פורסם בראשונה: 16.01.2013
עדכון אחרון: 16.01.2013
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב

ברונכוסקופיה

לקריאה נוחה
מהי ברונכוסקופיה? איך ומתי עושים אותה? כמה זמן היא נמשכת? האם יש לה תופעות לוואי או סיבוכים? מהי משמעות תוצאותיה? מדריך
ברונכוסקופיה

שם נוסף של הבדיקה: Bronchoscopy

מהי ברונכוסקופיה?

ברונכוסקופיה היא בדיקה פולשנית שמאפשרת לבדוק את דרכי הנשימה ולטפל בבעיות שמתגלות תוך כדי הבדיקה.

הבדיקה נעשית לאחר הרדמה מקומית של רירית הלוע בתוספת טשטוש או לאחר הרדמה כללית. בבדיקה מחדירים את הברונכוסקופ לדרכי הנשימה דרך הפה או דרך האף. בקצה המכשיר נמצאים מקור אור ומצלמה, ואלה מאפשרים לבחון את החלק הפנימי של מערכת הנשימה דרך עינית או על צג טלוויזיה.

המכשיר כולל גם תעלה שדרכה ניתן להעביר מכשירים שונים שמאפשרים לקחת לבדיקה דגימות של הפרשות או של רקמה לא תקינה, לסלק הפרשות שחוסמות מעבר אוויר, להחדיר תומכונים (סטנטים) לדרכי אוויר חסומות, לעשות שטיפות כדי לקבל חומר לבדיקה מנתיבי אוויר קטנים יותר (שאליהם המכשיר אינו יכול להגיע) ולטפל בדימומים מדרכי הנשימה.

קיימים סוגים שונים של ברונכוסקופים. לרוב משתמשים במכשיר הגמיש והדק שמאפשר לעשות את הבדיקה ללא הרדמה כללית. בדיקה בעזרת המכשיר הקשיח והעבה יותר נעשית לרוב בחדר ניתוח בהרדמה כללית. השימוש במכשיר הקשיח נעשה בדרך כלל כשיש צורך לעשות פעולות מורכבות יותר במהלך הבדיקה.

מתי צריך לעשות בדיקת ברונכוסקופיה?

• כדי לאבחן תלונות שונות בתחום הנשימה כמו שיעול, קוצר נשימה, פליטה של כיח דמי, צרידות, נשימה רועשת.

• כדי לברר ממצאים לא תקינים בבדיקות שונות כמו תפקודי ריאות, צילום חזה או CT  חזה.

• כדי לבחון דלקת ריאות שאינה מגיבה לטיפול. הבדיקה מאפשרת לשלול או לאשר הימצאות של גידול שמפריע לריפוי הזיהום. כמו כן היא מאפשרת לקחת תרביות מאזור הדלקת כדי לקבוע באילו מזהמים מדובר.

• כדי להבדיל בין זיהום לבין דחיית השתל בחולים לאחר השתלת ריאות.

• כדי לברר חשד להימצאותם של מומים מולדים בדרכי הנשימה כמו טרכיומלציה.

• כדי לברר חשד לפגיעה בדרכי הנשימה כתוצאה מטראומה או משאיפת עשן.

• כדי לברר חשד לסיבוכים לאחר כריתת ריאה או חלק ממנה.

• כדי לסלק הצטברות של הפרשות.

• כדי להוציא גופים זרים מדרכי הנשימה.

• כדי לטפל ברקמה לא תקינה - כמו רקמת גידול - בעזרת קרני לייזר, חנקן נוזלי או שתלים שכוללים חומר רדיואקטיבי.

• כדי להכניס תומכון לאזור שבו יש היצרות או גידול.

צריך הכנה מוקדמת?

• יש להיות בצום - כולל הימנעות משתיית נוזלים - בין 6 ל־12 שעות לפני הבדיקה. מי שמעשן עשוי להידרש להימנע מכך במשך כמה שעות לפני הבדיקה.

• יש להתייעץ עם הרופא בנוגע להפסקת נטילתן של תרופות מדללות דם לפני הבדיקה כדי להפחית את הסיכון להיווצרות דימומים.

• לפני הבדיקה יש להוציא שיניים תותבות.

• יש ליידע את הצוות אם היו בעבר תגובות אלרגיות לתרופות.

• ייתכן שיבקשו ממך להביא תוצאות עדכניות של בדיקות דם, כולל תפקודי קרישה.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.​

 

איך עושים את הבדיקה?

לפני הבדיקה נותנים לנבדק תרופה - בדרך כלל בצורת תרסיס - להרדמה מקומית של אזור הפה והאף. נוסף על כך נותנים לו תרופת טשטוש, וכן עשוי הרופא להיעזר בג'ל שמכיל חומר הרדמה בעת החדרת הברונכוסקופ דרך האף או דרך הפה.

באמצעות הברונכוסקופ בוחן הרופא את תקינותן של דרכי הנשימה. אם הוא רוצה לעשות בדיקות נוספות מעבר להסתכלות בדרכי הנשימה הוא יכול להשחיל דרך התעלה בברונכוסקופ מכשירים שונים בהתאם לצורך.

הבדיקה נעשית בשכיבה על הגב או בישיבה. במהלך הבדיקה נוהגים בדרך כלל לעקוב אחרי קצב הלב ואחרי שיעור החמצן בדמו של הנבדק. לשם כך מחברים אותו למכשור רפואי מתאים.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

משך הבדיקה אינו קבוע. לרוב היא נמשכת בין חצי שעה לשעה.

ירדימו אותי?

בדרך כלל עושים את הבדיקה באמצעות ברונכוסקופ גמיש שהחדרתו אינה מחייבת הרדמה כללית אלא רק הרדמה מקומית וטשטוש. אולם לעיתים יש צורך לעשות את הבדיקה באמצעות המכשיר הקשיח, ובמקרה כזה יש צורך בהרדמה כללית.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

בזמן שמקבלים את החומר להרדמה מקומית תיתכן תחושה של נוזל שזורם בגרון. לחומר ההרדמה עצמו עלול להיות טעם לא נעים. הבדיקה אינה מכאיבה, אך עלולה לגרום לתחושה של אי־נוחות או של רצון להשתעל. במקרה כזה ניתן לתת מנות נוספות של תרופות טשטוש כדי להבטיח שהנבדק ירגיש בנוח. לעיתים חוששים הנבדקים מחנק, אך לחשש הזה אין שום בסיס: הברונכוסקופ אינו יכול לגרום לחנק.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

מיד אחרי סיום הבדיקה עדיין מרגישים את השפעתם של חומרי הטשטוש וההרדמה המקומית: הנבדקים הם לרוב ישנונים, ורפלקס ההקאה שלהם (תגובה אוטומטית אשר מונעת שניחנק בזמן שתייה ואכילה) נותר מדוכא עוד לזמן מה. חומרי הטשטוש וההרדמה עלולים לעיתים לגרום לבחילה, לרעד, לבלבול ולהקאות.

מהסיבות האלה נהוג להשגיח על המטופל למשך כמה שעות לאחר הבדיקה ולעיתים אף להשאירו באשפוז. לפעמים יש גם צורך לעשות צילום חזה כדי לוודא שלא נוצר חזה אוויר (הצטברות אוויר בחלל שמחוץ לריאות - מה שעלול להקשות על פעולת הריאות). יש להימנע משתייה ומאכילה כל עוד נמשכת הישנוניות, ורפלקס ההקאה נותר מדוכא. כאשר הנבדק חוזר להיות ערני, ומצבו יציב - ניתן לשחררו.

במהלך הימים הראשונים שלאחר הבדיקה ייתכנו תחושה של צריבה בגרון וכן שיעול קל וליחה עם שרידי דם.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

ברונכוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה: שיעור הסיבוכים בה הוא נמוך מאוד ועומד על כ־1%. אלה הם הסיבוכים האפשריים:

• ירידה זמנית בלחץ הדם - שמטופלת לרוב בהצלחה רבה באמצעות מתן נוזלים דרך הווריד.

• ירידה ברמת החמצן בדם (דהיינו ירידה בשיעור מולקולות ההמוגלובין שנושאות עליהן חמצן. השיעור התקין צריך לעמוד על 99%-100%). במצב של ירידה ברמת החמצן ניתן לטפל באמצעות מתן חמצן לנבדק.

• בחילות והקאות - שבהן ניתן לטפל באמצעות תרופות.

• דימום מהאף או מהריאות - שאותו ניתן בדרך כלל לבלום באמצעות מתן טיפול מקומי לאזור הדימום.

• חום - אינו נובע בהכרח מנוכחות זיהום וחולף לרוב בתוך 24 שעות ללא טיפול אנטיביוטי.

• זיהום - בדרך כלל חיידקי - ניתן לטיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות.

הפרעות קצב או תעוקת חזה - אלה הן תופעות נדירות ביותר אצל מי שאינם סובלים ממחלת לב או ממחלת ריאות. הן נפוצות יותר בקרב חולי לב וריאות, ולכן נהוג להימנע ככל האפשר מברונכוסקופיה אצל מי שסובלים ממחלת לב פעילה.

• חזה אוויר - עלול להתרחש בעיקר לאחר ביופסיות. במקרים קלים ניתן להסתפק במעקב בלבד, אך אם מדובר בכמות גדולה של אוויר, ייתכן שיהיה צורך לטפל בבעיה באמצעות הכנסת נקז לבית החזה.

שיעול, כאבי גרון, צרידות, תמט או בצקת של דרכי נשימה - לרוב חולפים ללא טיפול או בעזרת טיפול תרופתי.

• לעיתים נדירות ייתכנו תופעות לוואי שקשורות לשימוש בתרופות לטשטוש או להרדמה מקומית.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

אסור לנהוג במשך 6 השעות שלאחר סיום הבדיקה. מומלץ להימנע מנהיגה במהלך כל היום שבו נעשתה הבדיקה.

מתי "אחזור לעצמי"?

חזרה לערנות מלאה לאחר הטשטוש או ההרדמה האזורית צפויה בדרך כלל בתוך שעות אחדות לאחר הבדיקה. בימים הראשונים לאחר הבדיקה ייתכנו שיעול קל ותחושת אי־נוחות בגרון. אלה חולפים בדרך כלל גם ללא טיפול.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

לרוב ניתן לקבל דיווח בעל פה מהרופא מיד לאחר הבדיקה. סיכום בכתב מתקבל בתוך זמן קצר לאחר סיום הבדיקה. אם נשלחות בדיקות נוספות כמו תרביות או ביופסיה, מגיעות התוצאות לאחר זמן רב יותר - בין כמה ימים לכמה שבועות. יש לציין כי ישנם מזהמים - כמו חיידקי שחפת - שגדילתם בתרבית היא איטית מאוד, ולכן התוצאות מתקבלות רק לאחר כמה שבועות.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא בכל אחד מהמקרים הבאים: קוצר נשימה, שיעול קשה, חום שנמשך יותר מ־24 שעות, כאבים בחזה. דימום בכמות קטנה הוא תופעה שכיחה יחסית, אך יש לפנות לרופא אם מופיע דימום משמעותי מדרכי הנשימה (במושג "דימום משמעותי" הכוונה לכמות דם שהיא שוות ערך לתכולה של כמה כפות).

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

התשובה יכולה להיות תקינה ולכלול תיאור של רירית תקינה ללא ממצאים חריגים ומבנה תקין של דרכי הנשימה.

ממצאים חריגים יכולים לכלול הימצאות של כיבים או של גידולים, הצטברות הפרשות, דימום, הימצאות גוף זר ושינויים דלקתיים - בין היתר בעקבות שאיפת עשן. כמו כן נהוג לציין בתשובה אם נעשו פעולות שונות כמו לקיחת תרבית או ביופסיה.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

• אם מתגלה תהליך זיהומי - עשוי הרופא לתת טיפול אנטיביוטי בהתאם לתוצאות הבדיקה.

• אם מתגלה גידול ממאיר - יופנה הנבדק לרופא אונקולוג כדי להחליט על המשך הטיפול - כמו כריתה חלקית או מלאה של הריאה הנגועה, כימיותרפיה או הקרנות.

• אם הבדיקה נעשתה בעקבות שאיפת גוף זר, והגוף הזר הוצא - אין צורך בהתערבות נוספת.

• אם הבדיקה נעשית בעקבות טראומה, ועולה ממנה שיש פציעות בנתיבי האוויר, ייתכן שיוחלט על ניתוח.

• במקרים של שאיפת עשן משמשת הבדיקה כדי לקבוע את מידת הנזק שנגרמה לדרכי הנשימה וכדי להחליט אם יש צורך בהנשמה מלאכותית דחופה עקב חשש לחסימה של נתיב האוויר בגלל בצקת שמתפתחת ברירית הפגועה.

• אם מתגלית מחלת ריאות אינטרסטיציאלית - מדובר בקבוצה של מחלות, חלקן אוטואימוניות, שפוגעות בתפקוד הריאות - ניתן להציע טיפול תומך וטיפול תרופתי בהתאם לסוג המחלה.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה במרפאת אהרונוב של כללית בתל־אביב. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית