סרטן העור, כמו סוגי סרטן אחרים, נוצר בשל התרבות בלתי מבוקרת של תאים. סרטן העור נחלק לשני סוגים נפוצים ועיקריים: סרטן תאי הבסיס (Basal Cell Cancer) וסרטן התאים השטוחים (Squamous Cell Cancer). סרטן עור נוסף, נדיר אך קטלני, קרוי מלנומה (Melanoma).
לחץ/י כאן למידע על פעילות כללית בשבוע המודעות למניעת ואבחון סרטן העור
האם הגידולים הסרטניים יכולים להופיע בכל מקום בעור?
גידולים סרטניים בעור מופיעים בדרך כלל באזורים חשופים לשמש: בראש, בפנים, בצוואר, בידיים ובזרועות. עם זאת, הנגעים האלה יכולים להופיע גם במקומות שאינם חשופים לשמש, כולל מפשעות ואפילו בין אצבעות הרגליים. כל נגע על העור מחייב בדיקת רופא וברור בהתאם לצורך, בעיקר אם הוא משנה גודל, צורה וצבע.
מהו סרטן תאי הבסיס?
סרטן תאי הבסיס מופיע בדרך כלל באזורים של העור שנחשפו לשמש ונפוץ בעיקר בפנים. לרוב הוא מתפתח באיטיות ורק לעתים נדירות הוא מתפשט לאזורים אחרים של הגוף.
מהו סרטן תאי העור השטוחים?
סרטן תאי העור השטוחים מופיע גם הוא בעיקר באזורים החשופים לשמש, אך הוא יכול להופיע גם במקומות שלא נחשפו לשמש. הוא מתפשט לעתים לבלוטות הלימפה ולאיברים בתוך הגוף ועלול להיות קטלני אם אינו מזוהה ומטופל בזמן.
מהי מלנומה?
מדובר בגידול סרטני שמקורו בתאים מייצרי מלנין המצויים בעור. מלנין הוא החומר שמקנה גוון לעור. מלנין חסר בלבקנים ולכן צבע העור שלהם בהיר במיוחד, ואילו בילידי אפריקה תאי העור מכילים כמות גדולה יותר של מלנין, ומכאן צבע העור הכהה שלהם.
מלנומה היא הסוג המסוכן ביותר של סרטן העור והמחלה במגמת עלייה בעולם המערבי: בארצות הברית, לדוגמה, מאובחנים מדי שנה כ־53,600 איש שחלו במלנומה ושיעור האנשים שלקו במחלה זו הכפיל את עצמו ב־30 השנים האחרונות. שלטונות הבריאות האמריקניים מעריכים כי אחד מכל 100 לבנים ילקה במהלך חייו במלנומה. ואצלנו, בישראל, מתגלים מדי שנה כ־900 חולים חדשים.
האם מלנומה יכולה להופיע בכל גיל?
מלנומה מתפתחת רק לעתים נדירות מתחת לגיל 15 שנים, אולם מן העשור השלישי לחיים המחלה יכולה להופיע בכל שכבת גיל, כולל בקשישים. השכיחות של הגידול הזה שווה בגברים ובנשים.
מהם גורמי הסיכון למלנומה?
גורמי הסיכון להופעת מלנומה נחלקים בהתאם לשני המחוללים העיקריים שלה, שמש ותורשה:
• אנשים עם עור ושיער בהיר, אדמוניים (ג'ינג'ים) ותכולי עיניים מוגנים פחות מקרינת השמש ונמצאים בסיכון מוגבר לפתח מלנומה, בהשוואה לכהי עור, שיער ועיניים.
• אנשים שנכוו מהשמש בילדותם או נחשפו ממושכות לשמש בצעירותם נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לפתח מלנומה.
הרקע הגנטי כולל שומות מרובות על העור, שומות לא סדירות במראה שלהן וסיפור משפחתי של מלנומה אצל קרוב/ת משפחה מדרגה ראשונה.
איך אפשר לאבחן את המחלה בזמן?
בדיקה גופנית בסיסית על ידי רופא עור מיומן בפרקי זמן קבועים, בדרך כלל אחת לחצי שנה,מעלה בצורה ברורה את סיכויי אבחון
הגידול, בעיקר שכמדובר באנשים בסיכון גבוה לפתח את המחלה.
לאבחון מוקדם של מלנומה יש חשיבות עליונה בקביעת סיכויי ההחלמה. המדד המנבא החשוב ביותר לסיכויי ההישרדות של חולה מלנומה הוא עובי הגידול במילימטרים בעת האבחנה ומידת החדירה שלו לעומק העור. ככל שהחדירה עמוקה יותר וככל שהגידול מתפשט יותר לבלוטות הלימפה או לאיברים מרוחקים, כך פוחת הסיכוי להחלים מהסרטן.
איך מזהים שומה בעייתית?
שומה עורית מחייבת אבחון מקצועי כאשר מתקיימים בה המאפיינים הבאים:
• שינוי בגודל
• שינוי צורה (גיאומטריה)
• שינוי בגוון
• שינוי בגבולות
• שינוי גובה
האם המלנומה חוזרת?
במלנומה אין למעשה מושג של ריפוי, גם אם תופסים את הגידול בזמן ומטפלים בו. אמנם ככל שחולפות השנים ממועד האבחון, פוחת הסיכון לחזרתה אולם הוא לא נעלם לחלוטין ותוארו הישנויות מאוחרות של המחלה כעבור 10 ו־20 שנים. מכאן שמעקב מדוקדק וצמוד לאורך זמן, חיוני ביותר.
איך מטפלים במלנומה?
הטיפול הבסיסי במלנומה עורית בעת אבחנתה הוא כריתה כירורגית של הגידול עם כריתת שולי ביטחון של עור בריא. בעבר היה מקובל ליטול שולי ביטחון גדולים והחולים היו נותרים עם צלקות גדולות. כיום מסתפקים בשוליים שלאחד עד שלושה סנטימטרים, בהתאם לעובי המלנומה. לכן לרוב החולים נותרת צלקת שאיננה בולטת ביותר. לאחר ההרחקה נשלח הגידול לבדיקה פתולוגית במעבדה ועל פי עומק חדירתו לעור נקבע המשך הטיפול.
לאחר הניתוח החולים מחולקים לשתי קבוצות:
• חולים בסיכון נמוך מאוד לחזרת המחלה (חדירה של הגידול לעומק עד מילימטר אחד). הללו נשארים במעקב בלבד.
• חולים בסיכון בינוני (מלנומה בעומק חדירה גדול ממילימטר אחד) או גבוה (מלנומה שחדרה לעומק רב מארבעה מילימטרים).
במקביל לכריתת הגידול בעור, נהוג לבצע כריתה של קשר (בלוטת) הלימפה שמנקז את נוזל הלימפה מאזור הנגע הסרטני. הכריתה נועדה לבדיקת קשר הלימפה הזה לצורך זיהוי תאים סרטניים. זיהוי תאי מלנומה בקשר הלימפה מעלה משמעותית את הסיכון להתפשטות המחלה לקשרי הלימפה נוספים ואף לאזורים נוספים בגוף. לפעולה זו קוראים Sentinel lymph node biopsy או ביופסיה של קשר הזקיף.
החולים שמחלתם מפושטת נזקקים לטיפולים נוספים, מעבר לכריתת הגידול. הטיפולים הנוספים כוללים תרופות שונות וכן הזרקה של חומרים שתפקידם לעורר את מערכת החיסון של הגוף לתקוף את תאי הסרטן.
אפשר לזהות מלנומה בכוחות עצמי?
לא צריך להמתין לבדיקה רפואית כדי לזהות מלנומה. חשוב להגביר את המודעות של הציבור כולו למחלה הזאת, כי זיהוי מוקדם עשוי להיות הגורם שמבדיל בין מוות בייסורים להחלמה מהמחלה. הייתה לי מטופלת שלפני שנים רבות הלכה להסתפר. הספרית זיהתה נגע חשוד בעור הקרקפת שלה וייעצה לה לפנות בדחיפות לבדיקה. ואכן, התגלתה מלנומה שנכרתה במהירות והמטופלת מוגדרת "בריאה", ולא נזקקה לטיפול נוסף מעבר לכריתה הכירורגית. זו דוגמה שממחישה בברור את הצורך להעלות את המודעות של הציבור למחלה.
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית