריסה עולה לכותרות בישראל בכל חורף קשה, שכן אז יש עלייה במספר התינוקות שנמצאים ללא רוח חיים במיטותיהם. אז גם עוסקת בכך התקשורת ומציגה פעם נוספת את ההמלצות המוכרות כיצד ליצור לתינוק סביבת שינה בריאה ובטוחה.

מנגד, למרבה הצער, פועלת מערכת משומנת של שיווק המוכרת להורים מוצרים שלא נבדקים כלל במכון התקנים, כמו "מזרן נושם". בהיעדר רגולציה אף ניתן למצוא יצרנים שממליצים להשכיב את התינוק על מזרן מתוצרתם כשהוא על בטנו וטוענים שאין שום סיבה לחשוש במקרה כזה ממוות בעריסה.

מדובר בהמלצה מסוכנת, ואין שום מחקר או בדיקה שתומכים בה. בכל מקרה היא סותרת את המלצת משרד הבריאות המבוססת על המלצתם של ארגוני בריאות ובטיחות בעולם ומעוגנת במחקרים מדעיים רבים. במקרה הרע, מדובר כאן בסיכון מיותר לתינוק, שגם במקרה של מוות חס וחלילה, לא יהיה ניתן להוכיח עובדתית כי האשם במוצר.

בשנת חייו הראשונה מבלה התינוק שני שלישים מזמנו בשינה במיטתו וחשוף בה לסכנת מוות יותר מאשר בכל מקום אחר. לכן מן הראוי שנעשה הכול כדי לשפר את סיכויי ההישרדות שלו.

את אפליקציית התפתחות הילד​ כבר הורדת?

מהסלון בבית, בגן השעשועים - אפילו בארוחת שישי אצל ההורים - מהיום בכללית אתם שותפים למעקב האינטראקטיבי אחר התקדמות התינוק שלכם. 

לחצו כאן להורדת האפליקציה לאייפון
לחצו כאן להורדת האפליקציה לאנדרואיד

אפליקציית התפתחות הילד של כללית

אילו סוגי מזרנים קיימים בשוק?

מזרן אטום - מזרן שמצופה בשעוונית או בכיסוי אוורירי המצופה בחומר אטום מצידו הפנימי (שפונה לליבת המזרן).

מזרן "נושם" - מזרן שמצופה בחומר שעביר לאוויר ולנוזלים, וגם הליבה שלו מורכבת מחומר שמאפשר מעבר חופשי של אוויר ושל נוזלים דרכה. ספוג (פוליסטירן מוקצף) ולטקס אינם מאפשרים מעבר כזה.

מזרן רשת  - מזרן "נושם" ללא ליבה המורכב מרשת אלסטית המתוחה על מסגרת. הרשת האלסטית היא משטח השינה של התינוק.

איך נבדיל בין המזרנים השונים?

מכון התקנים מייעץ כיצד לבדוק את אטימות המזרנים: "בדקו שהציפוי עשוי מבדים אטומים לנוזלים כדי למנוע חלחול של נוזלים לתוך הספוג. בעת רכישת המזרן כדאי לבקש מהמוכר לטפטף עליו מעט מים כדי לוודא שאין חלחול של מים לספוג".

אם המוכר לא מסכים לעשות את הבדיקה במעמד הרכישה או ההזמנה רצוי לדרוש ממנו להצהיר בכתב כי תוכלו להחזיר מזרן שהוגדר "נושם", ובבדיקה בביתכם התברר שהוא אטום - ולהיפך.

יש להדגיש כי גם מזרן העטוף בחומר אוורירי ("נושם"), אך אטום בחלקו הפנימי, הופך את המזרן לאטום לנשימת תינוק דרך הליבה. במחקרים הוכח שמזרן כזה אטום לנשימת תינוק ממש כמו שעוונית.

אם אני מצליח לנשום דרך המזרן - זה אומר שהוא "נושם"?

אחת מהטעויות שעושים אנשי שיווק היא לבקש מהורים להצמיד היטב את הפנים למזרן האטום ו"להוכיח" להם שהם מצליחים לנשום. אבל מה שאותם אנשי שיווק שוכחים הוא שקיים הבדל תהומי בין האנטומיה של פני אדם בוגר לאנטומיה של פני תינוק.

כמו כן הם מתעלמים מכך שיש הבדל עצום בין עוצמת הנשימה ונפח ריאותיו של המבוגר לבין אלה של תינוק. אדם בוגר מתגבר בקלות על ההתנגדות של מרקם הבד לזרם האוויר, ואילו במקרה של תינוק עלולה להיווצר נשימה חוזרת של אוויר נשוף מכיס האוויר הנוצר סביב אפו. זהו אוויר שמכיל רמות גבוהות של CO2 ועלול להיות רעיל לתינוק.

בארה"ב נעשה ניסוי שבו השתמשו בבובה בעלת משקל ומבנה אנטומי כשל תינוק בן חצי שנה. הבובה חוברה למערכת המדמה נשימה של הרכב גזים הדומה לזה שנושם תינוק אמיתי. רמות ה־CO2 נמדדו בקרבת איברי הנשימה. במזרן קשיח תקני עלו רמות ה־CO2 עד לרמה של 2% - רמה שגורמת למבוגרים סחרחורות ושינויים בקצב הנשימה. לתינוק בשנת חייו הראשונה מדובר ברמה מסוכנת. לשם השוואה: רמת ה־CO2 בחדר מאוורר במבנה נמוכה פי 40 - כ־0.05%.

כמה קשיח אמור להיות מזרן תינוק?

כאשר תינוק שוכב על בטנו (בין אם הוא התהפך באופן עצמאי ובין אם הוריו הניחו אותו לישון כך) עלול להיווצר מצב שבו איברי הנשימה שלו מכוסים כאשר פניו אל המזרן - דבר שעלול לגרום למצוקה בנשימה ואף לחנק. מהמחקרים עדיין לא התגבשה מסקנה חד־משמעית בנוגע לשאלה מהי רמת הקשיות הנדרשת למזרן של תינוק, ולכן נקבעה באופן שרירותי תקינה שמחייבת מזרן קשיח למדי שימנע בוודאות כל שקיעה של פני התינוק בתוכו. עם זאת התקינה הזאת פתחה פתח לסוג נוסף של מזרנים - מזרנים דו־צדדיים.

מהם מזרנים דו־צדדיים?

הואיל שמקרי מוות בעריסה מתרחשים רק עד גיל שנה, הרי מגיל שנה ואילך נעלם הצורך במשטח שינה כה קשה. לכן החלו היצרנים לייצר מזרן שאותו הם מגדירים "משודרג", שצידו האחד רך יותר, ולדבריהם הוא נוח יותר לפעוט בוגר ומקל עליו להירדם ולישון.

הפתרון הטכני הושג באמצעות שימוש בלוח פוליפרופילן דק וקשה שהוצמד רק בצידו האחד של הספוג הרך והמוכר ממזרני בוגרים, וכך, בעלות זניחה ליצרן, נמכרים מזרנים כאלה במחירים שהם גבוהים משמעותית ממזרנים רגילים לתינוקות.

באוקטובר 2012 התפרסם בכתב העת הרפואי Australian and New Zealand Journal of Public Health מאמר המבוסס על ניתוח מקרי אמת של מוות בעריסה בגרמניה, שבהם צולמו ונמדדו התנאים בסביבת השינה, כולל קשיחות המזרן. מהמחקר הזה עולה כי קיים קשר מובהק בין רכות המזרן לבין הסיכון למוות בעריסה: ככל שהמזרן רך יותר - כך גדל הסיכון.

האם למזרן "נושם" יש יתרון על מזרן אטום תקני?

ארבעה מזרנים נושמים משווקים בישראל, ובבדיקות התברר שארבעתם קשיחים במידה מספקת (אם כי אחד מהם גבולי). אם התינוק ישן עליהם כשהוא על בטנו ובלי שמיכה, הם מקנים יתרון קטן מאוד על פני מזרנים קשיחים בכך שהם מאפשרים ל־CO2 להתפזר דרכם.

אולם אם ראשו של התינוק מכוסה בשמיכה, גדל מאוד יתרונו של המזרן הנושם. הסיבה: השמיכה יוצרת מעין אוהל, שבו ריכוז ה־CO2 עלול לעלות במהירות אם מדובר במזרן אטום. הסיבה: האוויר שבתוך "האוהל" אינו יכול להתפזר.

אם שיעור ה־CO2 באוויר שנושם התינוק מגיע ל־3%, עלול להיגרם לו נזק כבר לאחר חשיפה של 15-10 דקות. רמת CO2 של יותר מ־4% באוויר מסכנת אותו באופן מיידי. רק מזרן נושם יאפשר במקרה כזה פיזור של האוויר הרווי ב־CO2 ויציל את התינוק מהרעלה.

האם כל המזרנים ה"נושמים" שווים ביכולותיהם?

בהחלט לא.

המזרנים השונים מבוססים על סוגי ריפוד וליבה שונים שלהם התנגדות שונה למעבר אוויר. מזרני הרשת, שאין בהם ליבה, מצטיינים במעבר חופשי של אוויר - כך עולה מבדיקות שנערכו במכונים בארץ בפיקוח רופאים מומחים.

התברר שכל המזרנים ה"נושמים" בעלי הליבה לא ממש הצליחו לשמור על רמה נמוכה של CO2 (עד 2%) - בייחוד כאשר נפרס עליהם סדין.

לעומת זאת מזרן רשת בהחלט מצליח לשמור על רמות נמוכות של CO2, ובישראל משווקים יחד איתו סדין אוורירי במיוחד שאינו פוגע ביכולת ה"נשימה" שלו.

איך ניתן לבדוק את כושר "הנשימה" של המזרן?

הנה ניסוי שניתן לעשות בקלות ושיכול להמחיש בתוך דקות ספורות את יכולתו של מזרן לפזר את הגזים הרעילים ולחדש את מלאי החמצן הנדרש בסביבת התינוק. רק שימו לב: זהו ניסוי שמחייב לנקוט אמצעי זהירות קפדניים.

מדליקים נר, מצמידים אותו למשטח קטן שעמיד לאש, ואת המשטח מניחים על המזרן. לאחר מכן מכסים את הנר בכלי זכוכית כך שהוא יכול לקבל אוויר דרך המזרן בלבד. על מזרן ש"נושם" ברמות שיכולות לקיים תינוק ימשיך הנר לדלוק עד שיכלה את עצמו. במזרנים שאין ביכולתם לרענן את האוויר בקצב הנדרש, נהיה עדים לכיבוי הנר בתוך דקות ספורות.

אז מזרן "נושם" עדיף תמיד על מזרן אטום?

כן ולא.

מזרן נושם הוא צעד נדרש לשיפור סביבת השינה של התינוק שכן הוא מפחית גורמי סיכון שמעריכים כי הם תורמים לתופעת המוות בעריסה.

אך המעבר החופשי של אוויר ושל נוזלים דרך המזרן יוצר בעיה חדשה שאינה קיימת במזרנים אטומים: חדירה של נוזלים אל תוך הליבה. התינוק פולט מזון (חלב אם ותחליפים), מזיע, פולט רוק, ולעיתים בורח שתן מהחיתול שלו. כל הנוזלים האלה מחלחלים לליבה ולעיתים נותרים בה ועלולים להפוך כר פורה להתרבות חיידקים.

כדי לשמור על רמת היגיינה נאותה, בוודאי לאחר פליטה, מנחים היצרנים לשטוף את המזרן, את ציפוי ואת ליבה במים ובסבון ולאחר מכן להניח להם להתייבש לחלוטין לפני שמחזירים אותם לשימוש.

למזרן רשת נדרשות דקות ספורות כדי להתייבש, אך לא כך במזרנים נושמים עם ליבה. אלה נזקקים לזמן רב - בין שעה וחצי לשבע שעות - כדי להתייבש כליל, וזאת בתנאים אופטימליים: ייבוש בחוץ ביום חמים שבו הלחות נמוכה יחסית.

השבתה של המזרן לפרק זמן כה ארוך מחייבת למצוא פתרון חלופי לשנת התינוק. במזרנים אטומים הבעיה הזאת נפתרת באמצעות היפוך המזרן וכיסויו בסדין חדש. במזרן אטום הליבה נותרת, כמובן, יבשה ומוגנת.

אז מה למדנו?

• באמצעות מזיגת מעט מים על מזרן ניתן לדעת אם הוא "נושם" או אטום.

• העובדה שבוגר יכול לנשום כאשר אפו ופיו צמודים למזרן אינה מדד ליכולתו של המזרן לרענן את האוויר בסביבת השינה של התינוק. למבוגר די כוח לנשום גם כאשר אפו ופיו צמודים למזרן אטום.

• מזרנים "נושמים" עשויים למנוע אסון במקרים שבהם ראש התינוק מכוסה בשמיכה, שכן ביכולתם להפחית את רמת ה־CO2 על פני המזרן כולו.

• מזרנים "נושמים" אינם אחידים באיכותם. מבחן הנר שהוסבר לעיל יכול להצביע על הטובים שבהם.

• קשה לנקות מזרן "נושם" עם ליבה, ועוד יותר קשה לייבשו במהירות ולהחזירו לשימוש. זהו חיסרון במיוחד במקרה של תינוקות שמרבים לפלוט.

• יש להישמר מהנחיות בלתי מבוססות של יצרנים, הסותרות את ההמלצות של גופים רשמיים, כמו ההנחיה הגורפת להשכיב תינוקות על הבטן בשנתם.

• אל תהססו לדרוש תימוכין מחקריים לכל הצהרה של היצרן בנוגע לתכונות המוצר שלו.

טיפים

מגיני ראש במיטה. איגוד רופאי הילדים בארה"ב (AAP) ממליץ שלא להשתמש במגיני ראש במיטת התינוק. הסיבה: אין שום עדות לפגיעה בראשו של תינוק כלשהו בגלל אי־שימוש במגיני ראש, ולעומת זאת יש עשרות מקרי מוות מתועדים של תינוקות שנגרמו בגלל אותם המגינים. מגיני ראש עלולים לגרום לחסימה חלקית או מלאה של איברי הנשימה של התינוק ואף לחנק - אם הם נכרכים מסביב לצוואר. מגן ראש אטום גם אינו מאפשר ל־CO2 להתפזר בחלל החדר. מאחר ש־ CO2 הוא גז שכבד מהאוויר, הוא מתרכז קרוב לפני המזרן. כאשר המזרן אטום, וראשו של התינוק מוקף במגן אטום אף הוא, התוצאה עלולה להיות עלייה חדה ברמות ה־CO2 בקרבת אפו ופיו של התינוק.

שמיכות. מומלץ להימנע משימוש בשמיכות ולהחליפן במידת הצורך בשקי שינה ייעודיים. הסיבה: שקי שינה לא יכולים לכסות את הפנים או את הראש ולגרום למצבי מצוקה. הם גם נשארים על הגוף כל הלילה ולא מושפעים מתנועות התינוק בשנתו. במילים אחרות: יש להרחיק כל פריט רך מסביבת התינוק: מגן ראש, כריות, בובות, שמיכות, חיתולים וכדומה. המיטה הבטוחה ביותר היא מיטה נקייה מכל גורמי הסיכון האלה.

חימום יתר. חימום יתר בחורף הוא גורם סיכון נוסף למוות בעריסה. בבריטניה הטמפרטורה המומלצת בחדרי תינוקות היא 20-16 מעלות צלזיוס, בארצות הברית - 21-18 עלות צלזיוס ובישראל ממליץ משרד הבריאות על 23-21 מעלות צלזיוס. כדאי לאמץ את ההנחיות המחמירות יותר שנהוגות בחו"ל. חימום יתר יוצר תחושה מציקה של יובש. הזעה בעורף התינוק היא סימן מובהק לחימום יתר. הסירו מהתינוק שכבות מיותרות ובדקו את טמפרטורת החדר.

רמת הלחות. רמות הלחות המומלצות לחדרי מגורים בכלל ולחדרי תינוקות בפרט הן 50%-30%. מומלץ לרכוש לחדר התינוק מד חום משולב עם מד לחות ולהקפיד לא להשתמש במכשיר אדים, שכן רמות לחות גבוהות בחדר גורמות להתרבות חיידקים ולתחלואה. אווררו היטב את חדר התינוק. לחוששים מהקור בחורף אפשר לאוורר את החדר בעת שהתינוק אינו נמצא בו. בכל מקרה יש להשאיר פתח צר בחלון כדי למנוע את התייבשות האוויר בגלל החימום.

הגבהה של המזרן. הגבהת המזרן באזור הראש לגובה של כמה סנטימטרים עשויה להקטין מקרי פליטה ואף להפחית את הסיכון לדלקות אוזניים, בעיקר כאשר השכיבה באה מיד לאחר שעת ההאכלה. גם במקרה כזה על משטח המזרן להישאר ישר בלי לקמר את הצוואר ואת עמוד השדרה של התינוק.

אבי ורון הוא יועץ צרכנות ובטיחות

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

לילה והקטן קודח מחום?

כללית מושלם מציגה: ביקור רופא לילה בבית שלכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל