פורסם בראשונה: 06.07.2011
עדכון אחרון: 06.07.2011
  • ד"ר נצר חירם ד"ר נצר חירם

איך תמנעי אוסטאופורוזיס?

לקריאה נוחה
מה זה אוסטיאופורוזיס? איך בודקים אם חליתי? איך אפשר למנוע ואיך אפשר לטפל? סידן, ויטמין D ופעילות גופנית זהו עצם העניין. מגיל 60 בדיקת צפיפות עצם ניתנת חינם
זועמת

בקיצור

1.

מה זה אוסטאופורוזיס? מחלת עצם הגורמת לסיכון מוגבר לשברים. מהם גורמי הסיכון? גיל מבוגר, מוצא אירופי ואסייתי, היסטוריה משפחתית, עישון, מחסור בוויטמין D ובסידן.

2.

כיצד מאבחנים? בדיקת צפיפות עצם, הניתנת חינם מעל גיל 60. איך למנוע? תזונה עתירת סידן, פעילות גופנית, הימנעות מעישון והגבלה בצריכת אלכוהול וקפה.

3.

כמה סידן צריך? 1,000 מיל' ליום לנשים עד גיל 50 ו-1,200מיל' ליום לנשים מעל גיל 50. איך מטפלים? תוספים של סידן ושל ויטמין D. תרופות, טיפול הורמונלי או מלחי סטרונציום.

​​​​​אוסטאופורוזיס היא מחלת עצם הגורמת לסיכון מוגבר לשברים. מקור השם ביוונית ומשמעותו "ריבוי חורים בעצם".

כיצד מתבטאת המחלה?

אצל חולי אוסטאופורוזיס חלה ירידה בצפיפות המינרלים בעצם (בעיקר סידן). כמו כן נפגע המבנה המיקרוסקופי של העצם. תהליך זה גורם להיחלשותה של העצם.

המחלה מתקדמת בהדרגה, והסימן הראשון לה עלול להיות שבר המופיע בעקבות חבלה קלה. האתרים השכיחים לשברים על רקע אוסטאופורוזיס הם חוליות עמוד השדרה, צוואר הירך ושורש כף היד. הופעת שבר חושפת את המטופל לסכנות נוספות הקשורות לריתוק למיטה ולהגבלה בתנועה.

מי נמצא בסיכון?

אוסטאופורוזיס היא מחלה של העשור השביעי ואילך. המחלה שכיחה יותר בנשים, אך גם גברים חשופים אליה. גורמי הסיכון מתחלקים לקבועים ולכאלה שניתן לשנות.
גורמי סיכון קבועים:
• מנופאוזה (גיל הבלות), בשל הירידה ברמת האסטרוגן

• היסטוריה משפחתית של שברים על רקע אוסטאופורוזיס

• מוצא: המחלה שכיחה יותר באנשים ממוצא אירופי ואסיאתי
גורמי הסיכון הניתנים לשינוי:

• עישון

• צריכת אלכוהול גבוהה

• צריכת קפה גבוהה

•תזונה לקויה - חוסר במינרלים, כמו סידן, אבץ ומגנזיום

• חוסר בוויטמינים, ובעיקר ויטמין D

• תת־משקל

• חוסר פעילות גופנית

• תרופות, כמו סטרואידים בשימוש ממושך או סותרי חומצה

כיצד מאבחנים אוסטאופורוזיס?

אבחנת המחלה נעשית באמצעות בדיקת צפיפות עצם (DXA). זהו צילום רנטגן באנרגיה נמוכה המעריך את צפיפות המינרלים של העצם בשתי נקודות עיקריות בגוף - חוליות עמוד השדרה המותני וצוואר הירך. התוצאה המתקבלת היא מספר המתאר את סטיית התקן בין צפיפות העצם הנבדקת לבין צפיפות העצם הממוצעת  באדם בריא בגיל 30. ככל שצפיפות העצם יורדת, כך חמורה יותר המחלה. לשם אבחנה של אוסטאופורוזיס צריכה הבדיקה להראות לפחות 2.5 סטיות תקן.​

מי נבדק ומתי?

בדיקת צפיפות העצם נמצאת בסל הבריאות עבור נשים וגברים מגיל 60. תדירות הבדיקה: כל 5 שנים. כשהסיכון לחלות באוסטאופורוזיס גבוה במיוחד, יש להתחיל בבדיקות הסקירה כבר בגיל 50.

כיצד ניתן למנוע התפתחות של אוסטאופורוזיס?

ניתן למנוע או לעכב אוסטאופורוזיס על ידי שמירה על הרגלי חיים ותזונה נכונים. עיקר מסת העצם נבנית בגיל ההתבגרות. תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה בשנים אלה יביאו לצפיפות עצם גבוהה יותר וכך יקטן הסיכון להתפתחות המחלה. הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה לאורך החיים יעכבו את הירידה בצפיפות העצם ויסייעו לשמור על צפיפות העצם שהושגה בהתבגרות. הימנעות מעישון, הגבלה בצריכת אלכוהול וקפה מסייעים גם הם למניעת המחלה. תזונה עשירה בסידן ורמה תקינה של ויטמין D יאפשרו לעצם להיבנות ולשמור על צפיפות המינרלים.

אז כמה סידן צריך?

מחקר שוודי מקיף שהתפרסם לאחרונה ב-British Medical Journal, טוען: יותר סידן, לא יותר טוב.

המחקר, שבדק יותר מ-60 אלף נשים במשך כ-20 שנה, בחן את הקשר בין צריכת סידן לבין בריאות העצם בכלל וסיכון לשברים בפרט.

המלצות מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, העדכניות לצריכת סידן (ממוצרי מזון ותוספים גם יחד) הן 1,000מיליגרם ליום לנשים עד גיל 50 ו-1,200מיליגרם ליום לנשים מעל גיל 50.

מסקנות המחקר השוודי הן שנשים שצרכו כמות נמוכה של סידן (פחות מ-750מיליגרם ליום) שסבלו מסיכון מוגבר לשברים.
העלאת המינון היומי מעבר להמלצות שניתנו על ידי ה-FDA לא רק שלא הצביעה על סיכון לשברים או שיפור בבריאות העצם, להפך - מהמחקר עולה שנשים שצרכו סידן במינון גבוה (יותר מ-1,100 מיליגרם ליום) העלו את הסיכון לשברים בצוואר הירך.

התזונה המערבית מספקת כ-700מיליגרם של סידן ביום, כך שרוב הנשים נזקקות לתוספת של עד 600 מיליגרם ביום.

מחקר זה, יחד עם מחקרים אחרים, מעודדים את הרופאים להמליץ על הגדלת הצריכה היומית של סידן מהתזונה והקטנת של הצורך בתוספי סידן ככל הניתן. המקורות העשירים בסידן הם: מוצרי חלב דל־שומן, עלים ירוקים, דגני בוקר מועשרים וסרדינים.

ד"ר נצר חירם

 

כיצד ניתן למנוע שברים?

נפילות הן הסיבה העיקרית לשברים בקשישים. לכן, התאמת סביבת המגורים תסייע רבות להפחתת הסיכון לנפילות: תאורת לילה, סילוק מכשולים מהרצפה (שטיחים, כבלים), ידיות אחיזה בחדר האמבטיה והשירותים, כיסאות המאפשרים ישיבה וקימה בטוחות. טיפול בכפות הרגליים, נעליים סגורות ובדיקת ראייה תקופתית יקטינו גם הן את הסיכון לנפילות של קשישים.

כיצד מטפלים באוסטאופורוזיס?

הטיפול מורכב פעילות גופנית עם דגש על פעילות המעמיסה משקל על העצם, תזונה עשירה בסידן ותרופות.

הטיפול התרופתי כולל כמה קבוצות של תרופות:
• תוספי סידן - ניתנים על פי הצורך, במטרה להגיע לצריכה יומית של כ-1,200 מיליגרם סידן.

• תוספי ויטמין D.

• ביספוספונטים - הם נספחים לעצם והורגים את התאים מפרקי העצם. ניתנים פעם בשבוע או פעם בחודש, בהתאם לתרופה. קיימים גם תכשירים הניתנים בעירוי, פעם בשנה.

• טיפול הורמונלי ותרופות המשפיעות על הקולטנים לאסטרוגן - לאסטרוגן יכולת לעודד בניית עצם. לכן, נשים המקבלות טיפול הורמונלי מסיבות אחרות מוגנות גם הן מאוסטאופורוזיס.

• מלחי סטרונציום - קבוצת תרופות חדשה יחסית המעודדת בניית עצם בנוסף לעיכוב בספיגתה.

​ומה עם רפואה משלימה?

את השעון הביולוגי אי אפשר להחזיר לאחור, אבל את תופעות גיל המעבר, שמהן סובלות נשים רבות, אפשר בהחלט לצמצם ולעתים גם להעלים באמצעות טיפול ברפואה משלימה כמו דיקור סיני ושימוש בצמחי מרפא. היכנסי לקריאה נוספת

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​כללית מושלם מעניקה לך הנחה לבדיקת PAP

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל